אין אפשרות לסימני פיסוק (איך קוראים לקבוצה שמכילה סימן שאלה, סוגריים וכאלה?) בתגיות.

לא יודע כמה אנשים מכירים את הסידרה 'סקינס' (יס סטארס 1) אם בכלל. שלא לדבר על האחוז מבין שלושת הקוראים שלי (מחוות גנובות מדן בן-אמוץ, אני יודע אני יודע).

לפני איזה רבע שעה פתחתי ת'טמבלויזיה בשביל משהו שקט להעביר איתו את הארוחת בוקר ונפלתי בדיוק על הקטע בו סיד משיג סוף סוף את מישל.

אז יש כאלה (כמה קולות בראשי) שיגידו שהכותבים מכרו תצמם בעונה השניה ונכנעו לתכתיבים עתיקי השנים של החנון-הלוזר-משיג-סוף-סוף-ת'בחורה.

אבל זה עדיין קצת מחמם ת'לב. ואולי משיג הזדהות במקומות שאני עוד לא מוכן להודות בהם.   :)

וחוץ מזה נמאס לי קצת מההתעללות בגופה הצנומה של סיד. ובהוא שמנסה כל תרופת מרשם אפשרית ומדביק בגאווה את האריזה על הקיר. קצת יותר מדי מיזנתרופי פור מיי טייסט. ויש לי חיך הכי טולרנטית שאני מכיר למיזנתרופיה. אני בשלן לא רע בעצמי. (אפרופו, גם בזה הצרפתים כנראה פורצים את הגבולות ומובילים את עולם הקולינריה).

אבל בזמן האחרון אני מרגיש שסקינס צורכת ממני אנרגיה. ואני כבר משתדל לא לעשות יותר דברים רק לשם סימון הוי.

הטמבלויזיה עבורי בזמן האחרון היא בעיקר ממתק שעשוע מבדר ואוורירי שמפזר בריזה נעימה כזאת בין תאי המוח.

בדיוק בשביל זה אני מקליט את הופעותיה הציבוריות של פנינה רוזנבלום לאחרונה.