חודשיים וחצי חיכיתי לך שתתעורר ותגיד שעשית טעות.

דיברתי איתך, והקשבתי לך והסברתי לך אותי וגם את מה שהבנתי עליך... ואמרת שאני צודקת, כמעט תמיד.

ואמרת שאתה רוצה שזה יסתדר, שאני מיוחדת.

וקשרת אותי בחוט דק, שכל משיכה קלה תנתק, כדי שאני אזהר.

ומדי פעם משכת בחוט, התרחקת ממני, בדקת אם אני אשמור על החוט, אשמור על הקשר איתך למרות המחיר שידעת שזה גובה ממני.

עד שלא יכולתי יותר, עד שהחוט שלך כמעט ותלש את הלב ממקומו.

אז גזרתי אותו.