כותרות TheMarker >
    ';

    העט של ענבל

    זה בנק זה?

    3 תגובות   יום שני, 24/11/08, 13:17
     
    נכנסתי לבנק הפועלים אתמול בבוקר, אחרי שכבר שבועיים אני מתכננת לעשות את זה, -למען המטרה החשובה-לקחת את כרטיס האשראי החדש שלי כי פג תקפו של הישן.
    שריינתי לי ליתר ביטחון שעה של המתנה בתור.
    ולהפתעתי נכנסתי כמו מלכה לסניף הריק, שמחכה כולו רק לשרת אותי.
    מזמן לא ראיתי את רחל הפקידה כל כך רגועה, שלווה ומחוסרת עבודה.
    שהבהירה לי בסבלנות שהמחשב המרכזי של הבנק נפל ולכן אין אפשרות לבצע כל פעולה.
    (אח"כ הסתבר לי שהיו סניפים שהגדילו ראש וכן השתדלו לתת מספר מסוים של שירותים ללקוחות וגיבו אותם בטפסים ידניים)
    לא חשבתי שפעולה פשוטה כמו למסור לי את כרטיס הפלסטיק שלי, שכבר המתין לי בסניף-תהיה פעולה כל כך מסובכת..
    היום החיים מתבצעים לא מעט בעזרת כרטיס אשראי.-
    תשלום חשבונות, משיכת מזומן, מילוי דלק באוטו, הזמנת פיצה...
    , הכרטיס שלי שבוי בבנק ויחד איתו גם החופש הכלכלי שלי.
    נכון, זה דווקא עוזר מבחינה מסויימת כי ככה יש פחות הוצאות, ואולי יש סיכוי שהחודש ייגמר ויקרה הנס הזה ואני אשאר בפלוס בבנק,
    אבל אני חושבת מה יהיה מחר בבוקר, כשאצטרך ללכת לבנק לקחת את הפלסטיק המופלא-כל יוקנעם והסביבה תחגוג בסניף שלא תיפקד יומיים. מפליאים את המרמור שצברו בימים ההאחרונים בפקידי הבנק שאינם אשמים בדבר.
    והתור...אני כבר משריינת בוקר שלם.
    איפה הימים שהיה צריך לחתום על נייר מסכן ולקחת את הכרטיס הזה? מה כבר ביקשתי? משכנתא?
    הבוקר אני נכנסת לאתר של בנק הפועלים,
    מחכה לי שם "מכתב אישי" ממנכ"ל הבנק.
    בו הוא שמח להודיע שכל הפעולות שנעשו אתמול באופן ידני אצל הפקידים, משום שהמחשב קרס-לא יחייבו את בעלי החשבון בתשלום דמי ניהול!!
    באמת חוצפה שכזו!
     תודה רבה שאנחנו לא צריכים לשלם על הפאשלות שלכם.
    בוקר טוב, היום אני אלווה קצת מזומנים ממשחק המונופול שלי:-)
    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/11/08 16:15:

      כל כך צודקת,

      ומילא אם היה מדובר בעוולה חד פעמית יוצאת דופן... הרי זה רק סימפטום המדגיש את מקומו של הלקוח...

      ומה שמייאש זה שאין לאן לנתב את התסכול הזה. פה ושם קולות בודדים, אבל בגדול - עם ישראל הוא על פי רב לא עם  שמתארגן בכדי להלחם על זכויותיו...

       

        26/11/08 19:49:

      היי ענבל

      אפשר להבין את המצוקות עליהן את כותבת.

      שנים שאני מדבר על התרבות האירגונית ה-חדשה ומחיריה.

      פעם...פעם הייתה בטלוויזיה סידרה בשם אסיר מס' 6 או משהוא בדומה על אזרח

      שהופך להיות אסיר של המדינה,האירגון,היישות בהן הוא חי ומתפקד.

      מחד הרווחנו קידמה בלתי רגילה שאין לזלזל בה ובכל שטחי החיים.

      מאידך הפכנו לשבויי המחשב והסלולארי -אפילו מלחמות העתיד יתנהלו כנראה שם.

      באירגון שבו אני עובד-אירגון רפואי,כאשר יש נפילת מחשבים -ואאיי ואאאיי,בעייה לא קטנה.

      לעומת זאת ההתנהלות היומית מהירה ועיניינית בכל התחומים ובעיקר לטובת הלקוחות.

      בגילי,מעט יותר משלך, הרווחתי ביושר את שתי התקופות-ציפייה של 7 שנים לטלפון

      והמענה אלייך עכשיו.

      לא יודע היכן את בוחרת להיות ו..גם אני לא כל כך בטוח,בעיקר על רקע תופעות הלוואי

      המצטרפות ל- היום.

      אבל כנראה שאנחנו כבר באח הגדול ממש. חבל או לא-אנחנו שם ופה. מעניין לנו.

      ו...תודה שהסכמת לצרף אותי כחבר לעט.

       

      יהודה.

        25/11/08 22:30:

      כוכב

      אכן נתונים אנו לחסדיי המחשבים בימים אלו ולמודרניזצייה ,לא יכולים לעזור ולעבוד ולו לרגע לטפסים ממש כמו אז 

      למרות כל הרוגע כמו גם הקשיים  להיות תמידאופטימיים :)

       

      ארכיון

      פרופיל

      ענבל הופמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין