כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יצרים

    כרווקה (תמיד - מתוך בחירה, לא כורח) בעולם שלגברים יש בו חזקה, חווה, חוויתי ואחווה הרבה מאוד רגשות, מחשבות והגיגים שנולדים לרב משיברי חלום כזה או אחר. זה בא לי טבעי, זה מזכך ואני אוהבת לחזור לזה לפעמים כשאני כבר על צירי זמן ותחושות אחרות.

    ברמת הכאב אין חדש...

    ברמת הכאב אין חדש.
    שום דבר לא השתנה מאז ביקרתי שם בפעם האחרונה.
    אותם שדונים קטנים ושחורים
    עדיין עומדים עם מגלבים בוערים
    ומצליפים באותם אורחים מוכרים.
    הקרואים הקבועים מתעקשים לחזור לשם פעם אחר פעם,
    למנה נוספת של צריבה וכאב מהמם,
    פוצע, חורך ולעיתים מדמם.

    \"הצלקות שלי הגלידו רק לאחרונה\"
    לוחשת לי עלמה פתיה,
    \"לכן אני חוזרת לפחות פעם בשנה\".
    \"אני ביקשתי הפעם הנחה\",
    נוהם לידי גברבר מצומק
    וחושף לעיני איבר מצולק.

    \"ומה הסיפור שלך, אשה יפה?\"
    שואלת בעיניין חתיכה חצופה,
    \"מה הביא אותך לפה בחזרה?\".
    \"אני בטעות, ממש לא בכוונה,
    פניתי בפניה הלא נכונה.
    לקחתי טרמפיסט ששבה את ליבי
    ואיבדתי לשבריר שניה את דרכי...\"

    \"זה שקר גס ועלייך אני לא חס!\"
    נוהם השדון הכי מיוחס,
    \"בפניה, בסיבוב יש תמרור הזהרה
    ואת תמיד מתעלמת מאותה נקודה.
    אותך מכירים, אל תספרי סיפורים
    כבר שמענו שעברת ניתוח מעקפים\".

    \"לא נכון, זה אסון\" אני מתממת
    ועל מפתח הלב אני מגוננת.
    \"גשי, תהני, תורך שוב הגיע\"
    דוחף השדון אותי בלשון,
    \"תמשיכי כך לא תגיעי רחוק
    יש גבול למה שניתן לעשות\".

    \"זה לא רלוונטי\"
    אני עונה בתגובה
    ופוסעת בשקט לתוך הסערה,
    ליבי הולם בחוזקה,
    דפיקה אחר דפיקה
    כי לכאן אני חוזרת לפחות עוד פעם השנה...





    עכשיו כשאתה רחוק ...

    8 תגובות   יום ראשון, 23/11/08, 12:20


    נכתב לפני שנים, אבל ממשיך להתאים....

     

    עכשיו כשאתה רחוק

    האמת נראית מאוד קרוב

    העזתי ואהבתי

    אך רק התאכזבתי 

     

     

    סגרתי את הדלת ואת החלון

    ישרתי את כל קימוטי הוילון

    הותרתי רק חריץ

    לתקווה , לחלום

     

     

    הגוף מבעבע

    מתשוקה חסומה

    טיפות של זיעה

    לחות איומה 

     

     

    הכאב הפך לידיד קרוב

    אחד שאיתי כל הזמן נשאר

    מלווה אותי כצל לכל מקום

    כזר מיותר 

     

     

    מדובב, מחזר,

    מייבש את הדמעות

    מקפיד לחייך

    לתעתע, להטעות 

    עכשיו כשאתה רחוק

    אני יודעת עם מה התמודדתי

    אהבתי וכאבתי

    כי לא נאהבתי   

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/11/08 11:15:

      צטט: tlv temp 2008-11-26 10:45:18

      ראיתי אותה

      בין שמיים למים

      בין ערפילים,

      כחלום

       

      ראיתי אותה

      נפקחו העיניים

      אשה של ממש,

      כבאור יום

      ובעטנו בדלת

      ועברה מביננו

      וחשנו אז שנינו,

      גל חום

       

      שם בין שמיים למים

      נגעו הידיים

      רק אשה וגבר, ידענו,

      פתאום

       

      מדהים, מדהים, מדהים...:-)

      יש לשנות את שמך מ - TEMP ל"טמפרטורה"...שזה מדד החום שמילותייך גורמות כאן למי שיצאה לו/לה הזכות...

      אוהבת...

      :-)

        26/11/08 10:45:

      ראיתי אותה

      בין שמיים למים

      בין ערפילים,

      כחלום

       

      ראיתי אותה

      נפקחו העיניים

      אשה של ממש,

      כבאור יום

      ובעטנו בדלת

      ועברה מביננו

      וחשנו אז שנינו,

      גל חום

       

      שם בין שמיים למים

      נגעו הידיים

      רק אשה וגבר, ידענו,

      פתאום

        23/11/08 23:11:

      צטט: tlv temp 2008-11-23 21:49:51

      ממש, אבל ממש אין, ולא הייתה... "התפלקות"

       

      ותודה, גם את יודעת את המלאכה

       

      :-)...

        23/11/08 21:49:

      ממש, אבל ממש אין, ולא הייתה... "התפלקות"

       

      ותודה, גם את יודעת את המלאכה

        23/11/08 19:15:

      צטט: tlv temp 2008-11-23 18:44:02


      עכשיו את קרובה

      וביננו הדלת, שמרחוק

      נדמתה כפתוחה

       

      היית נאהבת

      וכל כך רצוייה, אך כאב

      כמעט כל מגע

       

      היית נאהבת

      סעדו במרומים, ולכן

      את במרחק נגיעה

       

      עכשיו רחוקה

      וביננו הדלת, שמקרוב

      נדמתה כפתוחה

      תודה על כל מילה...אתה כותב מדהים. כנראה - נדיר.

      אני חושבת שהתכוונת לכתוב בבית האחרון

      "עכשיו רחוקה,

      וביננו הדלת, שמרחוק

      נדמתה כפתוחה"

      התפלקות מעניינת...?!?

      ולסיום אוסיף...

      איש אחד אמר לי שכל "דלת" אפשר להזיז, אם ממש רוצים...

       

       

        23/11/08 19:02:

      צטט: יוסי בר-אל 2008-11-23 17:35:58

      חיבוק אמפטי של מי שמבין כל מילה .  כל אות , כל פסיק ...

      תשאירי חריץ . אל תסגרי . אל תטרקי .  אם תשאירי חריץ של תקווה - בלי שתרגישי מתי והיכן בדיוק - יפציע שחר חדש . יגיע איש כאילו משום מקום, כאילו בלי סיבה ואולי אפילו בלי כוונה ... איש שיביא עמו את כל מה שחשבת שלא יהיה לעולם .

       

       

      יוסי היקר,

      אין לי מה להוסיף על מילותייך. מסכימה ומיישמת, כל פעם מחדש...:-)

      בינתיים, חיה את החיים שחזקים יותר מהכל...

      תודה על הכיכוב!:-)

        23/11/08 18:44:


      עכשיו את קרובה

      וביננו הדלת, שמרחוק

      נדמתה כפתוחה

       

      היית נאהבת

      וכל כך רצוייה, אך כאב

      כמעט כל מגע

       

      היית נאהבת

      סעדו במרומים, ולכן

      את במרחק נגיעה

       

      עכשיו רחוקה

      וביננו הדלת, שמקרוב

      נדמתה כפתוחה

        23/11/08 17:35:

      חיבוק אמפטי של מי שמבין כל מילה .  כל אות , כל פסיק ...

      תשאירי חריץ . אל תסגרי . אל תטרקי .  אם תשאירי חריץ של תקווה - בלי שתרגישי מתי והיכן בדיוק - יפציע שחר חדש . יגיע איש כאילו משום מקום, כאילו בלי סיבה ואולי אפילו בלי כוונה ... איש שיביא עמו את כל מה שחשבת שלא יהיה לעולם .

      ארכיון

      פרופיל

      חד הורית גאה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין