סומליה - פיראטים בגן עדן חטיפת מיכלית הנפט על יד פיראטים ליד חופי סומליה, העלתה בי נשכחות ממקום שכוח אל זה... הסיפור בהמשך הוא סיפור אמיתי... במסגרת עסקי, יצא לי לעבור בג'יבוטי.
מה עושים כשמגיעים למקום חדש...ריצה על שפת הים...איך לא? אין כמו ריצה בשעת בין ערביים לחדד את החושים. הרגליים בקלילות מגמאות את החול הרך, כשקבוצת צעירים מולי על החוף משחקת כדורגל... זריזים, וקלילים.
עצרתי לרגע להתרשם קצת מהאנתרופולוגיה המקומית...
התחרות תמיד מוציאה מאנשים צדדים מענינים... "תצטרף?" הם קראו לי... למה לא? אמרתי לעצמי...
כך צורפתי לקבוצת "המבוגרים", בני ה-20.
תדרוך קצר מהמנג'ר חסן, דק ושרירי. "אתה תוקף מימין אנחנו משמאל...תראה מה אנחנו עושים ותבין"... רק כמה דקות משחק חלפו - הופיע גמל עליו רכובה נערה, עטויה ברעלה, כולה אומרת כבוד... "תצטרפי?"...קראו לה...
לא היה צריך הרבה לשכנע, הגמל הוכנס "לחניה", ופטמה התארגנה בזריזות למשחק... נשרו הרעלה, גם השמלה הארוכה, ופטמה עם תחתונים בלבד...הצטרפה לקבוצה השניה... (למרות הכירותי עם אפריקה, קצת הופתעתי מהפגנת העירום. אבל זו אפריקה, מסורת דתית ותרבות מקומית משולבים בה יד ביד. המסורת מחייבת - לבוש מהוגן, אבל התרבות - לא פוסלת עירום. וכך דרים הם להם בצוותא זה ליד זה). יש בסומלים מעט תוקפנות.
שנים של חיים במדבר, הצמיחו שבטים, אגרסיביים, הנאמנות היא למשפחה, ול Clan. ובכדורגל כמו בחיים. אין הנחות...לאף אחד...
פטמה בעטה בנו יותר מאשר בכדור. צעקה וקיללה (לא מבין סומלית- אבל כשמקללים אני קולט, לפעמים...). להתקרב אליה היה לא נעים, אפילו מפחיד, למרות שהיא היית יפיפיה מהממת עם גוף מחוטב להפליא ושדיים של דוגמנית...
כך ירד לאיטו הערב...הסתיים המשחק...פטמה אל הגמל חזרה...העלתה על עצמה את הבגדים והרעלה.
שוב היא נערה מכובדת...נעלמו האגרסיביות והדחיפות, נעלמה האישיות התוססת, והתחרותית, אט במתינות בתנועה גלית ואיטית התרחקה לאיטה אל האופק,
כאילו כבר שנים - היא רוכבת מאי שם אלי אן, בערבות סומליה הגדולה...
למה נזכרתי בכל זה?...בגלל הפיראטים כמובן...אבל בלי קצת היסטוריה אי אפשר... השבטים הסומלים, היו מחולקים בתקופה הקולוניאלית בין 5 מדינות: קניה, אתיופיה, סומליה האיטלקית, סומליה הבריטית, וסומליה הצרפתית (שהייתה ידועה גם כעיסה ועפאר, והיום היא ג'יבוטי).
ב1960 אוחדו סומליה הבריטית והאיטלקית כדי ליצור את סומליה. כך נותרו הסומלים מחולקים בין 4 מדינות, קניה, אתיופיה, סומליה, וגיבוטי. הנשיא זיאד בארה, חלם, וגם ניסה לפעול בכוח למען איחוד הסומליות. ב"מלחמת האוגדן" שנערכה בסוף שנות ה70 מול אתיופיה תחת מנגיסטו - הוא ניגף... ב 1991 קרס שילטון בארה. והיריבות השיבטית, שבלעדיה אי אפשר להבין את סומליה, פוררה אותה.
סומליה - בדרך לשום מקום אז מהיכן מגיעים שודדי הים? הם פועלים מהאזור האוטונומי הקרוי Puntland ליד העיר , Boosaaso קצת מזרחית ל"קרן אפריקה", באזור שהיה בעבר חלק מסומליה האיטלקית. החבל לא הכריז על עצמאות בגלל יריבות של Clans (חמולות על) בתוך שבט ה Darod (שהוא אחד השבטים הגדולים בסומליה). החבל יושב על נתיב השייט העובר במפרץ עדן - בפתח ים סוף... סומליה מפת - חלוקה מדינית 2009 מקרא: בכתום - סומלילנד. הכריזה על עצמאות. אף מדינה לא הכירה בה. הבירה הרגייסה. בטורקיז - Puntland. באפור - שבטים נייטרלים או בלתי מזדהים בירוק כהה - הממשלה הפדרלית הזמנית. סומליה - סיפור עצוב...מדינה שכשלה... ארץ רבת ניגודים, יריבויות שיבטיות, אנשים חסרי פשרות... נופים מדהימים...חיות בר, ים מדהים, ופוטנציאל אדיר לתיירות... עם מינרלים כמו אורניום, ברזל ונחושת... ואנשים יפים...מתוחכמים וחכמים... כן אז מה?
כלום... עוד יגרו דמעות כמים - במקום שאנשים בו לו השכילו - לכבד אחד את השני. ששנאת אחים העבירה אותם על דעתם.
שכל אחד שם רוצה להיות מנהל...ומסרב כעיקרון לקבל הנחיות... לא רק סיפורי הצלחה צריך ללמד...גם כישלונות. ולסומליה - מקום של כבוד בפנתיאון הזה של מדינות שכשלו. ופטמה? מסקרן מה קרה לה? |
תגובות (44)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הייתי רוצה להצטרף לדבריו של TAL_RIV ולהוסיף משלי.
אכן, אני מאמינה שחלק מן היהירות המערבית שלנו היא עצם המחשבה שה"דמוקרטיה" הינה שלטון בלעדי, צודק ונכון. כך אנו מתייחסים לעוד מרכיבים מערביים בחיינו הנהנתנים. אנחנו, האדם הלבן, אנשי המערב, לא זו בלבד שכפינו עצמנו בנוכחותנו במדינות העולם השבטי (מה שאנו קוראים להן "מדינות העולם השלישי), אלא שהפרנו את כל נימוסי השולחן של עצמנו ובמקום בו אנו דורשים מן האורח להתאים עצמו למציאות, דרסנו בכדי להתאים את המציאות אלינו. אני מאמינה בזכותו של כל אדם לשוטט בעולם מכל מקום לכל מקום, לחוות, לראות, להריח, לטעום ולהכיר את גווניו של הכדור המעניין הזה אך הדגש שיש לשים בהיכרות זו הוא ההטמעות של הפרט בקיים ולא להיפך. ערכי המוסר "האוניברסאליים" שאנו גדלים עליהם אינם ברורים לכל ה"יוניברס" ונראה שאת זה עלינו לקבל. יש מקומות שונים על הגלובוס הזה עם תרבויות שונות וערכים שונים. סכסוכי השבטים במדינות אלו הן חלק בלתי נפרד מאורחות החיים שלהם ומערכי החיים שלהם. אני לא בטוחה כלל שאנו צריכים לנקוט עמדה כלשהי בעניינם. אני בעיקר חושבת שאנו לא מסוגלים לנקוט עמדה כיוון שדפוסי המחשבה שלנו רחוקים כ"כ מלהיות דפוסי המחשבה שלהם. ובעניין זה אוסיף עוד משפט אחד אחרון - דפוסי המחשבה שלנו אינם יותר נכונים טובים או מוסריים - הם פשוט שונים!
מאמר מעניין ומאלף.
מ ע נ י י ן
בעקבות הפוסט הזה,
פתחתי דיון שמנסה לברר אלו השלכות יש למצב הקיים,
במדינה כסומליה.
האם לדעתכם העולם, כולל ישראל,
שחלק מנתיבי הסחר שלה עוברים בסמוך,
יכולים לטמון את הראש בחול?
האם צריך להמתין עד שמכלית ישראלית תיחטף?
האם רק טיפול בכוח – הוא הפיתרון ?
האם יש סיכוי לשקם?
והאם לא הגיע הזמן "שמישהו" ינסה לשקם את המדינה הזו?
אתם מוזמנים לשתף את דעתכם.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=744824אני כותבת סודאנים במקום סומאלים ... ואת ממשיכה לאהוב אותי כמו שאני...
תמשיכי אחרי לכל מקום. תראי לאיזה מקומות מופלאים אני לוקחת אותך
הסיפור הזה, יפה לפחות כמו הפוסט!
אשוב לקרוא...:)
קסוםםםםםםםםםםםםםםם.
אורלי,
תודה...
ומכיוון שלא היית בסומליה מצרף תמונה...סומליה לא מה שחושבים...
תודה על ההפנייה לפוסט,
למדתי משהו על סומליה,
שבה טרם ביקרתי.
הצלחת לשלב נפלא בין הסיפור החוויתי ,
להסטוריה.
*
יוסי,
ביקורת מנוסחת מאירה ותמציתית...תודה...
קארן,
וגם אהבתי...איך אפשר שלא
הביקורות שלך יסדו אבן פינה "בדה מרקר קפה" Post review
דניאל,
כן בעיקרון אתה צודק...
גם כאן הגבולות הקולונאליים גבו מחיר...חתכו שבטים בסרגל...
ראה הגבולות הישרים של סומליה.
הבריטים דווקא רצו לאחד את כל הסומלים תחת ישות מדינית אחת.
אבל...במשחק עם המעצמות הקולוניאליות - שיחקה באזור גם מעצמה מקומית - אתיופיה...
ברבע האחרון של המאה ה-19 השתלטה בהנהגת מנליק השני על חלק מהאוגדן.
ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 בסדרה של מהלכים פוליטיים בעיקר מול הבריטים הבטיחה את שליטתה על חבל האוגדן.
אי שקט קיים אזור מאז. היום פועלת באזור ה- Ogaden National Liberation Front ומנהיגה הוא Mohamed O. Osman.
האתיופים פעלו נגד האירגון (2007), ואף פלשו לסומליה כדי לדכא סיוע שבא משם...
הבעיה של הסומלים - הייתה ועדיין, העדר מנהיגות ואירגון.
הם נותרו מפולגים ומפוצלים...
אתיופיה היית מעדיפה יותר יציבות בגבולה עם סומליה...
אבל נוח לה - עד לרמה מסוימת - פיצול ופילוג...כי באוגדן יש מחצבים...
החשש הגדול של אתיופיה, שיום יבוא ויקום מנהיג חזק בסומליה,
שיאחד הסומלים וידרוש מה שזיאד בארה דרש -
את סומליה הגדולה...
כדרכך, מרגש, מעניין,
משכיל ומעורר מחשבה.
מעשיר בידע,
הרחבת את תפיסתי לגבי האסלאם האפריקאי
ובכלל.
ופטמה – איך אפשר בלי פטמה...
אישה - כאישה, וכילדה,
שסך הכל רוצה לחיות קצת..לשחק עם הבנים...
לזרוק מעליה מעטפות מיותרות
ולבטא את "אישיותה התוססת".
סיפור על האנושיות של כולנו,
על סקרנות ופתיחות, לא מוסתרת,
תחת רעלה או בגד,
תפקיד או מייקאפ.
הניגודים, המשלימים
,אהבתי.
"עוד יגרו דמעות כמים - במקום שאנשים בו לו השכילו –
לכבד אחד את השני."
מרתק ומפתיע. והסיפורים הקטנים עושים את העניין הגדול. תודה על מידע המושקע.
מעניין מאוד. הגבולות נראים כמו עוד פרי ביאושים של התקופה הקולוניליסטית. אנחנו והערבים ממזרח גם חווינו זאת ב -1916 בהסכם סייס פיקו.
מרתק! תודה!
אבו טהיר,
עד עכשיו אני למדתי ממך...אז שמח שזה גם הפוך...קצת...ש.ש.
תודה...שם את יכולה להיות רק אם תתנדבי להיות שודדת ים.
אבל כשיגמר להם מזה...נסדר לך כמה לוקיישנס...
בין השאר תוכלי לצלם באתרי הקרבות של השודדים נגד שאר עולם...
איזה פוסט מושקע...יפה
והתמונה הראשונה...
שם אני רוצה להיות!
ש.ש.
מרתק.
מעניין.
הסיפור על הכדורגלנית פנטסטי.
השכלתני דעת
תודה
הסיפור על פאטמה לא ייאמן באיזור זה של העולם (מוסלמי, למי ששכח)
בסך הכל זה חבל ארץ נוראי ללא כל תקוה נראית לעין בעתיד הקרוב, עקב השתלטות קיצונים איסלמיים עליה.
ציונה
ניסן ידידי,
הסר צער מליבך, לגומלין אתה בהרכב...
תודה...
חיימון יקירי,
אין במילון די מילים לבטא את התודה המגיעה לך על השיעור המאלף באנטרופולוגיה של אפריקה.
אין לי מילים גם לבטא את הצער שלא אני הייתי שם על מגרש הכדורגל מול פטמה...
את פרשיות שודדי הים צריך לחסל בעודן באיבן וכמו עצי באובאב צריך להרוג אותם עוד כשהם קטנים...
אך מה שמדאיד הוא כיצד אומות עולם בעלות כושר הרתעה וכוחות צבא וטכנולוגיה ברמה מעצמתית לא מסוגלות לחסל את האיום הזה שכמו גידול סרטני, אוכל כל חלקה טובה.
פוסט מעניין...
למדתי המון
"אופציה שאינה קיימת בסומליה" - אמת כתבת...ויפה תימצת...אכן
לא הייתי בסומליה אולם הייתי במספר לא קטן של מדינות באזור.
אפריקה היתה ונותרה שבטית. הגבולות המדיניים באפריקה נקבעו על ידי המדינות הקולוניאליסטיות ומעולם לא התקבלו על ידי השבטים.
גם הבחירות הן למראית עין בלבד. בדרך כלל מדובר בשלטון של שבט בודד או קואליציה של מספר שבטים על חשבון השבטים האחרים. לא לכל אזור בעולם מתאימים גבולות מדיניים והתהליך הפסאודו דמוקרטי שנכפה עליהם על ידי מדינות אירופה.
שמורים עימי מספר רב של סיפורים בנושא שלא ניתן לפרסמם, אולם אני יכול להעיד שגם ברמה הממשלתית ההתיחסות נשארה שבטית, גם אם כלפי חוץ היא מוצגת באופן שונה.
מוטת השלטון, לפיכך, מוגבלת. האפשרות לשלוט על שבט המשתמש בשוד כאמצעי מחיה מימים ימימה היא באמצעות שוחד או בכוח, אופציה שאינה קיימת בסומליה.
חמניה,
תודה על ההתיחסות...עוררת אצלי חשיבה...
מתירנות אמרת? זאת הראייה שלנו הלבנים. בעינים שלהם אנחנו המוזרים. תרבות אחרת...לכל שבט יש גם כינוי גנאי - ללבנים. באתיופיה למשל אנו מכונים פרנג'..."לבן"
לבוש אמרת. אני נורא אוהב להיות לבוש.
בעצם מי לא...הלבוש ממלא צרכים רבים...ואין צורך לפרט...
אבל עכשיו תסתכלי על זה קצת אחרת, אנחנו המין היחיד שאימץ לו בגדים. והפך את זה לאיטם תרבותי. כל תרבות עם התילבושות שלה.
התילבושת היא חלק מהפולקלור,
לובשים אותם בטכסים, וחגים לאומיים. ומתרפקים עלייהם...
אבל...בטבע כל המינים כולם - מסתדרים עם הכסות שהטבע העניק...
אם בוחנים את זה ככה זה לא מוזר שפטמה מתפשטת...
זה מוזר שהיא בכלל מתלבשת...
יש שבטים באפריקה שגם בימינו - עדיין מסתובבים ערומים.
המורסי - בעמק האומו באתיופיה, הפיגמים לרגלי הר ה Rowenzori באוגנדה.
שבטים אלו כבר מתחילים להבין שהם שונים.
ולא יעבור זמן רב עד שגם הם יתלבשו... זה משהו בנו בני אדם ששואף - לא להיות שונה מידי.
ואין קשר בין כבוד האשה, וההגנה על שלמותה הפיזית, לבין היותה לבושה...
זה הכל עניין של קודים תרבותיים.
מי שאחראי על שלמותה של האשה בסומליה היא המשפחה. הClan השבט...
אבוי למי שיעז לפגוע בה...דינו מוות...
השופט הוא גם המוציא לפועל...אין פשרות...
מוזר מאוד הבחורה שמתפשטת בכדורגל ...
מה אגיד ומה אמר ..
יש מקומות שבהם הורגים את הבחורה
אפילו רק מציץ לה הלק מהציפורניים ברגליים מתחת לרעלה ...
איזה מתירנות ...
תודה על השיעור המאלף על סומליה, אני לא מתכוון לנסוע לשם בעתיד הקרוב,עד שירגעו הרוחות.
רותי,
הסומלים ככלל עם יפה מאוד...
מן שילוב של ערבים עם אפריקאים שחורים...
אף מחודד, שפתיים דקות, שערות חלקות שחורות (אצל חלק) צבע עור שוקולד לפעמים אף בהיר...
מאיפוא המזיגה הזו?
רוחות המונסון בצד המזרחי של האוקינוס ההודי הן חצי שנה מצפון לדרום, ובחצי השנה השניה הופכות כיוון.
הסוחרים הערבים ששטו בספינות מפרש מחצי האי ערב, נאלצו בגלל חילופי כיווני הרוחות להשאר חצי השנה.עד חילוף הרוחות.
וכשנשארים חודשים על חודשים - נולדים גם ילדים...
הסומלים כמו גם שבטי החוף בקניה וטנזניה, הם תוצאה של "נישואי תערובת" אלו...
לשבוע יפה ופורה!
מלי,
כן את צודקת. סומליה ככלל זה לא "מקום בטוח" להסתובב בו.
כל מוצר הוא עובר לסוחר, אם אפשר לדרוש עבורו כסף. נפט ובני אדם זה היינו הך...
אבל,
בסומליה חיים כ- 10 מליון תושבים. לא כולם רוצחים.
ושכאשר אין שילטון חוק, כנופיות ויחידים נכנסים לואקום.
זה קורה לא רק בסומליה.
גם בניו אורליאנס בזמן ההוריקאן קטרינה - כשרק התפנו השוטרים מהרחובות, אירעו מקרי ביזה רבים ומכוערים...
דובי, אתה פטור מקריאת הפוסט...בשבילך שמנו תמונות...תודה ושבוע פורה גם לך...
נכון, אבל ידעתי כל הזמן שיש לאן לחזור. התגובה שלך רק מחזקת את תחושתי...
סורי ארוך לי מדי תודה ששיתפת שבוע מקסים דובי
אכן מעניין
רק הפיסקה הזו נראתה לי קצת יותר מידי מוכרת -שכל אחד שם רוצה להיות מנהל...ומסרב כעיקרון לקבל הנחיות...
פוסט מעניין. תודה!
סיפור מדהים הסיפור על פאטמה.
הסתירות בתרבות השילובים הבלתי אפשריים.
פראטים נשמעים מאד אקזוטיים
השורה התחתית כנופיות של רוצחים.
האם אני טועה?
האם הסודנים באמת הולכים לשום מקום?
מרתק לדעת מה צריך לקרות כדי שהשנאה והכוח הפיסי יפסיקו להוות את המוטיב
המרכזי בהתנהלות השבטים . מה מוזר למצוא בנו מוטיבים שיבטיים...
ואת הסודנית ... מאוד אוהבת אותה.
פוסט מדהים!