כותרות TheMarker >
    ';

    ספריי:"אהבה זקופת קָמָה"- "בקצה השמש המתהווה" ו-"גבה גלים עד רוגש"

    מחברם של שלושה ספרי שירה:"אהבה זקופת קָמה" \"בקצה השמש המתהווה" ו- "גבה גלים עד רוגש". הנני חבר באגודת הסופרים ובאיגוד הסופרים בישראל, ושיריי מתפרסמים באתר האיגוד. כן מתפרסמים שיריי בכתבי עת שונים. נולדתי בקבוץ, סיימתי למודי כאגרונום, עם תעודת הוראה. עבדתי שנים רבות בבנק. מתגורר בהרצליה, נשוי, אב ל 2 בנים וסב ל 3 נכדים מקסימים. רומנטיקן – בן מזל דגים. *כל הזכויות על התכנים, שמורות למיכאל רייך*

    לִבְלוּב סְתָוִי

    193 תגובות   יום שלישי, 25/11/08, 16:03

      
     

    ביושבי לפני זמן מה בבר תל-אביבי, צדו עיניי דמות אפורה של גבר מבוגר שעיניו לא משו מן המוזגת הצעירה.  הוא עקב בעניין אחר תנועותיה וחי את הוויתה. 

    שירי מוקדש לו ולכל בודדי תל אביב.

     

     

    לִבְלוּב  סְתָוִי

      

    יַלְדָּתִי,

    אָבוֹאָה אֶל הַבָּר

    אֵשֵׁב בְּפִנָּה חֲשֵׁכָה

    אֶצְפֶּה בָּך מוֹזֶגֶת שִׂקּוּי קְסָמִים

    אֶל תּוֹךְ גְּבִיעֵי הַלֵּב

    שֶׁל אֲנָשִׁים מֻכֵּי בְּדִידוּת

    אֶבְהֶה.

    וּכְשֶׁאֶצְמָא

    תִּהְיִי לְכַמָּה שְׁנִיּוֹת

    שֶׁלִּי.

    רְאִי יַלְדָּה יָפָה,

    אֲנָשִׁים אֲשֶׁר כָּמוֹנִי

    כַּלִּים לְלֹא חֶדְוָה

    עֲלֵי כִּבְשַׁן הַזְּמַן.

    כְּשֶׁאֶחְדַּל

    תָּבִינִי מִן הַסְּתָם

    פֶּשֶׁר הִתְעַקְּשׁוּתִי

    לְלַבְלֵב בַּסְּתָו.

     

    כל הזכויות שמורות למיכאל רייך*  
    דרג את התוכן:

      תגובות (192)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/11/11 08:44:
      פני העלו חיוך נוגה למקרא השיר.
      אהבתי מאד!
      איזה יופי.
      איזה יופי.
      איזה יופי.
        29/11/08 17:22:

      צטט: *מיה* 2008-11-29 16:46:58

      כתיבה נהדרת.....

      אוהבת לקרוא אותך.

       

      תודה רבה, מיה, ושבוע טוב !! 

       

       

        29/11/08 16:46:

      כתיבה נהדרת.....

      אוהבת לקרוא אותך.

        29/11/08 08:14:

      צטט: אניגמה 313 2008-11-29 07:47:26

      קסם של שיר*

      תחושה עמומה של כאב...

      .....

      תודה רבה, אילת

      שבת שלום !! 

       

       

        29/11/08 07:47:

      קסם של שיר*

      תחושה עמומה של כאב...

        28/11/08 18:25:

      צטט: naor4u 2008-11-28 15:50:52

      כתבת מקסים ומרגש

       

      תודה רבה, נאור. 

       

       

        28/11/08 16:16:

      אני שווה שתיים וחצי ילדות כאלה

      חחח

      כוכב

       

        28/11/08 15:50:
      כתבת מקסים ומרגש
        28/11/08 07:51:

      צטט: ניצן מינץ 2008-11-28 03:07:56


      אם יש משהו שאני מוקסמת ממנו זה אנשים שבוהים,אנשים שמתנהלים.פשוט אנשים. אתה כמו צייר, כמו צלם.תפסת בשירך את כל הוויית האדם אשר לבטח לא שם לב לקיומך ולמבטייך. מבט צד אחר מבט והטרף לא מודע

       

      המון תודה על תגובתך , ושבת שלום ! 

       

       

        28/11/08 03:07:

      אם יש משהו שאני מוקסמת ממנו זה אנשים שבוהים,אנשים שמתנהלים.פשוט אנשים. אתה כמו צייר, כמו צלם.תפסת בשירך את כל הוויית האדם אשר לבטח לא שם לב לקיומך ולמבטייך. מבט צד אחר מבט והטרף לא מודע
        28/11/08 00:48:

      צטט: יוצר מציאות 2008-11-28 00:40:18


      זה פשוט גאוני איך אתה לוקח סיטואציה פשוטה לחלוטין ועושה ממנה שירה

       

      אין לי מילים.

       

      המון תודה, ידידי.

      שמח שאהבת.

       

       

       

       

        28/11/08 00:40:


      זה פשוט גאוני איך אתה לוקח סיטואציה פשוטה לחלוטין ועושה ממנה שירה

       

      אין לי מילים.

       

       

        27/11/08 21:03:

      צטט: אפרת jeki 2008-11-27 20:51:42


      חשתי את בדידותו

      והצורך ללבלב באמצעותה

      שלך

      אפרת

      *

       

      תודה רבה, אפרת.

      שמח לפגשך שוב.

      מיכאל

       

       

        27/11/08 20:51:


      חשתי את בדידותו

      והצורך ללבלב באמצעותה

      שלך

      אפרת

      *

        27/11/08 20:01:

      צטט: קלועת צמה 2008-11-27 18:54:50


      יַלְדָּתִי,

      אָבוֹאָה אֶל הַבָּר

      אֵשֵׁב בְּפִנָּה חֲשֵׁכָה

      אֶצְפֶּה בָּך מוֹזֶגֶת שִׂקּוּי קְסָמִים

      אֶל תּוֹךְ גְּבִיעֵי הַלֵּב

      שֶׁל אֲנָשִׁים מֻכֵּי בְּדִידוּת

      אֶבְהֶה.

      וּכְשֶׁאֶצְמָא

      תִּהְיִי לְכַמָּה שְׁנִיּוֹת

      שֶׁלִּי.

      רְאִי יַלְדָּה יָפָה,

      אֲנָשִׁים אֲשֶׁר כָּמוֹנִי

      כַּלִּים לְלֹא חֶדְוָה

      עֲלֵי כִּבְשַׁן הַזְּמַן.

      כְּשֶׁאֶחְדַּל

      תָּבִינִי מִן הַסְּתָם

      פֶּשֶׁר הִתְעַקְּשׁוּתִי

      לְלַבְלֵב בַּסְּתָו.

       

      אתה פותח בלשון עתיד (אבואה, אשב..). מביע כך כמיהה, ערגה אל.

      אחרכך עובר ללשון עובר, בפנייה אל הילדה (ראי), כמבקש להסביר לה מצבך.

       

      "כלים ללא חדוה" - דימוי מעניין.

      "כבשן הזמן" - ביטוי חזק (לי הוא היה חזק מדי בהשוואה לתמונה כולה).

       

      קראתי,התחברתי, הרגשתי אמפטיה.

       

      תודה רבה, מירה.

      הזמנים בשיר אינם אלא אמצעי אמנותי.

      למשל :

      "ואראה שני אנשים פוסעים"  ביטוי קצר שנרשם בלשון עתיד אך פירושו אינו אלא:

      "ראיתי שני אנשים הולכים."

      כך שאין ולא יכול להיות בשירה דיוק אבסולוטי, על הקורא לעשות את העבודה, כלומר טיפה להתאמץ.

      תודה על התייחסותך הרצינית.

       

       

        27/11/08 19:52:

      צטט: צבי מכבי 2008-11-27 07:58:53


      מיכאל מגיב אני בשיר..שנולדת משירך...

       

       

       

      קמטי גֶּזַע חֲרוֹשׁ פָּנִים

       

      עָלֶה חוּם נוֹשֵׁר עִם מָחוֹג הַזְּמַן,

       

      מִתְבּוֹנֵן בתנועותיה הָעוֹלוֹת מִתּוֹךְ הָעֲלוּמִים

       

      פנייה פֶּרַח בָּר סְעָרַת בְּרָקִים,

       

      מַגִּישָׁה אֶת כּוֹס הַקָּפֶה הַמַּהְבִּיל

       

      הָפַךְ מִשָּׁחֹר חָזָק למקיאטו כָּפוּל,

       

      ארומת הַקָּפָה מתערבבת עִם רֵיחַ בֹּשֶׁם קַלִּיל

       

      חִיּוּךְ מִבְזָק מִתּוֹךְ תְּמוּנָה שֶׁל יוֹם צָעִיר,

       

      הַיֹּפִי הַפְּנִימִי נִשְׁמָר, אוֹצְרוֹתָיו מִלִּים

       

      קֶסֶם חֲלוֹמוֹ לֹא פַּג עָטוּף חֲרוּזִים,

       

      הִיא עוֹבֶרֶת פַּעַם נוֹסַפְתְּ הוּא מְחַיֵּךְ וְהִיא מַחֲזִירָה חִיּוּךְ

       

      כְּשֶׁהוּא יֵלֵךְ הִיא תִּשְׁכַּח , הוּא אוֹתָהּ בְּשִׁיר יִזְכּוֹר.

      .....

      צבי יקר,

      לכבוד הוא לי ששירי שימש לך השראה לשיר משלך.

      שמחתני ביותר. אין יפה ממחוה זה שלך, ושמחתי לקרוא את שירך היפה והמרגש

      בעבורו הייתי מעניק לך "דוז פואה"...

      המון המון תודה !!!

      שלך

      מיכאל

       

       

       

        27/11/08 18:54:

      יַלְדָּתִי,

      אָבוֹאָה אֶל הַבָּר

      אֵשֵׁב בְּפִנָּה חֲשֵׁכָה

      אֶצְפֶּה בָּך מוֹזֶגֶת שִׂקּוּי קְסָמִים

      אֶל תּוֹךְ גְּבִיעֵי הַלֵּב

      שֶׁל אֲנָשִׁים מֻכֵּי בְּדִידוּת

      אֶבְהֶה.

      וּכְשֶׁאֶצְמָא

      תִּהְיִי לְכַמָּה שְׁנִיּוֹת

      שֶׁלִּי.

      רְאִי יַלְדָּה יָפָה,

      אֲנָשִׁים אֲשֶׁר כָּמוֹנִי

      כַּלִּים לְלֹא חֶדְוָה

      עֲלֵי כִּבְשַׁן הַזְּמַן.

      כְּשֶׁאֶחְדַּל

      תָּבִינִי מִן הַסְּתָם

      פֶּשֶׁר הִתְעַקְּשׁוּתִי

      לְלַבְלֵב בַּסְּתָו.

       

      אתה פותח בלשון עתיד (אבואה, אשב..). מביע כך כמיהה, ערגה אל.

      אחרכך עובר ללשון עובר, בפנייה אל הילדה (ראי), כמבקש להסביר לה מצבך.

       

      "כלים ללא חדוה" - דימוי מעניין.

      "כבשן הזמן" - ביטוי חזק (לי הוא היה חזק מדי בהשוואה לתמונה כולה).

       

      קראתי,התחברתי, הרגשתי אמפטיה.

        27/11/08 07:58:


      מיכאל מגיב אני בשיר..שנולדת משירך...

       

       

       

      קמטי גֶּזַע חֲרוֹשׁ פָּנִים

       

      עָלֶה חוּם נוֹשֵׁר עִם מָחוֹג הַזְּמַן,

       

      מִתְבּוֹנֵן בתנועותיה הָעוֹלוֹת מִתּוֹךְ הָעֲלוּמִים

       

      פנייה פֶּרַח בָּר סְעָרַת בְּרָקִים,

       

      מַגִּישָׁה אֶת כּוֹס הַקָּפֶה הַמַּהְבִּיל

       

      הָפַךְ מִשָּׁחֹר חָזָק למקיאטו כָּפוּל,

       

      ארומת הַקָּפָה מתערבבת עִם רֵיחַ בֹּשֶׁם קַלִּיל

       

      חִיּוּךְ מִבְזָק מִתּוֹךְ תְּמוּנָה שֶׁל יוֹם צָעִיר,

       

      הַיֹּפִי הַפְּנִימִי נִשְׁמָר, אוֹצְרוֹתָיו מִלִּים

       

      קֶסֶם חֲלוֹמוֹ לֹא פַּג עָטוּף חֲרוּזִים,

       

      הִיא עוֹבֶרֶת פַּעַם נוֹסַפְתְּ הוּא מְחַיֵּךְ וְהִיא מַחֲזִירָה חִיּוּךְ

       

      כְּשֶׁהוּא יֵלֵךְ הִיא תִּשְׁכַּח , הוּא אוֹתָהּ בְּשִׁיר יִזְכּוֹר.

       

        27/11/08 00:46:

      צטט: דפדפ 2008-11-27 00:07:51

      מיכאל , הבאת מציאות עגומה עם קישוט הנעורים....כמה יפה...

       

      תודה רבה !

       

       

        27/11/08 00:45:

      צטט: ברביבר 2008-11-26 23:54:33

      כמה יפה הביטוי "ללבלב בסתיו"

      מלשון להתחיל לפרוח או להתאהב (love) בערוב ימיו...

      אהבתי!

       

      תודה רבה !

      שמח שאהבת !

       

       

        27/11/08 00:45:

      צטט: halinka 2008-11-26 22:50:15

      מיכאל, כמה יפה הלבלוב הסתוי הזה ועצוב בה בעת.

      כתוב יפה מאוד, מעצים את הבדידות.

      *

      לאה HALINKA

       

      תודה על תגובתך !

       

       

        27/11/08 00:07:
      מיכאל , הבאת מציאות עגומה עם קישוט הנעורים....כמה יפה...
        26/11/08 23:54:

      כמה יפה הביטוי "ללבלב בסתיו"

      מלשון להתחיל לפרוח או להתאהב (love) בערוב ימיו...

      אהבתי!

        26/11/08 22:50:

      מיכאל, כמה יפה הלבלוב הסתוי הזה ועצוב בה בעת.

      כתוב יפה מאוד, מעצים את הבדידות.

      *

      לאה HALINKA

        26/11/08 19:32:

      צטט: ...blue 2008-11-26 19:09:18

      יופי של יצירה יצאה מהשראת הלבבות הבודדים בבר..

       

      תודה רבה על תגובתך.

      שמח שאהבת.

       

       

        26/11/08 19:09:
      יופי של יצירה יצאה מהשראת הלבבות הבודדים בבר..
        26/11/08 18:44:

      צטט: beautiful girl 2008-11-26 17:22:13

      מיכאל בכשרונך קסמת לתאר ולצייר את הרגעים

      והזכרת לי משהו שכתבתי מלפני כ- 10 שנים על מפית בפאב..

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=748096

       

      ברשותך פירגנתי לך גם שם..

       

      וכמובן כוכב שיאיר את היושבים בחשיכה..

      ובשבילך :-)

       

      נערה יפה ויקרה,

      המון תודה על תגובתך והפירגון.

      קראתי שירך והגבתי.

      המשך שבוע נהדר !

       

       

        26/11/08 17:22:

      מיכאל בכשרונך קסמת לתאר ולצייר את הרגעים

      והזכרת לי משהו שכתבתי מלפני כ- 10 שנים על מפית בפאב..

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=748096

       

      ברשותך פירגנתי לך גם שם..

       

      וכמובן כוכב שיאיר את היושבים בחשיכה..

      ובשבילך :-)

        26/11/08 13:58:

      צטט: seagull- 2008-11-26 13:51:15


      יפה.....

       

      *

       

      תודה רבה !

       

       

        26/11/08 13:57:

      צטט: issar7 2008-11-26 13:18:17


      מרגש ומצמרר ...תודה שאתה מביא את המילים שלך עטופות מחוות אנושיות ונוגעות :) *

       

      תודה רבה, זיו על תגובתך החמה. 

       

       

        26/11/08 13:56:

      צטט: debie30 2008-11-26 12:55:22

      צטט: debie30 2008-11-25 22:20:05


       גְּבִיעֵי הַלֵּב

      שֶׁל אֲנָשִׁים מֻכֵּי בְּדִידוּת

       

       המתעקשים ללבלב בסתיו

      מיכאל ,

      תיאור נפלא של הבדידות,

      גביע הלב מתמלא בעקבות המבט החומד.

      (אשוב עם *)

      שבתי עם * לשירך המרגש

       

      תודה רבה, דבי. 

       

       

        26/11/08 13:51:


      יפה.....

       

      *

        26/11/08 13:18:

      מרגש ומצמרר ...תודה שאתה מביא את המילים שלך עטופות מחוות אנושיות ונוגעות :) *
        26/11/08 12:55:

      צטט: debie30 2008-11-25 22:20:05


       גְּבִיעֵי הַלֵּב

      שֶׁל אֲנָשִׁים מֻכֵּי בְּדִידוּת

       

       המתעקשים ללבלב בסתיו

      מיכאל ,

      תיאור נפלא של הבדידות,

      גביע הלב מתמלא בעקבות המבט החומד.

      (אשוב עם *)

      שבתי עם * לשירך המרגש

        26/11/08 12:40:

      צטט: דליה אלעזר 2008-11-26 12:30:29


      הי מיכאל יקר!

      אוהבת את "עדשת" עיינך ,

      איך היא תופסת כל זווית...כל מרחב...

      ברגישות מדהימה!!!

       

      *באהבה רבה כתמיד,

      שלך דליה

       

      תודה רבה, יקרה שלי.

      שמח שאת אוהבת את השירים שלי.

      שלך

      מיכאל

       

       

        26/11/08 12:39:

      צטט: שרה58 2008-11-26 12:03:24


      מיכאל היקר

      מאוד אהבתי את הליבלוב שלך,

      אני נהנית לקרא את פאר יצירתך,

      תודה שהזמנת אותי

      בברכה ועם כוכב

      שרה

       

      תודה רבה , שרה יקרה !

       

       

        26/11/08 12:38:

      צטט: _voyager 2008-11-26 10:00:00

      צריך להוסיף את זה למילון בערך 'נוגה'

      אהבתי.

       

      תודה רבה !

       

       

        26/11/08 12:30:


      הי מיכאל יקר!

      אוהבת את "עדשת" עיינך ,

      איך היא תופסת כל זווית...כל מרחב...

      ברגישות מדהימה!!!

       

      *באהבה רבה כתמיד,

      שלך דליה

        26/11/08 12:03:


      מיכאל היקר

      מאוד אהבתי את הליבלוב שלך,

      אני נהנית לקרא את פאר יצירתך,

      תודה שהזמנת אותי

      בברכה ועם כוכב

      שרה

        26/11/08 10:00:

      צריך להוסיף את זה למילון בערך 'נוגה'

      אהבתי.

        26/11/08 09:39:

      צטט: pozit 2008-11-26 09:06:10

      כְּשֶׁאֶחְדַּל

      תָּבִינִי מִן הַסְּתָם

      פֶּשֶׁר הִתְעַקְּשׁוּתִי

      לְלַבְלֵב בַּסְּתו

      לא אבין זאת לעולם!

      אהבתי מיכאל כל מילה-לקחתי לעצמי        

      אשוב לככב

      פוזית

       

      תודה רבה, פוזית !!

       

       

       

        26/11/08 09:38:

      צטט: ד פ נ ה 2008-11-26 08:06:51


      מיכאל, יופי של השראה.

      אם כי אינני בטוחה שהכינוי ילדתי, או ילדה יפה, הוא שעבר בראשו של האיש.

      בעולם האוסציאציות שלי בנושא בארים, מדובר בתשוקה ולא בערגה תמימה.

       

      תודה רבה, דפנה.

      בעיקרון את צודקת.

      אבל אני כיוצר, בקשתי להוביל למקומות של עדנה וגעגועים...

      הערה: גם תשוקה  לגיטימית... 

      יום נפלא !

       

       

       

       

        26/11/08 09:35:

      צטט: פמה תופדהן 2008-11-26 07:40:27

      אין כמו ברים אפלים.....

       

      על קרקע דיסקית קרטון ירוקה, ברטיבות זיעת כוס בירה, נובטת לה מוזה חסרת פשרות.

       

      אושר גדול

       

      פמה

       

      תודה רבה, פמה.

      שלא תחדל... המוזה...

      יום קסום, ידידי.

       

       

        26/11/08 09:34:

      צטט: מיאלמה 2008-11-26 07:03:09

      ועם בודדי הצפון נטולי הברים? ססססתמם.


      מקסים.

       

      *

       

      y

       

      המון תודה, מילאמה !

       

       

        26/11/08 09:33:

      צטט: ציקיבואי 2008-11-26 06:07:32


      מקסים ומרגש מאוד...

       

      תודה רבה !!

       

       

        26/11/08 09:32:

      צטט: heleni 2008-11-26 02:08:47

      אתה מלבלב כאן בכל עונות השנה

       

      המון תודה, הלני.

       

       

        26/11/08 09:32:

      צטט: כותבת אותי 2008-11-26 00:10:31

      אהבתי את פנייתך אל המוזגת דווקא,

      כאילו אתה מתנצל בשמו ומסביר לה את אי הנוחות שהוא גורם לה במבטו.

      ומסביר לה איך גילה הצעיר גורמים למבוגר עדנה.

      כתוב בחן רב.

       

      המון תודה,

      שמחת אותי בקריאתך האופטימית...

       

       

        26/11/08 09:31:

      צטט: פ ר י @@@ 2008-11-26 00:00:50


      }{ מקסים

       

      פרי, תודה רבה !

       

       

        26/11/08 09:30:

      צטט: רוז' 2008-11-25 23:32:19

      מיכאל יקר

      כשאני קוראת אותך אני חשה את הניואנסיםהקטנטנים

      החיים כל כך ורבי המשמעות בשירך.. פשוט עונג צרוף

      ערב נפלא

      פנינת רוז'

       

      תודה רבה, פנינת רוז' יקרה.

      שמחתיני.

      יום נפלא !

       

       

        26/11/08 09:28:

      צטט: סביון סגל 2008-11-25 23:18:55

      מיכאל היקר!

       

      אנחנו סופרים את השניות

      שהופכות לימים ושנים

      ובוהים בדמות שמתפוגגת מול עיננו.

      סופרים את הדקות בהן חווינו יחד

      ומעלים באוב אדי אלכוהול זכרונות נערות

       

      נערה צעירה מזכירה לנו

      מה היינו ומה איבדנו

      ומול דמותה המצודדת נראית דמותנו דהויה ואפורה

      ואין ניגוד מושלם מזה,

      להחזירנו אל מציאות חיינו.

       

      תודה רבה, סביון יקר.

      אכן קראת יפה את השיר.

      שמחתני.

      שנהיה רק בשמחה !

      יום נפלא, חבר !

      מיכאל

       

       

        26/11/08 09:27:

      צטט: hannibee 2008-11-25 23:12:23


      הלב נכמר למקרא השיר

       

      נכון.

      המון תודה !

       

       

        26/11/08 09:26:

      צטט: אדר' עדנה מור 2008-11-25 23:08:30

      מקסים ונפלא... שופע אתה כרימון...חיוך

       

      תודה רבה, עדנה.

      שמחתי שאהבת.

       

       

        26/11/08 09:24:

      צטט: אלינור10000 2008-11-25 22:37:52

      מיכאל כל פעם שאני קוראת אני נפעמת מחדש כל כך אוהבת את הכתיבה היפה שלך.

      כוכב לך יקר אחד.

       

      תודה רבה, אלין יקרה

      שמחתיני.

      יום קסום !

       

       

       

        26/11/08 09:24:

      צטט: מאיה מיס 2008-11-25 22:30:41


      עצוב

      וכתוב להפליא

       

      המון תודה, מאיה !

       

       

        26/11/08 09:23:

      צטט: debie30 2008-11-25 22:20:05


       גְּבִיעֵי הַלֵּב

      שֶׁל אֲנָשִׁים מֻכֵּי בְּדִידוּת

       

       המתעקשים ללבלב בסתיו

      מיכאל ,

      תיאור נפלא של הבדידות,

      גביע הלב מתמלא בעקבות המבט החומד.

      (אשוב עם *)

       

      תודה רבה, דבי.

      מבטי האיש לא היו חומדים. יותר מתגעגעים...

      היא יכלה להיות בתו ואולי נכדתו.

      הוא הביט בה בתערובת של כמיהה לנעוריו שאבדו, והערצה בשל יופיה...

      יום קסום !

       

       

        26/11/08 09:20:

      צטט: mick9 2008-11-25 22:17:18

      צטט: איימי האחת 2008-11-25 17:23:42

      צטט: mick9 2008-11-25 16:39:33

      שיר יפה ונוגה

      המצלם תמונות

      מתוך חיינו ..........

      אכן הזקו מרגיש מתכלה ומזדקן

      הוא מפנטז על הצעירה הויטאלית

      אבל........

      אם אותו זקן היה כאברהם אבינו

      שנכתב עליו 'ואברהם זקן בא בימים'

      כלומר זקן = זה קנה חוכמה

      כשאדם כל ימיו לומד תורה וקרוב אל ה'

      ממנו בא ואליו הולך

      הוא לא יפחד והוא לא מתכלה

      כי גופו אכן מזדקן אך נשמתו = צעירה יותר מתמיד

      כי הוא שותה מים חיים = התורה

      הוא כל הזמן מחובר למקור החיים = לקב'ה

      ןלכן לא מפחד מכלום כולו בוער באש אהבת ה'

      הבלתי מתכלה ובלתי נגמרת

      הוא כמעיין הגובר בדברי חוכמה שלא נפסקים לרגע

      הוא מותיר אחריו צאצאים לומדי תורה לשמה

      תינוקות של בית רבן

      מי ישווה ומי ידמה לגן עדן שהוא בונה לו כאן בעולם הזה !

      העולם הזה זמני ומסכן אותו ריקני שרחוק מהתורה

      שירך מתאר אותו בקפידה

      אשרינו שכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

      יישר כוייח מיכאל

       מיקי יקרה

      שיר מלבלב

      תגובה מלבלבת מפי חסידה.

      לא הבנתי איך מתקשרת לבדידותם של זקני תל אביב.

      תודה

      אהבתי לקרוא. 

       מה  באמת  לא  הבנת  ?  חבל  בובה............

      דווקא  כתוב  שחור  ע'ג  לבן

      ובכן  יקירתי  כאשר  אדם  אפילו  זקן

      מחובר  לקב'ה  ע'י  לימוד  תורה  וקיום  מצוות

      הוא  אינו  מרגיש  את  הבדידות  והריקנות  של  מי  שלא  לומד  תורה

      הוא  אינו  פוחד  מן  המעבר  מהעולם  הזה  לעולם  הבא

      כי  הוא  כבר  מפה  בנה  לעצמו את  הבית  המפואר  בעולם  האמת

      כי  הוא  הבין  שהעולם  הזה  הןא  רק  פרוזדור  וגשר  צר  וזמני

      עד  שחוזרים  לעולם  הבא  [ מאיפה  שגם  באנו.....]

      יקרות שלי,

      איש באמונתו יחיה. הקב"ה אוהב את כולם !


       

       

        26/11/08 09:18:

      צטט: מיכאלה 2008-11-25 22:12:25


      יו, מיכאל,

      כמה יופי, כאב, ואנושיות אתה מוצא בדברים הפשוטים,

      וכמה מדהים אתה מצליח לתאר אותם

      הפעמתני קשות

      שירלי

       

      תודה שירלי יקרה.

      שמחתיני רבות כשנוכחתי כי הפעמתיך קשות...

      שנהיה רק שמחים !!

      שלך

      מיכאל

       

       

       

       

        26/11/08 09:16:

      צטט: אמנון ותמר 2008-11-25 21:51:28

      היי מיכאל היקר

      כמה רגישות יש בך

      בטוחה שהזקן הסתכל על הצעירה

      לא מתוך חרמנות גרידא אלה מתוך

      עצבות ובדידות אולי חשב איך חלפו

      לו השנים והיה מוכן להתחלף עם

      הצעירה בגיל.....ככה זה כשמתבגרים

      הולך הלבלוב לא תמיד מתחדש לו

      אגב זה קורה לא רק לישישים

      כל אחד יכול למצוא את עצמו בודד

      לפעמיים ולחכות ללבלוב והתחדשות

      אהבתי את תמונת המצב שכתבת

      וזה השאיר בתוכי מחשבות.....

      ממני באהבה רינת

       

      תודה רבה, רינת יקרה.

      שמחתיני.

      קראת יפה מאד את השיר על כל דקויותיו.

       

       

        26/11/08 09:15:

      צטט: levana feldman 2008-11-25 21:50:59

      מיכאל

      יש באנשים הבודדים האלה משהו עצוב.

      הם כאילו כמהים לבלתי אפשרי...

      פנטזיות.

      אני הייתי מציעה להם להתחבר למציאות.

       

      תודה רבה, לבנה.

      זוהי המציאות שלהם, שמעורבת עם תחושה חזקה לחזור אחורה לאותם ימים... 

      הלב נשאר צעיר ...

       

       

        26/11/08 09:14:

      צטט: לאה לבבית 2008-11-25 21:37:26

      ובסתיו כשהכל נושר ..

      הוא עדיין מנסה ללבלב

      לבלוב של סתיו

      למרות העצב, הבדידות

      תקוה מלבלבת בשירך הקסום*

       

      לאה, תודה רבה על תגובתך !

       

       

        26/11/08 09:13:

      צטט: מולי. 2008-11-25 21:36:49

       

       

      יפה.*

       

      תודה רבה !

       

       

        26/11/08 09:13:

      צטט: זושקה 2008-11-25 21:20:42


      היי מיכאל 1!

      עכשיו מרגישה את הבדידות

      בשיר שכתוב מקסים

      מרגישה את הכאב.

      נהנתי

      תודה

      בילי

       

      תודה רבה, בילי יקרה.

      יום שמח !

       

       

        26/11/08 09:12:

      צטט: אישה1 2008-11-25 21:07:22


      בדידות, רגישות, תוגה, פכחון, תבונת הגיל והנסיון, כאב- כולם נמזגים בטיפות מדודות של מילים קסומות אל תוך הכוס של שירך.

      נפלא! (גם אם עצוב...)

      תודה מיכאל היקר.

      דינה

       

      המון תודה, דינה יקרה.

      שיר עצוב, אכן.

      מאחל לך יום נפלא ומלא שמחה !

      שלך

      מכאל

       

       

        26/11/08 09:11:

      צטט: mick9 2008-11-25 23:22:30

      צטט: איימי האחת 2008-11-25 22:48:10


      מיקי יקרה

       

      זאת לא היתה תשובה לשאלה שלי.

      זה היה ניסיון שלך להחזיר בתשובה.

      ולידיעתך חמודה אני לאחוזרת בתשובה

      אני גדלתי בבית דתי עם ערכים חזקים ליהדות.

      היו אני שומרת מסורת ויש לי רקע דתי.

      לכן גם עכשיו אני לא מבינה את התשובה, גם לאחר ההסבר היפה שלך.

      תבורכי אישה יקרה על כל פועלך.

       

      תודה

      חסידה

       

       


      סליחה מתוקה

      זה לא נסיון להחזיר בתשובה

      כי גם אם אנסה לא אצליח

      לא מחזירים מישהו בכוח

      רק ה' יכול להחזיר בנאדם ולפתןח לו

      את הדלת לשוב אליו

      דבר שני, אמרתי את ראייתי האמיתית ללא

      שום נסיון מוסווה מאחוריו

      תגובתך מוזרה.........

      תהיי בריאה

      לא כל אחד שמגיב שונה מאורח חייך

      מיד צריך להאשים אותו בנסיון ל........

      חוץ מזה שהקב'ה לא מתנגד שאנסה להחזיר

      הוא דווקא בעד ! תתפלאי.............

       

       מיקי חסידה טהורה שלי

       

      1.ברכתי אותך על פועלך ולא האשמתי.

       

      2. אני לא בובה - אני נשמה טהורה.

       זאת בובה, מיקי - תגידי נראה לך שאני בובהחיוך

       

      3. "במקום שבעלי תשובה נמצאים , אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם." 

       

      אני כושית ואני יודעת שחב"ד לא אוהבים כושים. חבל.

       

       

        26/11/08 09:10:

      צטט: שברון הלב 2008-11-25 20:46:50

      נוגע ורגיש קסום!

      תודה ששיתפת אותי.

       

      המון תודה !!

       

       

        26/11/08 09:10:

      צטט: אביה אחת 2008-11-25 20:46:37


      מיכאל יקר -

      אתה ראית את הדמות ההיא

      ואני רואה כל פעם דמויות

      כאלו ואחרות ומנסה גמכן להכנס למחשבות

      ועשית את זה כל כך - כל כך

      אני נשבית כל פעם מחדש בין מילותיך -

      לעיתים , בד בבד,

      מתחדדת באופן בוטה תחושת הלבד...

      ותחושה זו הולכת ומתעצמת עם השנים...

      בקיצור - אהבתי אהבתי אהבתי

      והשיר הותיר בי עצב רב

      אבל 'תה יודע...אין לי בעיה עם עצבות:)

      תודה

       

      תודה יקרה שלי,

      אכן שיר עצוב, כי יש גם עצב בחיים, ובשיר זה השתקף.

      ציירתי דמות דהויה שקלטתי אי שם, וניסיתי לנחש את מחשבותיה...  תחושותיה.

      אבל:

      מוכרחים להיות שמח !!

      הלאה, העצבות !

      יום נהדר, חברה יקרה. 

      מיכאל

       

       

       

       

        26/11/08 09:06:

      כְּשֶׁאֶחְדַּל

      תָּבִינִי מִן הַסְּתָם

      פֶּשֶׁר הִתְעַקְּשׁוּתִי

      לְלַבְלֵב בַּסְּתו

      לא אבין זאת לעולם!

      אהבתי מיכאל כל מילה-לקחתי לעצמי        

      אשוב לככב

      פוזית

       

        26/11/08 09:06:

      צטט: strega 2008-11-25 20:42:53

      חבר יקר שלי,

      דרך מילותיך הקסומות המבטים הללו מקבלים נופך פואטי,

      למרות שלעיתים יש במבטים האלו מן המטריד.

      אבל הסתיו הבוגר אכן יוצר את הכמיהה...

       

      תודה רבה, יקרה.

      המבטים לא הטרידו איש. הוא היה בהוויה שלו.

      אני , כצופה מן הצד קלטתי...

      ואז כתבתי שיר.

       

       

       

       

        26/11/08 09:04:

      צטט: סולנג' 2008-11-25 20:42:10


      בס"ד

       

      עצוב..

      אך לא חייב להיות כך.

      העוסקים בתורה אינם חשים בדידות לעולם,

      עולמם עשיר ומוחם נשאר רענן לנצח!

      "עוד ינובון בשיבה, דשנים ורעננים יהיו"..  (תהילים)

      מיכאל יקר, היטבת לתאר מצב עגום זה עד לקריעת הלב.

       

      תודה רבה, תמי.

      כתבתי על מצבו של האדם,

      כפי שהשתקף באותו מעמד בבר תלאביבי ביום סגריר.

      צדקת, יקרה:

      "להגיד כי ישר אדוניי, צורי ולא עוולתה בו " (מזמור שיר ליום השבת - תהילים).

       

       

       

       

       

        26/11/08 09:01:

      צטט: pinkason1 2008-11-25 20:41:47

      * יפה אהבתי המשך שבוע נעים

       

      תודה רבה, חיים. שבוע טוב גם לך.

       

       

        26/11/08 09:01:

      צטט: מיכל שמעוני 2008-11-25 20:33:27

      כמה נוגה

       

      אכן, יקרה. נוגה.

      אבל כתבתי על החיים .

      תודה על תגובתך.

       

       

        26/11/08 09:00:

      צטט: בלרינה 2008-11-25 20:22:06


      אֲנָשִׁים אֲשֶׁר כָּמוֹנִי

      כַּלִּים לְלֹא חֶדְוָה

      כמה עומק יש בתיאוריך

      ממש חודר .

      תודה רבה.

      כתבתי על האנשים הבודדים בעיר הגדולה.

      כשאתה יושב בבר , אתה קולט אותם ואת כמיהתם .

      אי אפשר להתעלם.

       

       

        26/11/08 08:58:

      צטט: ליריתוש 2008-11-25 20:15:52


      לבלוב סתווי -כאילו דבר והיפוכו,

      אולי משהו שנותן בכל זאת איזו תקווה.

       

      תודה רבה.

      תמיד יש תקוה!

      שמחתיני.

       

       

        26/11/08 08:58:

      צטט: נ.י.ל.י 2008-11-25 19:55:12


      איזו רגישות יש בך

      אוהבת את המילים

      ואת צורת הכתיבה

      ממש ישבתי שם אתך!

       

      המון תודה, נילי .

      שמחתיני.

       

       

        26/11/08 08:57:

      צטט: orenx 2008-11-25 19:45:45


      כְּשֶׁאֶחְדַּל

      תָּבִינִי מִן הַסְּתָם

      פֶּשֶׁר הִתְעַקְּשׁוּתִי

      לְלַבְלֵב

      *

      באהבה

      אורנה

       

      המון תודה !

      חיוך

       

       

        26/11/08 08:56:

      צטט: rivka12 2008-11-25 19:44:58

      מממממממממ....

      אריה של חורף בכלוב של בדידות,

      בדידות של הכרך הגדול,

      ציור מילים מדהים ונוגה...

      נהדר

       

      רבקה, תודה רבה על תגובתך.

      שמח שאהבת.

      יום נפלא !

       

       

        26/11/08 08:54:

      צטט: ריקי שיר 2008-11-25 19:34:04

      מקסים מיכאל*

       

      המון תודה !

       

       

        26/11/08 08:54:

      צטט: lilac g 2008-11-25 19:05:56


      כרגיל, אתה כותב נפלא, ידידי *

       

      תודה רבה, יקרה !

       

       

        26/11/08 08:53:

      צטט: יפעת בן דרור 2008-11-25 18:50:14

      נהדר מיכאל! אוהבת מאד מאד!

      יפעת

       

      המון תודה, יקרה.

      שמחתיני !

       

       

        26/11/08 08:52:

      צטט: ריקי ד. 2008-11-25 18:40:55

      רגיש ויפה.

       

      תודה רבה, ריקי יקרה !

       

       

        26/11/08 08:52:

      צטט: אדם ראשון 2008-11-25 18:40:45

      מיכאל ידידי..

      ציירת ציור של בדידות ערגתית ..בנפלא!

       

      תודה רבה, אדם !

       

       

        26/11/08 08:52:

      צטט: perach1 2008-11-25 18:22:51


      אהבתי מאוד..

       

      והסוף.. נהדר !

       

      המון תודה, פרח יקרה !

       

       

        26/11/08 08:51:

      צטט: הדס שטייף 2008-11-25 18:18:26


      עמוק..

      תודה.

      הדס

       

      הדס, תודה רבה !

       

       

        26/11/08 08:51:

      צטט: mikiasi 2008-11-25 18:18:00

      יפה אהבתי

      ברוח הימים המתקרבים:

      רק שישאר כך, "אלא לראותם בלבד"

      ערב טוב ובשורות טובות

       

      תודה רבה, מיכאל.

      לראותם בלבד...

      מי חשב אחרת?  חחח

      יום קסום !

       

       

        26/11/08 08:49:

      צטט: נשמה מתוקה 2008-11-25 18:17:35


      תודה לך מיכאל

      על הכתיבה המדהימה שלך

      אהבתי מאוד

       

      תודה, נשמה מתוקה.

      שמחתיני !

       

       

        26/11/08 08:48:

      צטט: guitarwoman 2008-11-25 18:11:21


      אוי איזה התבוננות רגישה וחכמה

      לרגע קט חשת את ההוויה שלו

      והפכת אותה לשיר נפלא...

      *

       

       

      תודה, אן יקרה.

      אכן כך היה,

      והנה נולד לו שיר !

       

       

        26/11/08 08:47:

      צטט: dreamy45 2008-11-25 17:56:33

      ואתה מיכאל הסתכלת רק על הזקן...

      כתיבה מרגשת

       

      תודה , חולמנית יקרה.

      מי אמר שהסתכלתי רק עליו.   חחחח

      אבל גם במבט מזוית העין, יכולת לחוש מה עבר עליו...

      והנה כך נולד לו שיר...

       

       

        26/11/08 08:45:

      צטט: anig 2008-11-25 17:54:53

      אֵשֵׁב בְּפִנָּה חֲשֵׁכָה

      אֶצְפֶּה בָּך מוֹזֶגֶת שִׂקּוּי קְסָמִים

      אֶל תּוֹךְ גְּבִיעֵי הַלֵּב

      שֶׁל אֲנָשִׁים מֻכֵּי בְּדִידוּת


      מקסים הבר הזה שלך
      ומקסימה כתיבתך

      *******

       

      תודה רבה, אניג יקרה !

       

       

        26/11/08 08:45:

      צטט: ב. אורנה 2008-11-25 17:34:54

      שיר נפלא

       

      (אך אולי המוזגת היתה בתו/נכדתו?)

       

      ארנה, תודה רבה !

      האיש לא ידע את שמה של המוזגת, ולא יתכן שהיתה קרבה משפחתית ביניהם...

      יום קסום !

       

       

        26/11/08 08:43:

      צטט: איימי האחת 2008-11-25 17:31:28

      מיכאל יקר

      השיר כל כך יפה, מקסים נפלא.

      את תל אביב אינני מכירה כמעט

      אבל את הבדידות אני יכולה להבין.

      יַלְדָּתִי,

      אָבוֹאָה אֶל הַבָּר

      אֵשֵׁב בְּפִנָּה חֲשֵׁכָה

      אֶצְפֶּה בָּך מוֹזֶגֶת שִׂקּוּי קְסָמִים

      אֶל תּוֹךְ גְּבִיעֵי הַלֵּב

      שֶׁל אֲנָשִׁים מֻכֵּי בְּדִידוּת

      אֶבְהֶה.

      וּכְשֶׁאֶצְמָא

      תִּהְיִי לְכַמָּה שְׁנִיּוֹת

      שֶׁלִּי.

      רְאִי יַלְדָּה יָפָה,

      אֲנָשִׁים אֲשֶׁר כָּמוֹנִי

      כַּלִּים לְלֹא חֶדְוָה

      עֲלֵי כִּבְשַׁן הַזְּמַן.

      כְּשֶׁאֶחְדַּל

      תָּבִינִי מִן הַסְּתָם

      פֶּשֶׁר הִתְעַקְּשׁוּתִי

      לְלַבְלֵב בַּסְּתָו.

       

      הכי אהבתי בשיר את אותם שניות שיכולות לגרום אושר לאדם בודד.

      אנשים חיים חיים שלמים ולא זוכים לפעמים אפילו לרגע של אושר.

      נהדר.

      שיר מאוד עצוב , מאוד נגע לליבי.

      טוב שיש מקומות בילוי שאנשים יכולים

      לחוש מלבלבים וחיים ונהנים.

      תודה רבה

      מאוד מאוד אהבתח ונהניתי.

      תודה רבה, יקרה שלי.

      אי אפשר היה להתעלם ממבטיו של האיש ההוא , המזדקן הבודד ,

      שישב בבר, באותו יום של סגריר, בהה וחיפש קרבה.

      חשבתי עליו ועל בודדי תל אביב, ואז נולד הרעיון לשיר הזה.

      כתבתי בגוף ראשון, כי כך אתה מקרב אליך את הקורא, אך בעליל מדובר בדמות שונה ממני,

      אבל חיה ונושמת במציאות התל אביבית.

      יום נפלא, איימי !!

       

       

        26/11/08 08:39:

      צטט: איימי האחת 2008-11-25 17:23:42

      צטט: mick9 2008-11-25 16:39:33

      שיר יפה ונוגה

      המצלם תמונות

      מתוך חיינו ..........

      אכן הזקו מרגיש מתכלה ומזדקן

      הוא מפנטז על הצעירה הויטאלית

      אבל........

      אם אותו זקן היה כאברהם אבינו

      שנכתב עליו 'ואברהם זקן בא בימים'

      כלומר זקן = זה קנה חוכמה

      כשאדם כל ימיו לומד תורה וקרוב אל ה'

      ממנו בא ואליו הולך

      הוא לא יפחד והוא לא מתכלה

      כי גופו אכן מזדקן אך נשמתו = צעירה יותר מתמיד

      כי הוא שותה מים חיים = התורה

      הוא כל הזמן מחובר למקור החיים = לקב'ה

      ןלכן לא מפחד מכלום כולו בוער באש אהבת ה'

      הבלתי מתכלה ובלתי נגמרת

      הוא כמעיין הגובר בדברי חוכמה שלא נפסקים לרגע

      הוא מותיר אחריו צאצאים לומדי תורה לשמה

      תינוקות של בית רבן

      מי ישווה ומי ידמה לגן עדן שהוא בונה לו כאן בעולם הזה !

      העולם הזה זמני ומסכן אותו ריקני שרחוק מהתורה

      שירך מתאר אותו בקפידה

      אשרינו שכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

      יישר כוייח מיכאל

       

       

       מיקי יקרה

      שיר מלבלב

      תגובה מלבלבת מפי חסידה.

      לא הבנתי איך מתקשרת לבדידותם של זקני תל אביב.

       

      תודה

      אהבתי לקרוא. 

       

      תודה רבה, איימי. ותודה למיכל !

       

       

        26/11/08 08:37:

      צטט: כש-רונית 2008-11-25 17:19:40

      כַּלִּים לְלֹא חֶדְוָה

      Wooo

       

      מה לעשות? זו המציאות של האיש הבודד ההוא שפגשתי בבר תלאביבי ביום סגריר.

      נשיקה

       

       

        26/11/08 08:36:

      צטט: קנדינסקי 2008-11-25 17:19:37

      מנסה לחבר את השיר שלך לשלי

      בדידות אולי הדבר הכי כואב

      הטבתה לתאר אותה במילותייך שפו על שיא יפיפה תודה ששיתפת דובי

       

      תודה רבה, ידידי על תגובתך. 

      נכון, כתבנו על בדידות...

      יבואו ימים יפים...

       

       

        26/11/08 08:34:

      צטט: pnina s 2008-11-25 17:16:20

      מיכאל

      במיוחד בעיר הגדולה

      בעיר ללא הפסקה

      שם הבדידות והניכור

      מוחצנים הם.

      אהבתי במיוחד את 

       

      עֲלֵי כִּבְשַׁן הַזְּמַן.

      אפשר לאמץ בחום ??חיוך

      מקסים!

      פנינה

       

      תודה רבה, פנינה.

      אכן בדידות בעיר הגדולה, שם היא חמורה אף יותר.

      והאהבה שנשארת בלב הבודדים. על כך השיר.

      יום קסום !

       

       

        26/11/08 08:33:
      "כבשן הזמן" - אהבתי!*
        26/11/08 08:31:


      מדוייק !

      אהבתי מאוד.

      :)

        26/11/08 08:31:

      צטט: ron294 2008-11-25 17:08:01


      ידעתי כי אבוא לממלכתך ואפגוש את מושא הערצתנו כפי שתיארת  בתגובתך לשירי  האחרון , לך ולי אותה תשוקה עזה לדמות ההיא הבלתי מושגת , אולי  אותה דמות מסתורית אנינה וזוהרת דוממת

      ארגמן ובילבול מנגינה  ,עכשיו דווקא כשכל קמטי לחיינו נמלאו חוכמת הפלגים .

      אתה כהרגלך קסם ושירך  תבל ומלואה .

       

      תודה רבה, רון יקר.

      תמיד , כנראה את הנעורים ומה שבהם.

      ישב שם איש שחיפש משהו שאבד לו, ואי אפשר היה להתעלם ממבטיו המחפשים.

      זה נתן לי רעיון לשיר הזה...

       

       

       

        26/11/08 08:29:

      צטט: הקוסמת מארץ עוץ 2008-11-25 17:00:55


      מיכאל,

      מקסים בעיני

      איך חדרת ללבו ולהרהוריו הנוגים

      של לב בודד של זקן.

       

      תודה רבה, קוסמת יקרה.

      מילותייך קסמו לי !!

       

       

        26/11/08 08:28:

      צטט: שושי פולטין 2008-11-25 16:58:59

      אהבתי את העין הבוחנת...שלך את האיש.

      *

      תודה רבה, שושי.

      ראיתי את ערגתו לנעורים שכבר מאחוריו...

       

       

        26/11/08 08:26:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-11-25 16:55:59


      לבלוב סתווי כותרת נהדרת לשינוי שמביאה עמה עונת הסתיו. לכאורה סתיו מציג את הריקות והבדידות ואני רואה כאן את תמורות הזמן, מהפניה "ילדתי".

      מוֹזֶגֶת שִׂקּוּי קְסָמִים

      אֶל תּוֹךְ גְּבִיעֵי הַלֵּב

      שֶׁל אֲנָשִׁים מֻכֵּי בְּדִידוּת

      אֶבְהֶה.

      וּכְשֶׁאֶצְמָא

      תִּהְיִי לְכַמָּה שְׁנִיּוֹת

      שֶׁלִּי.

      תמורות החלות במעגל הקרבה ביחסיםשבין אב לבתו. הגדלת לתאר את עניין תשומת הלב והדבקות בתפקיד של הבת, היא המוזגת שיקויי קסמים והופכת אנשים בודדים לאנשים שמחים.  הקשר נוצר במילה "כשאצמא" מילת זמן המורה בהחלט על מחזוריות הצמיחה של הבת לעומת האב המזדקן. כתיבה יפה מאוד מיכאל יקר, עונג לקרוא את פניני החוכמה השיריות שלך, מאופקות מחד ומכילות הרבה מאידך*

       

      תודה רבה, יהודית יקרה.

      נהניתי מקריאתך ותובנותייך כמשוררת.

      אכן יש כאן , בשיר "הנגדות" ובכל זאת איפוק.

      איחולי בריאות לבנך החייל, ולך.

      מיכאל

       

       

        26/11/08 08:21:

      צטט: המספרית 2008-11-25 16:54:36

      שיר של "וואו"!!!

      ואני בכלל בעד לבלוב סתווי. בעיניי לאהבה אין מקום ואין זמן. עד 120 לכל האוהבים!!!!!

      *

      אלומה

       

      תודה רבה, אלומה יקרה!

      צודקת!

      אהבה בכל גיל !

      יום קסום !!

      מיכאל

       

       

       

        26/11/08 08:20:

      צטט: yoramlilach 2008-11-25 16:52:55


      מדבר אלי מאוד !*

       

      תודה רבה, יורם ידידי.

      שמחתני !

       

       

        26/11/08 08:19:

      צטט: מעט מהאור 2008-11-25 16:50:41


      בע"ה

       

       

       

      יפה מאוד מיכאל....*

       

       

      אהבתי.....

       

       

       

       

       

      תודה רבה, אילנה יקרה, ויום קסום !

       

       

       

       

        26/11/08 08:19:

      צטט: נעמה ארז 2008-11-25 16:49:51

      יפה שמת את זה.

      פעם אריק איינשטיין קרא לו "חרמן זקן" שעקב אחריה בדרכה לגמנסיה.

      מעניינת הגרסה שלך, וחומלת

      *

      נעמה

       

      לא, לא מדובר באהבה מן הסוג הזה.

      רק רצון לחזור וללבלב, כפי שהשתקף מעיניי ומפני האיש הדהוי ההוא.

      המון תודה !

       

       

        26/11/08 08:17:

      צטט: מירה טל 2008-11-25 16:47:29

      אהבתי

      תודה !

       

       

        26/11/08 08:17:

      צטט: עמוסס 2008-11-25 16:45:46


      לבלוב סתוי כתוב נפלא

       

      תודה רבה, ידידי . 

       

       

        26/11/08 08:16:

      צטט: אורית1420 2008-11-25 16:41:43


      כמה יפה מכאל?

      תודה רבה, אורית !

       

       

        26/11/08 08:16:

      צטט: אסנת אלון (אינציגר) 2008-11-25 16:39:39


      כל עונה והלבלוב שלה. יפה. כוכב

       

      תודה רבה, אסנת !

       

       

        26/11/08 08:15:

      צטט: mick9 2008-11-25 16:39:33

      שיר  יפה  ונוגה

      המצלם  תמונות  

      מתוך  חיינו  ..........

      אכן  הזקו  מרגיש  מתכלה  ומזדקן

      הוא  מפנטז  על  הצעירה  הויטאלית

      אבל........

      אם  אותו  זקן  היה  כאברהם  אבינו

      שנכתב  עליו  'ואברהם  זקן  בא  בימים'

      כלומר  זקן  =  זה  קנה  חוכמה

      כשאדם  כל  ימיו  לומד  תורה וקרוב  אל  ה'

      ממנו  בא  ואליו  הולך

      הוא  לא  יפחד  והוא  לא  מתכלה

      כי  גופו  אכן  מזדקן  אך  נשמתו  =  צעירה  יותר  מתמיד

      כי  הוא  שותה  מים חיים  =  התורה

      הוא  כל  הזמן  מחובר  למקור  החיים  =  לקב'ה

      ןלכן  לא  מפחד  מכלום  כולו  בוער  באש  אהבת  ה'

      הבלתי  מתכלה  ובלתי  נגמרת

      הוא  כמעיין  הגובר  בדברי  חוכמה  שלא  נפסקים  לרגע

      הוא  מותיר  אחריו  צאצאים  לומדי  תורה  לשמה

      תינוקות  של  בית  רבן

      מי  ישווה  ומי  ידמה  לגן  עדן  שהוא  בונה  לו  כאן  בעולם  הזה  !

      העולם  הזה  זמני  ומסכן  אותו  ריקני  שרחוק  מהתורה

      שירך  מתאר  אותו  בקפידה  

      אשרינו  שכל  עוד  הנר  דולק  אפשר  עוד  לתקן  !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

      יישר  כוייח  מיכאל

       

      תודה, מיכל על השקעתך בתגובה ועל תובנותיך.

      העולם החיצוני רב בדידות ואת צודקת בדברייך שחשוב לבנות עולם פנימי...

      יום קסום !

      שלך

      מיכאל

       

       

       

        26/11/08 08:13:

      צטט: גילוש 6660 2008-11-25 16:36:51


      אֲנָשִׁים אֲשֶׁר כָּמוֹנִי

      כַּלִּים לְלֹא חֶדְוָה

      עֲלֵי כִּבְשַׁן הַזְּמַן.

       

      למה זה צריך להיות?

      השיר כתוב נפלא

      ומאד עצוב בעיני...:)

       

      תודה גילוש.

      שיר על בודדים , איו יכול להיות שמח...

       

       

        26/11/08 08:12:

      צטט: leagat 2008-11-25 16:35:24

      היי חמוד

      לאחוז את החיים בזנב

      בכל הכוח

      שיאטו מעט

      שלא ינוסו

       

       

      Download 'Loving Face'

       

      ביי

      לאה

      המון תודה, לאה.

      צודקת.יום נפלא !

       

       

        26/11/08 08:11:

      צטט: forte nina 2008-11-25 16:30:45

      ..."עלי כבשן הזמן"

      איזה משפט מחץ...ותוגת הבדידות

      עוברת כחוט שני בשיר.

      שיר עצוב אך יפה.

      רק אהבה מביאה אהבה

       

      המון תודה !

      אכן אהבה ! 

       

       

        26/11/08 08:10:

      צטט: iris 8 2008-11-25 16:26:20

      מיכאל ומה עם הבודדים בצפון לא נחשבים???זועף

       

       

      אוהבת אותך ואת כתיבתך *

       

      איריס.

       

      יקרה, כולם נחשבים בעיניי.

      תודה רבה על תגובתך החמה !

       

       

        26/11/08 08:09:

      צטט: רחל נפרסטק 2008-11-25 16:25:35


       יפה לך לְלַבְלֵב בַּסְּתָו.

      אהבתי! 

       

      תודה רבה !

       

       

        26/11/08 08:09:

      צטט: איריתה@ lifewave 2008-11-25 16:14:33


      יפה :-)

       

      תודה !

       

       

        26/11/08 08:09:

      צטט: ש ר י ת 2008-11-25 16:05:44


      מאוד מאוד אהבתי את זה.

      תודה. שמחתיני !

       

       

       

        26/11/08 08:06:


      מיכאל, יופי של השראה.

      אם כי אינני בטוחה שהכינוי ילדתי, או ילדה יפה, הוא שעבר בראשו של האיש.

      בעולם האוסציאציות שלי בנושא בארים, מדובר בתשוקה ולא בערגה תמימה.

       

       

        26/11/08 07:40:

      אין כמו ברים אפלים.....

       

      על קרקע דיסקית קרטון ירוקה, ברטיבות זיעת כוס בירה, נובטת לה מוזה חסרת פשרות.

       

      אושר גדול

       

      פמה

        26/11/08 07:03:

      ועם בודדי הצפון נטולי הברים? ססססתמם.


      מקסים.

       

      *

       

      y

        26/11/08 06:07:

      מקסים ומרגש מאוד...
        26/11/08 02:08:
      אתה מלבלב כאן בכל עונות השנה
        26/11/08 00:10:

      אהבתי את פנייתך אל המוזגת דווקא,

      כאילו אתה מתנצל בשמו ומסביר לה את אי הנוחות שהוא גורם לה במבטו.

      ומסביר לה איך גילה הצעיר גורמים למבוגר עדנה.

      כתוב בחן רב.

        26/11/08 00:00:

      }{ מקסים
        25/11/08 23:32:

      מיכאל יקר

      כשאני קוראת אותך אני חשה את הניואנסיםהקטנטנים

      החיים כל כך ורבי המשמעות בשירך.. פשוט עונג צרוף

      ערב נפלא

      פנינת רוז'

        25/11/08 23:22:

      צטט: איימי האחת 2008-11-25 22:48:10


      מיקי יקרה

       

      זאת לא היתה תשובה לשאלה שלי.

      זה היה ניסיון שלך להחזיר בתשובה.

      ולידיעתך חמודה אני לאחוזרת בתשובה

      אני גדלתי בבית דתי עם ערכים חזקים ליהדות.

      היו אני שומרת מסורת ויש לי רקע דתי.

      לכן גם עכשיו אני לא מבינה את התשובה, גם לאחר ההסבר היפה שלך.

      תבורכי אישה יקרה על כל פועלך.

       

      תודה

      חסידה

       

       


      סליחה מתוקה

      זה  לא  נסיון  להחזיר  בתשובה

      כי  גם  אם  אנסה  לא  אצליח

      לא  מחזירים  מישהו  בכוח

      רק  ה'  יכול להחזיר  בנאדם  ולפתןח  לו

      את  הדלת  לשוב  אליו

      דבר  שני,  אמרתי  את  ראייתי  האמיתית  ללא

      שום נסיון  מוסווה  מאחוריו

      תגובתך  מוזרה.........

      תהיי  בריאה

      לא  כל  אחד  שמגיב  שונה  מאורח  חייך

      מיד  צריך  להאשים  אותו  בנסיון  ל........

      חוץ  מזה  שהקב'ה  לא  מתנגד  שאנסה  להחזיר

      הוא  דווקא  בעד  !  תתפלאי.............

        25/11/08 23:18:

      מיכאל היקר!

       

      אנחנו סופרים את השניות

      שהופכות לימים ושנים

      ובוהים בדמות שמתפוגגת מול עיננו.

      סופרים את הדקות בהן חווינו יחד

      ומעלים באוב אדי אלכוהול זכרונות נערות

       

      נערה צעירה מזכירה לנו

      מה היינו ומה איבדנו

      ומול דמותה המצודדת נראית דמותנו דהויה ואפורה

      ואין ניגוד מושלם מזה,

      להחזירנו אל מציאות חיינו.

        25/11/08 23:12:

      הלב נכמר למקרא השיר
      מקסים ונפלא... שופע אתה כרימון...חיוך
        25/11/08 22:48:


      מיקי יקרה

       

      זאת לא היתה תשובה לשאלה שלי.

      זה היה ניסיון שלך להחזיר בתשובה.

      ולידיעתך חמודה אני לאחוזרת בתשובה

      אני גדלתי בבית דתי עם ערכים חזקים ליהדות.

      היו אני שומרת מסורת ויש לי רקע דתי.

      לכן גם עכשיו אני לא מבינה את התשובה, גם לאחר ההסבר היפה שלך.

      תבורכי אישה יקרה על כל פועלך.

       

      תודה

      חסידה

        25/11/08 22:37:

      מיכאל כל פעם שאני קוראת אני נפעמת מחדש כל כך אוהבת את הכתיבה היפה שלך.

      כוכב לך יקר אחד.

        25/11/08 22:30:


      עצוב

      וכתוב להפליא

        25/11/08 22:20:

       גְּבִיעֵי הַלֵּב

      שֶׁל אֲנָשִׁים מֻכֵּי בְּדִידוּת

       

       המתעקשים ללבלב בסתיו

      מיכאל ,

      תיאור נפלא של הבדידות,

      גביע הלב מתמלא בעקבות המבט החומד.

      (אשוב עם *)

        25/11/08 22:17:

      צטט: איימי האחת 2008-11-25 17:23:42

      צטט: mick9 2008-11-25 16:39:33

      שיר יפה ונוגה

      המצלם תמונות

      מתוך חיינו ..........

      אכן הזקו מרגיש מתכלה ומזדקן

      הוא מפנטז על הצעירה הויטאלית

      אבל........

      אם אותו זקן היה כאברהם אבינו

      שנכתב עליו 'ואברהם זקן בא בימים'

      כלומר זקן = זה קנה חוכמה

      כשאדם כל ימיו לומד תורה וקרוב אל ה'

      ממנו בא ואליו הולך

      הוא לא יפחד והוא לא מתכלה

      כי גופו אכן מזדקן אך נשמתו = צעירה יותר מתמיד

      כי הוא שותה מים חיים = התורה

      הוא כל הזמן מחובר למקור החיים = לקב'ה

      ןלכן לא מפחד מכלום כולו בוער באש אהבת ה'

      הבלתי מתכלה ובלתי נגמרת

      הוא כמעיין הגובר בדברי חוכמה שלא נפסקים לרגע

      הוא מותיר אחריו צאצאים לומדי תורה לשמה

      תינוקות של בית רבן

      מי ישווה ומי ידמה לגן עדן שהוא בונה לו כאן בעולם הזה !

      העולם הזה זמני ומסכן אותו ריקני שרחוק מהתורה

      שירך מתאר אותו בקפידה

      אשרינו שכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

      יישר כוייח מיכאל

       

       

       מיקי יקרה

      שיר מלבלב

      תגובה מלבלבת מפי חסידה.

      לא הבנתי איך מתקשרת לבדידותם של זקני תל אביב.

       

      תודה

      אהבתי לקרוא. 

       מה  באמת  לא  הבנת  ?  חבל  בובה............

      דווקא  כתוב  שחור  ע'ג  לבן

      ובכן  יקירתי  כאשר  אדם  אפילו  זקן

      מחובר  לקב'ה  ע'י  לימוד  תורה  וקיום  מצוות

      הוא  אינו  מרגיש  את  הבדידות  והריקנות  של  מי  שלא  לומד  תורה

      הוא  אינו  פוחד  מן  המעבר  מהעולם  הזה  לעולם  הבא

      כי  הוא  כבר  מפה  בנה  לעצמו את  הבית  המפואר  בעולם  האמת

      כי  הוא  הבין  שהעולם  הזה  הןא  רק  פרוזדור  וגשר  צר  וזמני

      עד  שחוזרים  לעולם  הבא  [ מאיפה  שגם  באנו.....]

       


        25/11/08 22:12:


      יו, מיכאל,

      כמה יופי, כאב, ואנושיות אתה מוצא בדברים הפשוטים,

      וכמה מדהים אתה מצליח לתאר אותם

      הפעמתני קשות

      שירלי

       

       

        25/11/08 21:51:

      היי מיכאל היקר

      כמה רגישות יש בך

      בטוחה שהזקן הסתכל על הצעירה

      לא מתוך חרמנות גרידא אלה מתוך

      עצבות ובדידות אולי חשב איך חלפו

      לו השנים והיה מוכן להתחלף עם

      הצעירה בגיל.....ככה זה כשמתבגרים

      הולך הלבלוב לא תמיד מתחדש לו

      אגב זה קורה לא רק לישישים

      כל אחד יכול למצוא את עצמו בודד

      לפעמיים ולחכות ללבלוב והתחדשות

      אהבתי את תמונת המצב שכתבת

      וזה השאיר בתוכי מחשבות.....

      ממני באהבה רינת

        25/11/08 21:50:

      מיכאל

      יש באנשים הבודדים האלה משהו עצוב.

      הם כאילו כמהים לבלתי אפשרי...

      פנטזיות.

      אני הייתי מציעה להם להתחבר למציאות.

        25/11/08 21:37:

      ובסתיו כשהכל נושר ..

      הוא עדיין מנסה ללבלב

      לבלוב של סתיו

      למרות העצב, הבדידות

      תקוה מלבלבת בשירך הקסום*

        25/11/08 21:36:

       

       

      יפה.*
        25/11/08 21:20:


      היי מיכאל 1!

      עכשיו מרגישה את הבדידות

      בשיר שכתוב מקסים

      מרגישה את הכאב.

      נהנתי

      תודה

      בילי

        25/11/08 21:07:


      בדידות, רגישות, תוגה, פכחון, תבונת הגיל והנסיון, כאב- כולם נמזגים בטיפות מדודות של מילים קסומות אל תוך הכוס של שירך.

      נפלא! (גם אם עצוב...)

      תודה מיכאל היקר.

      דינה

        25/11/08 20:46:

      נוגע ורגיש קסום!

      תודה ששיתפת אותי.

        25/11/08 20:46:


      מיכאל יקר -

      אתה ראית את הדמות ההיא

      ואני רואה כל פעם דמויות

      כאלו ואחרות ומנסה גמכן להכנס למחשבות

      ועשית את זה כל כך - כל כך

      אני נשבית כל פעם מחדש בין מילותיך -

      לעיתים , בד בבד,

      מתחדדת באופן בוטה תחושת הלבד...

      ותחושה זו הולכת ומתעצמת עם השנים...

      בקיצור - אהבתי אהבתי אהבתי

      והשיר הותיר בי עצב רב

      אבל 'תה יודע...אין לי בעיה עם עצבות:)

      תודה

       

       

        25/11/08 20:42:

      חבר יקר שלי,

      דרך מילותיך הקסומות המבטים הללו מקבלים נופך פואטי,

      למרות שלעיתים יש במבטים האלו מן המטריד.

      אבל הסתיו הבוגר אכן יוצר את הכמיהה...

       

       

        25/11/08 20:42:


      בס"ד

       

      עצוב..

      אך לא חייב להיות כך.

      העוסקים בתורה אינם חשים בדידות לעולם,

      עולמם עשיר ומוחם נשאר רענן לנצח!

      "עוד ינובון בשיבה, דשנים ורעננים יהיו"..  (תהילים)

      מיכאל יקר, היטבת לתאר מצב עגום זה עד לקריעת הלב.

       

       

       

        25/11/08 20:41:
      * יפה אהבתי המשך שבוע נעים
        25/11/08 20:33:
      כמה נוגה
        25/11/08 20:22:

      אֲנָשִׁים אֲשֶׁר כָּמוֹנִי

      כַּלִּים לְלֹא חֶדְוָה

      כמה עומק יש בתיאוריך

      ממש חודר .

        25/11/08 20:15:


      לבלוב סתווי -כאילו דבר והיפוכו,

      אולי משהו שנותן בכל זאת איזו תקווה.

        25/11/08 19:55:


      איזו רגישות יש בך

      אוהבת את המילים

      ואת צורת הכתיבה

      ממש ישבתי שם אתך!

        25/11/08 19:45:

      כְּשֶׁאֶחְדַּל

      תָּבִינִי מִן הַסְּתָם

      פֶּשֶׁר הִתְעַקְּשׁוּתִי

      לְלַבְלֵב

      *

      באהבה

      אורנה

        25/11/08 19:44:

      מממממממממ....

      אריה של חורף בכלוב של בדידות,

      בדידות של הכרך הגדול,

      ציור מילים מדהים ונוגה...

      נהדר

        25/11/08 19:34:
      מקסים מיכאל*
        25/11/08 19:05:

      כרגיל, אתה כותב נפלא, ידידי *
        25/11/08 18:50:

      נהדר מיכאל! אוהבת מאד מאד!

      יפעת

        25/11/08 18:40:
      רגיש ויפה.
        25/11/08 18:40:

      מיכאל ידידי..

      ציירת ציור של בדידות ערגתית ..בנפלא!

        25/11/08 18:22:


      אהבתי מאוד..

       

      והסוף.. נהדר !

        25/11/08 18:18:


      עמוק..

      תודה.

      הדס

        25/11/08 18:18:

      יפה אהבתי

      ברוח הימים המתקרבים:

      רק שישאר כך, "אלא לראותם בלבד"

      ערב טוב ובשורות טובות

        25/11/08 18:17:


      תודה לך מיכאל

      על הכתיבה המדהימה שלך

      אהבתי מאוד

        25/11/08 18:11:


      אוי איזה התבוננות רגישה וחכמה

      לרגע קט חשת את ההוויה שלו

      והפכת אותה לשיר נפלא...

      *

        25/11/08 17:56:

      ואתה מיכאל הסתכלת רק על הזקן...

      כתיבה מרגשת

        25/11/08 17:54:

      אֵשֵׁב בְּפִנָּה חֲשֵׁכָה

      אֶצְפֶּה בָּך מוֹזֶגֶת שִׂקּוּי קְסָמִים

      אֶל תּוֹךְ גְּבִיעֵי הַלֵּב

      שֶׁל אֲנָשִׁים מֻכֵּי בְּדִידוּת


      מקסים הבר הזה שלך
      ומקסימה כתיבתך

      *******
        25/11/08 17:34:

      שיר נפלא

       

      (אך אולי המוזגת היתה בתו/נכדתו?)

        25/11/08 17:31:

      מיכאל יקר

      השיר כל כך יפה, מקסים נפלא.

      את תל אביב אינני מכירה כמעט

      אבל את הבדידות אני יכולה להבין.

      יַלְדָּתִי,

      אָבוֹאָה אֶל הַבָּר

      אֵשֵׁב בְּפִנָּה חֲשֵׁכָה

      אֶצְפֶּה בָּך מוֹזֶגֶת שִׂקּוּי קְסָמִים

      אֶל תּוֹךְ גְּבִיעֵי הַלֵּב

      שֶׁל אֲנָשִׁים מֻכֵּי בְּדִידוּת

      אֶבְהֶה.

      וּכְשֶׁאֶצְמָא

      תִּהְיִי לְכַמָּה שְׁנִיּוֹת

      שֶׁלִּי.

      רְאִי יַלְדָּה יָפָה,

      אֲנָשִׁים אֲשֶׁר כָּמוֹנִי

      כַּלִּים לְלֹא חֶדְוָה

      עֲלֵי כִּבְשַׁן הַזְּמַן.

      כְּשֶׁאֶחְדַּל

      תָּבִינִי מִן הַסְּתָם

      פֶּשֶׁר הִתְעַקְּשׁוּתִי

      לְלַבְלֵב בַּסְּתָו.

       

      הכי אהבתי בשיר את אותם שניות שיכולות לגרום אושר לאדם בודד.

      אנשים חיים חיים שלמים ולא זוכים לפעמים אפילו לרגע של אושר.

      נהדר.

       

      שיר מאוד עצוב , מאוד נגע לליבי.

      טוב שיש מקומות בילוי שאנשים יכולים

      לחוש מלבלבים וחיים ונהנים.

       

      תודה רבה

      מאוד מאוד אהבתח ונהניתי.

       

       

        25/11/08 17:23:

      צטט: mick9 2008-11-25 16:39:33

      שיר יפה ונוגה

      המצלם תמונות

      מתוך חיינו ..........

      אכן הזקו מרגיש מתכלה ומזדקן

      הוא מפנטז על הצעירה הויטאלית

      אבל........

      אם אותו זקן היה כאברהם אבינו

      שנכתב עליו 'ואברהם זקן בא בימים'

      כלומר זקן = זה קנה חוכמה

      כשאדם כל ימיו לומד תורה וקרוב אל ה'

      ממנו בא ואליו הולך

      הוא לא יפחד והוא לא מתכלה

      כי גופו אכן מזדקן אך נשמתו = צעירה יותר מתמיד

      כי הוא שותה מים חיים = התורה

      הוא כל הזמן מחובר למקור החיים = לקב'ה

      ןלכן לא מפחד מכלום כולו בוער באש אהבת ה'

      הבלתי מתכלה ובלתי נגמרת

      הוא כמעיין הגובר בדברי חוכמה שלא נפסקים לרגע

      הוא מותיר אחריו צאצאים לומדי תורה לשמה

      תינוקות של בית רבן

      מי ישווה ומי ידמה לגן עדן שהוא בונה לו כאן בעולם הזה !

      העולם הזה זמני ומסכן אותו ריקני שרחוק מהתורה

      שירך מתאר אותו בקפידה

      אשרינו שכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

      יישר כוייח מיכאל

       

       

       מיקי יקרה

      שיר מלבלב

      תגובה מלבלבת מפי חסידה.

      לא הבנתי איך מתקשרת לבדידותם של זקני תל אביב.

       

      תודה

      אהבתי לקרוא. 

        25/11/08 17:19:

      כַּלִּים לְלֹא חֶדְוָה

      Wooo

        25/11/08 17:19:

      מנסה לחבר את השיר שלך לשלי

      בדידות אולי הדבר הכי כואב

      הטבתה לתאר אותה במילותייך שפו על שיא יפיפה תודה ששיתפת דובי

        25/11/08 17:16:

      מיכאל

      במיוחד בעיר הגדולה

      בעיר ללא הפסקה

      שם הבדידות והניכור

      מוחצנים הם.

      אהבתי במיוחד את 

       

      עֲלֵי כִּבְשַׁן הַזְּמַן.

      אפשר לאמץ בחום ??חיוך

      מקסים!

      פנינה

       

        25/11/08 17:08:


      ידעתי כי אבוא לממלכתך ואפגוש את מושא הערצתנו כפי שתיארת  בתגובתך לשירי  האחרון , לך ולי אותה תשוקה עזה לדמות ההיא הבלתי מושגת , אולי  אותה דמות מסתורית אנינה וזוהרת דוממת

      ארגמן ובילבול מנגינה  ,עכשיו דווקא כשכל קמטי לחיינו נמלאו חוכמת הפלגים .

      אתה כהרגלך קסם ושירך  תבל ומלואה .

        25/11/08 17:00:


      מיכאל,

      מקסים בעיני

      איך חדרת ללבו ולהרהוריו הנוגים

      של לב בודד של זקן.

        25/11/08 16:58:

      אהבתי את העין הבוחנת...שלך את האיש.

      *

       


      לבלוב סתווי כותרת נהדרת לשינוי שמביאה עמה עונת הסתיו. לכאורה סתיו מציג את הריקות והבדידות ואני רואה כאן את תמורות הזמן, מהפניה "ילדתי".

      מוֹזֶגֶת שִׂקּוּי קְסָמִים

      אֶל תּוֹךְ גְּבִיעֵי הַלֵּב

      שֶׁל אֲנָשִׁים מֻכֵּי בְּדִידוּת

      אֶבְהֶה.

      וּכְשֶׁאֶצְמָא

      תִּהְיִי לְכַמָּה שְׁנִיּוֹת

      שֶׁלִּי.

      תמורות החלות במעגל הקרבה ביחסיםשבין אב לבתו. הגדלת לתאר את עניין תשומת הלב והדבקות בתפקיד של הבת, היא המוזגת שיקויי קסמים והופכת אנשים בודדים לאנשים שמחים.  הקשר נוצר במילה "כשאצמא" מילת זמן המורה בהחלט על מחזוריות הצמיחה של הבת לעומת האב המזדקן. כתיבה יפה מאוד מיכאל יקר, עונג לקרוא את פניני החוכמה השיריות שלך, מאופקות מחד ומכילות הרבה מאידך*

        25/11/08 16:54:

      שיר של "וואו"!!!

      ואני בכלל בעד לבלוב סתווי. בעיניי לאהבה אין מקום ואין זמן. עד 120 לכל האוהבים!!!!!

      *

      אלומה

        25/11/08 16:52:

      מדבר אלי מאוד !*
        25/11/08 16:50:


      בע"ה

       

       

       

      יפה מאוד מיכאל....*

       

       

      אהבתי.....

       

       

       

       

       

       

       

       

        25/11/08 16:49:

      יפה שמת את זה.

      פעם אריק איינשטיין קרא לו "חרמן זקן" שעקב אחריה בדרכה לגמנסיה.

      מעניינת הגרסה שלך, וחומלת

      *

      נעמה

        25/11/08 16:47:

      אהבתי

        25/11/08 16:45:

      לבלוב סתוי כתוב נפלא
        25/11/08 16:41:

      כמה יפה מכאל?

      כל עונה והלבלוב שלה. יפה. כוכב
        25/11/08 16:39:

      שיר  יפה  ונוגה

      המצלם  תמונות  

      מתוך  חיינו  ..........

      אכן  הזקו  מרגיש  מתכלה  ומזדקן

      הוא  מפנטז  על  הצעירה  הויטאלית

      אבל........

      אם  אותו  זקן  היה  כאברהם  אבינו

      שנכתב  עליו  'ואברהם  זקן  בא  בימים'

      כלומר  זקן  =  זה  קנה  חוכמה

      כשאדם  כל  ימיו  לומד  תורה וקרוב  אל  ה'

      ממנו  בא  ואליו  הולך

      הוא  לא  יפחד  והוא  לא  מתכלה

      כי  גופו  אכן  מזדקן  אך  נשמתו  =  צעירה  יותר  מתמיד

      כי  הוא  שותה  מים חיים  =  התורה

      הוא  כל  הזמן  מחובר  למקור  החיים  =  לקב'ה

      ןלכן  לא  מפחד  מכלום  כולו  בוער  באש  אהבת  ה'

      הבלתי  מתכלה  ובלתי  נגמרת

      הוא  כמעיין  הגובר  בדברי  חוכמה  שלא  נפסקים  לרגע

      הוא  מותיר  אחריו  צאצאים  לומדי  תורה  לשמה

      תינוקות  של  בית  רבן

      מי  ישווה  ומי  ידמה  לגן  עדן  שהוא  בונה  לו  כאן  בעולם  הזה  !

      העולם  הזה  זמני  ומסכן  אותו  ריקני  שרחוק  מהתורה

      שירך  מתאר  אותו  בקפידה  

      אשרינו  שכל  עוד  הנר  דולק  אפשר  עוד  לתקן  !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

      יישר  כוייח  מיכאל

       

        25/11/08 16:36:

      אֲנָשִׁים אֲשֶׁר כָּמוֹנִי

      כַּלִּים לְלֹא חֶדְוָה

      עֲלֵי כִּבְשַׁן הַזְּמַן.

       

      למה זה צריך להיות?

      השיר כתוב נפלא

      ומאד עצוב בעיני...:)

        25/11/08 16:35:

      היי חמוד

      לאחוז את החיים בזנב

      בכל הכוח

      שיאטו מעט

      שלא ינוסו

       

       

      Download 'Loving Face'

       

      ביי

      לאה

        25/11/08 16:30:

      ..."עלי כבשן הזמן"

      איזה משפט מחץ...ותוגת הבדידות

      עוברת כחוט שני בשיר.

      שיר עצוב אך יפה.

      רק אהבה מביאה אהבה

        25/11/08 16:26:

      מיכאל ומה עם הבודדים בצפון לא נחשבים???זועף

       

       

      אוהבת אותך ואת כתיבתך *

       

      איריס.

        25/11/08 16:25:


       יפה לך לְלַבְלֵב בַּסְּתָו.

      אהבתי! 

        25/11/08 16:14:

      יפה :-)
        25/11/08 16:05:


      מאוד מאוד אהבתי את זה.

       

      פרופיל

      מיכאל 1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון