0
שריטות על קירות החדר נושקות לציורים של פחד על דפנות מערות עלומות החשכה הזו מעטרת במילים הנכונות.
פרגוד בצבע ארגמן מסמל את להט הדם שיבש אני נאחז בהד הסגול לאורך כול מסלול הדעת.
ווילונות של כחול על לבן סוגרים על האור החסר באשליית הלילה הגדול אני לא מפחד יותר.
תזוזות קלות ברוח תרועות הקהל החדל בצעדיו הדרך נפרשת לאורך הזמן אני לומד לספור עקבות. |