לפני כמה ימים פרסמתי כאן על אירוע שקרה בבית הספר בו לומדים הבנים שלי. היום קיבלתי אימייל שמתקשר לאירוע ההוא ואני מביא אותו כפי שקיבלתי אותו, כי יש בו את כל מה שהיה חסר לי קודם. שולח: פנחסי גיא ... שלום לכם, את המייל הזה אני כותב לאחר שממש בלי לשים יותר מדי לב פתחתי משהו שבטח נקרא ג'אנק מייל ביום רגיל אצלי (כי למי יש זמן לקרוא מיילים סתם כך...) המילים באדום התחברו לי עם הפתקים בכתום שקראתי אתמול בביה"ס. אני מצרף גם את המילים באדום, למי שמבין אותן יותר טוב ממני,מתחת למילותיי. לא יודע בדיוק מה זה התוכנית הזו "האח הגדול" (שמעתי בחצי אוזן), ומבחינתי אורוול עשה עבודה מספיק טובה ב-"1984" כך שאין טעם להרוס לו... אני בטוח שאני אמור להתנצל שאני גוזל מזמנכם היקר כ"כ לפני הכנות לקראת ימי ההורים, ישיבות זוטא, עדכון המשו"ב, גידול הילדים וכו' וכו'. וכך, גם אני שקעתי במשו"ב והיום שכחתי אותו... איבדתי ספירה של כמה ימים הוא כבר שם ואנחנו כאן... בתחילת השנה עוד הייתי כותב על הלוח את מספר הימים, אבל בחודש האחרון איבדתי ספירה תוך כדי הקניית חומר לימוד.... אז אתמול גיליתי שהמורה שגם כותב על הלוח את המספרהוא בעצם ידידי הטוב איציק א. ושאלתי אותו "כמה כבר?" והוא אמר לי אתמול 875 יום... כמעט שנתיים וחצי. והיום ה-17.11.2008... 876 יום. ואתמול כל-כך הבנתי כמה אני לא עושה כלום עם קבוצת תלמידים (שיתכן שהם מכיתתי אבל מה זה משנה...) שתולה פתקים כתומים שכתוב עליהם: "אני לא יודע למה אני בא לביה"ס כל יום" או "למורים שלי לא אכפת ממני" או "לבית הספר שלי אכפת רק מציוני הבגרות שלי". אלו התלמידים שצריך להודות להם... יותר מכל תלמיד/ה מצטיין/נת אחרים שלומדים בטירוף למבחן הבא שלהם ושכחו איפה הם ואיפה גלעד... כי התלמידים האלו הזכירו לי והעירו אותי עם פטיש 5 קילו לתודעה שהגיע שוב הזמן לדון עם עצמי "למה אני צריך לבוא לביה"ס" בתור מורה. כי נראה לי ששכחתי "מה עוד חשוב?" בין המשו"ב והחומר הלימודי שאני רוצה להעביר להם... מחר אני מעביר מבחן בכיתה ט'. מחר אבקש מכולם לכתוב על המבחן 876 בחלקו העליון השמאלי. לא אאלץ אותם חס וחלילה. שאם גלעד לא ישוחרר עד שאחזיר את המבחן, שהם יראו כמה ימים הם חיכו לציון וכמה ימים הוא מחכה לשחרורו לחופשי... ושיעשו את המכפלות. המתמטיות והרגשיות. ושאח"כ יכפילו פי אינסוף כדי להבין את המכפלה של אביבה אימו. כי זה מספר שחשוב לדעתי יותר מכל תשובה נכונה שיכתוב מישהו שזכר מהם "מאפייני הטמפרטורה במישור החוף" בצורה מושלמת... אותי מעניינת איזה טמפרטורה חווה גלעד שלנו עכשיו עם הבגדים שנתנו לו, ובאיזו שמיכה הוא מתכסה הלילה בשעה שקבוצה מתלמידינו משקיעה את מיטב הזמן, הכסף והמרץ בהדפסה, חלוקה והדבקה של פתקים כתומים. קבוצה שמזכירה לי מהו הערך האמיתי הנוסף שצריכים מורים/ות להנחיל לתלמידיהן/ם במשך כל יום, בכל כיתה. אני מדבר על 35 שניות מזמן השיעור... 35 שניות שיזכירו לי ולתלמידי למה אנחנו צריכים לבוא לביה"ס. ולו רק על-מנת לכתוב מספר במחברת שלהם או על העבודה שהם לקחו חזרה לבית להראות להורים. או בדף שתלמיד שכח על שולחנו ושמגיע לנייר המחזור, או על ההזמנה ליום ההורים, או על כל מסמך Word באנגלית או ערבית...ורק אולי ע"מ שאנו ניזכר שאנו משקיעים לחנך את טובי ילדנו לערכים של ערבות הדדית ודאגה לחוסן המדינה הזו. שילדי בניין "ארגמן" שמתגייסים עוד מעט ידעו שיש להם גב במשרד החינוך הישראלי. שידעו שמישהו חושב עליהם אם הם יצטרכו להסתער שוב,חס וחלילה. או ליפול בשבי חס וחלילה. ואולי כל טקס יתחיל עם המספר הזה שיישאר קטן ככל האפשר, אמן. במשפט אחד קטן שמאזכר אותו. ככה במילה, בלי לפגוע בשמחת החיים הקדושה שלנו ושל ילדינו. שאולי כל פלקט כיתתי במפלס יאזכר את שהותו של הילד הזה שלנו שם (לא במילים ארוכות מדי אלא במספר שאומר הכל...) חייל שלנו שבית הוריו נמצא 35 דק' מכאן... שנתיים תמימות שהילד הזה ( שאני פוגש אותו על פלריג בכניסה ואח"כ בכניסה לבניין "ארגמן") שואל אותי "מה עשית למעני ולמען שחרורי היום..." היום גלעד היקר, כתבתי מייל קבוצתי למורים של התלמידים שהשקיעו את זמנם בתליית שלטים בכל מיני כיתות. כי זה שהם שאלו את זה מראה שאני לא עשיתי די למענך,למענם ולמעננו. עיזרו לי ולאיציק לא להיות היחידים שכותבים מספרים בצד העליון של הלוח ליד התאריך... עיזרו ליצור רשת חינוכית שקטה בצד הלוח בחלקו העליון. עיזרו להזכיר למורים אחרים שיש עדיין לוחות ריקים ומיטה אחת שעדיין ריקה במצפה הילה... עיזרו לתלמידינו להבין שיש דברים שכנראה יזכירו להם רק בבית-הספר. עיזרו להפיץ מייל זה בין שאר חבריכם המורים וחברותיכם המורות במערכת החינוך בישראל. או בכל מעגל שקשור אליכם (רשימות תפוצה אישיות, אנשי תנועות הנוער, ועדי עובדים וכו'). כי זה לא קשור למחיר שמדינת ישראל תשלם או לא תשלם עבור גלעד. זה קשור למחיר שאנו משלמים בתור מגדלי ומחנכי הדור הזה... כי לשמחתי הייתי לא היחיד... ולדאבוני אני עדיין חסר את גלעד החי... עכשיו אפשר למחוק בפחות מ-5 שניות או להעביר לכמה אנשים בפחות מדקה. הדקה הזו יכולה להיות למענו. מקווה שלא פגעתי ברגשותיו של אף אחד/ת ואם כן, עמכם/ן הסליחה. גיא פ.
אולי חלק מכם יקראו רשומה זו ויחשבו שיש לי מוח מעוות, אבל זה בסדר אני לא בודד יש איתי עוד 32% רטיינג של האח הגדול, ולמה אני משווה ביין השנים כי לפעמים נידמה לי שיוסי בובליל מקבל פרסום ואהבה ועניין בציבור יותר מכול 848 יום של גילעד , אני מביט על זה ואני אומר מדובר על שני אנשים שאחד אח גדול ואחד אח קטן, והכל כל כך הפוך אחד מהשני, אחד צעיר סגור בעזה 848 יום והשני סגור בקושי 70 יום, אחד מת לחזור להורים למשפחה לחברים לאזרחות כמו שאר חבריו,ובטח מתפלל שכולנו נוציא אותו מהמקום הרע והאפל שהוא נימצא בו , אביו ואמו תומכים בו ועוברים בכול הארץ לרוחבה ואורכה, האח השני בוגר כבר עבר ממחצית חייו ונימצא סגור בוילה בנוה אילן יש לו שם בריכה יש לו אוכל סיגריות רופא חבריה בת שאפילו איתו ,הגדול לעומת הקטן רוצה רק להישאר בוילה ולהיות סגור 100 ימים את הגדול המדינה שלנו מכנה הדורבן,ואתה הקטן את הקורבן, את יוסי בובליל דואגים להזכיר לנו 24 שעות בימים בכול אמצעי תקשורת אפשרי, ואפילו פעם בשבוע אנחנו שולחים סמס שהוא יישאר כי ככה אנחנו "עם אוהב" , לפני שבועיים ראיתי את תוכנית אולי קצת יותר היה פרק הדחה , ואז ארז טל אמר שנשלחה כמות סמסים מטורפת . אני מתאר לעצמי שזה כמה מאות אלפים, ואני שואל את עצמי כמה מאות אלפים יכולים לשלוח סמס אבל חצי מיזה לא יכול להגיע לכיכר רבין... נכון גלעד נהפך לשגרה ,יוסי נהפך לשיחה הסלון של יום שישי, לשיחה באוטובוס לכתבות הקטנות בעיתון על זה שהוא חייב כסף לאיזה פועל ערבי, אהה וכמעט שכחתי יוסי לא רוצה סתם להישאר בבית הוא ירוויח מליון שקל... אז אולי זה ישמע לך מוזר גלעד אבל כנראה שלחופש יש מחיר למאה יום מקבלים מליון שקל, גלעד אתה מתקרב לאט לאטל900 יום ואני בטוח שבעד שום סכום שבעולם לא היית מוותר על החופש שלך יום אחד אחרי מה שאתה עובר ...ובוא נהיה מציאותים גם תעבור ... ואני שואל את עצמי ואת אלהים מי ישתחרר קודם יוסי או גילעד , זה שרוצה להשאר, וזה שרוצה לצאת,ההבדל הקטן שכניראה למעלה בכנסת , לא מבינים שהחיים שלך זה לא תוכנית ריאליטי , זה עצוב גילעד כי עכשיו עומדת להתחלף ממשלה , דרך אגב גם המפקד שלך התחלף[דן חלוץ]
|