כותרות TheMarker >
    ';

    מחשבות מלונדון

    על לונדון, על תל אביב, ועל בכלל.
    כל הדברים שמעניינים בחיים.
    מתחילים מהעבודה - סלולרי, אינטרנט וכאלה.
    וממשיכים בחיים שמעבר - חברים, אוכל, מוסיקה וכל היתר.

    מישהו אוהב לעמוד בתור? יש אנשים כאלה...

    0 תגובות   יום שני, 9/7/07, 12:12

    מי האנשים שאוהבים לעמוד בתור? 

    נו מי? האנגלים כמובן!


    אבא שלי אמר לי מזמן שהאנגלים אוהבים לעמוד בתור, ואני מודה שזה לא ממש נשמע לי סביר. פשוט לעמוד, לחכות ולחכות? מה יכול להצדיק עמידה משמימה באיזו פינה, לפני ומאחורי מישהו שאני לא מכירה במשך דקות ארוכות, שלא לומר שעות*?

    אבל לאט לאט, מצטברות עדויות, שהאנגלים אכן פשוט אוהבים לעמוד בתורים.

    הם יעמדו בתור לדברים הטריוויאלים, מסוג התורים שאנחנו יודעים שחייבים ואין ברירה - כמו למשל בדואר, אבל הם יעמדו בתור מיוזמתם החופשית, גם לדברים שהם בעליל בחירה ולא מאוד הגיונית!

    למשל - בשכונתינו הקטנה יש סטנד של קרפ, ומסתבר שהוא האטרקציה השכונתית ברמות לא סבירות. מדובר במין בוטקה קטנטנן שכזה, שיש בו שתי מחבתות קרפ ייעודיות ושני עובדים/עובדות בכל זמן נתון.
    עכשיו, לקרפ, כמו שכולנו יודעים, יש תהליך הכנה שלוקח כמה דקות לכל חתיכה, ולא יעזור נס. זה פשוט לוקח זמן.
    בכל שעה ביום, כשאנחנו עוברים בסביבה - אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש שם תור. ולא סתם תור. להערכתי, אין שום שעה ביום שאפשר לקבל שם מהמתוק המתוק הזה בפחות מ-10-15 דקות המתנה. כלומר צריך פשוט לעמוד ברחוב, ולחכות. אין כסא, אין ספסל, אין כלום. עומדים ומחכים.

    והשיא היה השבוע, כשהלכתי לי לסיבוב באויר הצח באיזה ערב, ופתאום תפס אותי מבול עצום שכזה, השמים פשוט נפתחו והמים זרמו וזרמו, אז הגברתי את המהירות והגדלתי את הצעדים, וכשעברתי ליד הקרפריה, חשבתי... לא יכול להיות.  אבל היה. בטח שהיה. הורים עם ילדים, בגשם השוטף, עם מטריות, מחכים. ספרתי - 9 אנשים.

    אז את תאורית התור אני מפתחת לאט לאט כבר כמה זמן, אבל קיבלתי עליה אישור רשמי (שלא לומר ממלכתי) לפני כשבועיים, כשהתפרסם דו"ח ממשלתי בנושא ההיטמעות של מהגרים בחברה הבריטית.
    המשרד הרלוונטי - נדמה לי שהמונח המכובס למיעוטים כאן הוא "קהילות" -
    כלומר communities,
    בקיצור כבוד השרה הרלוונטית פרסמה דו"ח של וועדה שהתכנסה ובדקה איך אפשר להיטב את שילובן של "קהילות" בחיים הבריטיים. ואחת המסקנות הראשונות -

    צריך ללמד את המהגרים לעמוד בתור!!!

    ברור.

    *הערת שוליים:
    עמידה בתור היא לא כמו ישיבה בתור. ישיבה בתור, למשל בבנק, היא חויה אחרת. אני יודעת שיש טיפוסים מסוימים שזו בשבילם דרך להעביר את הזמן והם תמיד מנסים לפתח שיחה ולמצוא חברים (בהם נתקלתי גם בתל אביב כמובן). הטיפוסים האלה הם בדרך כלל דודות או סבים חביבים, והם תמיד חושבים שהדרך המקורית לפתוח את החברות החדשה היא בשיתוף בידע המופלג שלהם בנושא המרתק - התור הזה!
    "אני אף פעם לא מבינה למה אין יותר פקידות...", "פעם היה לסניף הזה מנהל נחמד, שתמיד דאג שלא יהיו כאן תורים.....

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      הדס שיינפלד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין