
מחול החולות
בעקבות הפוסט של ד"ר אמנון טיל http://cafe.themarker.com/view.php?u=161974
הטבריינים יצביעו על עצמם בגאווה, ויאמרו: "אנו בני הגליל..." העפולאים יאמרו על עצמם: "אנו, אנשי העמק..." ילידי באר שבע יכנו עצמם: "אנשי המדבר. ואני ילידת רמת גן, מכנה עצמי "ילדת החולות".
מראות ראשונים של נוף חולי שקלטו עיני הצעירות. גבעות של חול שחשו כפות רגלי היחפות הקטנות, דשדשו בהם בעליצות, רצו על גבם והשאירו עקבות של זכרון חמים ובלתי נמחה. סימנים וצורות השארתי על החול באצבע זבה דם מכוסה בחול כדי שלא תדמם חלילה. החול היה רפואתי ומזורי, חומר נגיש מוכר אהוב, חברי הנאמן. החול היה כמובן גם ביתם של בעלי החיים הקטנים, זכור לי היטב החרדון והקיפוד, רמשים למיניהם וצמחים שצמחו עליו בעיקר באביב.
עם השנים נעלם החול, הוא כוסה [בהתלהבות ציונית נמרצת] במרבדי בטון ומלט. וימי ילדותי כוסו אף הם במרבדים ושכבות של חומרים חדשים.
למדתי שהחול מגיע באמצעות גלי הים מארצות רחוקות, מהדלתה של הנילוס במצרים. באמצעות הרוח, ממדבריות החול של סהרה. התברר לי שהחול שאהבתי הוא חול צעיר מאד, בסך הכל בן אלף ושלוש מאות שנה. והחול איננו נעצר כאן אצלנו הוא ממשיך לנדוד בדרכו וסוד כמוס הוא מהיכן הוא בא ולאן הוא הולך. אם הוא מתעכב הוא יכול לההפך לאבן. אחת מאבני הכורכר.
לא רחוק מטבריה ישנו אתר הנקרא "גשר בנות יעקב" על שם הנזירות מהמאה ה-12 שגרו במנזר "סנט ג'יימס" והתפרנסו מהאבירים הטמפלרים שעברו במעבר הירדן. פירוש השם ג'יימס הוא יעקב ולכן שם המקום הוא "גשר בנות יעקב".
בסמוך לאתר זה, בין שכבות החול והאבן נמצאו ממצאים פרהיסטוריים נדירים שלא נמצאו מעולם באתרים אחרים בארץ ובעולם. צמחים ובעלי חיים שחיו לפני 780.000 שנה באותיות עבריות שבע מאות ושמונים אלף שנה.
התגלו שרידי פילים, קרנפים, היפופוטומים... בעלי חיים שנכחדו, צמחים וזרעים של הערבה, האלה, הזית...כל אלה לצד יצורי אנוש שהגיעו מאפריקה מצוידים בכלים ובתרבות אפריקנית. אולי מהדלתה? אולי מהסהרה? נישאים עם מחול החול שעל שפת הים וגרגרי החול שהרוח הביאם.
הגידו, האם אין אנו כבני החול שעל שפת הים?
------------------------------------------------------------------------------------------------------------
למי שמעוניין להמשיך בחוויה החולית:
פסלי ענק של חול http://www.desicolours.com/splendid-sand-art-by-sudarshan-patnaik/24/02/2009
הנכם מוזמנים לצפות בקטעי הוידאו המצורפים:
"נשימות חול", http://cafe.themarker.com/view.php?t=766783
"ריקוד זורבה היווני", http://cafe.themarker.com/view.php?t=754497
"נתיבים", http://cafe.themarker.com/view.php?t=728746
"ציור בחול". http://cafe.themarker.com/view.php?t=741616
"עד שנתכסה", http://cafe.themarker.com/view.php?t=781576
"מסע אל חולות הכוכב האדום" http://cafe.themarker.com/view.php?t=788590
כ"כ להכנס לגלריה שלי הנקראת "חולות", חשוב לפתוח מסך גדול.
הציורים בגלריה הם:
"צללים בחול", http://cafe.themarker.com/view.php?t=753752&p=0
"מרבדי חול", http://cafe.themarker.com/view.php?t=748639&p=0
"טללים בחול", http://cafe.themarker.com/view.php?t=759958&p=0
"גבעות חול", http://cafe.themarker.com/view.php?t=745885&p=0
"כנפי החול", http://cafe.themarker.com/view.php?t=745885&p=0
"עקבות בחול", http://cafe.themarker.com/view.php?t=741396&p=0
"קטע מתוך חולות זהובים", http://cafe.themarker.com/view.php?t=867086&p=0
"חול ורוח", http://cafe.themarker.com/view.php?t=951093&p=0
"חולות ארץ אהבתי", http://cafe.themarker.com/view.php?t=1004855&p=0
"חולות ארץ אהבתי" http://cafe.themarker.com/view.php?t=1007984&p=0
"חולות לוהטים". http://cafe.themarker.com/view.php?t=1206494&p=0
"חולות, וצל ביתי" http://cafe.themarker.com/view.php?t=1273100
הנכם מוזמנים להאזין, לצפות ולהנות.
|
תגובות (65)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לדבי היקרה!
הימים ההם חלפו ואינם עוד,
כמעט הכל מכוסה בשכבות של מלט אספלט וקרמיקה.
והיום כפי שאת אומרת זה מחול אחר, עידן חדש הגיע לעולם.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
נפלא מחול החולות.
הצבעים, התנועה,
גם לי זכורים סיפורי חולות
ובחורף השלוליות,
זה מחול אחר.
צ'רי היקר!
נראה לי שבעברך היית חוקר!
אתה איש יסודי ומעמיק. אני מאוד מעריכה זאת.
נותנת לך כוכב.
חג שמח
אסתי
אסתי היקר!
לפעמים טוב שמגיעם מאוחר יותר כשכבר מכירים גם דברים שנכתבו מאוחר יותר, ניתן להנות יותר ולעשות השלכות.
צ'רי
יצירת אומנות חולית
http://www.moillusions.com/wp-content/uploads/2007/05/bigfoot.jpg
לרבקה היקרה!
צליל חולי לחול המחלחל . עד כמה שזה נראה כקסם, החול החולי והמחלחל כשהוא מותך הוא הופך לזכוכית.
תודה לך לתגובתך וכוכבך
אסתר
צ'רי היקר!
למדתי שאתה איש מאוד יסודי. נדיר היום למצוא אנשים שכמותך.
נכון שהציורים אולי נראים פשוטים אך בעצם הם מורכבים ומחייבים התעמקות.
מאוד החמיאה לי תגובתך.
תודה לך לביקורך ותגובתך
אסתר
כמה יפה אסתי..חולית מחלחלת..
והחול..וכשמתיכים אותו הופך זכוכית שקופההה
שבת שלום יקירה
אסתי היקרה!
שמחתי לקרוא את הפוסט. את המביאה את הדברים בצורה כל כך יפה, פשוטה ומעניינת. הציורים שהם חלק מהפוסט בגלריה שלך, לא כל כך פשוטים ומובנים - יש המון צבעים וצורות וזה דורש הסתכלות ארוכה.
תודה על הפוסט והציורים.
צ'רי
למטיילת היקרה!
מתאים לך לטייל בחולות.
שמחה שהיה לך מעניין, וגם יפה.
תודה לך לביקורך לתגובתך וכוכבך.
אסתר
יפה לעיניים
מענין מאוד
תודה*
לעדן היקרה!
מאמינה לך עדן! אני טוענת כך כבר הרבה שנים. ממש לפני דקות הוספתי קטע וידאו שנושאו מסע לכוכב מרס
וכשראיתי את הנוף בכוכב מרס נזכרתי בחולות שלנו, חולות שאהבנו ושהכרנו כל-כך טוב.
אז אנחנו לא רקמה דקה ורכה?
תודה לך עדן לתגובתך וכוכבך
אסתר
כולנו רקמה אחת דקה ורכה תאמיני לי.
למירה היקרה1
אין ספק שהשיר הוא בטוי נאמן לתחושות שקננו אז בישוב. התנדבות הקרבה ועשייה.
לעת הזאת, להיום, נכון המשפט הבא:
"האתמול נשאר מאחורינו,
אך רבה הדרך למחר ".
ואישית אני מקווה שישאירו לנו קצת חולות, איזו שמורה קטנה, כדי לזכור מי שלט בנוף כאן ...פעם.
מירה תודה להתייחסותך, תגובתך, וכוכבך
אסתר
לחן: דניאל סמבורסקי
בהרים כבר השמש מלהטת
ובעמק עוד נוצץ הטל,
אנו אוהבים אותך מולדת,
בשמחה, בשיר ובעמל.
ממורדות הלבנון עד ים המלח
נעבור אותך במחרשות,
אנו עוד נטע לך ונבנה לך,
אנו ניפה אותך מאוד.
נלבישך שלמת בטון ומלט
ונפרוש לך מרבדי גנים,
על אדמת שדותיך הנגאלת
הדגן ירנין פעמונים.
המדבר - אנו דרך בו נחצובה,
הביצות - אנחנו נייבשן,
מה ניתן לך עוד להוד ושובע,
מה עוד לא נתנו וניתן.
בהרים, בהרים זרח אורנו.
אנו נעפילה אל ההר,
האתמול נשאר מאחורינו
אך רבה הדרך למחר.
אם קשה היא הדרך ובוגדת,
אם גם לא אחד יפול חלל,
עד עולם נאהב אותך מולדת,
אנו לך בקרב ובעמל!
תודה לך על תזכורת נפלאה מארצנו היפה.
אולי בשיר הזה טמונה התשובה?
מירה
לאורלי היקרה!
שמחתי לבואך. לטיול המשותף שלנו בשדות החול.
כל אורח מוסיף את טעמיו הבנתו וצבעיו לגווני החול. ואת באופן מיוחד הוספת לחול את צבע הנעורים
אפשר לראות זאת בבלוג שלך ובצילום היפה שלך.
תודה לביקורך, להתייחסותך ולכוכבך.
אסתר
תודה על המידע,
תודה על הטיול,שלקחת אותנו עימך יד ביד.
גוונים רבים לחול,צבעים רבים,יתרונות מגוונים אך
גם סכנות.
תודה על פוסט מעניין.
לאפרת היקרה!
כרגיל בכשרונך הלירי, את שרה את שיר החולות הגאות והשפל,
סודות שהחול נושא אתו בשביליו ומהמורותיו. ואנו מנגד נושאים את סודותיו ומכמניו.
לגלוש בחולות מותר כמה שיותר. החול לעולם יחכה לנו במסתרי הלב, ואני גלשתי אתך בשמחה.
תודה אפרת להתייחסותך, תגובתך וכוכבך.
אסתר
אני עדיין קשורה לחוויה החולית שלי
וחשה את תהפוכותיה והשתנותה
בתחילה ליד ביתי עד אשר איילות השתלט עליה..
ועתה
חברו החוליות של הים
שהם ביתי השני
מי שלא חווה לא יודע מה הפסיד
לגעת בכפות רגלי להתכרבל בגופי
בגרגריו
לחפון מאוצרותיו
להתבונן
בחלליו..
להראות בגאות ובשפל
חגיגה חולית שלך אפרת*
התחברתי לםוסט שלך סליחה אם גלשתי..
מעט
לדניאל היקר!
שמחה לביקורך אצל בלוגי.
בזכותך, הוספתי בסוף הפוסט רשימה של עוד עינוגים השייכים לנושא החולות. רשימת קטעי וידאו,
וציורים בגלריה שבבלוג הנקראת "חולות" אני רואה קשר הדוק בין החלקים השונים להשלמת החוויה. חוויה שעיקרה זכרון החולות.
תודה לך להתייחסותך תגובתך וכוכבך .
אסתר
כל כך הרבה כתבו והגיבו כל כך יפה!
אכן מעורר השראה הן בכתיבה והן בציור המהמם בצבעוניות המתפרצת שלו.
תודה נוספת גם ממני על מה שאת מביאה לאתר-יש לדברים שלך ערך מוסף-תודה והמשיכי!
דליה כמון
תזונה טבעית לגוף, לעור ולנפש
http://www.TheBestSkinCareSite.com
לצלילי הלב היקרה!
כשביקרתי בסן פטרסבורג באמת לא ראיתי חול כשאת מציינת זאת אני נזכרת שהכל מרוצף שם באבנים.
אני זוכרת את חולות חולון מלפני 50 שנה ומעלה... החולות הצהובים הזוהרים של חולון, הרבה לפני בנית השכונות הרבות וכנ"ל חולות ראשון. חולות עם הרבה מהמורות ושיחים דוקרניים על סף היובש.
לגבי החול בבית גם אני לא מאפשרת לו להכנס אלא אם כן זה בציור. אני מקפידה לטאטא את הבית מחול של שפת הים ואפילו בחצר לא אוהבת אותו, מיותר המסכן.
כן, כן, עשי ביקור אצל אמנון הוא בוודאי ישמח.
את מוזמנת לבקר אצלי עם או בלי כוכבים. מבחינתי את היא הכוכב.
תודה לתגובתך, ולהתייחסותך.
אסתר
היה לי העונג לקרוא את הפוסט שלך אסתר,
כי כל כך הרבה חול בבת אחת ראיתי בפעם הראשונה בארץ ישראל בגיל 14
לפני זה החול היה מרוכז עבורי במגרש המשחקים עבור הילדים או בחוף הים שבילדותי היינו משחקים בו
ובונים ארמונות.
מאז היותי בגיל 143 החול מלווה גם אותי ולאט לאט נעלם לטובת הבנייה העניפה.
תחילה בבאר שבע עיר הראשונה שבו גרנו אחרי עלייתנו , אחר כך בחולון ששמה קם ממילה חול כנראה
אחר כך חולות ראשול וכולה...
יש בחול קסם רב, אם כי אני וחול לא מסתדרים כל כך טוב, אוהבת לגעת בו כשהוא יבש אבל הוא גם יודע להדבק וכמה שלא ננער אותו מאיתנו הדבר לא יעזור עד המקלחת ההגונה:)
לגבי הממצאים ההיסטוריים , היות שציינת את הפוסט של אמנון עדיין לא יצא לי לבקר,בשמחה אקרא אותו, חידשת גם לי
וכמה חבל שהמדינה שבוניה על אדמה כל כך עתיקה לא מנצלת את העובודות האלה ראשית להשכלת תושביה ושנית גם לפרנסתה.
והגעתי אלייך עם סל ריק של הכוכבים
:)
אסתר יקירתי, נהנתי מאוד מהטיול הארוך על גרגירי החול הרבים ומהציור היפיפה דרך הפוסט ותגובותיהם של החברים...
אז גם אני עם מעט גרגירי חול נזכר בכוליות המופלאה של שעון החול שבאופן מופלא יוצר הר קטן ובפסגה גרגיר אחד זוהר... זוהר כמו זמן נצחי... זמן קוסמי...
אנטון
גם אני, שגדלתי ברמת אביב כשרק הוקמה, זוכרת את החולות שהיו סביב, ולאט לאט נעלמו עם כיבוש הבטון...
תודה על הפוסט והתזכורת לימים עברו :)
איזמרגד יקירתי!
אני שמחה לדעת שהזכרתי לך נשכחות, ומקווה שנזכרת בדברים נעימים.
החול שנראה להורינו כל-כך טורדני... לפתע יש לו נוכחות ועוצמה בחיינו.
תודה לך איזמרגד לתגובתך וכוכבך
אסתר
לקרן היקרה!
החולות נודדים על פני זמנים ותקופות. זמן החול, הוא זמן אחר.
אם את זוכרת את חולות ילדותך, תארי לך איך אני זוכרת אותם בטרם נבנו כל שכונות רמת גן?
אלה היו ימים של חול מאופק לאופק.
תודה לך קרן להתיחסותך תגובתך וכוכבך
אסתר
אסתר, יקרה..
כתבת פוסט כזה יפה..
לא יכולתי שלא להידבק לנוסטלגיה..
הפוסט שלך הזכיר לי נשכחות.
כתבת נפלא ואני מודה לך מאד על השיתוף.
א. *
כן.. אנחנו גרגר חול.. רגע בנצח..
התחברתי.. גדלתי בתל אביב של חולות..
עד היום מחפשת את החולות.. ומוצאת אותם עדיין.
(:
לאורית היקרה!
ברוכה הבאה!
מסתבר שכשמדברים על חולות, רבים נזכרים בילדותם. בחול שהיה סביב לבית, בגן, בחוף,
בתוך בקבוק... בסך הכל קצת גרגרי אדמה ואיך הם השפיעו עלינו, ממש מדהים.
לגבי "גשר בנות יעקב" זה רק מראה עד כמה האתרים בארצנו לא מקבלים את הפרסום הראוי
[אני מעלה סברה שאולי יש קשר דתי לעניין] אבל באמת לא ברורה לי הסיבה.
תודה לך אורית להתייחסותך, ותגובתך.
אסתר
ברייקי היקרה,
החזרת אותי לימי נעורי (הרחוקים, יש להודות) בהם אהבתי לשכב בחול על החוף ולצלות את גופי מכל הכיוונים. עד היום אני אוהבת לשכב בחול חם, אבל היום כבר נמנעת מחשיפה לשמש. חבל כל-כך, זה היה כיף אמיתי...
תודה על המידע המרתק על גשר בנות יעקב. כל כך הרבה פעמים כבר עברתי שם, ולא ידעתי כלום על הממצאים הארכיאולוגים.
וכך במחול של מילים תיארת פרקי עבר נשכחים בתולדות האדם והארת את אפסותנו כגרגר חול בעולם.
תודה, וכוכב על פוסט מרתק באמת.
משה
לאורית היקרה!
תודה לך אורית לתגובתך.
לקחתי אותך כבעלת בית קטנה לטיול קצרצר בנוף ילדותי,
כשיתאפשר לי אוסיף ציורים באותו עניין, יכול להיות שאחשוף
עוד מאותם נופי ילדות שמזמן נמחו תחת מכבשי הבטון והזפת.
את גם מוזמנת להנות מקטע וידאו, שנושאו ציור בחול.
את הכוכב שלך אשמור מעל החול.
אסתר
לאריאדנה יקירתי
אני עדיין נרגשת מהפוסט האחרון שלך על הסאטיר.
הנה בדבריך את מוכיחה את ההזנחה בטיפול אתרי הארץ .
אתר שצריך להיות גולת כותרת בין אתרי התיירות.
אפילו את שעוברת לעתים קרובות ב"גשר בנות יעקב" לא יודעת על הממצאים שם.
וכשאני אומרת את... עם כל המשמעות של הדבר,
אשה משכילה דעתנית סקרנית מתענינת בארכיאולוגיה באופן הכי רציני שאפשר , לא יודעת על הממצאים
מה זה אומר לגבי ציבורים אחרים?
כדי לדעת מה מסתתר שם מתחת לאדמה,
צריך להסיר את החול שיודע לכסות כל-כך יפה, צריך לחפור, לשלשל חבלים ולהדליק פנס. לא לישון....
איזה כיף היה גם לי להעביר אליך חופן מהחול האישי, שלי,.... .........אליך.
אי אפשר שלא לאהוב אותך ולהסחף אתך על מצעי החול.
חבוק
אסתר
לליריתוש היקרה!
כמה טוב שאפשר להמריא עם גרגרי החול, כמה טוב שהם הביאו אותך אלי.
שהשתתפת בזכרונות ילדותי... ונהנית.
למענך נכנסתי לויקיפדיה לברר את מקור השם ג'יימס וכתוב שם כך אני מצטטת:
"יעקב בן חלפי או יעקב הקטן [ג'יימס הקדוש] הוא אחד משנים עשר השליחים של ישו. היה אחיו של מתי. שם אמו מריה. הוא מכונה הקטן כדי להבדילו מהשליח יעקב בן זבדי המכונה "הגדול". המידע עליו בברית החדשה קלוש... מקובל לזהות את יעקב הקטן עם יעקב אחי ישו... על שמו קרוי ארמון סנט ג'יימס.
מה את אומרת על כך?
בזכותך גם אני למדתי
תודה לך והמשך שבוע טוב.
אסתר
טיול ילדות קסום הבאת .
אהבתי את הפוסט
ואת התמונה בשלל הצבעים שעל שפת הים .
תודה :)
עוברת הרבה בגשר בנות יעקב ולא ידעתי על הממצאים שם,
מה מתחבא לנו עוד מתחת לאדמה ואנחנו לא יודעים?....
ציור כל כך מושקע ושמח, כיף להיסחף בו אל החולות שלך
אוהבת *
שלום אסתר,
על גרגרי חול נישאתי ובאתי אל הפוסט הענוג הזה, בזכות תגובתך אצלי.
קופסת הצבעים עליה דיברת - גם כאן בתמונה היפה שהבאת.
טעם ילדות יפה כל כך הבאת פה, נהניתי - גם אם אני עצמי לא ילדת חולות.
אשר לשם ג'יימס, את בטוחה שזה התרגום לשם העברי יעקב?
לי ידוע ש - JACOB ואולי בקיצור JACK הוא התרגום, אבל אולי אני טועה?
במידה וידוע לך, אשמח להבהרה ולהשכלה.
שבוע מבורך, לירית.
לאמנון היקר!
החול אינו מובן מאליו, עוד בקטנותי אני זוכרת ששאלתי מאיפה בא כל החול הזה?
עניין אותי...
ואבי ענה לי שזה מגיע מהכוכבים, מהחלל... תאר לך איזה רושם זה עשה עלי.
הייתי בטוחה שאני נוגעת בכוכבים, ואולי משם מגיעה אהבתי לחול.
שכחת לציין את חולות חלוצה ואשדוד, גם בנגב יש לנו עוד קצת חול...
אלא שקבלנים משתמשים בחול היקר הזה לבניה, זה כמובן נזק לאיכות המים ולנוף.
יש לנו ארץ יפיפיה. אנו לא עושים מספיק כדי לשמור על יופיה.
תודה לך אמנון, המשך לכתוב פוסטים שיש מה לקרוא בהם, ומה ללמוד.
אסתר
לתמר היקרה!
תודה לך תמר, ממחמאות אני עדיין מסמיקה.
דווקא היום חשבתי על ילדי רמת-גן שלא זכו לראות את חולותיה,
ילדים שנולדו לתוך עיר סינטטית, איך הדבר משפיע עליהם בקשר שלהם למדינה?
סתם, עלתה לי מחשבה כזאת...
תודה לך תמר, תמיד שמחה לתגובתך, אני לומדת ממנה ומתחזקת.
אסתר
לנעמה היקרה!
מה נעמה לי תגובתך.
כפי נהגתי בעבר אני אוספת אגדים, וכורכת אותם בחבילה אחת,
סוג של הרגל מימים ימימה להכניס יותר תכנים, יותר רעיונות בפרק זמן נתון.
בענין חולות תל-אביב , עד כמה שאני יודעת נשקפת סכנה לחופים מחוסר חול בעיקר
בגלל סכר אסואן, גם למצרים ביטול הסחף הוא בעייה חמורה לחקלאות.
ואחרי כל זאת, מעניין אותי מאוד וצריך לבדוק ברצינות איזה חולות את זוכרת מימי ילדותך.
תודה לך נעמה, להתייחסותך תגובתך וכוכבך.
אסתר
תודה אסתר על דבריך.
כאשר התחלתי לנסוע לחו"ל,
משנת 1966 ואילך, התחלתי להבין שהחול שאנו
רואים אותו כמובן מעליו, אינו מובן מאליו כלל וכלל.
חול ים ראיתי ביוון, איטליה וצרפת,
אולם מי שמטייל בחופי קרואטיה למשל,
רואה סלעים וחצץ ואין שם חול,
למרות שקרואטיה היא ארץ מקסימה
ובעלת נוף מדהים.
עד לאחרונה נהגתי לטייל בדיונות האחרונות שנותרו
בראשון לציון ומדי פעם בדיונות החול שליד קיסריה.
אפשר לראות שם דברים מקסימים, בטיולי דיונות
החול הכמעט אחרונות שנשארו בארצנו הקטנה.
חבל שאויבי החול הם אנשי הנדל"ן, הבונים על כל חלקה פנויה,
וגם האנשים שנתפסו (ורובם לא נתפסו) גונבים חול משפת הים
וממקומות שונים בארץ.
עד כמה אנו יכולים להתאכזר לארצנו הקטנה והיפיפיה?
בברכה אמנון
שונים
שנתפסו גונבים חול
את כותבת מקסים אסתר יקירה! אכן גם אני זוכרת כיצד קמו ברמת גן
שכונות אחר שכונות והחולות נעלמו כליל, תחת בתים וכבישים...
נהנתי לקרוא אותך מאוד והציור צבעוני כל כך!
תודה,
תמר
אוצר בלום הבאת לנו כאן, אסתר.
כל מלה מזכירה לי משהו.
החל מ- "נכסה אותך בטון ומלט" של אלתרמן,
ועד החולות הנודדות (כך קראו להן) שהלכו ונעלמו מדרום לתל אביב.
ועד הצורך לבדוק את החול של ילדותי.
תודה,
נעמה
לצבע השרב היקרה!
בעולמנו החיים הם ברוטציה, זה הטבע.
מי יודע אולי ביום מן הימים הם יוולדו מחדש כמו עוף החול.
ואלי סוג של תחיית המתים... האנושות רק בתחילת הדרך...
תודה לך להתייחסותך ותגובתך
שמחה שעניין אותך
אסתר
לבת יוסף היקרה מאוד!
אנו יודעים בכללי מעט מאוד, את הרוב הגדול איננו יודעים, אבל,
את יודעת יש אימרה האומרת "מה שאני צריך לדעת... יגיע אלי"
כנראה שאת צריכה לדעת את העובדות האלה.
אני חושבת שכל מפגש עם משהו חדש מעיר אצלי משהו,
אני רק מקווה ומתפללת שהמפגשים יהיו נעימים ולטובה.
ומה שנוגע לחולות, דווקא שם לא צריך להעיר כלום. הכל עטוף ומכוסה כהלכה.
תודה לך בת יוסף לתגובתך וכוכבך
אסתר
בנייני המלט והבטון מכסים כל חלקה טובה.
מזלנו שאנו אוצרים בתוכנו זיכרונות...
כל-כך יפה ההתבוננות הזו לא רק על החול אלא
גם על היצורים החיים ב'קרבו'
הממצאים מרתקים. לא חבל על כל מה שנכחד?...
ברייקי יקרה, תודה על פוסט מעשיר. צבע השרב
מאד מעניין. השכלתי. לא ידעתי על שם מי הגשר וגם לא על הממצאים שנמצאו.
החול העיר בך נושאים מענינים.
ליורם היקר!
יש כל-כך הרבה לכתוב בנושא החולות, לא רציתי ללכת לאיבוד בתוך מדבר החולות הזה.
עוף החול היה אחד הדברים שויתרתי עליהם מראש למרות שהאגדה עליו אהובה עלי..
על פי זכרוני עוף החול לקראת סוף חייו מצית עצמו בענפי קינמון, לכשנוצר עוף חול חדש
הוא לוקח את האפר ועוטף אותו בקליפה עשויה מור...
לגבי גילויי הממצאים הפרהיסטוריים כל הזכויות הן של ד"ר אמנון טיל,
אתה צודק מאוד בעניין קריניצי ראש עירנו האגדי שהכרתי אותו אישית ובוודאי גם אתה.
אז בימים ההם...ראש העיר היה מבקר בבתי הספר לראות מקרוב מה מתרחש שם בדיוק.
תודה לך יורם, להתייחסותך תגובתך וכוכבך.
בהערכה
אסתר
מאיה היקרה!
מה שלומך? טוב לשמוע ממך!
היום זה כמעט מרכז רמת גן. בעבר זה היה פארק שכולו חולות. הבית שלנו היה בודד
וסביבו אני עדיין זוכרת חלקות אדמה גדורות בשיחי הצבר. ואוהלים שחורים, בין לבין.
ביתנו נהרס לפני שנים רבות, ובמקומו נבנה גן ילדים גדול ורחב ידיים.
ותארי לך עד כמה השתוממתי כשהוזמנתי לתת שם השתלמות לגננות.
בדיוק במקום בו עמד ביתנו.
חיבוק חם חוזר
אסתר
ליהודית היקרה!
איזו תגובה יפה...
נכון יצאנו יחד לטיול וקטפנו פרג אדום לוהט כי לא מצאנו את הכלנית.
הפעם רציתי לחגוג אתך ברגליים יחפות ולעלות על גבעת חול קטנטנה
סתם כדי להביט על הנוף מהכי גבוה שאפשר לראות את השמש
נשפכת על הגבעות הסגולות ...
תודה לך יהודית לתגובתך המחממת וכוכבך המנצנץ
אסתר
לאמנון היקר!
אי אפשר שלא לקבל השראה מהפוסטים שלך. הם כל-כך מושקעים ומענינים בעיני.
כל קריאה בפוסטים שלך מלמדת אותי דברים חדשים.
יש להם כח לשאת אותי למקומות וזמנים אחרים, ומה שאני כותבת הוא המעט, וזאת
מפני שאינני רוצה להאריך , ולהכביד על הקורא.
יש דברים רבים שישראל צריכה לעשות לטובת שמירת נכסיה הרוחניים, והתרבותיים
הכל-כך יוצאי דופן ובעלי חשיבות ממדרגה ראשונה. חבל שמתעסקים בעיקר בשטויות.
וטוב אתה עושה שאתה מעלה נקודה כואבת זו.
תודה לך אמנון על תרומתך לי ולתרבותנו בכלל.
אסתר
וישנו גם "עוף החול" (הפניקס) שכל שאלף שנה יוצאת אש ושורפת אותו והוא קם לתחייה מחדש מאפרו (הלוואי עליי, עלינו), וים טתיס, על שם אלה יוונית, שכיסה את המזרח התיכון כולל ארצנו כולה בסדרת הצפות, טרנסגרסיות, שנמשכו עשרות מיליוני שנים, בתקופת המזוזואיקון. כל סלעי המשקע הימיים, נוצרו בקרקעיתו.
כל מה שסיפרת כאן על גשר בנות יעקב ומקור שמו, היה חדש לי. כה מעניין לקרוא. גם הממצאים הפרה-היסטוריים.
נראה שאת זוכרת את רמת-גן מתקופתו של אברהם קריניצי ראש העיר הראשון , לי זכור התנ"ך, בחתימתו, שקיבלנו כשסיימנו כיתה ח'. תודה אסתר, על חומר כה מעניין!
יורם
לאמונה היקרה ! ילדת האדמה!
שמחה ללחוץ את ידך.
משום מה יש לי הרגשה שאנו בנות איכרים הנפגשות
על חלקות האדמה המיוחדות שלנו.
כל אחת מאתנו מוכנה לסנגר בהתלהבות על אדמתה.
את על האדמה הפתח-תקוואית ואני ממליצה על חולות רמת גן.
כנפי הדמיון משיאים אותנו למקומות רחוקים בזמן ובמרחק
תודה לך להתיחסותך ותגובתך
אסתר
יכולתי לראות את עצמי שם בחולות, לא תארתי לעצמי שגם רמת גן לפני הבטון והגן היתה הרבה חול.
הרשומה שלך החזירה אותי קצת אל הילדות שלי ואל הגעגוע אל הבית שבו גדלתי, בית שלא קיים עוד ועל אדמתו מרחבי דשא ירוקים.
חיבוק,
מאיה.
אסתר,
יצאתי איתך לטיול בילדותך שנגעה בילדותי ובסביבה ממנה הגעתי. בית שאן,עפולה, טבריה-ערי העמק. החזרת אותי לקיבוצי הסביבה , לילדות נפלאה שהיתה לי שם. וכן הציור המרהיב משקף את מחול החולות שזכרת. כתבת נהדר*תודה
תודה אסתר, על כך
שרשימתי "על הפריהיסטוריה של ארץ ישראל.."
שימשה לך השראה לרשימתך הנוכחית.
על עצמי כתבתי במבוא לרשימותי ב"במה חדשה":
"אליק נולד מן הים" וגם אני..
אני יליד ת"א בשנת 1945 ומילדות נהגתי לפקוד את חופי ים ת"א,
בעיקר את חופי גורדון ופרישמן, אבל נהגתי ללכת ולרוץ לאורך החוף עד יפו
בערך עד לבית הקפה של יפה ירקוני..
אתר גשר בנות יעקב (ודרך אגב יעקב הקדוש הוא אחיו של ישו,
שהמשיך אחרי מותו את קהילת היהודים הנוצרים בירושלים)
הוא אחד האתרים הפריהיסווריים החשובים בארץ ובעולם.
כאן נמצאו, בין השאר, עקבות האש הקדומה שבה השתמש
הומו ארקטוס, לפני 780 אלף שנה. חבל רק שישראל,
במקום להביא אליו אלפי תיירים מרחבי העולם מזניחה
אתר חשוב זה, כמו שהיא זנחה את אתר תל עובדיה
בו נמצאו שרידי פעילותו של הומו-ארקטוס מלפני 1.4 מליון שנה!
בברכה
ד"ר אמנון טיל
אהבתי לקרוא את הפוסט הזה,
תודה על האינפורמציה ההיסטורית
על גשר בנות יעקב, עד היום לא ידעתי.
את היית ילדת חולות ברמת גן ואני
ילדת אדמה בפתח תקוה.
והכל היום כמו שכתבת -
מרבדי בטון ומלט ואנחנו בני חול ואדמה בסופו
של דבר נישאים עם הרוח, למקום אחר,
לזמן אחר?
ברכה
לשבוע חדש נפלא