פסיכולוגיה זה לא רק עניין של פסיכולוגיה

כנסים מקצועיים נוטים להיות מאד דומים אחד לשני. הסיבה היא שמי שמארגן כנסים נוטה להזמין להרצות בכנס אנשים שהוא מכיר או שמע אותם מדברים במקומות אחרים, ואילו אנשים מחליטים להגיע לכנסים על פי רשימת המרצים המפורסמת ואם הם מכירים אותם או לא. הבעיה במודל הזה הוא שדעות מוכרות מושמעות יותר ותכנים ידועים מראש מוצגים לאנשים שבמילא מכירים אותם. המושג הרלוונטי כאן הוא Echo Chambers, המתייחס לכך שאנשים אוהבים לשמוע את עצמם או דעות קרובות לשלהם מאשר להתמודד עם דברים חדשים. הדוגמא הקלאסית היא פוליטיקה אבל כמעט בכל תחום אפשר למצוא echo chambers.

אבל בעולם המודרני אנחנו לא יכולים לשכפל כנסים ולא יכולים לסמוך רק על אנשים שאנחנו מכירים שיחשפו אותו למציאות המורכבת שקיימת מחוץ לתחומי המחקר והעיסוק שלנו. הדרישות המקצועיות בימנו הופכות יותר ויותר רב תחומיות ונדרשים כישורים אינטר-דיסיפלינרים כדי להבין את תחומי העיסוק הספציפיים שבהם אנחנו עוסקים. אדם העוסק בהבנה של הנפש לא יכול לעסוק לטעמי רק בפסיכולוגיה קלאסית, להבין רק את פרוייד, קוהוט או טיפול ב CBT. פסיכולוג טוב יבין גם קצת סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ספרות והיסטוריה, צריך ידע בנושאי כלכלה ותעסוקה, הבנה קלה ברפואה ותחומי מחקר אחרים ובקיצור, להיות הרבה פסיכולוג וקצת מהשאר. זו הסיבה שהייתי רוצה לראות בכנסים שלנו עוד מרצים מתחומים משיקים, או אפילו אנשים שכלל אינם קשורים לפסיכולוגיה אבל בדברים שהם עשו או עושים יש מוטיבים שיש להם השלכה על ההבנה שלנו לתהליכים שעוברים על נפש האדם במאה ה 21.

כדי שנוכל לטפל באנשים אנחנו צריכים להיות מחוברים מצד אחד לשורשים שלנו ומצד שני לרוץ יותר מהר מהסביבה. אכן, חיים קשים צפויים לעולם בריאות הנפש…