כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    זו לא אני זו היא

    כל הכתוב בבלוג זה הינו פרי מוחה הדמיוני של הכותבת ואין ליחס לו כל משמעות. כל קשר בין הכתוב למציאות הינו מקרי בהחלט. הכל מומצא, גם הסיפורים האמיתיים.

    0

    בן כלב

    137 תגובות   יום רביעי, 26/11/08, 12:20

     

    ידעתי שהוא זה שדרס את חומי. ראיתי לו בקצה של העין את הדמעה מתייבשת.

     

     

    חומי היה הכלב שלי במשך שבע שנים. הוא זה שהפיג את רגעי הבדידות וחלק עימי את סודותיי. הוא אימץ אותי באמצעות המבט הסובל שהיה בעיניו. מבט מתחנן, כזה שאי אפשר לסרב לו. ידעתי שבגלל שבאמת היו לו חיים של כלב הוא יוכל לאהוב אותי ללא תנאי.

    באמצע הלילה שמעתי בום וצרחה מחרידה. ידעתי שמשהו לא בסדר. רצתי מבוהלת מהמיטה אל הכביש שצמוד לביתי, לבושה בפיג'מה צעקתי אל חומי. לפתע ניגש אלי בחור עם עיניים כחולות מבועתות ושאל "את מחפשת אותו?". ראיתי את חומי שפוך על הכביש. עמדתי מולו קפואה מבלי להוציא הגה.

    "אני ראיתי הכול" הוא אמר בקול רועד. "הכלב שלך קפץ לכביש, ממש נכנס לו בין הגלגלים. הנהג ניסה לעצור אבל לא ממש הצליח. לא היה לו סיכוי לחומי שלך. חבל דווקא נראה כלב נחמד" אמר והשפיל מבטו.

    "והנהג?" שאלתי.

    "תאונת פגע וברח. הוא ברח. אני נסעתי לצידו, ראיתי הכול" אמר בלחש.

    "את רוצה שאעזור לך לפנות אותו?"

    "כן תודה, נקבור אותו בגינה מתחת לעץ החרובים" עניתי.

    עמדתי בוהה בחומי בזמן שהבחור חפר בור קטן באדמה. שתקתי, לא אמרתי מילה.

    "את רוצה להיפרד ממנו? להגיד מילים אחרונות?" שאל בזמן שכיסה את הגופה.

    "בן כלב, הלכת והשארת אותי לבד" סיננתי בכעס ופרצתי בבכי.

    עשר שנים היינו ביחד ומעולם לא דיברנו על אותו הערב. בכל פעם ששאלו איך הכרנו המצאנו סיטואציה רומנטית אחרת. את התמונות של חומי הוא שם במעטפה חומה ודחף עמוק במגירת האלבומים כדי שלא יצטרך להתמודד עם המקרה. אם בטעות נתקלנו בתמונה שהשתרבבה היינו מסתכלים אחד על השני בלי לומר מילה ומבודדים אותה מן הערימה. הוא מאוד אהב חיות, מאז המקרה הפך צמחוני, אבל מעולם לא הסכים לאמץ חיה. בפעם היחידה שהעזתי להעלות את הנושא הוא אמר במבט מושפל "לא רוצה להיקשר לשום דבר מלבדך. את מספיקה לי".

      

    כשקיבלתי בדואר את הזימון לדיון הגירושים הראשון לא הופתעתי, ידעתי שיש לו מישהי אחרת. ישבנו קרוב אחד לשני מול שלושה רבנים. מזה זמן רב שלא ישבנו כל כך קרובים. כשנשאלנו מהי העילה לפירוק הנישואים סיננתי "הוא רוצח, ידעתי שהוא זה שדרס את חומי. ראיתי לו בקצה של העין את הדמעה מתייבשת".

     

    בן כלב, הלכת והשארת אותי לבד.

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (135)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/6/12 16:29:
      זה סיפור דמיוני, נכון?
        11/10/10 09:23:
      חזק!
        22/9/10 08:48:
      צמררת אותי ,פוסט חזק !
        6/5/09 11:36:

      צטט: arsawhat@ 2009-05-06 11:34:35

       

      בהתחלה זה צלצל לי כמו "הרצחת וגם ירשת"

      אחר כך, נשמע כאילו בא לרצות את עונשו ל-10 שנים בתענית וסיגופין עם פולניה מהשורה ויצא לחופשי

      מצחיק - הלך כלב בא בן כלב. מי הבא בתור?

      יפה יפה - כל כוכבי השמיים בשבילך 

      ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

      ולהמלצה הספרותית של השבוע "לב כלב" של בולגקוב

       

       

        29/12/08 23:53:

      שרשירית

      אין עליך.. אין.

      את ממש מעצבנת אותי עם הכשרון שלך לכתוב כל כך אמיתי ומעניין וחודר ומשובב ועוד הייד נטוייה.

      תעשי לי טובה.

      די מספיק.

      תודה.

      רן.

       

        14/12/08 08:57:


      תראי,

      אני תמימה הייתי ותמימה אשאר,

       

      למה את חושבת שזה הוא

       

      שפגע בכלב?

       

      לא יכול להיות שזה מישהו אחר?

      שפגע וברח?

       

      ואם זה הוא,

      אז למה לא הודה?

      או שאולי כן?

       

      ואם זה לא הוא אז למה לקרוא לו רוצח?

       זאת היתה תאונה.....

       

      ואם הוא רצח לך את האהבה....

      זה כבר סיפור אחר....

       

      אני פה האמת

      קצת התבלבלתי......

       

      מה שכן

      את מיוחדת,אין ספק.

       

        13/12/08 22:45:

      איזו כתיבה מדהימה. נגעת.

       

       

        9/12/08 13:07:


      עדיף כלב, מאשר חבר כלב...

        4/12/08 22:59:

      בקיצור מאמי - החלפת חיית מחמד אהובה 

       

      באחרת..

       


      והרי את יודעת שאין כמו המקור קריצה

      בלי כל קשר - את ג-ד-ו-ל-ה!! (דביק מדי בשבילך בובה?)

       

        4/12/08 22:38:


      איזה תאורים

      איזה התרחשויות

      מפרגן לך

      בשלב זה רק בכוכב

       

        4/12/08 21:31:
      אבל אפילו אם זה לא היה הוא שדרס אותו, איך יכול היה לקרות משהו טוב עם בנאדם שלא מדבר איתך על ערב שבו איבדת כלב שחי איתך שנים? לאבד כלב זה לא צחוק, כשחיים עם כלב שנים כבר לא מתייחסים אליו כאל "משהו" אלא כאל מישהו שהוא חלק מהחיים שלו והמוות שלו הוא אובדן. ברכות על הגירושין.

      חומי

       

      זרקת אותי לגיל שבע או שמונה

       

      היה לי לוקי אחד קטן ומתוק

       

      אהב לרוץ אחרי מכוניות

       

      אחת תמיד ניסתה לדרוס אותו

       

      הוא תמיד הצליח לברוח

       

       

       

      יום אחד ישבנו אני והוא

       

      לוקי היה רגוע שלא כהרגלו

       

      שכב מטר ממני קצת לפני הפס הצהוב הכביש

       

      והינה מגיחה למה מכונית וממש בכוונה דורסת לי אותו

       

      מכונית של איש שלא אהב את לוקי שלי

       

      אבא אז העשים אותי בחוסר השגחה

       

      בימים ההם רק את לוקי אהבתי

       

      בן זונה שכמותך, עכשיו אשאר לבד . רק זה מה שיצא מפי או דממת מוות

        1/12/08 03:56:

      אני לא יודע מה להגיד..

      כוכב אולי ?!

        1/12/08 01:35:

      גם אם זה אמיתי וגם אם לא

      אהבתי....

      הכאב המתוק

      *

        30/11/08 20:04:

      כתוב מקסים. תקבלי כוכב אם תעני: אמיתי / לא אמיתי (חייבת לדעת...)
        30/11/08 16:37:

      כלב? כלב זו לא קללה ולא עלבון

      מי שרוצח על הכביש הוא לא כלב הוא זבל

        30/11/08 15:05:

      תמיד העדפתי כלבים על בני אדם.

       

      מצויין

        29/11/08 23:34:
      יהי זכרם ברוך .
        29/11/08 23:25:


      בררררר.....

      איזו כתיבה מדהימה!!!

      שיהיה שבוע טוב!

        29/11/08 10:58:
      * כתיבה מעולה אהבתי שבת שלום
        29/11/08 10:45:
      בן כלב אמיתי..


      קשה לי לנשום.

       

        29/11/08 00:12:

      אנו   איתך

      את לא  לבד

       

      נשיקהרגוע

        28/11/08 20:40:

      כתוב בכשרון,,

         זה סיפור על בגידה או על כלב?

        28/11/08 18:20:


      מעולה

       

      חומי זה שם מעולה

        28/11/08 17:59:


      איזה בעל כלב!

       

      (ועוד סיבה לשנאת הגבר...)

        28/11/08 17:10:

      בטח לא הראשונה שאומרת לך..(אבל מה אכפת לי)

      יש לך כתיבה מדהימהההההההההההחיוך

        28/11/08 15:48:


      את כותבת מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם

       

      ממש להתאהב בכתיבה ובמה שעומד מאחוריה, הרעיונות

      בעיניי מדהימים.

       

      ******** הלוואי ויכולתי לככב יותר מאחד!

        28/11/08 15:27:
      מרגש מאוד
        28/11/08 12:38:

      צטט: שרשירית 2008-11-27 09:19:10

      צטט: forte nina 2008-11-26 14:10:09

      אז מה את אומרת שרון?

      שאת היית גם תאונת פגע וברח שלו.?!מופתע

      זה מה שאת אומרת?!

      תאונה של 10 שנים?

      ביני לבין עצמי,תהיתי:

      האם הוא חזר

      לאכול בשר ?צעקה

      הבן כלב הזה....

       

       

      כן הוא חזר לאכול בשר - מחסור של B12 מה דבר נוראי, פוגע בעצבים.

      וזו היתה תאונה טובה, 10 שנים זה מכובד בימינו, לא?

       שרון

      ואוו..מסכן היה אנמי כל כך הרבה זמןבוכה

      10 שנים זה גם השיא שלי. "תאונה" מכובדת אפילו לפי בית שמאי.

      אבל בא לי להגיד לך עליו,פרייז מוצלח במיוחד ,בערבית:

      "אחסאן מינאק  ראחו". - יותר טובים ממנו הלכו.קריצה

       מנסיון רק משתדרגיםקריצה

      שבת קסומה

      נשיקהתמים

       

       

        28/11/08 12:03:

      תודה! נהנתי לקרוא

      באסה אנשים שקרנים, פוגעים בעצמם ובאחרים

       וחוץ מזה??

      למה את מברכת אותו?

        28/11/08 11:39:

      אכן בן כלב !!!

      אטום

        28/11/08 10:38:

      עצוב

      שבת נפלאה

        28/11/08 00:35:

      WOW,

       

      סיפור אמיתי ?

       

       

        28/11/08 00:02:
      נשיקה....100....*
        27/11/08 17:23:

      ושוב ההוכחה לכך, שגם אם מתעלמים, מחביאים ומדחיקים המון זמן,

      בסוף זה יוצא החוצה - ובמלוא העוצמה.

      חוצמזה שכתבת נוגע ובמלוא העוצמה :)

        27/11/08 16:48:

      נפלא!
        27/11/08 13:48:


      10 שנים להחזיק בבטן... מזל שהתגרשו אחרת היתה מתפוצצתצוחק

      סופרת השנה את יקירתי שרשירית *

        27/11/08 13:19:


      היי שרשירית

      אין

      את גדולה

      את ממש טובה בסיפורים קצרים שזה ז'אנר מאד קשה

      ואת גדולה

      תגידי, יש מצב שהיית באברקסס בהופעה ביום ראשון האחרון?

      היה נדמה לי שאולי זו את מהתמונות אבל התביישתי לשאול "את שרשירית" ?

      או "את מכירה את איציק המפגר" ?

      סיפור נהדר

      ממש אוהב

      רון

      :-)

       

        27/11/08 11:48:

      כלב בן כלב!
        27/11/08 11:09:

      כל הגברים כלבים מה זה חדש לךלשון בחוץ
        27/11/08 10:20:


      אחד הטובים נשיקה

      וזה הוא שרץ לתוך הגלגלים...אטום

        27/11/08 09:35:

      צטט: jackyp 2008-11-26 14:32:16

      פגע וברח,הכלב

      הנהג? - כן.

      ההוא - עשר שנים זה יופי. לא?

        27/11/08 09:32:

      צטט: la boheme 2008-11-26 14:28:53

      SAD....

      *

      מצטערת, לא התכוונתי. ככה יצא.

        27/11/08 09:20:


      לא קראתי את התגובות מותק,

      אבל הכתיבה שלך...

      זה משהו מיוחד, שאין!!!

       .

      באופן חריג אגיב בקלישאה -

       .

      הלך כלב, יבוא בן כלב...(-:

      נשיקות לך ליגת אלופות.

        27/11/08 08:53:

      לא יודעת איך הצלחת לחיות איתו עשור

      "אם ראית לו את הדמעה שהתייבשה בקצה העין "

      ועשור לא אימצת כלב אחר ... איך אפשר לנהל בית בלי בעלי חיים ?

      סיפור מצמרר*

        27/11/08 08:50:

      איך שהוא את סוחפת אותי לתוך הסיפור כך שלרגע אני מרגישה כאילו דרסו לי את הכלב....הבן כלב

       קריצה

       

       

        27/11/08 08:09:

      צטט: שרשירית 2008-11-27 01:47:03

      צטט: אורית1420 2008-11-26 13:20:49

      תחשבי איך חי האיש לצידך ואיך נרדם בלילה?

      כתוב נהדר

      תודה מותק. דווקא שאלתי אותו היום...

       ומה אמר ?

       

        27/11/08 02:08:
      נראה לי שקיבל את עונשו,,,סתאאאאאאאאאם
      כוכב
        27/11/08 01:54:

      צטט: עמיר17 2008-11-26 13:40:38

      שרון

      מדהימה כתיבתך,

      לא ידעתי שאת גם יודעת לכתוב על דברים כאלה

      שאפו על ההצטמררות שגרמת לי על הצהריים,

      עמיר *

      תודה עמיר, איזה כיף לקבל כזאת מחמאה. (אתה בטוח שאני לא משלמת לך?)

        27/11/08 01:48:

      צטט: "פיקנטית" 2008-11-26 13:21:42

      כואב ומעצבן....

      קבלי חיבוק ממני...

      מה לעשות, לא הכל בחיים זה כמו שרוצים. למדתי לאהוב גם את מה שאין.

        27/11/08 01:42:

      צטט: פרטנרית 2008-11-26 13:11:07

      הלב החסיר פעימה -סערה וטלטלה לאורך כל הפוסט

      למה? בסך הכל היו כמעט עשר שנים מאושרות.

        27/11/08 01:40:

       

      מי שלא יודע לשמור על הכלב שלו, לא יודע להיות נאמן

        26/11/08 23:51:

      את כותבת מאוד יפה ונוגע ללב.

      סיפור עצוב על חוסר יכולת להיות אמיתי וכנה, בדיוק הפוך מכלב שהוא נאמן ואמיתי.

      הייתי אומר שהוא יותר דומה לצבוע, גם בתחבולותיו וגם בהרשעיות שלו.

       

      צריכה להודות לכל יום שאת לא איתו.

      באתי , קראתי, נהנתי, - כיכבתי...

        26/11/08 23:12:


      יש הרבה כלבים וכלבות ברבנות,חלקם עם זקן,

      אבל כלב שמשתין בלי להרים את הרגל,זה בלתי נסלח...

       

      צר לי על חומי...

       

      ירון פאר

        26/11/08 22:47:


      בחיי בן כלב

      גם דרס לך את חומי

      גם הלך עם מישהי אחרת....

      האמת?

      הפסיד....

      בן כלב

        26/11/08 22:37:
      אח את, איזו כתיבה... מצמרר, מותח וכתוב נפלא...
        26/11/08 22:32:

      קצת עצוב...

      * ממני החבר אלון

        26/11/08 21:56:


      בן כלב

      טוב שהלך

        26/11/08 20:53:


      טוב, נו, אני יודעת שאני לא מקורית.

      אבל את כותבת נפלא!

        26/11/08 20:39:

      ב בן  בן כ בן כל    בן כלב

      חחחחחחחחחחחחחחח 

        26/11/08 20:36:

       את מצליחה להגיע אצלי למקומות שלא ידעתי שהם קימים. את מרגשת אותי כל פעם מחדש. מופתע

        26/11/08 20:30:

      מרגש. אמיתי ומרגש....

      איך ידעת שחתול שלי נדרס אתמול?זועף

        26/11/08 20:29:

      וכל השנים האלו ידעת , גדול
        26/11/08 19:49:
      עד כמה נמוך בני אדם חיות יכולים לרדת.
        26/11/08 19:09:
      איזה סיפור....


      כתוב נפלא כהרגלך דרלינג.

      עושה רושם שיש לך זכרונות יותר טובים מחומי,

      מאשר זה שקיפד את חייו.

        26/11/08 19:00:

      תנחומי הכנים

      אני בטוח שחומי היה הרבה יותר נחמד ממנו

      ובכלל כלב לא יכול להיות רע

        26/11/08 18:59:

      שבע שנים טובות

      שבע שנים רעות .

       

      רק לא חיי כלב .

       

      גם דמעה להתייבש לא נשארה.

       

        26/11/08 18:10:

      נולד בחטא סופו חוטא

       

        26/11/08 17:48:

      bastard

       

        26/11/08 17:36:

      כתיבה יפה ומעניינת לקריאה.
        26/11/08 17:19:


      עכשיו הבנתי למה אני לא מסתדרת עם כלבים.....

       

      א-ווו-ץ'.... יותר מדי דברים קורים לך פה בפוסט.

      צריך לעשות מזה סידרה.

      הסיפור על הדריסה היה מעל ומעבר.

      זה שנהייתם יחד - ממש שמחתי.

      וזה שפתאום אתם ברבנות - חליק - את מעבירה 10 שנים בשורה

      וככה אף רווק לא ירצה להתחתן...

      רוצה לקרוא את מבוך חייך לאט לאט. אצריך למהר. יש הנאה באיטיות את יודעת...

      (אמרו את זה קודם, לפני, זה לא משנה.) 

       

        26/11/08 17:07:

      עכשיו בא לי קפה, וסיגריה.

       את מבינה ?

      < קראי את האנטונציה שלי >

        26/11/08 16:37:

      אמיתי?
        26/11/08 16:34:

      אוי בובה...מה אני אגיד לך ? מאיפה אתחיל ?

      אה..אז ככה..

      אני

      מתה

      על

      הכתיבה

      שלך !

      וזהו.

      }{

        26/11/08 16:34:


      הלך כלב

      בא כלב בן כלב

        26/11/08 16:28:
      אאוץ'...קשה, הפוסט הזה...
        26/11/08 16:23:
      משתתף בצערך
        26/11/08 15:58:


      כל אחד ואחת מאיתנו מסתיר איזה סוד אפל ..

      סוד כזה שהצליח להסתיר למשך 10 שנים..

      כל הכבוד לו...ואת,, את תצאי מזה טוב..

      לפני שנה אישתי מסרה את הכלב שלי..חבל שלא ידעתי עלייך לפני כן...הייתי נותן לך אותו..

        26/11/08 15:28:

      צטט: שרשירית 2008-11-26 14:40:54

      צטט: behind blue eyes 2008-11-26 12:28:04

      את עושה לי לצחוק ולהתרגש ביחד...
      מעולה שאת...

      אופפפפ עכשיו כשאני קוראת את זה ... בוכה

      לא התכוונתי שיצא כזה עצוב. אפשר מהתחלה?

      לא עצוב... מרגש... חיוך

       

        26/11/08 15:25:
      לא מבין אותך אחותי , איך לא קלטת עליו שהוא בן כלב אם כל הזמן הוא ביקש רק דוגי סטייל ? לשון בחוץ
        26/11/08 15:16:

      צטט: עירד לוכד הנחשים 2008-11-26 13:09:17


      סיפור טוב..לי פעם רצחו כלבה

      תודה. פעם רצחו אותי.

        26/11/08 15:11:
      כתיבה מדהימה, יחד עם זאת מצמררת.
        26/11/08 15:10:

      ניצול ציני של מצב  לא יאומן.
        26/11/08 15:00:

      לעיתים כלב יותר מאדם.

      הכלב שלי הוא אהבתי הגדולה,

      והוא יודע את זה.

       

      עמנואל

        26/11/08 14:54:

      צטט: aqua girl 2008-11-26 12:56:46


      האמת מזעזעה אבל ברור שזה אמתי...

      רגוע

      ואם זה לא אמיתי, זה משנה משהו בחוויית הקריאה?

        26/11/08 14:48:

      מדהים *

      כל כך הרבה שנים ולא אמרת כלום?

        26/11/08 14:48:

      חזק ביותר!!!!!!**
        26/11/08 14:33:

      אכן פוסט למופט

      מכוכב

      לזכרו של חומי

        26/11/08 14:33:


      Sad and touching....

      really good

       

        26/11/08 14:32:
      פגע וברח,הכלב
        26/11/08 14:28:

      SAD....

      *

        26/11/08 14:25:

      פעמיים שבר לך את הלב

      סיפור מדהים...

        26/11/08 14:16:

      אהבתי.

      כרגיל.

        26/11/08 14:10:

      אז מה את אומרת שרון?

      שאת היית גם תאונת פגע וברח שלו.?!מופתע

      זה מה שאת אומרת?!

      תאונה של 10 שנים?

      ביני לבין עצמי,תהיתי:

      האם הוא חזר

      לאכול בשר ?צעקה

      הבן כלב הזה....

       

       

        26/11/08 14:08:


      יש לך יכולת הבעה מדהימה.

      את פשוט ענקית.

        26/11/08 14:07:

       מגה אנימציות - כלבים להורדה  חכה ש יתפוס אותך. ?
        26/11/08 13:58:

      קטע קשה רשום יפה ומלא רגש וכאב

      מחבק אותך מפה

        26/11/08 13:51:


      את ממש כלבה....את יודעת?

      וזו כמובן מחמאה מותקקקקקקקקחיוך

        26/11/08 13:46:

      לא יכל להביא לך ביד המניאק ?

       

       

       

       

      את הזימון לדיון כמובן קריצה

       

      לא יודע למה, אבל נזכרתי בשיר

      "מוקי הכלב של דנה אבד" מרגע ודודלי.

      אולי כי בכל פעם שהייתי שומע אותו הייתי פורץ בבכי?!

       

      כתבת משגע :-) 

       

        26/11/08 13:45:


      את כותבת יפה על אנשים על חיות ועל בני חיות.

       

      סיפור טוב.

       

       

       

        26/11/08 13:40:

      שרון

      מדהימה כתיבתך,

      לא ידעתי שאת גם יודעת לכתוב על דברים כאלה

      שאפו על ההצטמררות שגרמת לי על הצהריים,

      עמיר *

        26/11/08 13:38:


      כל כך מבינה.....את מרגשת*

      אגב תמיד  מדהים אותי שלהתרגש ולהתגרש נשמע על יד...

        26/11/08 13:29:

      מילא את משאירה אותי כל פעם בלי מילים,

      אבל גם בלי נשימה????

       

      מדהימה אחת.

      *

        26/11/08 13:28:

      אוהבת לקרוא אותך

      גם כשכואב

        26/11/08 13:23:


      בוכה

      כלב כלב!

        26/11/08 13:21:

      לא הבנתי...

      אבא שלו כלב? 

        26/11/08 13:21:

      כואב ומעצבן....

      קבלי חיבוק ממני...

        26/11/08 13:20:

      תחשבי איך חי האיש לצידך ואיך נרדם בלילה?

      כתוב נהדר 

        26/11/08 13:18:
      אגרוף לבטן, כל פעם מחדש... הכתיבה שלך מדהימה.
        26/11/08 13:18:
      מקסים!מופתע
        26/11/08 13:17:

      אהבתי כל מילה.

       

        26/11/08 13:13:

      לפחות היה אדם רגיש. הדחקה של נושאים תמיד פורצת מתישהוא, בדרך כלל בזמני משבר.

        26/11/08 13:11:
      הלב החסיר פעימה -סערה וטלטלה לאורך כל הפוסט
        26/11/08 13:10:


      פשוט סיפור נורא, נראה שכשיצאת החוצה הנהג היה מחוץ למכונית לראות אם נגרם לו נזק,

       

      משונה אבל שהוא הצליח להסתיר את זה כל כך הרבה שנים ולמרות הכל, את תולה את העניין בו.

       

      לא שזה נראה מופרך, אבל לכי תדעי אולי דווקא אז, הוא אמר אמת ?

       

      ברררר נורא לאבד כך כלב !

       

      לא פחות נורא לאבד אדם שיצא כלב אחרי עשר שנים,

       

      עם הבא בתור תלכי לאמץ כלב מלכתחילה !

      "כול  כ'לב  בי  ג'י  יומו".    "cool kalb be gee yomo"

      *     :(     :)

        26/11/08 13:09:


      בין אם סיפור אמיתי הוא,

      בין אם לאו,

      נוגע, מלא בטוהר ויופי,

       מצמרר ומזעזע כאחת.

       כמו סכין שחותכת.


      סיפור טוב..לי פעם רצחו כלבה
        26/11/08 13:05:
      התנחמי מתוקה
      כול כלב ביג'יומו
        26/11/08 13:05:


      נסגר חשבון ישן ...

      באה מנוחה ליגע ...

      וברכה לגומל ..

        26/11/08 13:02:

      השם ינקום דמו

        26/11/08 13:02:


      אממממממממ

      מי הכלב ומי הבן כלב

      בילבלת אותי

            אדי

        26/11/08 13:01:

      מה עושים איתך, מה?

       

      מצמרר ומדהים, כמו תמיד. בנשימה עצורה.

       

      חיבוק גדול וכוכב.

        26/11/08 13:01:
      כלב בן כלב ! *
        26/11/08 12:57:

      לרוצח ובוגד...בן כלב זאת מחמאה

      את קורעת, ואז נכנסת טוב טוב לנשמה.

        26/11/08 12:56:

      האמת מזעזעה אבל ברור שזה אמתי...
        26/11/08 12:55:
      את מצמררת סידרתית ...תודה על השיתוף ..רק בשמחות*
        26/11/08 12:34:
      מי שמתעסק עם כלבים קונה לעצמו חיי כלב ...
        26/11/08 12:32:

      זאת באמת עילה לגירושין...

      את יודעת שגם אני דרסתי פעם כלב ? בחיי, עד היום יש לי טראומה מהמקרה.

      בסה"כ רציתי להחנות ברוורס.. ויצא שדרסתי את הכלב של השכנים.

      הלהיט "מי נתן לך רישיון ילדה" של קוקו מאילת ? עלי.

        26/11/08 12:30:


      אופפפ

      אגרוף בבטן

      נעתקה נשמתי...

        26/11/08 12:30:

       

      מ ד ה י ם  ו מ ז ע ז ע   גם יחד.

       

                  חיבוק לך !!

       

        26/11/08 12:28:


      אדם בן כלב.

      יא מצמררת אחת.*

        26/11/08 12:28:
      את עושה לי לצחוק ולהתרגש ביחד...
      מעולה שאת...

      פרופיל

      שרשירית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין