בינות הררי הזבל ההולכים ונערמים על גבינו באדיבות ערוציי השידור המסחריים, ערוץ ציבורי הוא דבר חשוב, אפילו מאד חשוב. יחד עם זאת אין שום סיכוי לקיים ערוץ ציבורי בכספי אגרה ובשליטה המתחלקת בין הממשלה לוועדי עובדים, לא בישראל לפחות. עכשיו, לפני עוד רפורמה יקרה ועקרה, יש לשחרר את הציבור מעולו של ערוץ1 ולסגור אותו לאלתר.

גם אני מדמיין, שלא לומר מפנטז, על טלוויזיה איכותית. אמת, הערוצים המסחריים מצליחים כל עונה לשבור את שיאי הנומך של עצמם. ברם, מוטב שלא נתפס לאשליות, את ערוץ 1 הציבור מעניין אפילו פחות. מדובר בערוץ הממומן באופן שערורייתי, נשלט על ידי משרד ראש הממשלה מחד ועל ידי וועדי עובדים מאידך וששום רפורמה בעולם לא יכולה לשנות.  את יו"ר הראשות עדיין ימנה ראש הממשלה מטעמים פוליטיים והנ"ל לעולם יסונדל על ידי הוועד. העתונאים המצויינים (והמעטים!) שנשארו יפרשו אט אט ואחרים לא יבואו במקומם כי לא זו השיטה. 

בארה"ב, מתקיים שידור ציבורי מצויין לצד ערוצי נישה פרטיים ואיכותיים. הממשלה לא חולמת לנהל אף אחד מהם  וועדי העובדים לא מעיזים לנהל אותם בפועל. PBS מאגד מאות תחנות חברות ומקיים את עצמו מכספי תרומות. הרבה שנים ובהצלחה. לצידו פועלים ערוצי נישה מסחריים ומצויינים. ערוץ ההיסטוריה הוא לא ערוץ ממשלתי, גם לא דיסקברי וגם לא נשיונל ג'יאוגרפיק. אלו ערוצים מסחריים אשר בנו שווקים בינלאומיים ומוצרים משלימים. המערכת הזו מייצרת טלויזיה איכותית בהרבה משרהלה שרון בשידורים חוזרים ואפילו מרואים עולם ומגלובוס. למרות הציניות המתבקשרת אני משוכנע שבישראל קל מאד יהיה לייצר מערכת פילנטרופית סביב השידור הציבורי. אחרי הכל, הכיצד יוכלו נוחי דנקנר וסמי עופר לסרב לעוד הזדמנות שכזו? ניתן גם להשקיע ולתמרץ "גיור" של ערוצי נישה בינלאומיים באמצעות מכרזים נוחים. שווו בנפשכם ערוץ היסטוריה במהדורה מקומית לצד ערוץ טבע המשלב הפקות מקור עם סדרות של הנשיונל ג'יאוגרפיק. בינינו, זה לא עדיף על יעקב אחימאיר מגיש כתבות מ60 דקות???

רותם אברוצקי,עיתונאי בערוץ 1 ויו"ר הוועדה המקצועית של אגודת העיתונאים בתל אביב, ניסח כתב הגנה מרגש הבוקר. כמעט והתרגשתי:

"דמיינו לעצמכם למשל שבין שבע בערב לחצות תהיה לכם טלוויזיה שתשדר מדי יום סדרות מופת, תוכניות בידור אינטליגנטיות, דרמות וסרטי טלוויזיה משובחים, בעברית וללא פרסומות.

דמיינו תוכנית תחקירים רצינית, שהחשיפות שלה יתמקדו לשם שינוי בבנקים, ביצרני המזון הגדולים, בחברות האנרגיה והסלולר, ובקיצור - בכל אלה ששולטים בשידור המסחרי. דמיינו לעצמכם  סדרות טלוויזיה מושקעות שזכייני הערוצים המסחריים לעולם לא יפיקו, משום שביחס עלות-תועלת הם לא יוכלו להרוויח אם יפיקו סדרות ברמה שכזו. דמיינו את "מאחורי הגדר" של ביאליק הופך לסרט טלוויזיה, שבו ישחקו מיטב השחקנים בארץ. וכך מדי יום. דמיינו תוכניות ילדים שיעשירו את דמיונם ושפתם של ילדיכם; תוכניות שיעשירו את נפשם, ולא יגנבו את נשמתם הרכה לטובת האינטרסים של תאגיד זה או אחר."

דמיינתי, דמיינתי, כמעט והשתכנעתי, ואז שוב נזכרתי באגרת הטלוויזיה השערורייתית, בבזבוז המטורף סביב מכבי תל אביב, באירוויזיון, בשומרים על כושר, בעיניה מזרות האימה של שרהלה שרון ובאין ספור תקלות מביכות...צר לי, את האשראי  כבר קיבלתם ובזבזתם. עכשיו הגיע הזמן של משהו אחר ושאף אחד לא יבלבל את המוח עם הצורך בפיקוח ממשלתי. פיקוח כזה הוא מתכון להריסת האינטרס הציבורי ולא לשמירה עליו.