אדם יושב עם עצמו (נכתב במשבר אבטלה 2002)

0 תגובות   יום שישי , 21/11/08, 21:00

אדם יושב עם עצמו

-------------------------------------------

  אדם יושב עם עצמו ומת להוציא.  

מה, מה... מה להוציא?

שואלת נפשו את גופו.

וגופו...

 כל כך משותק וכל כך כואב,

 והלב...,

ממש מתכווץ,

כמעט מתפוצץ,

בוכה לו מבפנים.

והגוף...

כאילו כבר נפל ארצה, על הפנים.

  

אדם שואל את עצמו, מה לעשות?

לאן לפנות,

כשהכל מסביבו חומה,

כשאין עימו הבנה.

 

אדם אומר לעצמו...

לך תבין סדרי עולם,

לך תבין את כולם,

והרי בקושי אתה מבין את את עצמך.

הרי בקושי אתה מבין את מצבך.

 

רוצה להוציא צעקה,

להשתחרר,

להתפגר,

והכאב כל כך חד,

והבכי עמוק...

פנימי הוא.  

אדם לא יכול ליפול,

יש לו מחוייבות,

יש לו אחריות.

יש ממנו ציפיות,

יש מסביבו תקוות....  

אדם יושב עם עצמו ומת להקיא.

  

אדם ישוב עם עצמו,

ובונה,

את נפשו,

את רוחו,

את בטחונו,

הוא יודע שעליו לקדם...

להתקדם. 

אדם יושב עם עצמו...

ומבין...

שסומכים עליו,

שייצא...

מהמצב.  

אדם יודע...

כמה שקשה,

הוא מהמצב הזה...

ייצא. 

 

הגלגל חוזר?? דזה וו 2008 מתוך משבר אבטלה 2002  

און פייר/ נתי גליק

כותב הספר: "העובד שחזר לפוקוס - מדריך למחפש עבודה"

http://www.return2focus.info/  

דרג את התוכן: