לאור התופעה השכיחה של הזנחת ילדים ע"י הוריהם חסרי האחריות
חוקק בארה"ב חוק שמאפשר לאותם הורים לנטוש את הילד הבלתי רצוי, בבתי חולים, בלא לעמוד על כך למשפט וזאת במטרה לחלץ את אותם ילדים מגורל גרוע יותר.
החוק, שנקרא "מקלט בטוח" זכה לפופולריות כ"כ רבה, שלא רק תינוקות הושארו שם, אלא גם ילדים בני 11-15 שחלקם כבר הפכו אלימים ובלתי נסבלים בעצמם.
אני צופה/מקווה, שבעתיד יחוקקו חוקים עוד יותר מתקדמים שיטפלו בשורש הבעיה, כלומר- באותם הורים, כך שלא כל זוג יוכל להביא ילדים לעולם.
לדעתי צריך להציב רף מינימלי, שבו ההורים לעתיד יוכיחו קודם כל, שהם יכולים לגדל עציץ לפני שהם עושים תינוקות.  |
תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני לגמרי עם הנוכלת, החיה והמטורף (למרות שלא צלחתי את כ-ל התגובות של האחרון)
(עוד לפני הבעיות של אכיפה ושאר דברים שאמרו פה)
אז נכון שהשקעת המשאבים לסעד, הגברת מודעות, חינוך תמיכה לא סותרים את קיומו של מנגנון רישוי-הורות. אבל אם בדרך הראשונה אפשר לשפר את המצב לא פחות מבשניה, אז למה לנו לשלם את המחירים של הדרך השניה- כל הקטע של התערבות המדינה במשהו כל כך אישי-הגוף וכל זה , כמו שצריך להתיר הפלות וגם התאבדויות, נראה לי. כאילו סתם בקטע הגיוני של מחיר ותועלת.
לגבי הפלאפל, לא יודעת, נגיד אם אתה פותח פלאפל אתה צריך רישיון, כי אותה יצירה שלך-דוכן פלאפל קשורה לב"א אחרים, משפיעה עליהם- ולכן תוכל להזיק להם ולכן צריך פיקוח. אפשר להגיד שילדים זה אותו דבר כשהילדים הם האחרים שינזקו אם לא יהיה פיקוח ובזה אתה צודק.
לא יודעת למה אבל נראה לי שבכל זאת יש איזה הבדל מהותי בין יצירת דוכן פלאפל ליצירת ילד. ולכן אי אפשר להשוות את הבעיות ואת הפתרונות
אולי זה קשור לזה שילד נוצר מחומרים כל כך ראשוניים: שפיך, סקס, אהבה, ביצית
ופלאפל מדברים הרבה פחות טבעיים ובסיסיים וחלק מאיתנו: כסף, צורך להתפרנס באופן עצמאי.
אני מסכים שניתוק הוא קשה ותקשורת היא הבסיס לכל מערכת יחסים.
כל מה שאמרתי, שלפעמים ניתוק הוא הכרחי כדי לנשום אוויר, לבחון את הדברים, להגדיר את הדברים לעצמך - לקחת ספייס.
וכפי שכתבתי, מערכת היחסים בין ילדים להוריהם אינה שווה - ההורים נדרשים להכיל את ילדיהם, לתמוך ולאהוב, להושיט יד.
למה להתנתק ולהתנכר. אפשר לדבר ולתקשר ולתקן. לבקש סליחה להודות בטעויות . גם בין בני זוג , גם בין חברים, ובודאי בין הורים לילדים. ניתן לשנות ולפתוח דף חדש ביחסים אם יש אהבה .
ההתנכרות והשתיקה הם אכזריים ביותר! אף אחד מאיתנו אינו מושלם.
צטט: חנשקה 2008-11-26 22:11:22
כבד את אביך ואת אימך - למען יאריכון ימיך. - אינך חייב לאהוב אותם. אבל המסירות הכרוחה בגידול ילדים היא עצומה. עד שלא חווית הורות על עצמך אין לך הבנה לזה.
אני הורה בעצמי ואני מכיר היטב את המסירות בגידול ילדים.
זה שהאחריות היא עצומה, והנטל אדיר - לא אומר שלא יכולים להתקיים בצד זה ביקורת וכעס.
אין ספק , שיש הורים שלא מתאימים לילדיהם כחברים, או באישיותם. אבל זה שהם רוצים שקט? אותו ימצאו במותם ...
אולי החיים מלאים קונפיקטים ומאבקים, אבל הבסיס המוסרי אומר לא להניח הורה שגידל אותך כשהיית חסר אונים ודאג לך בימי חולי , והאכיל אותך , עיצב אותך ועשה אותך את מי שאתה היום. אל תירק לבאר ממנה שתית. כפיות טובה היא עברה מאד חמורה. ואין לה מחילה.
דבר ראשון, לא תמיד ילדים הם חסרי אונים - אבל עד לבגרותם, הם תלויים בהוריהם.
דמייני ראש ממשלה מחורבן שאומר לקהל בוחריו את הטקסטים שלך - "אתם כפויי טובה!", "נתתי את כל כולי לתפקיד הזה", "אל תירקו לבאר שממנה שתיתם!"
קצת מוזר, לא?
הורים עושים טעויות, הורים מלאי כוונות טובות וחסרי מודעות עצמית לעיתים גם פוגעים, מפרים את האמון של ילדיהם, מרביצים, מכאיבים, משפילים.
לעיתים זה השילוב - ילד רגיש מאוד עם הורה בעל נקודות עיוורות - והשילוב יגרום לפגיעה.
מלאכת השבת האמון, נתונה בידי הצד הפוגע, לא הקורבן.
אני יודע שאם הטעויות שעשיתי ואעשה יובילו את בתי לכעס כזה שיוביל לנתק, לא אצטט לה אמרות שפר בדבר כפיות טובה, אלא אנסה לדבר, לקחת אחריות, לתת מקום לרגשות שלה, לכבד אותה ואת רצונותיה - במקום ליצור תחושות אשמה שיובילו לכעסים נוספים.
כל אמרות השפר שלך, לא ישקמו קשר עם בעיות אמון.
כבד את אביך ואת אימך - למען יאריכון ימיך. - אינך חייב לאהוב אותם. אבל המסירות הכרוחה בגידול ילדים היא עצומה. עד שלא חווית הורות על עצמך אין לך הבנה לזה.
אין ספק , שיש הורים שלא מתאימים לילדיהם כחברים, או באישיותם. אבל זה שהם רוצים שקט? אותו ימצאו במותם ... אולי
החיים מלאים קונפיקטים ומאבקים, אבל הבסיס המוסרי אומר לא להניח הורה שגידל אותך כשהיית חסר אונים ודאג לך בימי חולי , והאכיל אותך , עיצב אותך ועשה אותך את מי שאתה היום. אל תירק לבאר ממנה שתית. כפיות טובה היא עברה מאד חמורה. ואין לה מחילה.
צטט: חנשקה 2008-11-25 21:06:36
לפי תורת הקבלה והבודהיזם , אינך יכול לתקן את העולם ,
ולא את אף אחד , רק את עצמך בגישה האוהבת והחומלת שלך כלפי אחרים
אבל ניתן להשפיע, להנהיג, להוביל שינוי, להוות דוגמא, לעורר מודעות, לחשוב בצורה ביקורתית, להיות אותנטי - כוח ההשפעה של אדם בודד הוא עצום.
במיוחד כלפיי אימך יולדך שחינכה אותך, גידלה אותך באהבה, גם אתה סבור שטעתה.
למה במיוחד? זה נשמע שילדים חייבים חוב מסויים לאמותיהם (מה לגבי אבא? הוא גם תרם משהו, לפחות זרעון בודד).
ילדים אינם חייבים מאומה להוריהם. כלום. שום דבר.
הורים עושים ילדים מצרכים שלהם, צרכים אנוכיים. ההורים בוחרים להביא את הילד לעולם, לילד אין זכות בחירה.
כשתגיע , אם תגיע למקומה אולי תוכל לדון אותה. בודאי לא כעת. התנכרות והתעלמות אין להם מחילה.
הורים אינם חפים מטעויות, ולמעשה - עושים טעויות כל הזמן. ברוב המקרים, הורים משתמשים בילדיהם לטובת הצרכים הנרקסיסטיים שלהם, לתקן את הפגיעות שהם בעצמם חוו בילדותם. ילד שחווה טראומה מהוריו, לא צריך להגיע למקומם (דבר בלתי אפשרי) כדי להכיל ביקורת על הוריו.
התנכרות והתעלמות, לעיתים הם מפלט ושקט.
כל אלו שמתקנים את העולם, את הממשלה את הצבא, את כל ההורים הרשעים , ורוצים לעגן הכל במסגרת החוק. בטוטאליטריות. לא ממש בודקים את ההתנהלות שלהם - הבסיסית
פוב, אחלה פוסט. מדהים אותי איך לכל דבר בעולם הזה צריך תעודות או זמן הכשרה ממושך, אבל לדבר כה מורכב מבחינה רגשית, פיזית וכלכלית, כמו גידול ילדים, לזה צריך רק רחם/שק אשכים... אין אפילו הגבלת גיל. אתה יכול להיות פושע נתעב ולהביא ילדים.
כולם מדברים על עריצות הממשלה, אבל מה לגבי העריצות של ההורים על ילדיהם? להיות תלוי לחלוטין בחסדיהם של שני אנשים חסרי כישורים?
לדעתי יש צורך בקורסי הכנה מפי מומחים, ממומנים ע"י הממשלה. במקום שתהיה זו חובה בצורת כפייה, אפשר לשלם לאנשים המשתתפים בקורס או להעניק קנס כספי לאלו שלא. נראה לי כל כך בסיסי.
לפי תורת הקבלה והבודהיזם , אינך יכול לתקן את העולם , ולא את אף אחד , רק את עצמך בגישה האוהבת והחומלת שלך כלפי אחרים במיוחד כלפיי אימך יולדך שחינכה אותך, גידלה אותך באהבה, גם אתה סבור שטעתה. כשתגיע , אם תגיע למקומה אולי תוכל לדון אותה. בודאי לא כעת. התנכרות והתעלמות אין להם מחילה.
כנראה שהנושא מאד קרוב לליבך , ואתה מרגיש נטוש. אבל אני מכירה אבא נהדר שבנותיו מנישואים קןדמים נטשו אותו אחרי שסיים לשלם מזונות. גרות באותה העיר ואינן מתענינות בו , למרות שהיה אבא מסור ואוהב. הוא מרגיש כאב שכול. נכון שבילדותם הוסתו על ידיי האם שלא השלימה עם הגירושין, אבל היום הוא אינו מאשים יותר את גרושתו , אלא האחריות כולה עליהן. כך שהילדים אינם טלית שכולה תכלת. ומצוות כיבוד אב ואם היא מעשרת הדברות.ילדים שנוטשים את הוריהם לעת זקנה ולא מתענינים בהם , יש כאלו המונים ! אז כדאי שתבדוק את עצמך.
זהו, שכל העציצים שלי מתו.
אבל יש לי שתי בנות.
מה זה אומר עלי?
ומה עם בני זוג מתעללים? אולי צריך לשים פיקוח ממשלתי גם על זה? לפני שמחליטים להיות בזוגיות צריך לעבור מבחנים ממשלתיים ואם אחד מבני הזוג לא כשיר לזוגיות, היא לא תהיה. כמה בני זוג מתעללים רגשית? כמה פיזית? צריך להגביל אותם. ומה עם הגננת/מורה ששנאה את הילד הזה והתעללה בו ביסודי/גן/תיכון? מי קובע את הקריטריונים? ועל סמך מה? אתה מציע הצעה מפחידה שבה נחתמת חירות האדם וכולנו נהפוך להיות חיילים באיזו מכונה גדולה.
טפל בחינוך, תן עזרה לזוגות, תן עזרה לסטודנטים, תאפשר יכולת קיום מינימלית ואני יכולה להבטיח לך שהצרות האלה תדעכנה עד העלמות. הפתרון לכאורה של להצר ולהגביל רק מוסיף על תחושת המחנק ותמיד מוליד צרות גדולות יותר.
היות והנושא משך את תשומת לבך גם כן, אני מוסיפה כאן כתוספת את הפוסט שלי בנושא.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=680606
מחויבות הורית זה משהו שטבוע באדם, כמו לקום בבוקר ולדעת שצריך לעשות משהו מועיל והורה שאין לו את המשמעת הזו כלפי עצמו גם לא יוכל להיות אחראי על ילדו.
אבל להיות הורים - זה כבר משהו אחר. לא לומדים את זה באף מקום, בטח לא בלגדל עציץ, כלב אולי זה כבר יותר קרוב.
אתה אף פעם לא יכול להיות מוכן לזה 100 אחוז, עד שהילד לא נולד. וכשהוא נולד אתה לומד להיות הורה יחד איתו.
האם השתמע מדבריי שאני בעד התערבות ממשלתית? למען הסר ספק אני לא, ויותר מכך אני טוענת שהפיקוח הממשלתי שנכנס לתמונה דרך שירותי הרווחה אחרי שכבר הוכחה הזנחת ילדים הרבה פעמים גורמות עוולות.
הדרך היחידה היא אולי להסיר הלוט הקדוש מעל מצוות פרו ורבו ולפצוח בשיח חדש שמראה כי - אפשר גם אחרת, וזו זכותך לבחור. פרו - לייף! אינדיד! אבל באיכות ולא בכמות. ולא כל אחד חייב. דבר שיש להסביר כבר לילדים במקום שטיפת המוח השורה במחוזותינו. וכרגיל - חינוך, חינוך, חינוך. ושוב למען הסרת הספק - אינני בעד להטיף נגד ילודה, אלא בעד להתיר שאלת השאלות באשר לילודה.
בעיני, התערבות ממשלתית בנושא הזה היא דבר מחריד שיוביל (כמו בכל פעם שנותנים סמכות נוספת בידי המדינה) לפגיעה באזרחים רבים על לא עוול בכפם, וזה יהיה לא אפקטיבי לחלוטין.
לא קשה לדמיין כיצד המדינה מתחילה להגביל ילודה של ערבים (בהקבלה לדרך שבה ניתנים אישורי בנייה במגזר הערבי) בטענות שונות ומשונות, לכאורה לגיטימיות. ונניח שלא נערב שמאל ימין, אפשר לדמיין זוג מובטלים ממוצא מזרחי שנדחה על ידי הועדה בטענה שאינו מתאים, בזמן שזוג עבדי הייטק ממוצא אשכנזי עובר את הועדה - ולאחר מכן, ילדיו חווים הזנחה והתעללות.
ההתערבות הממשלתית צריכה להיות תרבותית, ערכית. לא חוקית ואכיפתית. חוקים שלא מבוססים על ערכים ותרבות, אינם שווים כלום.
ההתנגדות האמריקאית להפלות היא ממניעים דתיים ולא נענשים על הפלה, לפחות לא היום.
הלוגיקה של ההתנגדות להפלות היא מניעת פוטנציאל חיים - זה שקול להתנגדות לסירוב של אישה לקיום יחסי מין - ובקיצור, אבסורד.
לגמרי
לא כל הסיבה, אבל בהחלט חלק גדול ממנה היא ההתנגדות האמריקאית הגדולה להפלות. על הפלה נענשים, על נטישת ילד לא... קצת אבסורד, לא?
ואלה- לא חשבתי על אמצעי האכיפה
באסה לי ובאסה יותר גדולה לילדי המזניחים/מתעללים לעתיד .
אם כבר הזכרת "הורים צעירים", סביר להניח שוועדה כזו תגביל את גיל הילודה להורים פוטנציאליים "מבוגרים".
ובכלל, מעניין אותי לדעת על איזה קריטריונים אתה חושב (POV ) ואיך תבחן אותם.
מי ישב בוועדה הזו ואיך יאכפו את מסקנותיה? קשירת שחלות? עקרות זמנית?
מה יהיה העונש על מי שמצליח לעקוף את החלטת הוועדה? הפרדת הילד מהוריו הבלתי כשירים לכאורה?
בתור מי שנולדה במדינה קומוניסטית לשעבר, בה היה צריך לקבל אישור מן המדינה להתגרש, לעבור דירה או להחליף עבודה (גם איסור על הפלות, אבל לא ניכנס לזה עכשיו) אני חושבת שזה רעיון רע מאד.
גם לך הענה- שהשקעה בחינוך אינה סותרת התניית רף מסוים להורים.
אני שוב שואל את עצמי- איך זה שעל רכב או דוכן פלאפל, או אילוף כלבים, צריך רישיון ועל ילודה לא?
הי פוב, כהרגלי - אינני מסכים עם הצעתך, דבר זה נדון בהרחבה לאחר שפורסמה הידיעה על רוז והמזוודה.
כפי שכבר טענתי בעבר - יש להגביל את הכוח שיש למדינה להתערב בחיי אזרחיה.
את התקציבים והאנרגיה יש להפנות לחינוך, ערכים, תמיכה בהורים צעירים (במידה והם מבקשים) - לדוגמא, ממשלת צרפת מממנת עוזרת בית שבועית לתקופה של כחצי שנה להורים צעירים.
ועדה ממשלתית שמחזיקה קריטריונים להורות, כנראה תעשה עוול להרבה מאוד הורים צעירים וטובים בפוטנציה ותפספס הרבה מאוד הורים גרועים שרק נראים נורמטיבים.
ולסיכום, העניין המוסרי - כשאתה מציע דבר כזה, אתה צריך לשקול טוב את הסיטואציה שבה אתה תעמוד מול ועדה שתשלול את זכות ההורות ממך, אפילו שאתה מאמין שתהיה הורה מעולה.
אני דווקא מעדיפה לחיות ביקום שבו מונעים ממפלצות להיות הורים, על פני האופציה של להיות ילדה מוכה.
לא כל אחד צריך להיות הורה, ועדיף לשלם על זה ב"פגיעה" בחופש של אנשים מסוימים ללדת, מאשר בחייהם של הילדים שייוולדו להם.
ניתן להגיד שגם את כוח ההגנה (משטרה/צבא) יכולה הממשלה להפנות נגד אזרחיה, אז האם יש לבטל גם אותם?
לדעתי, יש לוודא שהשימוש ראוי ומידתי, אך לא לבטלו כליל וכך גם בתחום הילודה.
(וכאמור- מדובר בחזון עתידי, כרגע התחום ימשיך להיות פרוץ וכל נרקומן או רוני רון ימשיכו להנות מחופש ילודה מוחלט)
מעדיפה להיות ילדה מוכה
מאשר לחיות ביקום שבו הממשלה מחליטה עבורי כל פרט ופרט
כולל על ילודה.
הכוח היחיד שראוי לתת לממשלה ולשלטון - הוא כדי להגן על אנשים.
אבל כוח משחית, ואת זה אנחנו כבר רואים.
לתת לה כוח נוסף ואת האפשרות לקבוע מי ראוי ללדת ומי לא, יש לו בעיני השלכות מרחיקות לכת ומפחידות הרבה יותר.
עדיף לפתח שירותים סוציאליים חזקים וטובים יותר, מאשר לקבוע לשבט ולחסד מי ראוי להביא ילדים ומי לא.
לגמרי מבינה את התחושה שהובילה לכתיבת הדברים.
אבל החלופה גרועה יותר.
הרעיון של להעניק כזה כוח לממשלה (שגם ככה היא חזקה מדי)
נשמע לי פשוט מפחיד.
נו, אתה רואה בעצמך שרשיון נהיגה לא מנבא אחריות ושיקול דעת בנהיגה.
ההתערבות צריכה להיות אחרי ולא לפני. שתהיה מערכת שעוקבת אחרי גידול הילדים.
מסכימה איתך לגבי אחריות ההורים
קשה לי להסכים עם האמירה שיוכיחו קודם שיכולים לגדל עציץ..
אתה יודע כמה הורים נפלאים יש שנכשלים בגידול עציץ?!
*
שבת שלום,
שושי
גם רוב אלה שעושים תאונות דרכים קיבלו רישיון נהיגה לפני.