כותרות TheMarker >
    ';

    יומני כרמל

    ילדה טובה כרמל.
    בעצם, כבר לא כל כך ילדה,
    ואם חושבים על זה ברצינות - גם לא כזאת טובה.

    0

    To the end of love

    31 תגובות   יום שני, 24/11/08, 20:38

    קצת קשה לי לתאר את ההופעה.

    כמו לנסות לקבע במילים תחושות שלא ניתן להסביר, כמו התאהבות מטורפת או התעלות של הנפש.

    איכשהו, עצב קל יותר לגדר במילים.

    הנה הוא, אמיתי, עולה לבמה, הקול, החליפה, והכובע.

    כהן, ותשעת הוירטואוזים המופלאים שילוו אותו במהלך המופע.

    ואז הוא מתחיל.

    בעדינות, אבל ישר להארד קור, כהן מתחיל עם Dance me to the end of love.

    אין אחד באולם העצום הזה שלא מכיר את השיר, והוא שר אותו כמו שרק הוא יודע – נקי, מדויק, כשהוא משאיר מקום לנגן הבנדוריה המופלא שלו לקסום בנגינתו מרעידת מיתרי הנפש.

    איכשהו נדמה לי שהוא רצה להיפטר מהשיר הזה. משליך אותו ראשון כסוג של מס שהוא הסכים לשלם לנו תמורת האהבה הסוחפת והנאמנות שגילינו לו גם כשהוא בגד בנו עם מנזרים, דתות, שתיקה ואחרות.

    הוא לא עושה הפסקה בין שיר לשיר, תופר בקלות את הסופים להתחלות שעובדו מחדש רק עד גבול תחילת השיר, כדי לא להפתיע אותנו יותר מדי. הוא יודע שאנחנו אוהבים את זה כמו שאנחנו מכירים.

    ב- Tower of song כהן מפלרטט עם ה"דה דו רן" של הבנות, מבקש מהן להמשיך עוד קצת, להרדים אותו בשירתן, לעמוד לצידו גם בבקרים הקשים.

    הוא מקסים ושובה, אבל לא חייבים לשבת בשורה הראשונה כדי להבחין שיש בו גם משהו עייף, ושבור. ומובס.

    והשבריריות הזאת נשזרת כחוט השני במהלך ההופעה.

    ב- Bird on a wire הוא מאלתר שאם היה אי פעם לא נאמן, זה רק כיוון שחשב שמאהב חייב להיות גם סוג של שקרן, ואני רוצה לצעוק לו שאני מוכנה לקבל אותו, כמו שהוא, על כל הפגמים.

    להעלים עין מהבגידות.

    אני ועוד כ-10,000 נשים בארנה.


    כשמודיעים על הפסקה במופע אני נכנסת ללחץ.

    כל כך הרבה מהאהובים עלי עדיין לא... הוא יספיק הכל בחלק השני?

    בתור לשירותי הנשים אני שומעת אמריקאית ובריטית מחליפות חוויות על הדמעות שהן הזילו במהלך המופע. אצלי הדמעות נעצרו בגבול העיניים. לא זלגו החוצה.

    אחת מהן חוזרת על שורה מאחד השירים והשנייה מתחננת שתפסיק.

    מאוחר מדי.

    הברזים שלה נפתחים בשנית.

    אחר כך הן דנות בהחלטה שלו לחזור להופיע ובכך שאנחנו הרווחנו מההיא שברחה עם הכספים שלו ואולי גם עם חלק מהלב.

    כדי להרגיש קצת יותר טוב הן מגיעות למסקנה שאולי מעז יצא מתוק וגם הוא עצמו נהנה מחזרתו להופיע, ומהאהבה שמורעפת עליו בכמויות.

    אני מחייכת נוכח ההבנה שהצורך בהדדיות טבוע כל כך עמוק בטבע האנושי לא מוגבל לסיטואציות פרטיות. כולנו רוצים להאמין שהוא רוצה להיות פה על הבמה לפחות כמו שאנחנו רוצים שלא יפסיק להופיע.


    במחצית השנייה כהן נפתח קצת לקהל שלו.

    הוא מספר על השנים הקשות שעבר לאחרונה, על ניסיון למצוא תשובה בטיפול תרופתי או בדת ונטישת שניהם גם יחד כיוון שהעליצות מצאה דרך לחדור דרכם.

    הקהל העצום מריע להומור היבש, המצחיק-עצוב שלו והוא ממשיך עם ring the bells (Anthem).

    את A thousand kisses deep הוא מדקלם, וזה חורך את הסמפונות וצורב בריאות ובלב.

    השיר נשמע הרבה יותר מדכא עכשיו, אבל אולי זה גם המלנכוליות הכהנית הכללית שמגיעה לאיזושהי מסה קריטית בשלב הזה.

    הקהל לא מסכים לתת לו ללכת, אבל בהדרן השלישי כהן מבהיר שזה נגמר.

    ואיכשהו יש במופע תחושה אמיתית של סוף. של פרידה.

    משהו שכהן מקרין – למרות שהוא נראה נהדר ומתנועע בקלילות של צעיר.

    מלנכוליה של הכהן הגדול של האהבה, שהובס על ידה.

    הובס על ידי אשה.

    ועדיין את אחד האהובים עלי ביותר, closing time, הוא לא שר.

    אולי זה היה  סופי מדי, אפילו בשבילו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/11/08 09:04:

      צטט: חד פעמי 2008-11-26 23:05:04


      אז רצית לצעוק לו, ככה בעיצומה של הופעה, שאת מוכנה לקבל אותו כמות שהוא עם הפגמים וכו', שיקפוץ לזרועותייך כאן ועכשיו. אז למה, למה, פורקה?? למה לא עשית את זה יא ברונטטטטטה? למי את בדיוק דופקת חשבון? זו הופעה ראבק! רצית לצעוק אז תצעקי!

      ולא, אל תגידי לי "זו הופעה מכובדת, אנשים לא עושים אצלו דברים כאלו, אלא מקשיבים, מזמזמים את המילים ביראה, מחיאות כפיים קצובות ותולולו".

      אינני מוכן לשמוע טענות מופרכות שכאלו.

       

      אגב, לא הבנתי, או שלא קראתי בקשב רב - ההופעה היתה בעמידה או בישיבה?

      אתה כל כך צודק!

      ואני אפילו לא מתכוונת להאשים את אופי ההופעה (שהיתה בישיבה, כמובן).

      זאת פשוט אני.

       

        26/11/08 23:05:


      אז רצית לצעוק לו, ככה בעיצומה של הופעה, שאת מוכנה לקבל אותו כמות שהוא עם הפגמים וכו', שיקפוץ לזרועותייך כאן ועכשיו. אז למה, למה, פורקה?? למה לא עשית את זה יא ברונטטטטטה? למי את בדיוק דופקת חשבון? זו הופעה ראבק! רצית לצעוק אז תצעקי!

      ולא, אל תגידי לי "זו הופעה מכובדת, אנשים לא עושים אצלו דברים כאלו, אלא מקשיבים, מזמזמים את המילים ביראה, מחיאות כפיים קצובות ותולולו".

      אינני מוכן לשמוע טענות מופרכות שכאלו.

       

      אגב, לא הבנתי, או שלא קראתי בקשב רב - ההופעה היתה בעמידה או בישיבה?

        25/11/08 23:09:

      אין לי אלא להסכים
        25/11/08 22:28:
      ליאונרד כהן תמיד היה ויהיה מיוחד.
        25/11/08 20:45:

      צטט: adikahan 2008-11-25 09:41:02

      צטט: מביטה 2008-11-25 09:36:33


      כולי קנאה.

       

       


      תעמדי בתור

      כמו כל האנגלים

       

      צוחק

        25/11/08 20:45:

      צטט: rangil 2008-11-25 01:03:47


      וואו ברונטה.

      חיבבתי את ליאונרד, לא יותר.

      באמת החדרת בי אמוציות של אהבה כלפיו. אני הולך לשמוע.

      חשבתי על זה, ואז החלטתי שאולי זה לא דבר רע שאתה לא מת עליו.

      אולי זה מעיד על כך שאין לך נטייה להתבוססות במלנכוליה,

      וזה בהחלט דבר טוב.

      בכל אופן, ספר לי אם משהו השתנה ביניכם...

       

        25/11/08 20:43:

      צטט: ליאור רועי 2008-11-24 23:58:10


      יייי!!!

      נסעת!!!

      איזה כיף לך!!!

       

      לגמרי. אבל יש דיבורים על ניסיון נוסף להביא אותו לארץ, כך שיש עדיין סיכוי...

       

        25/11/08 14:35:

      צטט: guy7373 2008-11-24 23:55:47

      צטט: phoebe 2008-11-24 21:17:03


      גייייייייייייא, חכה לי, אני באה גם!


      -זה לא כמו שאתם חושבים-

      כבר התחלתי להכחיל

       

      אמה, כחול יפה לי?

       

      מותק, כל ספקטרום הצבעים יושב עליך בול!

       

        25/11/08 14:34:

      צטט: מיכל-: 2008-11-24 23:27:18

      וואו, נסעת בסוף, איזו גדולה!!!

      מקנאה בך.

      פה של כסף

      מבינה אותך לגמרי.
        25/11/08 14:33:

      צטט: james woods 2008-11-24 22:53:57


      אצלי הדמעות נעצרו בגבול העיניים. לא זלגו החוצה.
      =-=-=-=
      Sweet Bronte is exercising self-control...

      nope. that isn't it.

      but thanks for playing.

       

        25/11/08 14:32:

      צטט: נוכלת ושמה סו 2008-11-24 22:14:36

      השיר הזה היה עבורי פסקול של שנה שלמה.

      הרגשתי בצורך שלי בו, זמן קצר לפני שהתאהבתי.

      וכשהתאהבתי ונאהבתי, הוא קיבל משמעות חדשה

      וכשהלב שלי נשבר לרסיסים למדתי את המילים מחדש.

      כל פעם, משמעות אחרת, תבונה אחרת, באותן המילים הקסומות שלו.

      בהחלט אחד היפים שלו.

      מבינה לגמרי את הזוויות החדשות שמצאת בו, כל פעם מחדש.

       

        25/11/08 14:32:

      צטט: mixthenet 2008-11-24 21:40:01

      לא היתי מעולם

      ועכשיו אני מרגיש כמי שקצת היה

      תודה

      בכיף

       

        25/11/08 14:31:

      צטט: לא באה 2008-11-24 21:38:29


      מן תחושה של געגוע עצוב

      כן, זאת היתה התחושה שלי גם

       

        25/11/08 14:31:

      צטט: נקודה ירוקה 2008-11-24 21:12:23


      מי אמר יוטיוב ולא קיבל

      אחלה תאור תיארת פה, אין ספק שחוויה מיוחדת במינה, של פעם ב...

      לגמרי.

      פעם ב..

       

        25/11/08 09:41:

      צטט: מביטה 2008-11-25 09:36:33


      כולי קנאה.

       

       


      תעמדי בתור

      כמו כל האנגלים

        25/11/08 09:36:

      כולי קנאה.
        25/11/08 01:03:


      וואו ברונטה.

      חיבבתי את ליאונרד, לא יותר.

      באמת החדרת בי אמוציות של אהבה כלפיו. אני הולך לשמוע.

        24/11/08 23:58:


      יייי!!!

      נסעת!!!

      איזה כיף לך!!!

       

        24/11/08 23:55:

      צטט: phoebe 2008-11-24 21:17:03


      גייייייייייייא, חכה לי, אני באה גם!


      -זה לא כמו שאתם חושבים-

      כבר התחלתי להכחיל

       

      אמה, כחול יפה לי?

       

        24/11/08 23:27:

      וואו, נסעת בסוף, איזו גדולה!!!

      מקנאה בך.

      פה של כסף

        24/11/08 22:53:

      אצלי הדמעות נעצרו בגבול העיניים. לא זלגו החוצה.
      =-=-=-=
      Sweet Bronte is exercising self-control...
        24/11/08 22:39:


      Once in a life time

       

      ואת עשית את זה.

        24/11/08 22:33:

      צטט: אורית-ב 2008-11-24 20:59:34

      אני מתה מקנאה...

      תיארת את ההופעה כל-כך יפה, הרגשתי כמעט כאילו הייתי שם.

      והשורות האחרונות שלך עשו לי עצוב.

      היה מדהים.

      ואני מבינה את הקנאה, לגמרי.

      ואם השורות האחרונות עשו לך עצוב, דלגי על הפוסט הבא.

       

        24/11/08 22:31:

      צטט: guy7373 2008-11-24 20:53:56

      אוווווו....

       

      אני הולך להוריק בצד

      :)

      לך על זה...

      ורק שתדע, יפה לך ירוק!

        24/11/08 22:14:

      השיר הזה היה עבורי פסקול של שנה שלמה.

      הרגשתי בצורך שלי בו, זמן קצר לפני שהתאהבתי.

      וכשהתאהבתי ונאהבתי, הוא קיבל משמעות חדשה

      וכשהלב שלי נשבר לרסיסים למדתי את המילים מחדש.

      כל פעם, משמעות אחרת, תבונה אחרת, באותן המילים הקסומות שלו.

        24/11/08 21:40:

      לא היתי מעולם

      ועכשיו אני מרגיש כמי שקצת היה

      תודה

        24/11/08 21:38:

      מן תחושה של געגוע עצוב
        24/11/08 21:17:


      גייייייייייייא, חכה לי, אני באה גם!


      -זה לא כמו שאתם חושבים-

        24/11/08 21:12:


      מי אמר יוטיוב ולא קיבל

      אחלה תאור תיארת פה, אין ספק שחוויה מיוחדת במינה, של פעם ב...

        24/11/08 20:59:

      אני מתה מקנאה...

      תיארת את ההופעה כל-כך יפה, הרגשתי כמעט כאילו הייתי שם.

      והשורות האחרונות שלך עשו לי עצוב.

        24/11/08 20:53:

      אוווווו....

       

      אני הולך להוריק בצד

      :)

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bronte
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין