כל האהבות כולן...
אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...
פוסטים אחרונים
- בחזרה למילים 6/11/10
- מסיבת יובל 7/5/10
- יומן מסע 26/3/10
- מהמרחקים 1/3/10
- תרקדי 23/2/10
- שיר נבואי קוסמי 3/2/10
ארכיון
אבא
הרגשתי כאילו כל האויר, הכוח, החיים, נשאבים לי מהגוף. איך יחד איתו אני דועכת.
ככה הייתי מחוברת עם האיש היקר הזה שקראתי לו - אבא.
אבא שלי היה הקוביה שנמצאת באמצע הקוביה ההונגרית של חידת חיי. אהבתי אותו בטירוף. היינו דומים נורא, חברים טובים.
אנה פרנק כתבה ביומנה משפט שנחקק בי מגיל מאד צעיר. היא כתבה: "אני יכולה לדבר עם אבא על הכל רק לא על אמא".
את הקוביה ההונגרית שלי בגלל מורכבותה יכולתי לפתור רק לאחר מותו, כשהרשתי לעצמי סוף סוף לכעוס עליו, לראות את התמונה האמיתית, בלי ליפות אותה למענו.
אבא שלי היה חלק משמעותי ביותר במי שנהייתי. הוא היה איש מדהים, כריזמטי, מצחיק, אהבתי אותו מאד. חיכיתי כל חיי שיאמר לי שהוא גאה בי, שהוא אוהב אותי, שהוא שמח במי שנהייתי.
אבא לא ידע להגיד את מה שהייתי צריכה. השנה סלחתי לו, סלחתי לי על השנים המבוזבזות.
לעולם אי אפשר לדעת מה משמעותו של אדם בחייך, עד שהוא לא נמצא בהם יותר. אבא, אני מתגעגעת. |
תגובות (88)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פוסט מרגש ואכן ההורים שלנו הם בני אדם כמונו.
גילוש יקרה,
אבא הוא דמות משמעותית ביותר בחייה של כל בת.
לכן התחברתי כל כך לשירך. גם לי אבא שלי היה
מישהו שתמיד יכולתי לסמוך עליו. חבר טוב. גם
הוא לא תמיד ידע לומר לי את מה שרציתי לשמוע.
אבא שלי סובל בשנים האחרונות מירידה בזיכרון
והוא הולך ונעלם לי. אני פחות יכולה לפנות אליו
בבקשת עיצה. אני יותר צריכה לטפל בו כמו בילד קטן.
אכן עצוב... אבל זהו מעגל החיים. צריך לקבל הכל בהשלמה.
כל טוב לך,
טלי
שלום לאמא של טל
אתמול במקרה גיליתי אותך מעל במה זאת
חיפשתי את מילות השיר
"קום תהיה מה שבא לך"
והסתקרנתי לקרוא עוד מעט ממה שאת כותבת
כל מה שהספקתי לקרוא ריגש אותי עד לרמה של לחלוחית בעיניים
עכשיו הקישור אליך עלה לדרגה של דרך קיצור על המסך
יישר כוח, מאחלת לך שתמצאי את האחד והיחיד שאת מחפשת
אני בטוחה שהוא יימצא בזמן הנכון לשניכם
צלילה
מצמררות המילים שלך
נשמע שזו היתה אולי השנה הכי משמעותית בחיים
גילה חדשה נולדת
נשיקות יקירה
תודה על המילים שלך, שכל כך יודעות לגעת, ועל החושים שלך, שכל כך יודעים לזהות
תודה גילה.
על כל מילה שנחקקה בפוסט שלך.
על מה שהצלחתי לקרוא ולקחת לעצמי מבין השורות.
זכרו קיים בך, כך שהוא איתך.
מחבקת.
תודה גילה, שותף לתחושות לכאב שלך.
אכן לפעמים אנו לומדים על חשיבותם של אנשים בחיינו רק כאשר הם חסרים וחבל.
תהליך הסליחה מאפשר לנו לקבל את הדברים....
ולהסיר את ההתנגדות שלנו....
וההתנגדות יוצרת לנו פערים בתוך עצמינו...
אז טוב לסגור פערים עם אדם יקר...יקר מכל...אבא.
קראתי את הפוסט מס' פעמים ובכל פעם מחדש, דמעתי.
אבא שלי, עם כל הריחוק שלו, מאד יקר לי ויודעת שצריכה להגיד לו את זה הרבה, כי אי אפשר לדעת...
נגעת בי במילים.
גם אני מתגעגעת אל אבי גילה,
חיבוק
}[
לעולם אי אפשר לדעת מה משמעותו של אדם בחייך,
עד שהוא לא נמצא בהם יותר.
אני קורא אותך ומרגיש את הכאב,
רק היום הייתי באזכרה של חבר שלי.
נלקח לעולמו בגיל 32, כל כך צעיר,
כל הזמן כעסתי עליו, אף פעם לא הבנתי למה הוא עושה את זה ואת זה...
מה מניע אותו? למה ההתנהגות הזאת?
לכל אחד מאיתנו יש מטען שהוא סוחב על גבו, לפעמים אנחנו מדברים על אנשים כאילו אנחנו מכירים אותם
אבל בעצם אנחנו לא יודעים כלום!
ריגשת אותי מאוד,
והכי חשוב שהגעת לתובנות האלה.
תודה רבה על ששיתפת.
מתגעגעת
סולחת
אמרת
הכל
אפרת*
גילוש והכאב ניכר.
לא קל לאבד הורה
זה כאילו חלק ממך הלך ולבלי שוב.
לפחות הזכרונות נשארים
וזה לא מנחם ולא מקטין את הגעגוע
אבל מתנחמים שלפחות היגיע לזקנה.*
כנראה מנטליות הונגרית-אבהית
גם מה שאני שמעתי ממנו כילדה זה
תהיי כמו
למה את לא כמו
תעשי כמו
...
ולמרות זאת כמה שהוא יכול היה לאהוב - בעקבות מחנות הריכוז והעבודה - הוא אהב אותי
קרוב לודאי שכך גם האבא שלך - אנחנו כנראה קיבלנו אתהשיעורלסלוח ולהניח מאחורינו
ב ה צ ל ח ה
שבת שלום וחודש מוצלח
אני יכולה רק לשלוח לך חיבוק חזקקק.
וזה מה שאני עושה.
גילה,
הסליחה היא דרך מצויינת להמשיך הלאה בחייך
לא כולם יודעים להביע במילים את מה שמרגישים
אני בטוחה שאבא שלך עשה ואמר את מה שהיה יכול הכי טוב שידע
יעל*
כתבת מאד מרגש!
שולחת לך חיבוק.
גילוש יקרה,
המחילה והסליחה הינם חלק בלתי נפרד מהצמיחה האישית...
היום , אני בטוחה שאת כבר לא זקוקה לחיזוקים כי את יודעת מה את שווה.
והום אד וודאי מבינה שזה מה שידע אביך לעשות וזה מה שקיבל מהוריו.
אני שמחה שלמדת לחבק את החולשות שלו.
ממני בהמון אהבה,
***ציונה***
אחרי יום מתיש רגשית,
הגעתי למסיבה של הקשתים
לרקוד. אספתם אותי אליכם.
חיבקתם אותי.
חזרתי מאוחר וישבתי לקרוא
את התגובות. התרגשתי.
בטוב וברע,
בשמחה ובעצב.
אני פה בשבילכם, כמו שאתם
בשבילי. תודה. תודה
ויום נפלא.
גילוש - לעיתים אנחנו חיים בסוג של כעס על אנשים משמעותיים בחיינו.
הכעס נובע מכך שאין ביכולתנו לקבל אותם בדיוק כפי שהם. אנחנו רוצים שהם ישתנו. רוצים שיהיו מה שלעיתים גם אנחנו לא מסוגלים להיות.
אהבה אמיתית משמעותה לקבל את מי שסביבנו בדיוק כמו שהוא.
רק אז מגלים שבכל אדם יש המון דברים מדהימים. אז מבינים שלסלוח להם זה בעצם לפתוח לנו אפשרויות חדשות.
כתיבה נהדרת ובעיקר מרגשת.
גילוש יקרה
כולי איתך!!
בטח שאביך מלווה אותך בחיוך משמה למעלה, ועוקב בשמחה אחרי הצלחתך.
חיבוק
זאב
האנשים הקרובים ביותר לנו הם
המורים שלנו לחיים ואנחנו שלהם.
גם אחרי לכתם הם עדיין כאן. בנו.
ואנחנו מעבירים את זה הלאה.
זו דרכו של עולם.
שסופו המאבק שלנו עם עצמינו בתהליך ההתפתחות
מגולם לפרפר (-:
מבינהhttp://cafe.themarker.com/view.php?t=259988
גילה יקרה
באמת אובדן
ובמיוחד שלא הצלחת לישר איתו קו
בעודו בחיים,
אבל אני בטוח שסגירת הקצוות עכשיו, הסליחה וההכרה לאחר לכתו
יתן מנוח לנפשך,
ומי יודע
אולי גם הוא שומע ויודע ורואה עכשיו
את מה שהוא לא ראה בחייו,
תודה גילה על השיתוף
עמי *
פוסט אמיתי מרגש וכנה
ולא אוסיף דבר*
נראה איש טוב....עיניים טובות....
שולחת לך חיבוק
עצוב.
כתוב עם כל- כך הרבה רגש ואהבה.
היה לך קשר מיוחד איתו וזה ברור שאת מתגעגעת.
איתך בכאבך
אהובה שלי
כל כך אוהבת אותך
ואת מילותייך
תראי איזה גדולה את
ואיך ניצחת את החיים
"שהוא שמח במי שנהייתי. "
היקום כולו שמח במי שנהיית.
משתתפת בצערך גילה יקרה
ריגשת אותי בכתיבתך
סליחה לעצמך זה החשוב
ההבנה היא המביאה אותנו לסלוח ולמחול
בטוחה אני שסגירת מעגל זה תביא מנוחה לך
וגם לזכרון נפלא של אבא שלך..
כן הוא שם במרומים מעל נח ושלו עכשיו היי בטוחה בזה.
חיבוק לשנה על אביך..
רגשות רבים ממילותייך,
מילים ממך עצמך, מבפנים,
מילים שאנו צריכים להקשיב להם ולהפנימם,
להבין מה אומרת הסליחה,
מה מילה זאת נותנת לנו, לליבנו ולהרגשתנו.
עם כל העצב שבפוסט ליד השמחה של הסליחה
אומר לך אני תודה על עוד דבר ללמידה.
תודה ואיתך
גיל
מרגש וכואב
אבל זיכרון טוב ,תחושות ורגשות אלו הן הדברים שאנו זקוקים
ואלו הדברים שנשארים
ריגשת בי יקירתי
המילים שלך כל כך נוגעות
יש תובנות שמגיעים אליהם באיחור.
*
אני צריכה ללמוד מהשיר הזה וליישם.
תודה!
"רק כשהעץ מוטל על הקרקע,
מתברר כמה גבוה הוא היה..."
(מתוך שיר של חוה אלברשטיין)
הוא נראה איש מיוחד
מאמינה שעשה כמיטב יכולתו
מאמינה גם שאנחנו בוחרים את הורינו
רואים שהוא היה איש טוב לב. העיניים שלו מדברות בעד עצמן
ולמי מאיתנו אין נושא פתור עם ההורים??
מדהים כמה חלל הם משאירים, ההורים שלנו!
גילגוש, יש דברים הרבה יותר חזקים מאיתנו בחיים, דברים שקורים, ואין אנו יכולים לשנותם והמות הוא אחד מהם.
לצערי, יודעת מהבטן על מה את כואבת.
מחבקת אותך, וכל כך מבינה...
יהי זכרו ברוך
*
קשה לאבד אדם אהוב...
יהי זכרו ברוך..
כוכב של סליחה תבורכי
נשמתו תנוח בשלום בגן עדן
לעולם אי אפשר לדעת מה משמעותו של אדם בחייך,
עד שהוא לא נמצא *
ת.נ.צ.ב.ה.
אחת המעלות שלנו זה לסלוח, הסליחה באה ממקום נקי טהור עם רצון "לנקות את השולחן"
לא להשאיר מאחור משקעי העבר .
אני מבינה שהיום זה היום.
מחבקת אותך גילה
ומברכת אותך על
סגירת המעגל.
אוהבים את ההורים על כל מה שהם בשבילנו
ויחד עם זה יש דברים שחסרים,
יש ציפיות שלא הוגשמו
יש דברים לא מפוענחים
יש דברים שאנחנו זוכרים כפי שאנחנו חווינו אותם
ורק לאחר זמן יכולים לראות אותם מזווית אחרת.
ותמיד נשארים הגעגועים והאהבה
והכמיהה לעוד חיבוק אחד
גילוש,
מאוד התרגשתי לקרוא את הדברים שכתבת
צר לי
אין הרבה מילים
שתהיה לך נחמה והשלמה
את יודעת הזכרונות מהם לא מתעמעמים כי אם משנים צורה והרי אין יום שלא חושבים על היקר שנפטר
אופיר
הסתכלתי בו, בעיניו הטובות
ואני יודע
בתוך תוכו הוא אמר את זה
הוא אהב אותך, הוא היה גאה במי שהפכת להיות
הוא
רק היה בטוח שזה ברור לך...
מכירה את זה
כאב שתמיד מלווה
וגעגועים שלא נרגעים
איתך....
גילוש
יהיה זיכרו נוכח
גילוש!
מזדהה עם מילותך
ויודעת שלסלוח זה
לסלוח קודם כל לעצמיך
לא ממש מסכימה עם הפיסקה האחרונה שלך
אבל, לאבא כזה מגיע כוכב
רונית
מבין אותך מאד, גילוש.*
בהיעדר אדם, מורגשת נוכחותו החסרה ביתר שאת.
קשה וכואב.
באהבת הקרובים לך - תנוחמי.
יום טוב !
שולחת חיבוק לחיזוק
גילוש יקרה
פניו של אביך כל כך מוכרים לי, אינני יודעת מהיכן, אני מרגישה את פניו כאילו הכרתיו בעבר. פניו הטובות מלוות אותי כל היום. אני בטוחה שפגשתי אותו בעבר. ואני מסכימה איתך לגבי המשפט החכם המסיים את מחשבותייך
לעולם אי אפשר לדעת מה משמעותו של אדם בחייך,
עד שהוא לא נמצא בהם יותר.
אבא,
אני מתגעגעת
אותו דבר הייתי כותבת על אמא ודודתי אסתריקה שאינן עמי. הַחֶסֶר שלהן מורגש ביום יום כל כך חזק ועצום.
תודה לך. אחזור אליך בפרטי. חייבת לדעת מאין אני מכירה את אביך.
מרגש מאוד!!
לבי אתך!!
יהיה זכרו ברוך!!
שי
עצוב וכואב
חיבוק ממני
ללא ספק אנחנו נשארים הילדים של ההורים שלנו גם כשאנחנו כבר הורים או אפילו סבים וסבתות. הצורך והכמיהה להכרה שלהם בנו תמיד נוגע במקומות מצוקלים ופצועים ומתברר שאצל הרבה מאוד אנשים.
זכית לאהבת אב , לקשר נפלא אם כי לא אמר את שציפית...את הרי יודעת כמה הוא אהב אותך.קיבלת באהבה שלו את היכולת לתת הלאה.
ואני מחיי יודעת שאהבת אב ואם הם לא מובן מאליו.
מחזקת אותך מכאן..
עצוב.
עצוב מאוד.
מייד מתקשר להוריי להגיד להם כמה אני אוהב
וכמה הם חשובים לי
תודה לך
טוב שסלחת וסגרת מעגל
יהיה זכרו ברוך
נוגע
חיבוק
יהי זכרו ברוך
גילה יקרה
אבא שלך גבר חתיך מאוד
כריזמטי ומרתק ...
נראה כאילו ידע לחיות ,
כאילו חיי את חייו במלואם
מבינה את החסרון שהותיר אצלך
בלכתו .
יהי זכרו ברוך
אמן
*
כמה שהפוסט שלך מרגש
יהי זיכרו צרור בצרור האהבה
שמחה שסגרת מעגל יקירה.
ונשארת אוהבת מאוד.
אחזור להאיר,
איריתה
"ביאסת" לי את הבוקר, עם האנלוגיה שלי...
לא נורא. באמת לא.
כאילו כתבת עלי ועל אבא שלי, רק לא בהונגרית.
רואים כי היה משכמו ומעלה אבא שלך.
ואני מצאתי שגעגעוגים הן דרך נהדרת להיות איתו שוב, לא נלחמת בהן,
נותנת להן לחדור לתוכי.
כמה מרגש .
אנחנו לפעמים זקוקים מההורים
בדיוק למה שהם לא יכולים לתת .
כי לא בגללינו הם לא יכולים ..
אלא בגללם .. בגלל חינוך .. ומה שעברו בחיים ..
ותקופה אחרת .. ונורמות התנהגות שונות ..
חיים שלמים עוברים בנסיון להוציא מהם איזה משפט שחסר לנו לשמוע ..
אבל זה שם .. זה רק לא נאמר כלפי חוץ לחלל האויר ..
אני בטוחה שהוא היה גאה בך ..
ואהב אותך בדרכו שלו ...
יהי זכרו ברוך .
גילוש היקרה
אין אין ..
כמו אבא.
מחבקת אותך
מבינה כל כך
לולי
יום קשה אצלך היום.
מחזקת ומחבקת, הכי הכי.
כמו שאנו סולחים לילדים שלנו על מעשיהם כי הם הילדים שלנו
ככה אנחנו צריכים להבין ולסלוח להורים שלנו כי הם ההורים שלנו ובזכותם אנו כאן
כוכב לזכרו של אביך *
גילוש
ריגשת כל כך
כואב כל כך..
לאביך עיניים
אוהבות
ואמיתיות..
לרגעים מאושרים יותר
באהבה ורד
היי גילו"ש. מרגש מאד.
שמחה שמצאת בתוכך את הסליחה.
גם לי שנים רבות היה חשבון פתוח עם אבי, אבל עם השנים
יכולה להסתכל עליו, על כל מי ומה שהוא עבורי. לקבל ולאהוב.
לאהוב מאד ולראות שעם כל מה שלא אהבתי/אוהבת, עדיין
זה אבא שלי. כל כך כל כך שלי ועבורי.
ומנקודה זאת יכולה רק לייחל, שאזכה לבן זוג, שיהייה
כל כך שלי ועבורי, כפי שאבא שלי לי (חתיכת דרישה...).
נשיקות ליום יפה, יעל.
כל כך יודעת על מה את מדברת
למרות שאבא שלי עדיין איתנו
נגעת בי לעומק וריגשת אותי מאד מאד
שולחת לך חיבוק
גילה,
אני אוהב לקרוא את מה שאת כותבת זה נותן הרבה חומר למחשבות עלינו ועל ילדינו,
ממש ריגש אתי מה שכתבת.
הפוסט שלך העלה בי מחשבות על האפשרות להיות חברים של ילדינו, או של הורינו מהצד השני.
למעט מקרים יוצאי דופן, כולנו מאוד קשורים ומעריכים את ההורים שלנו, אבל הרוב המכריע לא מצליח בשנות בגרותו להיות נוכח בחיים של ההורים כי עסוק בבנית המשפחה החדשה שלו, הוא גם בעצם חוסם איכשהו את ההורים מלהיות שותפים מלאים לאותה משפחה, הוא רוצה לעשות הטעויות בעצמו, בלי שיגידו לו "לנו יש נסיון בזה".
זה גורם להורים מסויימים לנסות להיות חברים, ביחוד כשהם רואים שלחברים תמיד יש לך זמן.
אני מקווה שזה לא מאוחר מדי כדי להיות קצת יותר חבר של ההורים, לתת להם את התחושה שאתה רוצה אותם בחייך ולא ההפך.
שלא תדעי צער, רק שמחה ושמחה !
כאבתי והתרגשתי יחד איתך. תודה לך ויום נעים !
אחח הזכרונות....כואבות מבינה אותך היטב! לפעמים גם בנו הילדים לא תמיד יודעים לומר שאנו אוהבים
וכשהם כבר אינם איתנו ..אנו כואבים שלא תמיד אמרנו להם שאוהבים אותם ותודה על כל מה שעשו למעננו
מזי
גילה בוקר טוב
היות וחוויתי זאת פעמיים אחר כל הורה שנפרד מחיי, צימררת אותי במילותייך כשחשתי לפתע עם עיניים עצומות כאילו אני אומר זאת. אשרייך שהוצאת זאת. מעתה ההתמודדות האישית עם האובדן תהיה שונה .
היי חזקה וכל טוב לך מיואב
גילוש יקרה
אני בטוח שהוא גאאה בך ,
יש אנשים בעיקר בני דורו ,שקה להם להגיד , להתבטא ,,,
זכית , זכית לאהבת אב , ולהרבה שנים איתו , זה לא מעט
והעיקר שאת שלמה עם עצמך !!!!!
חיבוק חזק לבוקר טוב !!
כמי שמתמודדת בימים אלו עם אבא חולה...
מי כמוני מזדהה עם ליבך במילים...
הדס
לסלוח פרושו לשחרר את הכאב...
טוב ששיחררת...
ואף אחד לא מושלם
(גם לא האבא שלנו שנראה כמו חצי אלוהים בילדותינו)
הבטתי בתמונה, אתם בהחלט דומים....
יפה שלי,
או-ףףף על הבוקר עשית לי צמרמורת ...
לא ידעתי... את זה.
בזכותך - אני נוכחת לאהבה שלי לאמא ואבא שלי
מ מ ש ע כ ש י ו
העיקר שסלחת
זה מה שהוא היה רוצה
כך הוא ינוח על משכבו בשלום
והגשמת חייך - זו תהיה הוכחה לכך
שהוא עשה עבודה טובה ..
יהיה זכרו ברוך .
השלב החשוב בהתבגרות האמיתית: לסלוח להורים על מה שהם.
לסלוח ולקבל.
רק אז אפשר לצמוח.
תודה על הפוסט היפה.
גילגוש
ועכשיו בקריאה שניה
רק נפתחה לי התמונה
ואותו מבט בעיניים -
מבט טוב
כך בעיניי
וראי למה התחברתי כל כך
http://cafe.themarker.com/view.php?t=742368
גילגוש -
לסלוח, לסלוח
מרגש הפוסט
ותמיד יהיו הגעגועים
לאלו שאינם עוד איתנו
כל רגע שעובר - הגעגוע מתגבר
וככל שעוברות השנים
מתגברים להם הגעגועים
ועם הפוסט שלך, אסע לי לעבודה
ובטוח שבדרך אהרהר
ואחשוב על אבי
תודה.
(אזלו כוכביי)