ראיתי בך אור גדול לא של השמש מליל אמש שהעור שלך אמר לי שהנקבוביות שלך מחיות זכרונות ועוד כמה נגיעות פרועות הייתי חייב להודות אודותייך כמה דברים ברורים שהאיברים שלך היו יכולים להניח ביננו שמים ורקעים ושמש עגולה אחת ואת עיקר העיקרים הקרעים הפורמים אנקות במסתרים ולופתים איברים מחשים |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
.."הקרעים הפורמים
אנקות
במסתרים
ולופתים איברים
מחשים "
ש א פ ו !!!
שיר רב יופי
יפים ונוגעים ללב השירים שלך...******
"ראיתי בך אור גדול..."כמה רומנטי!!!
מקסים!
טומיש
כתבת נפלא.
נהניתי לקרוא.
"שהאיברים שלך היו יכולים להניח ביננו
שמים ורקעים
ושמש עגולה אחת
ואת עיקר העיקרים "
ואני מחכה לשיר הבא
שיספר לי על דברים שהיו
נהדר אתה.
איימי
"היו יכולים..."
אז זה לא ממומש.
יפה כתבת.
העור הוא הרִקְמָה שמעוטרת בקישוטים (סומרים) ופיתוחים מצוירים (נמשים וריחות גוף) שמביעים את רגע העונג שהרגשת.
יצרת לך גּוֹבְּלֶן מעניין: )צריבת הזכרונות בגוף הנשמה
והם לוטפים את איבר האיברים
מפיקים את אותו אור
שאף
קרני השמש לא נגעו בו
הוא בפנים
מוקרן החוצה
לעיניו של מי שאוהב ויודע לראות
לראשונה
לא ראיתי בך כמיהה
כי אם יישומים מבצבצים ניצנים ראשונים
של החיים שאחריה...