0
מות החיים בעיניי הדעת אני לא מאמין בשקר הזה עיני מפרשי אוניות של רוח ערפל על פני מפלסי הכאב.
עצים של חלום על פני האביב טירות בוערות באישוניי האדמה רוטשת בברזל את להט השעות החולף.
פעמונים של נחושת מוריקים את קצב השעות מסדרים של הכרה מסמנים את שבלי האבק.
האיש צועד רגשותיו על שבילי האספלט השחורים הקור הזה מנשב בעיניי רצפים כמוסים של סוד. |