כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חלקים מהרהורי

    תגובות (16)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      30/11/08 10:36:

    הגבתי שם.
      28/11/08 09:17:

    וזה אפילו יותר הזוי מהקאבר של בוני אם:

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=750727
    (הקאבר הספיציפי הזה מתחיל ב 01:40)

      27/11/08 11:14:

    צטט: lost highway 2008-11-27 10:11:26

    השד יודע למה - אבל אצלי בראש הזכרון של השיר הזה היה בקצב קליפסו. ואחרי ששמעתי את המקור- אני חושב שזה באמת הקצב המתאים לו.

    אז הנה קליפסו אחר http://www.youtube.com/watch?v=nSvb_QH90B8

     

    חחחח, טוב שבאו החבובות,

    עכשיו אני יודע סוף סוף מה זה טלימן...

      27/11/08 11:10:

    צטט: orbale 2008-11-27 00:00:13

    סלייר זאת להקת מטאל מהדור החדש .

     

     

     

     

    הם קיימים כבר כמעט 30 שנה..

     

    הכוונה הייתה שנגינתם היא עם גוון של מטאל חדש.

    הסגנון שלהם הוא טראש מטאל , סגנון שהוא עכשווי ללא ספק.

     

     

      27/11/08 10:11:

    השד יודע למה - אבל אצלי בראש הזכרון של השיר הזה היה בקצב קליפסו. ואחרי ששמעתי את המקור- אני חושב שזה באמת הקצב המתאים לו.

    אז הנה קליפסו אחר http://www.youtube.com/watch?v=nSvb_QH90B8

      27/11/08 00:00:

    סלייר זאת להקת מטאל מהדור החדש .

     

     

     

     

    הם קיימים כבר כמעט 30 שנה..

      26/11/08 19:09:

    צטט: דיתי אני 2008-11-26 18:27:11


    כיון שבשנים עברו שמעתי את התקליט כולו מספר פעמים, ואני זוכרת רק את הקטע הזה, אני מניחה שזהו באמת מקרה של להקה שהתעלתה רחוק מעל עצמה - ומעל סביבותיה - באופן די חד פעמי. גם אם אין לי הסבר לתופעת ההתעלויות החד פעמיות, היא קיימת. לא הכרתי את הגרסה הקצרה. נראה לי שהקצרה מכילה איזה קסם חזרתי על קטע שמאוד תופס את האוזן, אבל אין להשוות בינה לבין ה-17 דקות. לדעתי ב-17 דקות ניתן לרשמוע בהחלט את הפסיכדליה העוברת לפרוג ובקטעים מאוד מסויימים מתחזקת לרוק כבד. לא הייתי מדברת בהקשר זה על מטאל. קודם כל, לדעתי "מטאל" הוא לא מילה זהה לרוק כבד, רק עכשוית יותר. אני לא מתימרת להגדרה של ממש, אבל למטאל יש גוון שונה. וטוב עשית שהפתעת עם הגירסה של סלאייר, היא בדיוק הדבר הנכון אם רוצים להדגים מהו מטאל, ועד כמה הוא שונה מהרוק הכבד. מי אלה בכלל? אהבתי את הגירסה וגם את הקליפ! כמו הרבה פעמים במטאל ה"שחור", יש לי הרגשת זוועה וחיוך בו זמנית. במקרה זה החיוך עולה בגלל מילות השיר, השאיפה לאהבה ולהתאחדות בגן העדן - - כאשר העיניים רואות את ההתעללות והברוטליות, והרעיון להפגש בגן העדן מקבל משמעות שונה... ובקשר לבוני-אם: זה נראה לי די מגניב, מה שהם עשו...אמנם לא הכרתי,אבל אני לא מופתעת. בוני אם היתה להקה גרמנית של מפיק גרמני, שכדרך המפיקים הגרמנים המוצלחים יותר, בחר אמנם בהפקות פופ ודיסקו בגלל הרווחים הקלים, אבל בא מרקע של ידע ואהבה למוזיקה "אמיתית".

    את ואחרים צודקים בנוגע להבחנה בין רוק כבד ומטאל וכתבתי שיש לי בראש את המאפיינים של כל אחד מהם,

    אך היום , בין היתר בגלל הנוחות אולי, נוהגים , גם בכל מיני מאמרים, לשלב אותם באמירה אחת.

    כ"כ לא נאמר שנגינתם היא מטאל, אלא שיסודות הז'אנר הושפעו גם ממנה.

    וללא ספק המטאל הוא התפתחות ממה שנקרא רוק כבד.

    סלייר זאת להקת מטאל מהדור החדש .

    מסכים אתך בנוגע לגרסת 17 הדקות.

     

     

      26/11/08 18:27:

    כיון שבשנים עברו שמעתי את התקליט כולו מספר פעמים, ואני זוכרת רק את הקטע הזה, אני מניחה שזהו באמת מקרה של להקה שהתעלתה רחוק מעל עצמה - ומעל סביבותיה - באופן די חד פעמי. גם אם אין לי הסבר לתופעת ההתעלויות החד פעמיות, היא קיימת. לא הכרתי את הגרסה הקצרה. נראה לי שהקצרה מכילה איזה קסם חזרתי על קטע שמאוד תופס את האוזן, אבל אין להשוות בינה לבין ה-17 דקות. לדעתי ב-17 דקות ניתן לרשמוע בהחלט את הפסיכדליה העוברת לפרוג ובקטעים מאוד מסויימים מתחזקת לרוק כבד. לא הייתי מדברת בהקשר זה על מטאל. קודם כל, לדעתי "מטאל" הוא לא מילה זהה לרוק כבד, רק עכשוית יותר. אני לא מתימרת להגדרה של ממש, אבל למטאל יש גוון שונה. וטוב עשית שהפתעת עם הגירסה של סלאייר, היא בדיוק הדבר הנכון אם רוצים להדגים מהו מטאל, ועד כמה הוא שונה מהרוק הכבד. מי אלה בכלל? אהבתי את הגירסה וגם את הקליפ! כמו הרבה פעמים במטאל ה"שחור", יש לי הרגשת זוועה וחיוך בו זמנית. במקרה זה החיוך עולה בגלל מילות השיר, השאיפה לאהבה ולהתאחדות בגן העדן - - כאשר העיניים רואות את ההתעללות והברוטליות, והרעיון להפגש בגן העדן מקבל משמעות שונה... ובקשר לבוני-אם: זה נראה לי די מגניב, מה שהם עשו...אמנם לא הכרתי,אבל אני לא מופתעת. בוני אם היתה להקה גרמנית של מפיק גרמני, שכדרך המפיקים הגרמנים המוצלחים יותר, בחר אמנם בהפקות פופ ודיסקו בגלל הרווחים הקלים, אבל בא מרקע של ידע ואהבה למוזיקה "אמיתית".
      26/11/08 11:31:

    צטט: orbale 2008-11-26 01:45:34

    עוד משהו קטנטן:

    תוך שנה נמכר האלבום בלמעלה משמונה מיליון עותקים, כמות בלתי נתפסת באותה תקופה,In-A-Gadda-Da-Vida היה במצעדים 140 שבועות, ונמכר עד היום ב-25 מיליון עותקים!!!

     

    באמת כמויות בלתי נתפסות,

    לא מעט פעמים אני תוהה לעצמי (גם בנוגע להרכבים נוספים )

    איך זה שחברה כה מוכשרים נשארו איכשהו בגדול רק עם להיט אחד מוכר.

      26/11/08 11:28:

    צטט: orbale 2008-11-26 01:36:37

    עוד משהו קטן,

    הלהקה החלה את דרכה כלהקת החימום של ג'פרסון איירפליין, הדורז והגרייטפול דד.

    לדעתי הם הנציגים היחידים מאמריקה שהשפיעו על המטאל בזמנו ( חוץ מביג ג'ימי כמובן) - אגב אז לא היה המושג מטאל אלא הארד-רוק

    לגבי אמריקאים, בגדול נראה לי שאתה צודק, אם כי הייתי מוסיף גם את גראנד פאנק .

    צודק גם בנוגע לכך שאז, בזמן אמיתי, קראו לזה רוק כבד , אך היום בדיעבד כבר נוהגים לקרוא לזה מטאל.

    לי אגב בכל זאת יש בראש איזו הבחנה בין שניהם, לא יודע אם היא מבוססת "מדעית" אבל שלי.

     

     

      26/11/08 11:22:

    צטט: orbale 2008-11-26 01:26:47

    חחח...מאיזה אוב העלית אותם?

    זה השיר היחיד שלהם שהכרתי

    מסכים איתך לגבי האינסטרומנטליה המובחרת בקטע הזה.

    שני דברים שיש לציין לגבי הלהקה הזו:

    1.  האלבום In-A-Gadda-Da-Vida הצליח כל כך במכירות עד שהומצא בשבילו מושג חדש שנקרא אלבום פלטינה.

    2. הלהקה שהייתה בשיאה באותם ימים החלה להופיע עם אומנים גדולים כמו הנדריקס, ג'ופלין וקינג קרימזון ואף הוזמנה להופיע בוודסטוק אך לא הספיקה להגיע לפסטיבל בגלל שנתקעה בשדה התעופה.


    אכן שם השיר הוא שיבוש מסומם של המלים המקוריות - פסיכדליה או לא?

    בטוח שתסכים אתי שמה"אובים" האלו באו לא מעט בשורות להמשך.

    בנושא וודסטוק קראתי על כך.

    נושא הפלטינה , האמת לא ידעתי שבא משם.

    אני יודע שהאלבום היה אחד הנמכרים בכל הזמנים.

     

      26/11/08 11:06:

    צטט: @אורית 2008-11-26 00:40:48

    וואו,מדהים שהבאת את זה,כי ממש לפני כמה ימים התחשק לי להוריד את האלבום הזה.

    ה-17 דקות האלה היו המנון עבור קומץ חברים עוד כשלמדתי ביסודי,ובוני אם....ממש לא....:-)

     

    כנראה קורא אותך ואת חשקייך...

    מסכים על ההמנון, יש כאלו שהספיקו הרבה בגרסה הארוכה....

    מסכים על בוני אם.

     

      26/11/08 01:45:

    עוד משהו קטנטן:

    תוך שנה נמכר האלבום בלמעלה משמונה מיליון עותקים, כמות בלתי נתפסת באותה תקופה,In-A-Gadda-Da-Vida היה במצעדים 140 שבועות, ונמכר עד היום ב-25 מיליון עותקים!!!

      26/11/08 01:36:

    עוד משהו קטן,

    הלהקה החלה את דרכה כלהקת החימום של ג'פרסון איירפליין, הדורז והגרייטפול דד.

    לדעתי הם הנציגים היחידים מאמריקה שהשפיעו על המטאל בזמנו ( חוץ מביג ג'ימי כמובן) - אגב אז לא היה המושג מטאל אלא הארד-רוק

      26/11/08 01:26:

    חחח...מאיזה אוב העלית אותם?

    זה השיר היחיד שלהם שהכרתי

    מסכים איתך לגבי האינסטרומנטליה המובחרת בקטע הזה.

    שני דברים שיש לציין לגבי הלהקה הזו:

    1.  האלבום In-A-Gadda-Da-Vida הצליח כל כך במכירות עד שהומצא בשבילו מושג חדש שנקרא אלבום פלטינה.

    2. הלהקה שהייתה בשיאה באותם ימים החלה להופיע עם אומנים גדולים כמו הנדריקס, ג'ופלין וקינג קרימזון ואף הוזמנה להופיע בוודסטוק אך לא הספיקה להגיע לפסטיבל בגלל שנתקעה בשדה התעופה.


    אכן שם השיר הוא שיבוש מסומם של המלים המקוריות - פסיכדליה או לא?

      26/11/08 00:40:

    וואו,מדהים שהבאת את זה,כי ממש לפני כמה ימים התחשק לי להוריד את האלבום הזה.

    ה-17 דקות האלה היו המנון עבור קומץ חברים עוד כשלמדתי ביסודי,ובוני אם....ממש לא....:-)

    0

    היה כבר IRON לפני ה- MAIDEN

    16 תגובות   יום שלישי, 25/11/08, 23:51

    IRON BUTTERFLY - IN-A-GADDA-DA-VIDA

     


    עוד הצדעה אישית שלי ללהקה מיוחדת , מסגנון הרוק הפסיכדלי, עם יסודות מוקדמים של מטאל וקריצות של פרוג , שהחלה את פעילותה במחצית השנייה של שנות ה- 60.

    ההרכב מסווג בין היתר בקטגוריית להקות "להיט אחד" , זאת למרות שהיו להם גם דברים נוספים ואני אישית לא הייתי  מזכיר אותם ואת השיר המדובר בנשימה אחת עם חלק מלהקות אחרות שברשימה ההיא.

    מדובר בשיר In-A-Gadda-Da-Vida מאלבום באותו השם .

    שמו של השיר במקור היה  in the garden of Eden . 

    הסיפור מספר שסולן הלהקה שהגיע מסטול לחזרות , החל "לעלג" תוך כדי שירה את המילים ומה שיצא כנראה מצא חן בעיניהם.

    יש גם גרסאות נוספות ל"שיבוש" אך כולן איכשהו נוגעות ל "חושים לא צלולים" די הצורך של מישהו מהם.

    האלבום עם הגרסה המקורית יצא בשנת 68  ומשך השיר בגרסתו המלאה היה 17 דקות! ומילא צד שלם של האלבום.

    כמה ימים לאחר מכן יצאה גרסת הסינגל, הקצרה יותר.

    בשנת 70 יצאה הגרסה הארוכה של השיר בהופעה חיה.

    שימו לב לקול המיוחד של הזמר שהוא גם קלידן הלהקה.

    לשיר מיוחסת חשיבות רבה בהיסטורית הרוק משום שיחד עם דברים שעשו אז הנדריקס ונוספים, סימנו הללו בעיני רבים את תחילת המעבר מפסיכדליה למטאל.

    השיר כוסה בהמשך על ידי כמה הרכבים. 

    מצרף לינקים גם לגרסה הארוכה, שם אולי ניתן לראות יותר את אותם יסודות של נגינת מטאל ופרוג .

    בעיני יש שם קטעי נגינה אינסטרומנטלית מהמובחרים. (מורכב מ-2 חלקים ) . 

    http://www.youtube.com/watch?v=kdFOvTMJFTM&NR=1http://www.youtube.com/watch?v=Nu3WXX4vLws&feature=related  

    וזה מה שעשו מכך המטאליסטים מסלייר.

    http://www.youtube.com/watch?v=2uSKxQmnYtc&feature=related  

    ועד כמה שזה ישמע ביזארי גם בוני אם כיסו את השיר (ויש אולי שיגידו, אכן "כיסו" )http://www.youtube.com/watch?v=3_fMc03Ko8A   

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      clear1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין