ציון חדד הקצין מבחן הבנזונה אמר לי לכתוב יומן. תאמת לא רציתי לכתוב למה אני לא איזה כוסית שכל היום מתעסקת עם ספרים וכאלה. וגם אני לא רוצה שדודי ואריה האחים הגדולים שלי יתאעווזו עלי שאני כותב ככה לעצמי כמו איזה הומו מניאק. אבל אחרי שציון אמר לי שהוא ידפוק לי את המבחן ויכניס אותי ישר בפנים אם אני לא נרגע וכותב משהו ומראה לו כל שבוע התחלתי ללכת לספריה בז'ראר בכר לכתוב איפה אני יודע שלא יהיו אנשים מהשכונה או מטדי. בעצם יכול להיות יהיו שם אוהדי ביתר אבל לא יהיו שם אנשים מהמזרחי או אחים מלה פמיליה. ולאשכנזים מהמערבי אני ידפוק שולחן על הראש אם בכלל יסתכלו עלי.

מה שקרה בעצם זה שביום רישון בוריס וחיים באו לאסוף אותי אותי מלמטה למרכז בפת.

אה שכחתי. אני גר בקטמונים. ליד הטניס. ניסתי לשחק טניס אבל זה משעמם תחת. וגם אבא שלי אומר שסתם הם מנסים לגנוב כסף מאנשים. בוריס הגיע לביצפר לפני שנתיים ולא יודע למה התחברתי איתו אפילו שהוא רוסי. אולי כי גם הוא אבא שלו מפוצץ אותו במכות שהוא שותה או עצבני או עצבני ושותה או שיש רעש. או שיש יותר מדי שקט. רק אבא שלי שותה וויסקי 777 והוא אבא שלו שותה וודקה. וגם ספירט. וגם 777 בעצם. אני ובוריס גנבנו לו פעם מהספירט והיינו חולים שבוע.

אוקצור אז שבוריס הגיע אלינו לשיכבה הוא הסתבך עם אפנג'ר והחבר'ה שלו והיה חוטף מהם מכות. בהתחלה לא עזרתי לו למה גם לי אף אחד לא עזר שהייתי חוטף מכות בהתחלה בביצפר אפילו האחים המניאקים שלי. ככה זה אצלנו אתה לומד להיות גבר או שכל החיים מזיינים אותך בתחת. אבל הוא בגלל שהוא לא היה לו גב בכלל למה הוא גם לא התחבר עם הרוסים כבר כמעט הרגו אותו פעם אחת היה מאושפז בעין כרם שבועיים. ראיתי שהוא ככה גבר חלאווי על הרצפה חוטף בעיטות למח והוא ממשיך לריב. ואמרתי וואלה זה גבר ועדיין הם לא עוזבים אותו ואני הייתי איתו סבבה דווקא. למה איזה פעם אחת תפסו אותו המנייאק של המדור עם ג'וינט שלי שגנבתי מאריה ואופנוע שהירמנו ביחד בעיר והוא לא פתח עלי בכלל. כלום מילה. גבאי החבר של אפנג'ר פתח חופשי שתפסו אותו עם האוטו שהרמנו למרות שהוא יעני משחק אותה גבר. ככה פתחו לי תיק ראשון. אבל לא הלכתי למשפט כי אני הייתי אז קטן או קטין או משהו. אבל אבא שלי שהוא יש לו יותר תיקים מלי פוצץ אותי למה הוא רצה לחנך אותי.

אז אותה פעם שהם באו עם האופנוע לחנצ'ר אותו עם הקסדות בידיים לקחתי את השרשרת העבה הזאת של האופנוע ופתחתי להם תראש ככה בקפיטריה מול כולם. למה זה גם פוגע גם בכבוד שלי שככה הם עושים לחבר שלי מה שהם רוצים. כמה דם היה שם. אים לא הבטחון של הביצפר כבר הייתי גומר אותם למה אני שככה אני כבר בקטע אני לא רואה בעיניים. באימא שלי. ואני לא סתם נשבע באימא שלי כמו כל הזבלים האלה. אני אימא שלי היא החיים שלי.

אוקצור אז ככה נהיה לי התיק השני וככה אני ובוריס נהיינו חברים. וחיים, טוב חיים הוא אין לו אבא אז הוא ככה מגיל שתיים היה מסתובב במסדרון אצלנו בבניין ולמרות שאף אחד לא הזמין אותו אף פעם הוא ככה כמו אח שלי. עם חיים ואריה ודודי הלכתי בפעם הראשונה בחיים שלי לראות את ביתר. ככה אנחנו שתי מדרובים קטנים עולים במדרגות של טדי למשחק נגד הפועל תל אביב הבני זונות כולינו עטופים בצעיפים של ביתר ולאט ככה רואים פיתאום מול העיניים את כל טדי איזה מאה אלף צופים לפחות והכל גדול ואורות גדולות ורעש מלא מלא רעש וכולם בצהוב שחור למה זה הצבעים של ביתר והדשא כל כך ירוק לא כמו אצלנו בשכונה כזה צהוב מת כזה וכולם מהשכונה ומשכונות אחרות שאנחנו תמיד רבים איתם מכות וסכינים היו שם ואנחנו כולנו פיתאום חברים ואחים ואז עולים השחקנים של ביתר וכל ההר געש הזה (כמו שאמרו בטלוויזיה אז אני גם אומר למה זה באמת ככה) מתפוצץ לך בפנים וכולם שם אחים שלך ואוהבים את המדינה ועומדים ושרים התיקווה בהתחלה של כל משחק ומעודדים וואללה באימא שלי נותנים את הנשמה בשביל הקבוצה הזאת. ואני לא סתם נשבע באימא שלי אני.

 וככה הכל מלא בשלטים ענקיים "ברוכים הבאים לגיהנום" ו"באש ובמים בית"ר ירושלים" ו"בלעדייך אני בעצם כלום" ככה זה אצלנו ביתר זה החיים שלנו. ושרים כל המישחק ומנגנים על תופים וטרבוקות. אני לא אישכח גם איך ניצחנו שתיים אפס במשחק הזה את הבני זונות האלה מתל אביב איפה שכל הערבים והאשכנזים והשמאלנים והתקשורת גם.

אז ביום רישון הלכנו למרכז בפת ואכלנו שבח אפילו שבא לי כבר להקיע מהפלאפאל המגעיל שלו ומישם המשכנו לטדי למשחק נגד מכבי נתניה. ואנחנו לא היה עלינו כסף וחיים לבש חולצה שהוא לקח ממישהו שהוא פוצץ מלה פמיליה ההומואים ולא רציתי להיתפלח עוד פעם ובאה לי הדודא לראש אז שהאוהדים שבאו להיתג'עג'ע עלינו מנתניה התרחקו קצת מהמגבניקים הוצאנו עליהם סכינים ואמרנו להם שיחזרו לנתניה עכשיו או שיביאו לנו כסף שגם אנחנו נוכל ליראות את המשחק. וזה המזדיינים האלה היו כל כך בלחץ מהסכינים כאילו שם בנתניה אין גברים ביכלל ובכו ונתנו לנו את הארנקים שלהם אבל אנחנו יצאנו גברים ורק לקחנו להם תכסף. וכרטיס אשראי אחד למה לנו אין ורצינו להוציא סרטים כחולים מהמכונת וידיו ברחוב הרצוג.

 וזהו פיתאום במחצית קפצו עלינו איזה עשרים מדורניקים מנייאק ופיצצו אותנו מכות ולקחו אותנו לתחנה למסדר זיהוי וחיים הדבע עם החולצה המעפנה של הלה פמילייה בעצם שרף אותנו. ואז פיתאום כתוב בעיתון שאוהדי ביתר עם חולצות של לה פמיליה שדדו אותם, את האוהדים של נתניה.

יללה כוסאמאומו לה פמיליה.

מילון מונחים:

לה פמיליה - המשפחה. תא אוהדים בעל אוריינטציה ימנית מיליטנטית בקרב אוהדי קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. השם "לה פמיליה" נבחר בהשראת סרטים על המאפיה האיטלקית[2]. חברי התא והמעשים המיוחסים להם שנויים במחלוקת בקרב אוהדי הקבוצה‏‏[3].

בית"ר ירושלים - בית"ר ירושלים (נוסדה בשנת 1936) הינה קבוצת כדורגל ישראלית המשתייכת לאגודת ספורט בית"ר. החל מאמצע שנות השבעים ועד היום נחשבת בית"ר לאחת מהקבוצות הבכירות בכדורגל הישראלי, ולזכותה שש אליפויות, שישה גביעים וגביע טוטו אחד. בית"ר היא האלופה ומחזיקת הגביע בישראל, בעקבות זכייתה בדאבל הראשון בתולדותיה בעונת 2007/08.אצטדיונה הביתי של הקבוצה החל משנות התשעים ואילך הוא אצטדיון טדי אשר נמצא בשכונת מלחה ומכיל 21,600 מקומות ישיבה. אצטדיון טדי הוא החדיש והגדול בארץ אחרי אצטדיון רמת גן והוא מכונה "הגיהנום" או "המבצר" בגלל היותו אצטדיון שבו לקהל יש "השפעה" על מהלך המשחק.

קטמונים - השכונה שוכנת בדרום-מערב ירושלים. היא מורכבת למעשה מ-8 תת-שכונות. אוכלוסייתה מונה כ-40,000 איש היא גובלת במזרח בקטמון ומקור חיים ובמערב ברמת שרת ומלחה. מדרום לה מצויים אזור התעשייה תלפיות ושכונת פת, ואילו בצפונה שוכנות גבעת הוורדים וגבעת אורנים. למרות השיפור שחל בחלק מהשכונות, הקטמונים עדיין נחשבות לשכונות מוזנחות ולא-יוקרתית

אצטדיון טדי

הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בשכונת מלחה שבירושלים, ונקרא על שם ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק, ומשמש כיום כמגרשן הביתי של קבוצות הכדורגל בית"ר ירושלים, הפועל ירושלים והפועל קטמון. האצטדיון מכיל כ-21,600 מקומות ישיבה והוא האצטדיון הגדול מבין אצטדיוני ליגת העל והשני בגודלו בארץ לאחר אצטדיון רמת גן. האצטדיון נחשב למתקדם ולמטופח בארץ.

היציע המערבי

תכולת היציע כ-7,500 צופים. במשחקי בית"ר ירושלים יושבים ביציע זה לרוב אוהדיה המתונים של הקבוצה, ולכן הוא נחשב לפחות קולני מבין שאר היציעים. באמצע היציע המערבי ממוקם יציע הכבוד המכיל כ-500 מקומות ישיבה.

היציע המזרחי

תכולת היציע כ-7,500 צופים. במשחקי בית"ר ירושלים יושבים ביציע המזרחי בעיקר אוהדיה הצעירים, שחלקם עומדים על רגליהם במשך כל המשחק, ומעודדים את הקבוצה עם אביזרי עידוד שונים. יושבי היציע המזרחי, אשר יושבים בחלקו המרכזי, נחשבים לאוהדים ה'שרופים' של הקבוצה.

היציע הצפוני

תכולת היציע כ-6,000 צופים. במשחקי בית"ר ירושלים יושבים במרכזו אוהדי הקבוצה החברים ארגון האוהדים "לה פמיליה". בעונת 2007/08, החליטה הנהלת בית"ר ירושלים שבחלקו המערבי ישבו אוהדי קבוצות החוץ.

ישראל השנייה והשלישית - אנשים שלא תמצאו בקפה דמרקר