אם מישהו היה אומר לי לפני כיממה שאני עומד לכתוב פוסט על הוברפוניק , לאחר שאהיה בהופעתם, הייתי דורש בנמרצות שתיערך לו בדיקה .

אבל כן, נוצרה קונסטלציה בעקבותיה הייתי בהופעה הנ"ל , ממנה שבתי עם תחושת חוויה חזקה ביותר.

ראשית קצת על המקום והסאונד (נושא כאוב שלי ממקום אחר, כידוע למי שקרא פוסטים קודמים שלי ) זאת הפעם הראשונה שאני מגיע לברבי, מה אגיד , מה שהיה שם אתמול בהקשר לנושא זה , היה פשוט  תענוג.

השילוב של האקוסטיקה הבסיסית המצוינת שם עם בלאנס טוב שנעשה נתן חווית סאונד נהדרת.מזמן לא שמעתי בס כל כך נקי ו- tight (ובהרכב זה לבסיסט – אגב מייסד הלהקה ומנהיגה- חלק משמעותי בסאונד) כנ"ל לגבי שאר הכלים, למעט משהו בגיטרה שלדעתי קצת קופח.

המקום אינו גדול ומעניק תחושה של אינטימיות בין הצופים להרכב שמופיע.

ההרכב אתמול כלל 6 חברים, זמרת, בס, גיטרה, שני קלידנים (פסנתר חשמלי וסינתיסייזר) ומתופף.

שני הדברים המאפיינים והחזקים בעיני שיש (או שיש לומר היו?...) להרכב זה , הם הזמרת הנפלאה Geike Arnaert והגיוון המוסיקלי שלהם.

הסגנונות המוסיקליים שלהם נעים בין מה שהוגדר כאן http://cafe.themarker.com/view.php?t=701448gk  כ-"טריפ הופ" קלאסי, הכולל אלמנטים מקצביים של היפ הופ אלקטרוני מלווים בסוג של אמביינט, לבין שירים עם מקצב איטי יותר המכילים יסודות מוסיקליים מורכבים יותר עם אלמנטים של פסיכדלייה אלקטרונית, אפלולית משהו, שירי אהבה מיוחדים ופה ושם שירים עם אלמנטים רוקיים יותר.(לא כולם מופיעים בפלייליסט שצוין בלינק לעיל, עקב בעיית היצע כפי שהוסבר על ידי אורית,כותבת הפוסט) אבל כן היו לשמחתי בהופעה בתל אביב.

דבר נוסף , האזנתי לשירי הלהקה וצפיתי בקליפים שלהם, לדעתי זה מסוג המקרים בהם שני המדיומים הנ"ל עושים להם עוול .

האפקט שנוצר מהם בהופעה חיה חזק ומרשים יותר באופן משמעותי (וזה לא טריוויאלי, הכרתי גם מקרים הפוכים).

חבל שכרגע טכנית איני יכול כרגע להעלות קטעי וידאו קצרים שצילמתי הממחישים זאת, אני חש שתיאור מילולי בלבד עושה כאן עוול עצום.

 לשני הגורמים הנ"ל (סאונד והיתרון היחסי אצלם במופע חי ) הצטרף גורם שלישי לכך שזכינו לקבל אתמול  חוויה מרגשת ומיוחדת במינה. הגורם השלישי הוא שזהו המופע הלפני אחרון עם סולנית ההרכב הנוכחית, דבר שהביא עמו משהו חזק מאד שהורגש לאורך כל המופע.

האולם היה מלא עד אפס מקום והקהל הגיב בהתלהבות רבה.

ראיני את ההופעה ממרחק 3-4 מטרים מהבמה.

ניתן לומר שההופעה התחלקה לשלשה חלקים, חלק ראשון , אחריו הם ירדו כאילו לסיום, עליה נוספת לחלק שני של כשלשת רבעי השעה, לאחר מחיאות הכפיים של הקהל,וחלק שלישי שהוגדר על ידם כהישג ייחודי של הקהל בישראל שהצליח להעלותם בפעם השלישית להדרנים נוספים.

היה משהו יפה דווקא בחלק האחרון שהיה פחות רשמי וכלל "דו שיח" עם הקהל על אילו שירים לבצע...

ובכלל כנראה גם בגלל הסיבות שצוינו (אווירת "סוף עונה" ) הם היו במוד חופשי של לתת כמה שניתן.

סה"כ משך המופע היה שעתיים ורבע, אולי טיפה יותר. 

וכעת לדבר העיקרי ,העיקרי , העיקרי – הסולנית גייקי ארנארט. מה אגיד לכם, התאהבתי , תרתי משמע.

לא אוכל לתאר במילים את החוויה שהיא הצליחה להעביר לי שם אתמול בערב. פשוט ענקית.

 גוון קולה והשירה המיוחדת שלה, המעבר כזיקית בין הסגנונות והשתלבות מלאה בהם, ההבעה האמיתית כל כך בפניה ותנועותיה המיוחדות, המראה המיוחד שלה ,הצניעות והביישנות שניכרה בחיוכה המקסים (הבססיט, מנהיג הלהקה דיבר על ביישנותה).

אזכיר רק במרומז גם את הסקס אפיל המיוחד שיש בה שמא אואשם שרק זה מה ש"עבד" עלי (אז לא ).

אדגיש שוב ושוב, את כל אלו לדעתי לא זוכים לראות בעצמתם המלאה בהקלטות ובקליפים ,רק על הבמה!.

האסוציאציות משירתה שעלו אצלי די בתחילה (בהמשך לא היה לי כלל צורך בהן) הן של קצת ניקו מהוולווט ,קצת מריאן פייתפול,פה ושם הבזקים של דבי הארי, משהו של גרסה נשית לפיטר האמיל וניק קייב, מספר זמרות שאני מכיר מהרכבי פולק ממדינות האי הבריטי , קצת קואובוי ג'אנקיז וכנראה עוד.

פתיחות מסוימות של ההרכב הזכירו לי פה ושם דברים של טוק טוק וקיור.

לאורך כל ההופעה הורגשה סוג של התרגשות שיצרה איזה חשמל באוויר מכך שבעצם מדובר בפרידה שלה מההרכב, איני יודע אם זה חלק מאישיותה היום יומית אבל ההתרגשות הזאת ניכרה עליה מאד והוסיפה עומק משמעותי נוסף לביצועיה בשירים מסוימים בעלי הקשר מילולי מתאים.

אחד מרגעי השיא המרגשים של הערב היה שיר הסיום של גייקי ( bohemian laughter  )  עם פתיחת הבס המיוחדת שלו .

עוד לפני ביצוע השיר היה שם "דיון" בין הבסיסט לזמרת אם לבצעו או לא, נדמה לי לאור מילים מסוימות בו בעלות רגישות לסיטואציה ,שבסופו גייקה אמרה כן.

"דיון" דומה היה גם לגבי  sad song  (גם הוא מופיע באחד הקישורים שצירפתי) שמילותיו מדברות על פרידה.  לאור בקשת הקהל לשמוע אותו אמר הבסיסט , " לא, זה עצוב מדי" , ולבסוף בתיאום עם גייקי זה בוצע .

 קצת לפני סיום ביצועו הנפלא של השיר היא עזבה את הבמה בתנועת שלום לקהל המריע לה בהתלהבות רבה , דבר שבעצם סימל את אקט הפרידה שלה.

שאר ההרכב המשיך לבצע את הסיום האינסטרומנטלי של השיר בעוצמה ובסוג של אכסטאזה רוקית דבר שסימל בעיני שני גורמים( נהייתי פסיכולוג ,אה? ), סוג של ביטוי לקושי הפרידה במשולב עם "טכס העברת השרביט" להמשך דרכה של הלהקה.

לסיום היה עוד קטע אחרון שבוצע רק על ידי ההרכב הכלי, סוג של קטע קסח, ג'אם סיישן מוטרף עם אלתורים, פה ושם על גבול המטאל, שוב אקסטאזה שהתקשרה לקודם (יש לי קליפ קצר ממנו, צריך לראות על מנת להבין) לא ידעתי שדיסטורשין של בס יכול להיות כל כך עצמתי ויפה.

האם קיבלנו כאן רמזים על שינוי כיוון עתידי שלהם? 

כבר נכתב כאן על ידי חברים על תחושת החוויה החזקה שנשארת אתך לאחר מופע מסוג זה, ללא ספק הדבר קיים באופן חזק גם אצלי , דבר שחשתי בו גם בעת כתיבת פוסט זה וצפייה בתמונות וקליפים. 

בהזדמנות זו ברצוני להודות למי שבזכותו הגעתי למופע, זכיתי ללא ספק במשהו שישאר אתי זמן רב.

פוסט פוסט - בהאזנה נוספת לשירים, למשל אלו שצירפתי כאן, ירד לי אסימון נוסף.

הביצועים שהיו במופע אצלנו לקחו את זה לכיוון קצת אחר מבחינת מקצב והבעה, לדעתי זה מה שנתן לי את הדבר הנוסף שדיברתי עליו (יש לי איזו השערה לסיבות לכך, אך לא מבוססת, אז אשאיר לעצמי ) קצת קשה להגדיר זאת במילים, אנסה, המוטו של שירים אלו במופע היה פחות עם מקצבים רקידים המבטאים פה ושם קלילות ויותר לכיון של מורכבות ועומק בהם.

צירפתי מספר צילומים שצילמתי במופע ומקבץ לינקים לצפייה. (אציין למעוניינים שיש להם שירים יפים נוספים שלא צירפתי כאן). הסאונד שניתן לקבל מיו טיוב כמובן מוריד מאפקט ההנאה.

  http://www.youtube.com/watch?v=-9q2tJqA-BQ – "צחוק בוהמי" ישי לי הקלטה חלקית מהמופע אתמול לשיר זה .שיר הסיום בעצם של הסולנית,שלקראת סופו היא עוזבת את הבמה.  

http://www.youtube.com/watch?v=d7muVkPCfSY- ביצוע מוקלט של השיר הנ"ל ממחיש את הפער, מי שראה בחי ירגיש בזה עוד יותר. 

 http://www.youtube.com/watch?v=0d_b3TtW-Tk - Mad About You

  http://www.youtube.com/watch?v=2Ut24DyJYeY -  You Love Me To Death (הביצוע הזה פחות יפה בעיני ממה שבוצע אצלנו בחי )

 http://www.youtube.com/watch?v=AtYxaUwCkOo  -הנ"ל בחי

 http://www.youtube.com/watch?v=yGjU-G3ju_k&feature=related- עוד אחד חי  http://www.youtube.com/watch?v=ZzTgYTqcFWI ]- Sometimes גרסה רגילה.  http://www.youtube.com/watch?v=mH32hx6xDLE – זאת הגרסה שבוצעה אצלנו ל Sometimes , על רקע אימג'ין של לנון.  http://www.youtube.com/watch?v=zy01DSP7dWw – גרסה זהה לנ"ל, סאונד טוב יותר, פחות רואים, תבחרו. 

 http://www.youtube.com/watch?v=dRVEx5ERa8w- sad song