כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    התאבד בשידור חי באינטרנט-מענישים האקדח במקום היד שירתה בו

    4 תגובות   יום שלישי, 25/11/08, 23:51

    הנה, ככה אנו נראים

    24.11.2008 גלובס

    האינטרנט הוא רק אינטרנט

    הוא לא הורג, הוא לא מציל, הוא רק סך כל האנשים שמחוברים אליו

     

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000400718&fid=2307

     

     

     התאבד בשידור חי באינטרנטזה לא האינטרנט, זה אנחנו ובידנו

    להעניש את האקדח במקום את היורה לא פותר את הבעיה

     

    לפעמים דברים מבעבעים בפנים, מעלים עשן ובועות, ופתאום רואים משהו או קורה משהו וזה משחרר אותם. המשהו הזה, לגבי נושא זה, הייתה עבורי הרשימה הזו של דרור פויר, שבאה בזמן  הנכון.

     

    חבל שהרשימה שלו לא עושה את אותו דבר לאנשים שם למעלה, למי שצריך, למי שיש ביכולתו, חובתו ותפקידו לשנות דברים, ומעדיף כמו רבים "להעניש את האקדח במקום את היורה".....

     

    מוזר שאנשים  בכל פעם מחדש נגררים ל"עליהום"  על משהו או מישהו אחר.  

     

    הפרשה הזו מחרידה, בדיוק כפרשות נוראות אחרות, בשטחים אחרים, ולצערנו רבות הדוגמאות, למשל "פרשת הילדה רוז".

     

     גם כאן, גם שם, ובעוד מקרים לא רואים את התמונה המלאה, ומעדיפים לכבות שריפות מהר, בלי לראות את הסיבות שגרמו להיווצרותן, מה שימנע אותן לתמיד ולאורך זמן.

     

    המוצא הקל להאשים גורם חיצוני או מישהו אחר, כאן במקרה זה את המדיה הזו הקרויה אינטרנט.

    אבל מה זה נותן?   שום דבר. מעגל סגור, וחוזר חלילה

    כי אנשים וגורמי אכיפה וחוק מעדיפים את המוצא הפתרון הקל המהיר, לא תמיד הנכון, האמיתי. 

    תארו לעצמכם שעוד יראו נכון את התמונה, זה בוג'רס רציני, טרחה, ודורש מאמץ ועבודה לשנות דברים, וזה - לוקח זמן.  יש הליכים ודברים שלא זזים ונפתרים ביום אחד 

    ככה דברים נראים, ככה פועלים במקרים רבים, ולכן לא משתנים, וחוזרים על עצמם (הרג ופגיעה בילדים, האשמה של גורם חיצוני כמו האינטנט) . 

    לא הגיע הזמן להפסיק לשחק ב"נדמה לי", או להקים צוותים וועדות חקירה ששום דבר לא יוצא מהם, להפסיק לחוקק חוקים דרקוניים שלא פותרים את הבעיה ומענישים לא תמיד את מי שאשם, ולנסות לפתור זאת ביסודיות לאורך זמן בהומניות ובאומץ?  

    זה לא רק המקרה הזה עליו מדבר דרור פויר בו התאבד נער בשידור חי באינטרנט לעידודם של גולשים. זה מחריד ונורא להבין שנוער מסוגל לאטימות ולאכזריות כזו, זה  על החיים בכלל.החיים בעידן הזה, המודרני, מנוכר, חסר החינוך וערכים שאינם עוד, כשהרשויות עצמן תפקודן לוקה בחסר ואישי הציבור ובעלי תפקיד ציבורי מועלים על ימין ועל שמאל באמון הציבור - אינם פשוטים.  ואין ניסים בעולם, הנוער והילדים סופגים, רואים, לומדים ומיישמים. 

    כך  קורה שהכל מאשימים  שעיר לעזזל -  את האינטרנט בערכים ונורמות פסולות ונוראות של נוער, שגדל לפי איך שהוא רואה את המציאות מוכתבת ע"י בוגרים - במקום להסיק את המסקנות. 

    הרי זה לא האינטנט - זה אנחנו. ככה אנו נראים, וכך לפעמים נדמה ש: מאשימים את האקדח עצמו, במקום את האדם שירה, שהשתמש בו. 

    כך קורה שילדים נרצחים ע"י הוריהם אחרי הזנחה והתעללות של שנים ומערכת האכיפה חסרת שיניים, אזרחי המדינה כולם משלמים מיסים כדי להחזיקם במאסר, ולא משנים דבר בשיפור המערכות כדי לאתר מקרים במצוקה או דברים שעשויים למנוע מקרים כאלה להישנות. 

    כך קורה במדינות חשוכות כמו בימי הביניים הוציאו להורג בסקילה אשה אומללה שנאנסה.  

    כך קורה שיוצא חוק הכלבים המסוכנים ומענישים את בעלי החיים על לא עוול בכפם במקום לאכוף את החוק בצורה הגיונית, כשברור שהאשם באנשים, בחוסר יכולת אכיפה וחוסר אכפתיות של הממונים על הגורמים הפושעים עצמם.  

    כך קורה שעוד יומיים ממש יידון בבית משפט עליון גורל ל חתולי רחוב, שכיון שאין תקציב לממן עיקור וסירוס רוצים להוציאם להורג על לא עוול בכפם, בגלל מצב שנגרם בין היתר בשל אי תפקוד נאות של הרשויות הממונות.  

    כך קורה שמיליוני תרנגולות אומללות בעולם, שגדלות בתנאים מבישים, משלמות בחייהן ובסבל נוסף, בכל פעם שיש התפרצות שפעת עופות, כי הורגים אותן באמצעים נוראים, כשלמעשה זה מחסל רק נקודתית וזמנית את הבעיה. כל עוד לא משפרים את תנאי חייהן שזו רק אחת הסיבות לפרוץ מגיפות אלה, לא פתרנו לאורך זמן כלום.  

    כן - כך עושים ומנהלים דברים רבים במדינה למרבה התסכול והבושה.

     

    במקום לבחור בפתרונות ראויים לטווח ארוך כל אחד, כל  בעל משרה ציבורית ואיש ציבור רוצה פתרונות מהירים, בזמן כהונתו שלו, כדי להראות שעושה משהו, שיהיה רקורד .  ומה התוצאות ...? !  מה זה חשוב... 

     

    הרי ממילא הן מצטברות עם הנזקים אחרי שהוא כבר לא יכהן בתפקיד הזה אז מה אכפת לו?  אז כאמור אלה הם לא תמיד הטלויזיה, או מי שהתקשורת מצביעה עליו בכותרות מפוצצות , כי קל למצוא אשמים.

    למצוא אשמים ולהעניש ולאכוף את החוק חייבים, אך רק כחלק מהטיפול כי זה לא יפתור את הבעיה לאורך זמן.

    הפתרון הנכון זה כאמור לחשוב למה פורצת השריפה, ולנסות בצעדים שונים למנוע את הסיבות לפריצתה.

    רק כך נצליח לפעול ולעשות משהו, לחסוך כי אנו פותרים בעיה אמנם לא מהר, לא בזול אך לאורך זמן. 

    לא האינטרנט ולא הטלויזיה ולא שום מדיה אשמה באלימות, בשחיתות, או באכזריות ניכור ואטימות כמו במקרה המדובר של הנער שהתאבד, המדיה היא כלי, ראי שמראה לנו איך אנו כחברה נראים ומתפקדים, ולהאשים גורמים כאלה בגרימת הדברים זה קצת חלם........ 

     

    תודה לדרור פויר על הרשימה, חבל שלא כולם למעלה שם קוראים אותה, אולי גם להם זה היה עושה משהו.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/11/08 22:32:

      כן ולא

      כן האינטרנט פותח שערים גם חברתיים

      העולם כפר קטן

      אבל אל נשכח הרוצחים שפירסמו כוונות ביו טוב

      ואחר כך הלכו לאוניברסיטה וירו לכל עבר

      בעולם שיש אנשים שמרגישים כגמדים

      האיטרנט מסייע לאותם אלה לחוש כענקים

      וזו בהחלט בעיה של המדיום שמעצים לרגע ומשתה

      צריך מחקר חדש על סוג האפקט המיוחד של המדיום הזה

      כולם כאילו מחוברים אבל בעצם עדיין על פי רוב אדם לאדם זאב

       אם כי בפורום המתאים כן כמו כאן הייתי רוצה לקוות לאנשים איכפת באמת

      ומישהו כבר היה אומר סטופ ומציל חיים 

       

        27/11/08 08:23:

      אוי הרגישות והאינטלגנציה הריגשית של אנשים אינם פשוט נעלמו !

       

      בארץ לפני מספר שנים התאבד חייל צעיר עם ה M16 מהצבא.

      אממה, לפני המהלך הוא היה בצ'ט מסוים בנט ושם הגיע לאתר המסביר בדיוק כיצד ניתן להתאבד עם אותו נשק ולמות מיד.

      בעזרת ההדרכה אותה קיבל מימש את ההתאבדות.

       

      לא מצליחה להבין את חוסר הרגישות של האוכלוסיה כלפי דברים שכאלו.

      רק בשל העובדה כי הם ניזונים מצערם של אחרים.

      בדיוק בנושא הזה אני חייבת להזכיר את הסיפור משנות ה 60', בחורה הותקפה ברחוב, במשך דקות ארוכות מאוד צעקה לעזרה ואפחד לא העז להתקשר למשטרה, כל אחד חשב שהאחר יעשה זאת, עם עלות השחר התגלתה גופתה ברחוב אחרי שגססה שעות ארוכות.

      סיפור זה פתח פתח לפסיכולוגיה חברתית ולמחקרים רבים בנושא. למהלך שארע באותו סיפור ולטעמי בסיפור הנער שהתאבד נקרא, ביזור חברתי.

        26/11/08 09:44:


      היי. אני חושבת שאנחנו כבר לא יכולים יותר למחות. אף אחד לא מקשיב. אם היינו מקשיבים אז העולם היה נראה

      יותר טוב. כל חיי אני אוספת בעלי חיים. דואגת לוקחת מטפלת. אבל הבנתי שהמלחמה שלנו ברשויות לא יעזור.

      אפילו מחאות המוניות מול ראש ממשלה זה או אחר או בכנסת לא עוזרות. כלום לא עוזר יותר.הגעתי למסקנה שבני

      האדם חיות רעות. בגלל זה הכל מתמוטט.הלב כבר לא יכול להכיל את מעשינו.דליה

        26/11/08 00:35:


      אני מרגישה את צעקתך ורואה אותה נשאת ונמוגה כעשן, הכעס שלך מופנה לרשויות למקבלי ההחלטות ולכל אלה שמונו לטפל ולמגר... את באמת חושבת שיש להם רצון יכולת כח קשב הבנה או התכוונות? אני כבר מזמן הרמתי ידיי מאלה אין לי ציפייה לפתרון שיבא מהם וכבר מזמן יודעת שרק אנחנו הקטנים העמלים שרואים בשורות רק אנחנו לבדנו במערכה

      כל אחד הוא קטן וכולנו אור איתן והאור הזה כבה כשהנער התאבד מול עינהם האדישות של הצופים, מספיק שאחד היה יוצא משרעפיו היה מציל אותו בזמן....אנחנו איבדנו את האור כי הפנסים הגדולים כבויים כבר שנים....

      הפתרון? להמשיך ולהעביר אור במודעות ולא לחדול....

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין