כמעט כל אדם הבקיא בשוק ההון יאמר לכם ש "לאורך זמן שווקי המניות נותנים את התשואה הטובה ביותר".

גם אני, אישית, חשבתי כך עד לפני חודשיים- שלושה. טעיתי.

גם אני הלכתי שולל אחרי הגרפים שהראו עליה ממוצעת נאה מאוד במדדי המניות. קראתי מאמרים והשתתפתי בויכוחים: האם לקחת ממוצע מ 1960, 1929 או 1907? 

שכחתי, כמו כולם, נתון חשוב מאוד. כאשר בוחנים תשואה יחסית, צריך לזכור כמה הון מוזרם באופן יחסי.

אני אפרט בדוגמא פשוטה:

במושב בצפון מוכר אדם את ביתו על מנת להחזיר משכנתא בגובה 3000000$. מידע פרטי מובטח לכם שבעוד 5 שנים הבית ימכר במחיר כפול של 6000000$. כמה יקבל החקלאי? זה תלוי בכמה קופצים על המציאה. אם אדם אחד יקפוץ על המציאה - הוא ירוויח 100% תוך 5 שנים. ככל שיותר פונים יפנו אזי המחיר שיתקבל עבור הנכס יעלה והתשואה תרד. בסיסי, נכון?

בו נעביר את העקרון הזה לשוק המניות. ככל שציבור רחב יותר מפנה את כספו לשוק המניות, התשואה על המניות יורדת! זה לא מקרי ש"אחרי שהציבור הרחב נכנס השוק נופל", זאת לא רמאות- זו תוצאה טבעית.

למשל: שוק האג"ח מציע היום הזדמניות של תשואה דו ספרתית- אבל רק למעט כסף! כיהיו קונים - התשואה תרד. לכן זאת תהיה טעות לומר (בדיעבד) "האג"ח נתן 20% רווח בשנת 2009 ולכן קרנות הפנסיה צריכות היו להשקיע בו",

לו קרנות הפנסיה יזרימו כסף לאג"ח הם יקבלו 3%!!! 

במחשבה שניה, הטעות הנפוצה הזאת גובלת בטיפשות ממש. הרי הטענה המרכזית של השוק היא היותו "משוכלל". ובכן בשוק משוכלל לא קיימות תשואות עדיפות! (כמובן בהשוואה בין אפיקי השקעה שונים). 

 אז למה השוק טוב? בימינו הוא משמש בעיקר כמשאבה. משאבת כסף מהציבור הרחב אל "יועצים" "אנליסטים" "חברות דירוג" ושאר ירקות. הרי בשוק משוכלל אין צורך בכאלה, נכון? ומלבד זאת - מתוך הכרות פנימית עמוקה עם התחום: אדם המחזיק בידע עדיף יוכל לעשות המון כסף באופן פרטי. מישהוא היה חולק את הידע הזה עם הציבור הרחב??? הצחקתם אותי.