השבוע לא האיר פנים.הוא דווקא החשיך פנים.כל מה שהיה חסר זה שגם הנשף סיום שלי יתפקשש.

מרפי לא איחר וקפץ לביקור שעתיים לפני.

כמובן שהייתי צריכה להמשיך לריב עם אבא שלי אז יצא שלא היה כסף ולא אוטו.

שעתיים לפני הנשף.

בנות מתחילות להתארגן לדבר כזה יומיים לפני ואני שעתיים לפני בוכה על מר גורלי,אין מקום בהסעות לאירוע.יושבת על המחשב מתמרמרת .

בבטן תחושה ניכרת ומוכרת של  אלפי פרפרים ,חרדה עם שם יפה.

החבר אומר שהוא יסדר הכל.זה מה שטוב בו.

מחפשים פתרונות.טלפונים לכולם. האגו נשאר שלם.

הטרדה הטרדה והממורמרת מלידה שאחראית נכנעת ומאשרת.אני מאושרת.

חצי שעה ואני שם.מהר יחסית.הפרפרים התעופפו.

מגיעים למקום יפיפה 'קו האופק',חבל שהוא באמצע שום מקום שנורא קשה למצוא.

בכניסה מחלקים לבנות פרחים ולבנים קונדומים."הנוער של ימינו".

אלכוהול.הרבה ממנו אחר כך ברצפה שוחה עם מיצי קיבה

לא מפסיקים לרקוד על אף העקבים הגבוהים

ואני שותה תיי [תה! תה!] כי קר שם ליד האגם המזוייף.

3 וחצי מותשת.

5 סוף סוף התעייפו.חוזרים הבייתה.לא הולכת למסיבות יותר.