Suicide is painless, it brings on many changes
פוסטים פופולאריים
-
אני אליס, אחמד צ'שייר, וואלה
20/10/16 | 38079 צפיות
-
אמירה קצרה על מרקיז ומרקיזה.
1/9/11 | 1466 צפיות
-
סלח לי, מחל לי
7/9/17 | 1277 צפיות
-
כיצד הפכו השירותים הציבוריים למקדש של הבתולות הוסטליות
12/12/09 | 1708 צפיות
-
המיזנטרופ והדייג הסיני
2/2/10 | 976 צפיות
-
אדיפוס שמדיפוס.
8/4/16 | 1265 צפיות
פוסטים אחרונים
- בשבחי המסורת, בעיקבות סדרת כתבות בערוץ 13 22/3/19
- מלפפון 9/3/19
- עגבנייה ואין סוף, חיבור נחרץ מאוד. 22/2/19
- לאלוהים הזה שלנו אין אלוהים 15/2/19
- האם במיון איכילוב הורגים אנשים. 13/11/18
- מדריד 21/9/18
נחשון או נחשול, (של הצונמי).
| נחשון בן עמינדב היה אחד מן הברנז'ה. האיש היעיל הזה, התחתן עם בתו של אהרון, הכהן כמובן, אחיו של משה רבנו. הוא היה נשיא יהודה, המפואר (והשורד), שבין שבטי ישראל, וגם הלוחמני שבהם. וכך מסופר במשנה על נחשון בן עמינדב: "היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים - קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה. אמר לו רבי יהודה: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו באלו קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה".
(מסכת סוטה לו, ל"ז, מכילתא בשלח - ויהי ה).
בואו ננתח את מעשיו של נחשון, שהפך מעת זו לסמל לתעוזה ותעצומות הנפש, כמו האמונה העיוורת באלוהים, בסאגה של עמינו. וזו הסצנה שנחשון בן עמינדב קנה בעקבותיה חלקה בנצח. עם ישראל המוכה והחבול, (האומנם, שהרי זה העם שאלוהיו חיסל את כל הבנים הבכורים במצרים, ועשה עוד כמה מעשים, לא במיוחד יפים לכל האזרחים שם), במנוסה גדולה מצבאו של פרעה, מגיע לים סוף. מרביתם לשחות לא יודעים, אבל מפלטם היחיד, הוא חוף המבטחים בגדה שמנגד. כדי להגיע לשם, צריך לחצות את הים, לכאורה, מעשה בלתי אפשרי, אבל לא עבור נחשון שלנו, הוא שם את נשמתו בכפו והסתער על הים, כאילו מדובר בארגז החול של הגננת יוכבד, מתעלם מן הסכנה, להבלע על ידי פוסידון. (אל הים היווני, למי שלא יודע). אלוהים האוהב והרחום שלנו, לא עמד בפיתוי של נחשון אחינו, ומיד ביקע את הים לשניים. כל מה שקרה בהמשך, הוא די ידוע, שהרי כל עברי טוב ומאמין צריך לשנן אותו כל שנה מחדש, במסגרת העינוי של ליל הסדר, בו מושיבים אותך רעב, לשעתיים- שלוש, מול שולחן עמוס בכל טוב, ועליך לשיר ולדקלם את הסיפור המייגע הזה, תוך התעלמות מוחלטת מן האוכל ומן הרעב. "במהלך הדורות הפך נחשון לסמל המייצג ראשוניות והעזה. על-שם נחשון נטבע המושג "קפיצה נחשונית", כתיאור לקפיצה נועזת, "מבצע נחשון" (המבצע לפריצת הדרך לירושלים הנצורה במלחמת השחרור), שמות של יחידות צבאיות בצה"ל ובשב"ס, שמה של המכינה הקדם-צבאית החילונית הראשונה "נחשון". במסורת המחשבה היהודית-דתית, נחשון מסמל גם את ההשתדלות הטבעית שעל האדם לעשות, כדרך לקבל סיוע מהקב"ה, במקום לשבת בחיבוק ידיים ולצפות לנס, שכן לפי המדרש, קפץ נחשון בן עמינדב לים סוף עוד לפני שנבקע, ורק לאחר שהגיע לעומק בו הגיעו המים לצווארו, נבקע הים ובני ישראל עברו בו". (וויקפדיה, הערך נחשון בן עמינדב). נחשון משמש היום את ראובן קובנט, מנכ"ל, " דן אנד ברדסטריט ישראל", בטור נוקב למען הצלת האוליגרכים שלנו, (הנחשונים של ישראל המודרנית כלשונו), בעמוד 17 של "דה מרקר" מהיום. האיש המוכשר הזה, סוג של נחשון בעצמו, שכן אחרת איך נסביר את המנכ"לות שלו בחברה "בינלאומית למידע עסקי, הנותנת שרותי מידע עסקי, מידע על אשראי ומידע שיווקי. המידע ניתן בעיקר לחברות או מנהלים המעוניינים במידע אודות חברות אחרות". (וויקפדיה), דן אנד ברדסטריט ישראל היא חברת דרוג למעשה, תפקידה לשמש מצפן אובייקטיבי לפעילים בשוק ההון הישראלי ולספק מידע מהימן על חוסנם הפיננסי של החברות שפועלות במשק. קובנט היה לפני זה נציגנו (של הריבון, כלומר- הרגולטור), בבורסה בתל אביב, ובתור שכזה, עמד בראשה של משטרת הבורסה, מוסד שתפקידו לשמור בשמנו המשקיעים, על כל השמנת שזורמת שם בימים טובים יותר מן הימים האלה. יש קשר הגיוני בין תפקידו של האיש בעבודתו הקודמת, ובין הניהול בפועל של חברת דירוג, שמתפקדת גם כסוג של רגולטור קפיטליסטי במשק. ומה רוצה מאיתנו האיש המוכשר הזה, בטור בעמוד 17 של דה מרקר? ראשית הוא מפליג בשבחם של "הטייקונים" הישראלים, הנחשונים של ישראל מודל מאה ה - 21 לדבריו. הם אנשי העוז ומופת של אומץ הלב של שוק ההון הישראלי, שהשקיעו באקט פטריוטי למופת, אליבא דה קובנט, את כספינו (שהפכו בינתיים בזכות "המוסדיים", קרי מנהלי הקופות והקרנות, עוד סוג של זבל אנושי תאב בצע ומצומק שכל, שממשיך לחתוך את חסכונותינו המתנדפים בעמלות מופקעות, כאילו לא קרה כלום בשנה האחרונה "), ל"איגרות זבל", שהושקעו בפלז'ה בניו יורק, וב"סטריפ" בלאס וגאס ואו בשכונות חדשות שמזכירות את השכונות "הסביונים" שלנו, (כאילו אין די בהם כנכס ארכיטקטורי, אורבני), בבירות של הונגריה, רומניה, אוקראינה, רוסיה ופולין. הקריאה הנרגשת של מנכ"ל חברת הדירוג האובייקטיבית לכאורה, לשמור על האוליגרכים שלנו (תשובה, דנקנר, לבייב ושות), למען חוסן המולדת, היא קריאה זדונית, מטעה ומרושעת שמנסה להפעיל לחץ על הפוליטיקאים רפי השכל ותאבי השלטון שלנו (בתקופה של בחירות, לא עלינו), לצאת להגנתם של מי שהביאו את המשבר הכלכלי הענק הזה לפתחנו. (סביר שאם היו מסתפקים בשוק ובנכסים ישראלים, האימפקט של הצונמי הגלובלי הזה, היה ממותן בהרבה אצלנו, ולא היה מאיים באופן ריאלי משו, על חוסנם של הבנקים בישראל, ועל כספי הפנסיה של כולנו). מה גדולה האירוניה שבעמוד קודם, ע' 16 ("שאפו" לעורך של דה מרקר), נפרסת תוכניתו הסודית של נתןYAHOO, שעיקרי דבריו, דומים לאלה של קובנט. הוא קורה לממשלתנו לרכוש את "אגרות הזבל" של האוליגרכים ולהציל בעצם את החברות הכושלות שלהם, שעיקר ההפסדים שלהם קשורים לירידות ערכי הנכסים שרכשו בחו"ל בבהילות נחשונית מופרזת. (תאוות בצע זולה ומתועבת). הרכישות האלה, כרגע מדובר בעשרות מיליארדים, יבואו מן הכיסים שלנו (העלאת מיסים, הורדת שכר במגזר הציבורי ופיטורים שם, ואו אינפלציה דוהרת כתוצאה מהדפסת כסף לכיסוין).
כך נסבסד פעם נוספת את תאוות הבצע של תשובה, לבייב, דנקנר, אריסון, האחים עופר, שלאחד מהם היה מספיק כסף כדי לקנות תואר אבירות של הממלכה המאוחדת, בריטניה, בסך 200,000,000 (מאתיים מיליון), שקל.
אז אני רק שואל, עד כמה נמשיך לאכול את החרא של האנשים האלה? ולאלה שחושבים שנתןYAHOO השתנה, הנה התזכורת, האיש כפי שהיה תמיד, עבד לבעלי ההון, אדוני הארץ. |
תגובות אחרונות
-
ערסאל
בתגובה על "דמוקרטיה היא הדיקטטורה של החוק"
-
א ח א ב
בתגובה על בשבחי המסורת, בעיקבות סדרת כתבות בערוץ 13
-
אריה *
בתגובה על מלפפון
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על עגבנייה ואין סוף, חיבור נחרץ מאוד.
-
דוקטורלאה
בתגובה על לאלוהים הזה שלנו אין אלוהים
-
sari10
בתגובה על האם במיון איכילוב הורגים אנשים.
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קדימה לעבודה.
ערסאל ידידי,
נראה לי שהשמטת כמה וכמה חוקרים, מדענים ופיזיקאים חשובים מאד,
שיחלקו עלייך... אביא לך דוגמאות מחר...
(על החורים בתורתו של דרווין, על פיסיקת הקוונטים, ועוד... ) אם תרצה,
אני גם אנסה באופן מושכל ואינטלקטואלי להוכיח לך , שישנן עוד אפשרויות
שלא מתנגשות עם הרציונל, לקיום האנושי והקוסמי. אבל כל זה מחר, כי אני
קצת עייפה ...:) לילה טוב...
לא מצורת החשיבה שלך, אלה מהקביעות שלך לעניין ספציפי.
תורתו של דרווין היא עובדה מוגמרת (עד שמישהו ימצא הסבר משכנע יותר, אבל זה עדיין לא באופק).
אין היום איש מדע בתחום רלוונטי, שלא חושב בעיניין זה כמוני.
לרוחניות, או לקיום הרוח האנושית או הנפש, אין שום אחיזה מדעית.
אני באופן אישי מעדיף את המבחן האמפירי על פני מבחן הרגש. (בעיקר אם מדובר בוויקוח אינטלקטואלי).
רוניאלי, אחותי, אני כל כך גאה בך!
לערסאל,
נחמד הנחרצות הזו...
אני למדתי שתמיד טוב לשים ספק לכל צורת מחשבה שלי,
כי הספק מאפשר תמיד פרספקטיבה רחבה יותר להתבוננות.
לצערי, היות ואתה כל כך נחרץ בקביעות שלך, ואתה שולל
מצורת החשיבה שלי ראציונליות, אני לא רואה טעם להתדיין בנושא.
אתה מוזמן לפוסט של אודי "מה זאת התפתחות רוחנית" אם זה יעניין אותך,
יש שם דיון מאד מושכל ולוגיסטי לגבי הבטים שונים למושג רוחניות.
תוכל לקבל שם פרספקטיבה על דרך חשיבתי המושגית על עולם ה"רוח"
אל מול עולם ה"חומר"...
"אלמנטים רוחניים שמשפיעים על ה - DNA ".
אין מנגנון ביולוגי כמו זה שאת מתארת.
אין אבולוציה של DNA בגופינו. שום דבר שנוצר במהלך החיים של האורגניזם, אינו מוטבע בגנים שהוא מעביר לצאצאיו. השינויים הם לאורך דורות וקשורים למוטציות רנדומאליות. בגישה רוחנית, מנסים לרומם אותנו (את בני האדם), מעל עולם החי, ולהפוך אותנו ליצורים נשגבים. זו גישה דתית למעשה, שעושה מעקפים לעובדות מדעיות, ונתלית בישות אלוהית, או יד מכוונת, שמבחינה בין טוב לרע, בין צודק ללא צודק, בין חומרי ל"רובוטי" (איני מקבל את המושג הזה, אני משתמש בו בעיקבות השימוש שלך, כדי להתחבר לדברים שלך, הרובוטי בעיני, הוא חייתי בעצם). כדי שיהיה "אלוהי", נישגב, אל מול ה"רובוטי", חייתי, צריך להאמין בישות אלוהית.כאן עוברים לטריטוריה דתית, שבו הרציונל מתבטל אל מול טיעונים אקסיומטיים שהאמונה הדתית נאחזת בהם כדי לעגל פינות וכדי לעצור חשיבה רציונאלית.
כל האלמנטים הרוחניים שהמצאנו, הם קישוטי חג מולד, על עץ האשוח של דרווין.
כמו שהמצאנו אמונות בגלגול נשמות, וחיי נצח, או הבטחות לווחהלה, נירוונה, גן עדן, כדי לברוח מן החידלון המוחלט של המוות, כך הניסיון לטפח משהו נשגב שלא קשור לחומר, שמטרתו לרומם אותנו מעל עולם החי, ולהפוך את האדם ליצור עליון, שאינו שייך לשם ואינו כפוף לכללים שחלים בו ושמפעילים בו כל אורגניזם בודד וקבוצות של אורגניזמים, שמתאגדים מסיבות פונקציונאליות, כפי שנוהגים אלמוגים (בעלי חיים פרימיטיביים), דבורים, זאבים, וגם אנחנו.
אין אבולוציה לכוון רוחני, כי רוחניות אינה פונקציונאלית.אומה שכל אזרחיה יעסקו בטיפוח הרוחניות אל מול אומה שתטפח ערכים ארציים, (כמו שמירה על טריטוריה, או פטריוטיות למשל), תתבטל בפני הקבוצה השנייה, ותעלם מעל פני הגלובוס.ערסאל,
בעיני יש גוונים בין ה"רובוטי" ל"אלוהי", והמודעות שאליה חותר סנה,
היא רוחנית אך אינה מנותקת מההתפתחות הפיסית. כפי שאני רואה את זה,
ומאמינה שסנה יסכים איתי, הגוף האנושי הוא שיקוף או ההתממשות בעולם החומר
של הנשמה והרוח. יש בין הגוף לבין שאר המרכיבים היוצרים יישות אחת אינדוידואלית
סימביוזה. אז גם אם ישנם אלמנטים הטבועים בDNA , מה שמאפשר את סטיית התקן אל
התפתחות אחרת הוא דווקא אלמנטים רוחניים שמשפיעים על שינויים בDNA .
בסופו של דבר, אנחנו כן אמורים להתפתח דרך שעורי עולם החומר אל תובנות רוחניות.
אני לא מסכימה שמודעות קיימת אצת מיעוט , אני חושבת שהמודעות מתפתחת דווקא באופן
הדרגתי אבל גורף. (עם פערים מובנים ומתבקשים הקשורים גם לסביבה המתפתחת).
ניראה לי שאת מסכימה איתי, וזה די חדש בעצם. בדרך כלל את מסתייגת מחלק מן הדברים שלי, וניראה לי שתסתייגי מחלק גדול של התשובה שלי לסנה הבוער, בתגובה מעלינו.
אבל אני עדיין יוצא יותר אופטימי ממנו, ועבורי זה השג, תאמיני לי.
תשובה ל"סנה בוער":
שינויים בעולם החי אינם קטסטרופיים.
התהליך הוא אבולוציוני.
כלומר דבר מתפתח מדבר, בתהליך איטי מאוד, כאשר מנגנון השינוי הוא גנטי.
השינויים בגנים, המוטציות, ככל הנראה רנדומאליות.
מהלך חיים לא מטביע שינוי בגנים, מה שכן עובר לדור הבא, אלה אלמנטים תרבותיים, שנכללים בקונספטים של מסורת ופולקלור.
שינויים דרמטיים במודעות מצריכים שינויים גנטיים, ואלה כאמור לא קשורים למהלך חיינו (גם לא לקטסטרופות).
מודעות הוא תהליך מורכב, פיזיולוגי.
המוטיבציות שלנו ביולוגיות, הריסון הוא תרבותי, מוסרי. כלומר אל מול פוטנציאל חייתי של מוטיבציות, שבעיקרן דומות למוטיבציות הקיימות בעולם החי, כגון, טריטוריאליות והנגזרת שלה, XENOPHOBIA-שנאת הזר, יצר קיום והרצון להעמיד צאצאים שהם נגזרת של העברת הגנים שלנו לנצח וכמובן הרצון לספק את צרכי הקיום הבסיסיים שלנו ושל הצאצאים שלנו (הרצף הגנטי), הם המוטיבים שמניעים אותנו במהלך חיינו.
התרבות שיצרנו, מספק תפאורה הצבעונית-ערכית למניעים החייתיים שברקע.
המערך די קבוע, התפאורה משתנה מידי פעם.
בעולם כזה, ובמציאות הזאת, התביעה שלך למודעות שאינה תואמת את המוטיבציות הבסיסיות שלנו, בלתי הגיונית בעליל.
אתה מחפש את האדם האלטרואיסטי, זה שמפנים את ערכי התרבות ומקיים אותם גם בהעדר מנגנון שכופה זאת עליו, אם מתוך שכנוע פנימי זמני, תלוי סיטואציה ואם בתוקפם של מנגנוני פיקוח ממוסדים במסגרת ה"אמנה החברתית" של ג'ון לוק, אותו אמצנו הודות לצ'ופרים המתלווים לחיים בצוותה.
אתה מחפש אדם אלוהי, לא רובוטי.
בעצם ה"רובוטי" הוא החייתי, מונע מוטיבציות קיומיות כמו כל אורגניזם על פני הגלובוס.
אדם כזה לא היה עד היום, ואני גם לא רואה אותו באופק.
בוודאי שלא מסות של אנשים שהופכים למלאכים לפתע.
בעולם הזה, הדרוויניסטי, אין טוב ואין רע, רק פונקציונאלי.
אבל יש עדיין תקווה, שכן האדם הוא יצור רציונאלי.
התנהלותו בהתאם, כלומר אם כדאי לו לשנות את התנהלותו לקידום מטרותיו שנגזרות מהיצע לא גדול במיוחד שסל המוטיבציות שהזכרתי קודם מתאפיין בו, הוא ישנה אותם, אבל עדיין בצורה "רובוטית".
לצפות לדור של אנשים טובים עם מודעות שונה, היא ציפייה אידיאליסטית-רוחנית, שאינה משתלבת בחוקים שכולנו כפופים להם, ושהוגדרו די בבירור על ידי DARWIN.אז זה מאוד משמח :)
כי אם ככה נראה הסוף של הקטסטרופה שדיברתי עליה אז, זה קלי קלות.
וגם זה אוטוטו מאחורינו.
מסכים איתך לגבי האינטרנט, השימוש בו יכול לקצר תהליכים.
אבל
לקצר למי?
בעיקר לאלו, שבכל מקרה היו מצויים בתהליכים.
וכאלו שלא, האינטרנט לא ישנה הרבה.
אז נישארנו עם מיעוט לא משמעותי.
לסנה אחי , אני מסכימה איתך חלקית. למעשה מסכימה עם שניכם... אסביר:
אני חושבת שטראומות יש לנו באנושות למכביר. אני חושבת שההתעוררות למודעות
כן קיימת. אני חושבת שהאנושות עברה כברת דרך, וכרגע הכיאוס והסיאוב שנדמה שמשתולל
מסביב זה ההריסות של החרבת העולם הישן. זה התוהו וואו כבר.
האינטרנט הוא כלי, אבל הוא כלי מצוין שמאפשר לחבר בו זמנית מאות אלפי אינדוידואלים,
לייצר דיאלוג, ואינטראקציה אנושית ברמה שמעולם לא היתה אפשרית לנו לפני כן.
זו ההתעוררות של המודעות, זה השיקוף החומרי-(המכשיר , המחשב, המסך, כלי המערכת)
של העולם הרוחני (הגולשים, המתדיינים, החושבים, היוצרים, ההוגים, והחברים)
רואים איך אני בעצם מסכימה עם שניכם? ...:-)
שוכנעתי.
לדעתי אנחנו אומרים דברים דומים, אבל אני פחות קטסטרופי, כלומר, אני לא מחייב אי סדר לפני סדר.
הקטסטרופה, כך כתבתי באופק, החזירות, כך ייחלתי, נגמרת.דיברתי על מעבר לצריכה שפויה, ביטול מנגנוני התווך הקפיטליסטיים מתוך תכתיבי מציאות ולא מתוך אידיאולוגיה.
יש הבדל בין תכתיב מציאות, שהוא בעצם כורח, כוח חיצוני שמופעל עלינו, לבין מודעות והבנה פנימית מה זו צריכה שפויה. גם אם אנחנו עושים את הדבר ה"נכון", בלי מודעות, זו עדיין רובוטיות.
אם אתה מוריד את "רמת החיים" שלך, צורך פחות ובשפיות כלכלית, רק כדי להיות מאוזן עם ההכנסות שלך, זו לא מודעות אלא כורח. אבל אם אתה עושה את זה, גם כשההכנסות שלך יותר גבוהות, מתוך הבנה מה זה "צריכה שפויה", זו מודעות.
וההבדל הזה, יקבע איך תיראה המציאות. כי בעתיד כשרמת ההכנסה תעלה, המודעות תשאיר אותך עם רמת צריכה שפויה.
איני מבין בדיוק למה אתה מכוון כאשר אתה מדבר על "מודעות חומרית".
הויכוח הנצחי על טבע האדם, "אדם לאדם זאב", של הובס, לאומת האמנה החברתית של גון לוק, שבבסיסו אדם טוב עם מוטיבציות חיוביות, לא נפתר עדיין.אני אישית חושב שהובס צודק, כך ניראה גם עולמנו.מצד שני מותר לחלום, ואולי הברירה הטבעית של דרווין תטביע בנו שינוי, על מנת שנתאים באמת ל"אמנה החברתית" שיצרנו.
איך זה מתקשר לחומרנות? בעיני זה פשוט, חומרנות זה רע, חיי רוח = טוב, זה בגדול תמצית ההבדל בין מציאות לחלום.
ב"מודעות חומרית", אני מתכוון לתפיסת עולם שלא לוקחת בחשבון את ה"רוח" ומתמקדת אך ורק בחומר הנראה לעין. ולכן מתייחסת רק לחלק מהמציאות, זהוא אור הפנס.
חומר ורוח, הם שני צדדים של אותו מטבע, הם אחד, הם שלם ולכן הם כשלעצמם לא טובים ולא רעים.
התייחסות לחומר כאל "רע", זו שלילה של המציאות, זו ראייה לא מאוזנת ולוקה בחסר.
החומר חשוב בדיוק כמו הרוח, היחס השלילי לחומר הוא יחס שלילי לחיים. החומר הוא ביטוי, שיקוף של הרוח.
יחד עם זאת, אני מנסה להיות גם קצת פרקטי, ומנסה לנצל קצת את הכלי הנחמד הזה שהקפיטליזם הנחיל לנו. (טכנולוגית המחשב והאינטרנט).
אני חושב שבלוג זה מכשיר, אפשר להשתמש בו להעברה והחלפה של דיעות, להשפיע על המונים, וליצור אג'נדה.
כלומר הכלי הזה, יכול, בשימוש נכון, לפעול בשרות הפרט, ולא רק ברמה המוסדית.
אני אבהיר, תיאורטית, אנחנו יכולים (כאן בקפה דה מרקר), לנסות לקדם בחירת מועמד משלנו לכנסת.
אני משוכנע שזה יכול לעבוד.נניח יש בקפה הזה 20000, איש. מתוכם כמחצית מסוגלים להגיע להבנות בסיסיות על אג'נדה משותפת. צריך כ – 40000 איש כדי לזכות בחבר כנסת. למרביתנו משפחות, כל אחד מגייס עוד שניים, והנה הגעת למכסה שצריך ועוד לא התחלת.יש בינינו עורכי דין, מלאכת רישום מפלגה היא PEANUTS ביורוקראטי.
מתארגנים (מנסחים את המסר), בוחרים באמצעות מנגנון התגובות של האתר במועמד מוסכם, או מועמדים.מריצים חתימות שנדרשות לוועדת הבחירות המרכזית, והקמנו מפלגה שמסוגלת לפעול כמפלגה לכל דבר, רק ללא העלויות הנלוות שאינן נחוצות לנו.
התארגנות כזאת תזכה להד תקשורתי.
נציגנו יוזמן לכלי התקשורת שרק מחפשים חידושים שימשו אותם כאייטם.דרכם נגייס עוד בוחרים פוטנציאליים.
התשתית של הקפה תשמש כשופר לקידום המסר.
גיבוי ב – YOUTUBE , כלול בחבילה, ראיתי כאן כמה ששולטים בעריכת ווידאו, גרפיקאים, בוני אתרים (כמוני למשל), עורכי דין כבר אמרתי.
והנה אנחנו, תושביו של הקפה הווירטואלי, מצליחים להכניס כמה אנשים שפויים לכנסת.
אתה עדיין משחק את המשחק הקיים רק עם מכשיר יותר מתוחכם, אינטרנט או לא, עדיין מדובר בתכנות המונים רובוטי ולא במודעות, כפי שכתבתי בפיסקה הראשונה.
כל התחלואים הרגילים שאנחנו מכירים יעברו למרחב הווירטואלי, רדיפה אחר כבוד, כוח, אגו וכו'.
ומהר מאוד הגולשים יתפלגו למחנות וכו'.
אני חוזר ומדגיש, רק שינוי במודעות יחולל שינוי. לא שינוי שיטה ולא שינוי של מדייה תקשורתית וכו'.
ושינוי מודעות מתחולל בעיקר בשתי דרכים:
אחרי עבודה סזיפית וארוכה.
או
כתוצאה מטראומה.
מכיוון שאין לנו את הזמן עד שמסה קריטית של אנשים יואילו בטובם
לעבור ולהשלים תהליך של התפתחות המודעות, נשארנו עם הטראומה.
תראה, כל מה שאתה אומר נכון בתוך מסגרת ההנחות הקיימת, המוכרת. הדברים שלך הכי הגיוניים בתוך אותה מסגרת.
אני אומר, שההנחות שגויות, שהמסגרת שבה אנחנו פועלים, לא מתאימה.
הפתרון שאני חותר אליו, מתחיל בשבירת המסגרת והחלפת מערכת ההנחות. לחפש מחוץ לאור הפנס.
כרגע, אחת ההנחות היא, שאם ניישם את המודל הנכון, נעשה את הפעולות הנכונות, יפתרו הבעיות.
אני טוען, שכל מודל יכול להתאים ולהצליח בתנאים מסויימים ולא להצליח לאחר שהתנאים משתנים, והם תמיד משתנים.
מה שקובע את ההצלחה, זה לא המודל או הפעולות המסויימות, אלא רמת המודעות.
ועם כל הכבוד לבעלי הבלוגים ולציבור בכלל, רמת המודעות הנפוצה ביותר היא, מודעות של רובוט.
כל עוד המודעות השלטת היא מודעות חומרית, ש"החומר" הוא האלוהים, לעולם נישאר על הקרסולה ונשחק ברולטה.
תרבות הצריכה שלנו היא תרבות של חזירים, אנחנו צורכים הרבה יותר מדי. יותר מדי לעצמנו, יותר מדי מכדור הארץ ופחות מדי למי שבאמת צריך ומת מרעב, ממחלות ומלחמות.
לכן, רק אחרי קטסטרופה כלכלית וחברתית שבה נבין שמערכת האמונות וההנחות שלנו מוטעית מהייסוד יווצרו התנאים המתאימים לשינוי במודעות שלאחריו יגיע סדר חברתי חדש שבו לחומר יהייה תפקיד של אמצעי ולא של מטרה.
גם אני מודה לרונית ששלחה אותי לכאן.
למרות דבריך הצודקים, זה לא יעזור.
מה שקודם כל צריך לקרות זה, שנפנים לגמרי את העובדה שאנשי שררה וכוח שולטים בנו ושאנחנו נמצאים במצב חרום.
כשזה יקרה, יהייה מובן וברור שהשלב הראשון בתוכנית ההבראה או בשינוי, צריך להיות הפעלת כוח נגדי.
מחאות, הפגנות וכו' זה יפה מאוד, דמוקרטי מאוד, אבל לא פתרון לבעייה. בעלי השררה, בעקבות לחץ המחאות, כבר ימצאו דרך למרוח, לערפל ולהעביר את הבעייה למקום אחר.
אני חושב שצריך להיות יותר גרוע לפני שיהייה יותר טוב ולכן אני בעד קטסטרופה כלכלית, פשוט כי אנחנו היום במצב שבו המדינה שלנו בנויה תלאי על תלאי ואי אפשר לתקן או לשפץ, רק להרוס ולבנות מחדש.
ואין תמריץ יותר טוב מפגיעה בכיס.
נכון שהמחיר יהייה כבד אבל פשוט אין ברירה, אין יותר מקום לתלאים ולפתרונות זמניים.
לכן, אנחנו האזרחים צריכים לפעול לזרוז המפולת, לא לשתף פעולה עם הממסד שבטח תכף יכוון אותנו להתנהגות כלכלית "נכונה", מרד מיסים, וכו'.
ראשית לומדים קצת את הנושא הזה, ראי את תשובתי בתגובה קודמת לאיריס.
צריך להכיר את האויב. איזה איש מפורסם, שאיני זוכר את שמו כרגע, אמר את זה פעם.
שנית, וחשוב מכל, אנחנו מנהלים את המדיום של העתיד - הווה, וזה הבלוגים.
קישורים נכונים בין בעלי בלוגים (וכלים אחרים כמו סרטוני YOUTUBE), והעברת אינפורמציה מסיבית למען הגברת התפוצה (כמו שעשתה לי רונית עם הפוסט הזה, ועל כך אני יותר ממודה לה), עשו את המלאכה לברק אובמה, ויכולים לפעול בדרך דומה עבורנו.
הליכוד משקיע מחצית מתקציב הפרסום שלו באינטרנט.
אנחנו בבלוגיה הזאת מחזיקים בפלטפורמה מוכנה שיכולה להשפיע אפקטיבית על מקבלי ההחלטות במדינה שלנו.
למה שלא נשתמש במה שיצרנו?
איריס
זה הרבה יותר פשוט ממה שכולנו חושבים.
והבונוס, שזה הרבה יותר מרתק מהרבה דברים שלהם אנחנו מקדישים הרבה זמן.
אני מניח שעיקר ההתרחשות של התהליכים שישמשו בעוד זמן את ההיסטוריונים, יתבסס על התהליכים הכלכליים ששוטפים היום את הכפר הגלובלי.
מדובר בשינויים מרחיקי לכת.
פניה של המשטר הפוליטי בעולם יהיו שונים בסופו של התהליך הזה, עם או בלי הפאשלות של הפוליטיקאים שלנו.
זה נכון שמידת ההשפעה שלנו על התהליכים ברמה הארצית והגלובלית קטנה , אבל עם המודעות וההבנה, הם מרגישים אחרת.
גם האחריות כלפי התהליכים שלמעשה מנהלים אותנו גוברת.
אני חושב שהכשל העיקרי של הדמוקרטיה המודרנית הוא פועל יוצא של אדישות הרוב, והרבה חוסר ידע.
הסוד הוא בעצם, שגם אלה שפועלים בזירה הפוליטית נניח, לא יודעים הרבה יותר מאיתנו, (לפעמים להפך).
זה סוג של מלך עירום, שלא נחשף עדיין.
בתור התחלה, אני ממליץ על:
"הכלכלן הסמוי"
מאת: טים הרפורד
The Undercover Economist - Tim Harford
זה ספר מרתק, פשוט לקריאה ומוריד את הכלכלה לגובה העיניים.
(תגלי פתאום למה בתי הקפה ממוקמים בדרך כלל הפינות רחוב, ולמה מגדלי הקפה נעשקים על ידי המערכת).
תקבלי מושג על עולם שאנשי המקצוע והחברים בגילדה הפיננסית מנסים להסתיר מאיתנו.
עיון יומי במוסך כלכלי לא יזיק גם כן.
זה קצת פחות שטוח ממדורי הרכילות נניח. (לא שאני חושב שזה המדור שאת שקוע בו).
כי הוא חנפן אש ופתחן תחת שאין לו מתחרים. עבדתי איתו בעבר, צריך להיות קדוש וצדיק כדי לא ליפול בליקוקים שלו ובצ'ופרים שהוא מצ'פר.
רני רהב הוא מארי אנטואנט המודרנית, וכולם יודעים איך הסתיימה בסוף זלילת הקרואסונים של מארי.
ונניח שהדברים האלה ברורים לי לחלוטין, ואני מסכימה עם כל מילה, יש משהו שאפשר לעשות?
(חוץ מלהתפכח ולא לקנות אג"ח זבל ולא להאמין לבלפנין מעשיהו, אני מתכוונת)
אתה חושב שמספיק שכולם יבינו איך אנחנו עבדים מנוצלים למשחקי הגדולים?
מה עושים עם זה?
ייקח לי קצת זמן ללמוד את הנושא ולהבין קצת על מה אני כותבת, אבל בהחלט אכתוב!!!!!!!!!!!!
כן אתה צודק..אני כבר את שלי חטפתי ועכשיו אני בבית מחפש עבודה
גם אני חושב שאסור להציל אוליגרכים טייקונים ובנקים -שיטבעו
הנה התוכנית חירום שלי-
http://cafe.themarker.com/view.php?t=746359
אני מדייק בדרך כלל, זה היה 20 מיליון סטרלינג.(שהם 200 מיליון שקל).
ומה אני אמרתי על קובנט?
שהוא היה השף של הבורסה?
הטייקונים מעסיקים מעט מאוד עובדים, הם מנהלים מערכות פיננסיות.
היזמויות באמצעות קבלני ביצוע.
כל עובדיו הישראלים של לבייב באירופה מסתכמים בכמה עשרות עובדים.
אם אתה מטיל דופי בדברי, עשה שיעורי בית קודם.
אז מה אני יכולה לעשות?
אם תארגן הפגנה, אני שם!
הוא יותר דוחה מחולה נפש.
איני מבין איך האיש הזה שמתנהל, (בעיני), כמו סריס בהרמון של הסולטן בקונסטנטינפול (איסטמבול בעצם), הפך לחביבם - יועצם, של כל בעלי ההון החלולים במקומותנו.
העובדות לא ממש אלו:
קובנט היה ברשות לניירות ערך, חוקר,
את האבירות קנו ב-20 מ' דולר
כל השאר עקרונית נכון מחד גיסא
ולא מאוזן מאידך גיסא,
כי אלה הטייקונים מעסיקים עשרות אם לא מאות אלפי עובדים,
שגם אנחנו לא היינו רוצים לראותם נידחים,
יש דרך להציל מקום עבודתם מבלי לתת לטייקון להנות מכך!!
רני רהב חולה נפש טילים.
תודה רונית.ערסאל, על זה שווה לצאת לרחובות! באמת ביזיון.
אני מפיצה את הפוסט הזה שלך אצל כל חבריי.
חבל שנגמרו לי הכוכבים, אחזור.
אתמול אמר רני רהב בראיון בערוץ 2 שמי שהמציא את המושג " הון- שלטון" הוא מרושע ועושה
עוול לכל אנשי העסקים שתרמו כל כך לכלכלה הישראלית.... הוא אף "הגדיל" לציין שבארהב' הנשיא בוש היה
תמיד מציין בגאווה את הקשר האישי שלו עם בעלי ההון, וש" רק אצלינו הציבור לא משכיל להבין את התרומה
הרבה של בעלי ההון למשק ..." כמה פאטתי....
תודה על תגובתך, הנסיונות של שני האישים גם מפחידים קצת, אחד מהם עשוי להבחר למנ"ל המדינה בעוד חודשיים.חזק ומעניין, חומר למחשבה