בדיוק שם טמון בד"כ הפיתרון.

וזה בד"כ פחות בעבר, או רק בחלקו בעבר, ובעיקר מה בהווה.

עכשיו, על כל דבר אפשר לומר שזה נשמע כמו בזבוז זמן. עד שהמבחן האמפירי בא ומכויח שזה דווקא עוזר.

ואצלי המבחן האמפירי מוכיח זאת ושוב ושוב.

ואני בד"כ הולך עם מה שעובד.

סתם הגיון בריא.

אם אצלך זה לא עובד אולי את צריכה לנבור אפילו עמוק יותר ולהבין מה בתהליך אצלך לא עובד.   :)

אל תדאגי לי, יהיה לי משולש זה"ב.

אני ממש לא התכוונתי להישמע/להיות שיפוטית. יש לי איזו רתיעה בסיסית מכל מה שקשור בנבירה בעבר, חיפוש אחר סיבות ושורשים, כאילו ששם, בתשובה לשאלת ה"למה" הגדולה נעוץ הפיתרון. אם הבנתי נכון אנחנו אפילו מסכימים על זה.

אז יאללה. שיהיה לך גוף משולש. 

את טועה. ובגדול.

בניגוד לעבר אני לא חופר בעצמי בימים אלה בשביל הכיף האקדמי שבזה. למרות שגם בכך אין רע. אני לעולם לא אשפוט תחביב שלא פוגע באדם אחר.

במסגרת התהליך שאני עובר עכשיו אני נוטל בעיה אחר בעיה מאלה שהוזנחו במשך השנים, לפי דרגת ההצקה שלה לי.

מנתח, ממפה ומתחיל לחפש פיתרון. לרוב אני מוצא בעצמי. לעתים נעזר באחרים שאני מעריך. כל אחד בתחומו.

וזה מוכיח את עצמו. נותן תוצאות וקבלות בשטח.

עכשיו, זה לא שאני רק מחפש בעיות ותו לא. אני גם כל הזמן מחפש יעדים ומזנק עליהם דוח.

אבל זה כמו שהיית רוצה לפתח גוף שרירי והייתה לך דלקת בשרירים שמונעת ממך להתאמן באון חלקי.

אומנם אם היית מטפלת בדלקת זה לא היה מנפח לך ולו שריר אחד. אבל זה היה נותן לך את היכולת להתאמן באינטנסיביות הרבה יותר גבוהה ולהגיע הרבה יותר אל הגוף החלומי שאת שואפת אליו. ברגע שהיית מרפאה את הדלקת.

יש מבינה?

לא.

חיפוש סיבות זה כ"כ מתיש. בזבוז אנרגיה משווע.

זה כמו לעשות תשדיר חיסכון במים שמפרט את הסיבות לזה שצריך לחסוך במים. (אופס)

אני אומרת את המעט שיש להשקיע במשהו שאולי יצליח לסחוף ולייצר אנרגיות חדשות.

יש לי אנרגיה מוגבלת.

ואני "מבזבז" אותה על מציאת הסיבות לכמותה הנמוכה יחסית.

נראה לי ההשקעה הכי נבונה, לא?