רגבים חרוטים
ברובדי האדמה אתאר מחלקיי מאסופות מחשבתי בעומקים נסתרים, בקריאת כף היד, בריפוי אטהר...
באומנות האדמה, בתובנות, בשמחה, בארבעת היסודות, במים רבים....
הפרפר
ארבע כנפות לו משי רך, מותיר בינות אצבעותיך שארית אבקנים גונה צהבהב ושוקעת בכריות ידיך ככל שתמולל אותה כך תגבר התחושה הנעלמת החלקה ולו זלגו מים על הכנפות היו נוטפים מהם ולא נאחזים לא נרטבים מחליקים מעליו, כך מוגן הוא מהתבוססות באגלי טל, רגע לפני שסיים את חייו ותם מחזורו והוא במשק מעגלי מרפרף מרקד, יופיו עוצר נשימה רגע כאן רגע נעלם כך מותיר הוא חותם ברבע האחרון של ארבעת שלביו, והוא בלתי נשכח….כי נחתם דבר הגלגול קודם ביצה אחת קטנה קטנטנה באשכול גדול צמודה לאבן ענף או רשת בחלון כך מתחיל המסע שם הוטלה ושם מחכה לרגע נכון בו יחם מארג קליפתה ואז יבקע הזחל ממנה כבנס , זה השלב הראשון בו נקשר בנו חוט מחשבה בו הטלנו ביצה ובתוכה רעיון מתהווה מתגלגל גדל במוחנו מתעבה מתחזק עד לרגע הבקיעה בו יוצאים לתכנן מהלכים לאסוף כלים לדעת דרכים, להשרד. הזחלבשלב השני יוצא מביצה זחל אחד צבעוני מרהיב מרמז על מוצאו מעמדו , ניתן לזהות מי הם הוריו ומורשתו, ורעב הוא עכשיו כה רעב, בזמן כה קצר מכלה עלוות עץ שלם שיחי תות ופטל ,הוא לא לבדו מוקף באחיו בסבך שיער משי רוחש בפקעת פרווה נהדרת, שלב מכריע עליו להיזהר לא ליפול טרף בפי ציפור או לטאה מזדמנת… עתה אין מנוס נולד הרעיון יש ממצאים כך יוצאים אנו לבדוק מיקומים כספים משאבים, לאסוף כוחות לשאול מי בעד מי נגד לובשים חליפה אחרת עבה משוריינת הלוא לא קיים, יורים לכל עבר הזמן קצר אוספים הרבה כוח למערכה השלישית זו שתכריע אם יגנז הדבר או ינצח, נעים במרץ לעבר מטרה מסומנת משוכנעים בפרץ... הגולם בתפנית מפתיעה שקטה ודמומה אחרי שזלל הזחל וגדל ופרקו מגופו ששת רגליו ברגע אחד מדוד בשעון הזמן, עוצר הוא מלכת מושיט את שתי רגליו הקדמיות לפיו ומתחיל הוא לפתע להפיק מגופו רוק ודבק ההופכים לחוטי משי חזקים להפליא בוהקים ודביקים, מושך הוא מפיו עוד ועוד חוטים לגלגל את גופו העבה בתוך עצמו לחבילה חתומה וסגורה שם ינוח קפוא בגולם תלוי על קצה חלון, צמוד לעלה או לדופן ענף ,כך ישאר דומם כך יבשיל לאיטו יתפתחו מחושיו רגישים ארוכים מרגישים ורואים ועוד בזמן הזה יצמחו בצידי גופו אט אט זוג כנפיו, אלה ישארו לחים רטובים צמודים וריקים עד לרגע המכריע בו יופחו בהם החיים, כך גם אצלנו ממש כמו אצלו יבשיל הרעיון שבקע במוחנו שקיבל עוצמתנו שהרגיש כי נכון הוא לנו כי מצאנו יעודנו כי חתמנו בליבנו ורוצים להוציאו מתוכנו שידעו כולם שיראה העולם במטס הרהב שיבא אחרי , כך בין כתלינו נרקם עולמנו כי באו דברים לשיאם כי גמרנו אומר לבצעם ונסגר מעגל...החוזה חתום נשאר רק שלב אחרון בו נתונים אנו בהשגחה עליונה , הרגע בו שולח בורא עולם ברכתו וסומך את ידו עלינו, לא נדע אם לשבט או לחסד אם לגבורה או לרחמים. הפרפרהנה כי כן חלף לו הזמן שם התכווץ גופו של הזחל והפך לפס דק ורזה ארכו מאוד רגליו ונשתלחו קדימה מחושיו ואם נסמוך אוזננו קרוב נשמע קול סדיקה הגולם פוקע ומהמעטה הקשה יוצא ונדחף לו הפרפר בזמן הזה קורה המופלא מכל כנפיו הדבוקות לגופו מתמלאים בנוזל נפרשים אט אט מתייבשים נמתחים לארבע כנפותיו כארבעת השלבים וכנפיו מלאי צבע פאר יצירה מותאם לסביבה לשדות לצמחיה כמונו בדיוק שייך לסביבה ,הוא הגיע לשלב המכריע בו אמר את דברו בו הראה את עצמו בו זיווג עצמו עם בחירת ליבו והמשיך את זרעו לדור הבא והוטלו שוב ביצים על אדן חלון, על עלה או ענף, ומשם בתם מסעו ימסור עצמו לרוח, יחלש מעופו יהפך טרף קל לא לפני שהעביר ברגליו שפע אבקנים כהסכם ותמורה לפרחים שהזינו אותו באבקנים ובצוף המתוק כך שילם ותרם להם את חלקו, כך כמוהו ממש אנו מסיימים מעגל הופכים מילדים לנערים ומשם לבוגרים כובשים הרים מולידים ילדים חותמים פרנסה קוצרים יבולים זורעים עוד זרעים יוצרים עוד ועוד קשרים עוברים במחזורים חיים שלמים במלבושים שונים במראות אחרים מגיעים ליעודים, ואם לא מתקלקלים נשברים או נטרפים, מזדקנים אנו בכבוד ומשיבים נשמתנו לבורא כשחיוך על פנינו כי פרפרים אנו חופשיים להיוולד מחדש. |
תגובות אחרונות
-
לבן על לבן
בתגובה על קוים כמפת דרכים
-
אבא הוריד ראש
בתגובה על שור באבן
-
איציק דור
בתגובה על כלניות
-
יוסריאן
בתגובה על קראקל
-
קורט פלפל....שחור
בתגובה על
-
יוסריאן
בתגובה על על פסגת הטיטליס
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נפלא
אני עדיין גולם
אהובית משוררת,
איזה מסע מופלא.
אז מה זה אומר,
שעכשיו אני
בשלב הפירפור?
נהדר את רואה
וכותבת פסיפסים
של חיים...
אהובה יקרה
כמו תמיד, הדרך בה את לוקחת אותי איתך למסע מרתק ומאפשרת לי לראות דרך עינייך את נפלאות הטבע, את ההגיון שבכל, את התרומה של האחד לשני וחוזר חלילה , ואיך שהכל קשור יחדיו ונע במעגלים אינסופיים - פשוט עונג צרוף
בזמנו למדתי על התפתחות החרקים (גם כיום אני עוסק מעט בהדרכה בנושא זה), הדרך בה את מתארת את הגילגול נשמעת הרבה יותר מעניינת עם רוחב ועומק - צריך להכניס את זה לספרי הלימוד.
נהנתי, תודה, שלמה .
תודה שהזכרת לי את הפרפר.....
ואספר לך למה אני פרפרית.......
ביכולתי לשנות צורה, מעצב לריקוד ושירה....
והשינוי נעשה בצורה הדרגתית....
אך מאוד מאוד משמעותית..
בביצה - נולד לי רעיון חדש
בזחל - חשבתי איך לעבד אותו ולממש...
בגולם - השתהיתי וחיפשתי את הזמן המתאים לפריצה
וכשהפכתי לפרפרית .....בקעתי, וזו היתה לידה חדשה.!
ואכן תהליך הפרפר מספר על אנשים שיש להם חוש חד לצבעים...
ובזה בחרתי כעבודה בחיים.
וכן יכולת תיקשור, ויכולת גישור....
התחברתי לאומץ לעשות את השינוי
ועפתי החוצה אל האור.......
וכמו הפרפר פעלתי בשלבים
לעיתים זחלתי פנימה ולעיתים עפתי למרחבים
והעיקר זה לזכור להיות סבלנית עם עצמי
ולזכור שהשלב הבא תמיד יגיע..... כן , זה סיפור אמיתי!
אז מי אמר שרע להיות פרפר????????????????????
אסתי
דרך הצבע
ההתבוננות
שלך מופלאה בעיני
אין כמו מעגלים...
המעגלים של הטבע הינם ההוכחה לנצחיות היקום
אחד בא השני הולך
חייים ומוות אחד הם
כשנוכל להבין זאת ובעיקר כשנוכל לקבל זאת
חיי כולנו יהיו מאושרים יותר
*
מדהימה אותי העובדה איך פרפר שחי תקופה כה קצרה בעולם
משאיר עלינו רושם כה עז ביופיו
*
גם אנחנו צריכים להבין כמה חיינו על פני האדמה רגעיים הם
ולהפיק מחיינו את מלא יופים...
*
תודה לך על הפוסט שהזכיר לי נשכחות
תודה
מעורר הרבה מחשבות
על חיינו שנראים לנצח אבל הט קצרצרים כגלגול הפרפר
או נביטה וקמילה של החיטה
על רעיון ויצירה
ועוד