פרנסיסקו ראה שדאראמנון מארחו לא נגע במטעמים,

אלא היה מתבונן בו ובוחן חזור ובחון.

כאשר סיים ארוחתו אמר לו הזקן:

" נראה כי התחזקת.."

והמשיך ואמר:

"אך למה אתה עצוב? מאין הגעת לכאן? מה ראו עיניך?"...  

רחמים גדולים הציפו את דאראמנון בראותו את העצבות הנסוכה באישון בת עינו של דרצדק.

והוא הוסיף ואמר: "דרצדק ידידי, אני מבקש ממך תן לי לשמח אותך... תן לי להסיר את אותו המבט העצוב המשתקף מעיניך"...  

עוד בטרם הספיק פרנסיסקו לענות ודאראמנון פרש לו שמיכה, שם בצל העץ העטור ענפים מזמרים, 

ואמר:"זהו  עץ בעל שורשים עבותים, עץ חזק איתן ואמין. גש וחבק את גזע העץ ותתחזק. 

אחר כך לך תנוח ועצום עיניך. חלומות נפלאים יקיפוך ועוד תחזה במראות ופלאי הכוכב שבו אתה נמצא - כוכב מלכי צדק".  

פרנסיסקו הנהן לאות הסכמה ובשניות אחדות לאחר שחיבק את גזע העץ...שכב על השמיכה, התכרבל בתוכה ותרדמה עזה נפלה עליו .  

דאראמנון, צפה וראה כי שנתו של דרצדק לא שקטה...  

דרצדק היה מחובר גם בשנתו למקומות נוספים - עליונים כתחתונים.

המראות שפקדו אותו במהלך שנתו, היו גורמים לו לנוע ולזוע,

להיאנח ופעמים אף לבכות בשנתו.  

דאראמנון מלמל לעצמו וברך את שנתו של דרצדק.

הוא נשא תפילה בלבו, שחלומות אורחו, יהפכו לחזיון מציאותי טוב ונעים.

הוא ידע והבין היטב מי בא לבקרו כאן בכוכב מלכי-צדק.

הוא גם ידע שהאיש, שיושן כאן לידו, אינו יודע עדיין, מה סיבת ביקורו במלכי- צדק בחד זמניות בעולמות המופלאים.   

"ראשית חכמה" אמר דאראמנון בלחש והוסיף

"עלי להרגיע את כל המערכות הפועלות עדיין על דרצדק.

לנתק השפעות מכוכבים אחרים ושעדיין פועלים עליו ומשבשים הבנתו וקליטתו למקום המצאו".

דאראמנון פסק מדיבורו הלוחש.  

"ברוך תהיה" הגביר קולו והוסיף

"מנחל זה שעכשיו שתית, טבלת ורחצת...

עוד יבואו ימים ויפוצו מעינותיך חוצה...

ותנחיל לקהילה כל הנפלאות שנגלו לך בחייך".

הוא פסק מדיבורו והמתין.  

שניות אחדות חלפו ודרצדק החל לגלות סימני התעוררות.

עוד שניות נוספות  והוא פקח את עיניו, ראה והבין היכן הוא נמצא.  

דרצדק זכר את משבי הרוח שליטפוהו בשנתו, חש את המים הצוננים שליפפו את גופו,

זכר את דאראמנון מארחו וזכר עוד דברים רבים מהכוכב האחר - כוכב כדור הארץ, שרק לפני שלושה ימים עזב אותו.  

הוא ביקש להשתחרר מכוח משיכת כדור הארץ, הזיכרונות והכבלים.  

פרנסיסקו המכונה דרצדק הרגיש,  כי כוחות מחודשים פועמים בו.  

הוא הסתכל סביבו, ראה את הנחל המפכה לידו,

ראה את השמש שעוד מעט תאיר במקום אחר

ובמיוחד ראה אור יקרות זורח ומעטר ראשו של דאראמנון.  

האיש הזקן חייך וכולו שופע טוב לב.  

המשך יבוא... 

     http://www.youtube.com/watch?v=poYBOKp4G8U&feature=related

12 -14  כולל