0
כול כך הרבה חורים אני לא מצליח להרכיב את התמונה אני אפילו לא מנסה הזרם סואן בגליו.
גאות הזמן לוחשת בי את כול אשר נישכח היה אני לא זע ממפתני המים רבים למגע האור.
קירות אבן כבדים נסדקים לאבק שחוק הרוח נושבת עולמות לצורה הינה אני אוחז ברעד.
משתני הדרך הנכונים אוחזים גלימות משוגעים המצפנים האלה מכוונים לטוב אני מתכרבל בחושיי הקמלים. |