ההרכב האוסטרלי התגבש בין ליסה ג'רארד לבין ברנדון פרי במלבורן אוסטרליה, אי שם בתחילת שנות השמונים. השניים עברו די מהר ללונדון והוחתמו ע"י AD RECORDS 4 חברה שהתמחתה בסצינה האלטרנטיבית.
הלהקה פעלה עד 1998 אז נפרדו והתאחדו לצורך מסע הופעות ב2005.
השניים משלבים מוסיקה אתנית, עם DARKWAVE,
מה שהחל כפוסט פאנק (פ' דגושה) וניו ווייב משולב בכתיבת מילים חשוכות, המפגינות עצב ומחשבה עמוקה.
בתחילת שנות השמונים אותה תת-תרבות, גם נגעה במוסיקה הרוק-גותית בין האמנים הנוספים ה"נגועים" נוכל למצוא את גרי ניומן, קוקטו טווינס, דפש מוד, הבאוהאוס, ג'וי דיויז'ן ואחרים.
חלק מהשירים הושרו ע"י ליסה ג'רארד, בעלת הקול הקטיפתי והמרתק, בעוד האחרים מושרים ע"י קול הבריטון המופלא של ברנדון פרי.
כמו כן שילבו במוסיקה כלים מודרניים לצד כלים עתיקים וכאן חלק מהמסר של שם הלהקה,
שמשמעותו ליצוק חיים במשהו שמת.
הלהקה, במוסיקה אותה יצרה, מעולם לא התחשבה בשיקול מסחרי או בז'אנר פופלרי זה או אחר בתחום המוסיקה.
קשה מאוד על כן להגדירם מוסיקלית בשל המוסיקה הכה עשירה שלהם. ללהקה צליל כה ייחודי, מסתורי, שלעיתים מהפנט אותנו. מצורפים שני קטעים THE HOST OF SERAPHIM RAKIM אתם יקיריי, מוזמנים להנות, ממוסיקה קצת שונה אבל מסעירה.
* הפוסט נכתב לבקשה של חברה מקסימה. |