שאל דאראמנון והוסיף "האם טובה לך יקיצתך"? "אמור לי מה רצונך- ואשביעך".....
דרצדק היה אחוז פליאה והשתאות. הוא ציין לעצמו, שזו קבלת פנים מיוחדת במינה ומעולם לא זכה לשמוע ברכות כאלה ליקיצתו והבעת רצון להשביע נפשו, כפי ששמע מדאראמנון. זו הייתה הרגשה נפלאה, ייחודית ומרגשת.
דרצדק קיבל את שאלותיו של האיש הזקן דאראמנון, בלי מורא ופחד. הוא ידע בכל נימי נשמתו כי הוא נפגש עתה, עם האמת הצרופה. והרי יצא למסע, כשבתרמילו צידה מנופה, ברורה ומדויקת. וראשו אוהב, רודף שלום ואחווה ופתוח לבאות.
"אני מרגיש נפלא"! השיב דרצדק לדאראמנון והוסיף ואמר: "אני יודע שעשית כל שביכולתך על מנת שאחוש תחושות נפלאות שכאלה, תחושות של רוגע ונחת. אני מודה לך על הכל. זו מתנה נפלאה ביותר. מעולם לא טבלתי בנועם שכזה... ואני הגעתי לכאן כל כך עייף ויגע, כל כך תשוש ונושם בכבדות"...
בעודו מדבר, נפלטה אנחת עצבות מעומקי נשמתו של פרנסיסקו. הוא התעייף ממסעותיו ומחיפושיו אצל בני האדם, בחיריו של בורא העולמות.
האיש הזקן, שוב חייך איליו . הוא הבין בדיוק מה עובר על פרנסיסקו ורצה להעניק מעצמו לעצמו - ובכך להעתיר על פרנסיסקו. חובתו לפרנסיסקו התעצמה מרגע לרגע ובכלל לא הייתה תלויה בדבר.
דאראמנון ידע - כי פרנסיסקו - הוא הנבחר והגיע הזמן לתת לו נועם. הוא הרחיב חיוכו - ודיבורו היה כנחשול מים עדין ומלטף לאוזניו של פרנסיסקו, המכונה דרצדק והשוהה בכוכב צדק - יופיטר.
דאראמנון אמר: "אני שמח ומאושר לראות אותך רגוע ונינוח. מבטיח לך שלא אעזבך עד שתדע בדיוק נינוחות מה היא- ותוכל להצפינה בתרמילך ותמיד תהא איתך. בוא כאן לידי, נשב לנו על שפת הנחל ונעשן מקטרת. אחר כך אספר לך איפה אתה נמצא בעצם."
וכך היו יושבים להם על שפת הנחל, קרני השמש האחרונות מלטפות ובוהקות על עורם... והיו מעלים במקטרת אמרי שפר. ריח האמרות היה מיוחד במינו, הזכיר מין ריח טבק של קדמונים.
דאראמנון (האיש הזקן) פתח בסיפור הנחל ואמר: "מימיו חיים ומתוקים , ובהם משייטים דגים בשם אמנון. דגים אלה מצטיינים בטיפולם הנאמן בוולדותיהם. ההורים נושאים את הביצים ואת הדגים הרכים בתוך הפה - להגן עליהם מפני הטורפים."
והוסיף ואמר: "והפרחים שנמצאים כאן על שפת הנחל, שמם אמנון ותמר. פרח זה הוא ממשפחת הסיגלים. פרחיו בעלי שני צבעים או שלושה קוראים לפרח זה גם סגל שלוש גוני..." שכל מה שתראה בכוכב זה ובנוספים...אומנות ממש....
דראמנון הוסיף ואמר למלכי צדק... "אתה תראה יצירות בעלות כשרון רב וטעם מעולה. יצירות שיש בהן כדי ליהנות את הרואה ואת השומע. ממש מלאכת מחשבת... מעשה ידי אומן. "
הוא השתתק לרגע והוסיף ואמר בהתלהבות מרובה: " הכוכב הזה נבנה באומנות רבה... עוד תראה ותבין.... בינתיים זו הקדמה לבאות. הכי חשוב וטוב, שתהיה שלו ורגוע, בוטח ומאמין."
בינתיים, צפו פרנסיסקו והאיש הזקן - בשמש העומדת להסתלק לעולם אחר, להאיר בכוכב אחר... והם ספגו מאורה ומחומה היוקד. השמש הייתה עגולה ככדור של אש. קרניה הצליחו, גם ברגעיה האחרונים כאן ממקום מושבם בכוכב צדק להאדים עננים קלים ולבנים החוצים שיפעת זוהרה.
המחזה היה נפלא בעוצמתו - והרוח עדין הייתה מלטפת.
כך הסתיים היום השלישי למסע...כאן בכוכב הלכת צדק. עדיין אפשר היה לראותם ישובים וממתינים לבואו של יום חדש. בינתיים החלו הכוכבים לצוץ אט אט במרום.
פרנסיסקו ציין לעצמו, שכאן בכוכב צדק כשהוא משקיף על שעת פציעתם ומיקומם של הכוכבים הראשונים... אין זה דומה למה שהוא ראה מכוכבו ארץ.
האיש הזקן דראמנון, פתח בדיבור מחודש ואמר: "אני כמעט ולא זז ממקומי... אני יושב במקום אחד וכל המראות סובבים אותי!.. ידוע לי שגם אתה מסוגל לכך. .. אך עליך עוד לשפר מעמדות שכאלה. אלמד אותך... והריני מבטיח לך שפעולות כאלה יסבו לך אושר רב ללא כל ספק!" http://www.youtube.com/watch?v=Yekz__cCci0&feature=related
המשך יבוא...
15-20 כולל |