כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג שלי

    על כל מה שאני רוצה לספר

    ארכיון

    בצער רב אני מודיעה

    29 תגובות   יום שישי , 21/11/08, 18:46
     

    בצער רב אני מודיעה 

    נחמיה שלי מת

    אחרי 3 שנים טיפול מסור ולקבלת אין סוף אהבה ונאמנות מוחלטת ממנו

    כבר הוא לא יעיר אותי בבוקר עם קול שלו כמו שעון מעורר מוזר

    כבר איננו כדי לנשק אותי

    להגיד לי מאמא

    אכל מהיד שלי מהפה שלי

    תמיד אהבה והערכה  היה מצחיק חכם

    משעשע זמין וסקרן ומפונק ,אנין טעם באוכל.פשוט מתוק ,אין לי מילים לגעגועי לנחמיה

    ציפור נפשי

    לא סתם עורב .

    לפני שנה אחרי הוא עבר לגור בגינה ולמד לעוף עם חתולים הסתדר היטב.

    אתמול בערב השכנים הזבלנים שלי התחילו לעשות סדר במזבלה שלהם בחצר

    בערב עם פרוג'קטורים,בדיוק שם נחמיה בחר לישון ומשם הוא סולק כניראה ו כלב מטומטם שלהם הרג  אותו בשביל השעשוע.

    היום 21.11.08 בשעה 1 בצהריים הודיעו לי שמצאו אותו 

    קברתי אותו בגינה

    אני מאוד עצובה ובוכה כל הזמן.קשה לאבד חיית מחמד.

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=398966&p=0

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=398966&p=0

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      יהי זכרו ברוך !
        24/1/09 17:54:

      הוולטו?

      מקווה שכבר התאוששת,

      את נעדרת כבר הרבה זמן

      תגעגעתי.

        17/12/08 12:30:
      לאבד בעל חיים שקשורים אליו רגשית זה לא קל.
      מקווה שתתאוששי כמה שיותר מהר.
        6/12/08 20:06:


      נגמרו לי הכוכבים...

      צר לי לשמוע.

       

      פרח לנחמה.

       

        30/11/08 21:18:

      צטט: yochi2323 2008-11-22 19:10:54

      מוקדש לנחמיה


      http://cafe.themarker.com/view.php?t=741020

       

       

      יוכי באמת תודה

      אין עליך

      תודה על הפוסט

        30/11/08 21:16:

      צטט: z-217 2008-11-28 07:37:46


       

      צ

       

       

       

       

      צביקה תודה על עבודה הנפלאה בפוטושופ

      מרגש

        30/11/08 21:15:

      צטט: ענף 1 2008-11-22 07:37:01


      למדתי ממך על העורב ואכן הגיעו

      אלי עורב ועורבני.כתבתי על זה 3 פוסטים

      "החברים שלי".

      אבדן בעל חיים לפעמים קשה מאוד.

      את הדג הראשון שמת לי באקוריום

      עברתי בטראומה וערכתי לו לוויה.

      וכך לכלב שהרעילו לי, לזוג ארנבות שהכלב

      של השכנה הרג ואפילו הכלבה שלי הרגה לי את

      חתולי.

      קשה לכעוס על הרוצחים האלה כי זה הטבע

      הכאב הוא שלנו.

      אז משתתף בכאבך.

       

      תודה לך

      חבר יקר

      עצוב אבל אין בררה

      משלימים עם הכאב

      הדר

        30/11/08 21:13:

      צטט: bonbonyetta 2008-11-21 19:46:31


      ראיתי הודעה ממך ושמחתי....

       

      פתחתי אותה, ראיתי רק לינק זה לא בישר לי טובות, התפלאתי....

      כעת אני רואה, מבינה, ובוכה יחד אתך ומחבקת.

      אל תכעסי על הכלב, הוא רק כלב, לא הבין, לא ידע, תוצר של חינוך של בעליו.

      הניחומים היחידים שאני יכולה לומר לך שנחמיה זכה למה שרבים מבני משפחתו לא זכו לו, משפחה ואהבה.

      שלא תדעי יותר צער יקרה

      עבורך נחמיה


       

      יוכי היקרה

      תודה על הכל

      חיבוק חזק

      הדר

        29/11/08 12:42:
      וזה אולי הדברים הכואבים ביותר, כי חיה היא נשמה שנכנסת כל כך עמוק ללב...
      מצטערת לשמוע,
      מקווה שהתחזקת, וממשיכה...
      מאחלת המשך שבת שלום בתקווה לשבוע טוב יותר.
      }{
        28/11/08 16:01:

      עצוב על הלב גם בשבילך, אולי זה היה תפקידו ובזה הסתיים. כתב מישהו לפני שהבאב הוא אילם...אין לי מילים, אך יכול רק לשלוח חיבוק והשתתפות בצערך. זה כנראה גם היה רצונו ללכת...אולי יחזור אליך במימד אחר או בדמות אחרת.בוכה

        28/11/08 14:33:
      מרגש ,ומצער,לצערינו יש אנשים חסרי רגישות ,או סובלנות לבעלי חיים ,
        28/11/08 07:37:


       

      צ

       

       

       

        28/11/08 07:07:

      רק מי שגידל ממש עורב בבית

      אכן יכול להבין את הכאב.

      התאורים שלך כל כך מוכרים.

      מברכת אותך

      גלקסיה

      אמונה

        24/11/08 21:54:

      כוכב

      משתתף בצערך מניח שיחסר לך קחי לך ציפור שיר משו שימלא את החלל החסר

        23/11/08 17:44:


      חיית מחמד זה כמו בן משפחה..

      עצוב לי לשמוע שהוא מת.

      אולי אפשר למצוא נחמה בכך שלפחות הוא חי טוב והיה אהוב.

       

      שימי.

        23/11/08 12:43:


      ועוד אחת לזכרו של נחמיה

      http://cafe.themarker.com/nodes/t/742/011/file_0_original.jpg

        23/11/08 12:13:

      עכשיו אני מבין את צערם של כל כך הרבה חברות וחברים

      משתתף גם!

      כשמאבדים חבר-זה מאד כואב!

        22/11/08 19:10:
        22/11/08 17:23:


                                                                                       

      מאוד מצטערת על נחמיה שהלך ואיננו

                            !! מ ש ת ת פ ת    ב צ ע ר ך !                     

      איך זה קרה? האם היה חולה??

        22/11/08 07:37:


      למדתי ממך על העורב ואכן הגיעו

      אלי עורב ועורבני.כתבתי על זה 3 פוסטים

      "החברים שלי".

      אבדן בעל חיים לפעמים קשה מאוד.

      את הדג הראשון שמת לי באקוריום

      עברתי בטראומה וערכתי לו לוויה.

      וכך לכלב שהרעילו לי, לזוג ארנבות שהכלב

      של השכנה הרג ואפילו הכלבה שלי הרגה לי את

      חתולי.

      קשה לכעוס על הרוצחים האלה כי זה הטבע

      הכאב הוא שלנו.

      אז משתתף בכאבך.

        21/11/08 23:13:

      היי הדר,

      שולחת חיבוק לנחמה

        21/11/08 23:08:
      ):
        21/11/08 23:06:
      תנחומי יקירה.
        21/11/08 22:49:


      מצטערת מעומק ליבי

      על מותו של נחמיה אהובך

      מתחילת דרכי כאן בקפה

      קראתי את סיפורייך עליו

      וצפיתי בתמונתיו

      כל כך חבל שמת !!!

      פתאום אין לי מילים לנחמך

      עצוב!

       

        21/11/08 20:21:

      שמחתי בהתחלה לשמוע ממך,

      התפלאתי כשפתחתי המסר כשראיתי רק לינק,

      פתחתי הלינק והבנתי,

      ואני בוכה יחד אתך, מחבקת, מחבקת, ומחבקת.

      אל תכעסי על הכלב, הוא לא הבין, ולא ידע, והוא תוצר חינוך של בעליו.

      מקווה שלא תדעי יותר צער, נסי להתנחם בעובדה שנחמיה שלך ידע מה שרבים מבני משפחתו לא ידעו, בית חם ואוהב.

      חיבוק לנחמיה שכל כך רציתי להכיר ולא זכיתי

       


       

       

       

        21/11/08 19:46:

      ראיתי הודעה ממך ושמחתי....

       

      פתחתי אותה, ראיתי רק לינק זה לא בישר לי טובות, התפלאתי....

      כעת אני רואה, מבינה, ובוכה יחד אתך ומחבקת.

      אל תכעסי על הכלב, הוא רק כלב, לא הבין, לא ידע, תוצר של חינוך של בעליו.

      הניחומים היחידים שאני יכולה לומר לך שנחמיה זכה למה שרבים מבני משפחתו לא זכו לו, משפחה ואהבה.

      שלא תדעי יותר צער יקרה

      עבורך נחמיה


        21/11/08 19:40:

      ראיתי הודעה שלך ושמחתי,

      פתחתי אותה וראיתי רק לינק וזה לא בישר לי טובות, התפלאתי,

      פתחתי אותה והבנתי.

       

      עכשיו אני מחבקת אותך ובוכה יחד אתך.

      על הכלב אל תכעסי,  הוא רק כלב, הוא לא ידע ולא הבין.

       

      נחמיה...

      אפילו עוד לא זכיתי להכיר אותך כמו שרציתי .
      אין לי מה לומר מלבד לחבק ולנסות במקצת לנחם ולומר לך יקרה שהוא זכה למה שהרבה מבני משפחתו לא זכו.

       

      עבורך נחמיה

      פרופיל

      הדר202
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות