
נוהגים לומר שפעם היתה תמימות, וכן נוהגים לומר שפעם היה יותר טוב.ולעומת זאת היום הכל בכי רע. אך זה הפך להיות כפזמון החוזר על עצמו. ובכל עידן ובכל תקופה מתיחסים אל העבר באספקלריה יפה וחיובית. ככל הנראה זה סוג של נטיה שאנו מוצאים טעם ועניין להתרפק בכנפי העבר, ולמצא בו את התום את הטוב והנשגב. נמצא כי במידה מסויימת ההתרפקות על העבר עושקת את האפשרות להשקיף על הרגע הנוכחי כדבר טוב וחיובי. אולי לכך התכווין החכם שלמה בציינו: "אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה" (קהלת פרק ז,י)
|
ליריקה.
בתגובה על הסיר והמכסה בשירות האהבה
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ומה יהיה בעתיד?
כמה שזה נכון!!! אנשים בטוחים שהעבר יותר טוב. אבל משום מה הורינו וסבינו טוענים שהצנע היה ממש רע....
לך תדע....
ובכלל, לאן נעלמת, איש יקר???? רשמתי לך היעדרות מהסיפור האחרון שלי...
*
אלומה
התמימות של פעם נשארה גם עכשיו.
הימים של בן גוריון לא יחזרו
עכשיו ימים של אקשן.
מה רע?
מה שהיה היה
ויש את מה שנשאר,,
וזנ עכשו כאן והיום
דברים ישרים
ונכוחים אמרת
תודה לך
יש עוד אנשים תמימים
כי מעצם העובדה שיש שחיתות
ונוכלות זה רק מלמד כי יש עוד תמימים
בעבר היו זמנים יפים
והנה עם תגובתך
העלת בי סומק
תודה לך יקירה
ההגדרות שלך תמיד יש בהם
משהו מעניין
מסכים עם דברייך
ואולי באמת טוב להינות משני העולמות
הכל שונה וזה קצב
התמורות שרואים במרחק הזמן
יש דברים שמן הראוי להתגעג אליהם
אבל עניין זה תמיד רואים אותו מזוית ראיה של היום כלפי העבר
ואני מניח שגם את הרגע הנוכחי
בעוד שנים מספר נראה כדבר
שראוי להתגעגע אליו
אני מניח שהיו דברים אחרים ושונים
אך עצם ההתרפקות היא מעין דבר המאפיין
את כל הזמנים.
לכתוב זה קל יותר
ולהפנים קשה
וכולנו באותה סירה
עם קשיי ההפנמה
ותודה לך
תמיד יש לך את הקישור
לשיר מתאים תודה לך
תמיד יש מכל הסוגים. ההיסטוריה חוזרת על עצמה
פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים
אבל ברצינות אני גם חושבת שפעם היה יותר נחמד כאן
ואולי עוד יהיה...
יפה כתבת..
אבל באמת... פעם הייתה תמימות..
היום כבר לא נשאר כלום... ח ב ל על הדור הזה..
*
בטח שהיה טוב פעם!!!!!!!!!!
בימים ההם לא היו בעיות גלישה במרקר.
וגם עכשיו יש ימים טובים כי אתה גם הגעת לכאן
אז עכשיו טוב מאד.
אני תמיד אומרת שבנוסף לכל "ההומו-" שאנחנו, האדם הוא הומו-נוסטלגיקוס.
זה זה.
התפיסה הזו שפעם היה טוב יותר, נובעת לדעתי מהעובדה שהחברה משתנה כל הזמן
ותמיד יש נטיה להיתפס לנוסטלגיה לדברים הטובים שהיו כאן פעם, אבל מתעלמים מהדברים הלא כל כך טובים שגם היו
כך נהנים משתי העולמות נוסטלגיה לדברים שאהבנו שהיו פעם, והדברים הטובים שיש עכשיו..
פעם בעבר אכן היתה תמימות, לא היתה חשיפה כמו שיש כיום.
בכל זאת - מתרפקת אני על כנפי העבר, ומתגעגעת אל אותם ימים שחלפו ולא ישובו עוד.
אני חושבת שאין ספק שהעבר היה אחר.
על זה אין ויכוח.
מכאן, הפרשנות של ה"אחר" כ"יותר טוב", היא באמת סוג של רעה חולה, והיא אך ורק בחירה של אנשים איך להתייחס לחיים שלהם, להווה שלהם, למציאות שלהם.
להתרפק על עבר טוב מול הווה רע לא מנבא טובות על העתיד.
:)
דברי טעם כתבת.
הלוואי והיה קל להפנים, כפי שקל להבין...
מילים: יהונתן גפן
לחן: שם טוב לוי
והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי
שומר עברי על סוס לבן, בלילה שחור
על שפת הכינרת טרומפלדור היה גיבור
תל אביב הקטנה, חולות אדומים, ביאליק אחד
שני עצים שיקמים, אנשים יפים מלאים חלומות
ואנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות,
כי לנו, לנו, לנו ארץ זאת.
כאן, איפה שאתה רואה את הדשא
היו פעם רק יתושים וביצות
אמרו שפעם היה כאן חלום נהדר
אבל כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר
יכול להיות שזה נגמר.
יכול להיות שזה נגמר.
אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי
והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי
פלמ"ח, פינג'אן, קפה שחור וכוכבים
אנגלים, מחתרת וילקוט הכזבים
שפם ובלורית, כאפיה על צוואר, ירון זהבי
אלתרמן, תמר, בחורות יפות, מכנסיים קצרים
היה להם בשביל מה לקום בבוקר
כי לנו, לנו, לנו ארץ זאת
כאן, איפה שאתה רואה את הדשא...
אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי
והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי