במנזר בשרון
פוסטים אחרונים
ארכיון
"התמרת התודעה", קצת על העבודה שלי
|
בחרתי לקרוא לדרך העבודה שלי "התמרת התודעה", מכיוון שכידוע, כל שינוי מהותי ומעשי ב"עצמנו" ובמה שקשור אלינו, (כולל האירועים ה"חיצוניים" לנו לכאורה) קורה בפועל בתודעה שלנו. למעשה, ושוב, כידוע, זו זירת ההתרחשות היחידה, ובה ניתן ויש לחולל את הריפוי, השינוי, ההתמרה וההגשמה הנדרשים או רצויים לנו.
דרך העבודה שלי התפתחה באופן אורגני מתוך תהליך העבודה האישי שלי, בן 18 השנים, אשר 7 מתוכן הוקדשו לכך באופן די בלעדי, ומתוך לימוד של תחומים ושיטות טיפול שונים, אותם מצאתי חשובים, נחוצים, או מעניינים במהלך הדרך.
ה"כלים" שאני מלמדת, והכלים בהם אני נעזרת מבוססים לכן על ידע מתחומים שונים: יוגה של התודעה, בודהיזם, טאואיזם,
אסכולות שונות בפסיכולוגיה: הגישה האקזיסטנציאליסטית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיית הגשטאלט, הגישה האדלריאנית;
פיזיקה קוואנטית, ומטה-פיזיקה;
ועל שיטות-עבודה וטיפול שונות: פסיכולוגיה טראנספרסונלית, עבודת גופנפש, תהליכי מודעות, "נתיב ההתמרה" (של אווה פיירקוס), "פוקוסינג" (התמקדות), דמיון מודרך, אימון, תזונה-הוליסטית, עבודה עם הילד הפנימי, גשטאלט-טיפולי, ועוד. אחד הדברים החשובים שעלו במהלך הדרך שאני עברתי, היה זיהויה של מעין שפה-פנימית שלי עם עצמי, או יותר נכון: של העצמי-הפנימי שלי איתי, אשר פתחה בפני צוהר, דרכו יכולתי "להכנס אל עצמי", לשאול את עצמי שאלות, ולקבל תשובות על נושאים או בעיות שהטרידו אותי. בין אם זו בעיה בריאותית, שאלת-כיוון להמשך הדרך, או הסבר להתנגדות-פנימית שלא מובנת לי - הסתבר כי היתה זו דרך, שעם השיפור במיומנות ה"פיענוח" שלי, הפכה בטוחה ומהימנה, להבין מה מקור הדברים, מה הסיבה האמיתית להתרחשותם, ומה הדבר הנכון לעשות בהמשך.
ה"שפה-הפנימית" הזו הפכה למקור המידע החשוב ביותר שלי לגבי מצבי האמיתי בכל נקודת-זמן, ומה נכון לי לעשות כצעד הבא. (כי למרות שלעיתים קרובות יש לי "הבזק" של "ראיית-על" של הדברים, בסופו של יום, החשוב ביותר בכל רגע הוא: הצעד האחד הבא.)
לפיכך, חלק מרכזי במהלך העבודה שלי עם אנשים הוא הקניית הכלים שמאפשרים לזהות וללמוד את השפה האישית-הפנימית שלהם. הלמידה הזו הינה חוויתית מעצם-טבעה: יש ללמוד "לחוש" ו"לשוחח" עם עצמנו, ולהתנסות בכך שוב ושוב, על-מנת לפתח בטחון בתקשורת הזו, שלרובנו היא חדשה, באופן מהותי.
למרות שיש לנו איפיוני-שפה דומים ומשותפים - הרי שהנואנסים פה חשובים מאד, כי ה"שפה-הפנימית" הזו מבוססת מעצם-טבעה על: אסוציאציות-אישיות, הייחודיות לכל אחד, הקשורות ומסתמכות על הסטוריית-החיים הפרטית שלו. (תאור-מקרה להמחשה, בפוסט נפרד).
תהליכים מרכזיים אחרים בעבודה, הם לימוד הכרת ה"עצמי" על רובדיו השונים:
(ה"גבוה", ה"נמוך", ה"מוכחש", או: "הצל", "אישיויות מישניות", שלכולנו יש באופן טבעי, ועוד);
קבלת כל הדברים שעולים במהלך ההיכרות הזו;
הבנת המקור של הדברים, (דהיינו: הסיבה הראשונית בגללה הם "נהיו", ומה היתה מטרתם);
ופיתוח היכולת להכיל את כל מה שעולה בתוכנו, (על-ידי תהליך "התרחבות-פנימית"),
כדי להיות מסוגלים לאשר את עצמנו ואת כל מה שיש בנו.
זהו אותו תהליך חקירה-פנימי, המסע הזה שכולנו עושים פה, אשר אחת מ"מטרותיו" היא לאפשר לנו להגיע אל ה"חופש", אשר במהותו הוא:
שחרור עצמנו מכל ההתניות,
ה"נקודות העוורות",
והתגובות האוטומטיות שלנו,
כך שנוכל לעשות את המסע הזה מתוך ערנות, מודעות, בחירה, ואחריות אישית, - תכונות, או איכויות, אשר הופכות אותנו ל"בעלי-הבית" על החיים שלנו, כך שנוכל להפסיק לראות את החיים שלנו ככאוטים, ובלתי-מובנים בהתנהלותם, ואותנו, - כ"קורבנות" של-נסיבות-"חיצוניות"; של העבר שלנו; של ההורים או המשפחה שהיו, או לא היו לנו. זאת, תוך התיחסות מלאה, ומבלי להתכחש, לחשיבות הגדולה ולהשפעה העצומה שהיו, ועדיין יש, לדברים אלו עלינו.
אנו עושים את העבודה הזו גם כדי שנוכל לפגוש את ה"מהות-המקורית" של עצמנו, זו הריקה ובו בזמן מלאה בהכל ומאוחדת-עם-הכל; את המשמעות האמיתית של חיינו עבורנו; ואת אותו ייעוד שלנו, שכשאנו מתחברים אליו, אנו מרגישים "מלאים", שבעי-רצון, "בבית".
בדרך אל הכרת היעוד הזה שלנו, עלינו לערוך היכרות מדויקת עם הרצונות האמיתיים שלנו, וגם, ובאופן מיוחד:
עם הרצונות-המוסתרים ועם הרצונות-הסותרים שלנו. (גם על כך בפוסט נפרד). התהליך הזה של לימוד התקשורת עם עצמנו, של ההיכרות המעמיקה עם עצמנו, על כל הרובדים שלנו, על כל מה שהיה נסתר ו"התחבא" מעינינו - הוא לא קל כלל, אך הוא גם מאד מענין ומזין, כי הוא "תהליך-פיענוח" אישי ואינטימי, אשר נותן לנו את "המפתח" להבנת עצמנו, ובשל כך הוא משחרר ומרגש.
כאשר אנו לומדים להבין את עצמנו באמת, במקום ה"נאמן-ומדויק-לעצמו" הזה, (שהוא דינמי ומשתנה כל הזמן), מתאפשרת יצירת סדר-עדיפויות אמיתי בין הרצונות ה"מתנגשים" לכאורה - שהוא אותנטי ומדויק לשלב החיים הנוכחי.
לרוב, באופן (לא) מפתיע, זה לא מה שאנחנו "חושבים" שאנחנו רוצים. ל"רצונות-המועדפים-כרגע" הללו, תוך הרבה פחות מאבקים והתנגדויות פנימיים - דבר החוסך לא-מעט אנרגיה במהלך הדרך, הנוטים להיות מתישים ומייאשים.
אז כאמור, ניתן, להביא לשינוי, ריפוי, צמיחה, והגשמה-עצמית, אם כי, חשוב לומר שוב: "השגתם" לעולם אינה "קלה".
במה שונה במהותה הדרך בה אני עובדת, מדרכים אחרות?
בכלום.
במהותנו, כולנו פוסעים באותה הדרך, כל אחד בשביל הייחודי לו. לכל אחד מאיתנו פריזמת-התפיסה שלו, נסיון-החיים שלו, האנרגיה שמאפיינת אותו, והאישיות שמייחדת אותו.
לכל אחד הרוצה להסתייע לזמן-מה ב"פנס" שיעזור לכוונו ולהאיר את דרכו, יתאים סוג ה"אור" שירגיש לו נכון ומתאים.
אני רק עוד "פנס" אחד מיני רבים אחרים ומצוינים, שמחה לעמוד בשולי הדרך ולהאירה לאחרים. עוד על עבודת "התמרת התודעה" בהמשך.
כל טוב, ותודה על השאלות וההתעניינות, הילה
כל הזכויות שמורות ל-הילה להיס
|
תגובות (79)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איש יקר,
אם שאלתך היא "על אמת", אז ככה:
אימון נטו אני לא עושה.
אני משתמשת בכלים אימוניים כחלק מהדרך לשינוי.
אני פשוט חושבת שהדברים יותר עמוקים מעצם-טבעם
מאשר מניחה תפיסת האימון-פרופר.
לכן חשוב והכרחי להבין את הבסיס, או את המקור שממנו "נולדים"
הקשיים, האי-נחת, או הכאבים (והמחלות),
ולא לנסות "להתנפל" עליהם בטקטיקות שנועדו "להעלים" אותם
כאילו היו משהו שצריך להעיף מהחיים -
כי זה פשוט לא עובד לטווח-הארוך.
אם יהיו לך עוד שאלות, אנסה לענות.
שמחה שהגעת לכאן,
ותודה,
הילה
את מוכנה לעשות לי קואוצ'ינג ????
אשמח.
הי אבי,
הרבה שאלות מצוינות שאלת בתגובתך.
תשובה על כל אחת מהן היא יותר מפוסט אחד,
ולכן בפועל אין לי דרך טובה לענות עליהן.
אנסה בקצרה:
הדרך הפרקטית היא דרך העבודה-פנימה.
בכל מקרה, זו תהיה התשובה,
לא חשוב באיזו דרך תבחר או באיזו "שיטה" תנסה ליישם,
העבודה היא תמיד על-ידי ההתכנסות פנימה.
החקירה היא שם,
התשובות הן שם,
המקום להתמרה הוא שם.
המפגש עם העצמי-האמיתי,
החף-מכל-זיוף או העמדת-פנים חיצונית או עצמית,
עריכת ההיכרות האמיתית עם אותו עצמי
שלרבים הוא לא מוכר,
ומכוסה בשכבות רבות של "צריך" ו"אמור",
או של תסכול:
למה זה לא מרגיש טוב ונכון כשאני "עובד" לפי "הכללים",
או "החוקים" שלימדו אותי,
נעשית באופן מעשי על-ידי
למידת הדרך של אותו עצמי לתקשר איתנו,
כך שנוכל להתחיל ולשמוע את מה שיש לו לומר,
את מה שהוא מן הסתם ניסה לומר כבר עשרות שנים,
רק שאנחנו היינו עסוקים,
ממאנים לשמוע,
מתכחשים,
מפחדים מ"המחיר",
לא מודעים ל"מחיר" האמיתי שאנחנו משלמים בפועל,
על כל אותה התכחשות-עצמית ואי-דיוק-פנימי.
אותה "שפה פנימית" שדיברתי עליה בפוסט,
לכשלומדים אותה,
היא אמיתית ובהירה כמו כל שפה,
אלא שיש להמשיך וללמוד את סימני-התקשורת כל הזמן,
כי השפה עשירה ומורכבת,
ומלמדת אותנו שיעורים בהתפתחות-עצמית בו-בזמן.
מה שחשוב לא-פחות, הוא גם ללמוד להכיר את
ה"חוקים" האמיתיים של "טבע המציאות",
והם אינם אלו שלימדו אותנו.
כי רק אז מתבהרת החוקיות שמאחורי ה"מקריות",
ה"שרירותיות", ה"כאוס" שלכאורה קיים בעולם,
והחוקיות הזו מניבה הבנה אמיתית,
יכולת ראיה מדויקת של הדברים,
והכי חשוב:
הפקת התועלת שהם נועדו להביא לנו.
איך מרגישה התמרה כשהיא קורית?
כמו השתחררות מריחיים,
מאזיקים,
מסוג של "טירוף" שחיינו בו עד כה,
מהתבהרות גדולה של אי-הבנה ששלטה בתפיסתנו.
מה המחיר?
עצום.
אתה "משלם" בשינוי-עצמי כה גדול -
אם אתה בוחר לשנות את עצמך,
שאתה בעצם "מאבד" במובן מסוים את הכל,
וגם מוצא הכל מחדש.
אבל אחרת,
וממקום אחר.
כמובן שלא רבים עושים את ה"שינוי" הגדול, היסודי, והמקיף,
ומתמקדים לחילופין, בשינויים נקודתיים,
על-פי הדברים שמציקים,
על-פי המקומות הכואבים,
עד הפעם הבאה,
עד הכאב הבא.
אין בכך שום רע,
ויותר מזה:
זו בעצם אותה דרך.
היא רק נראית כאילו היא מוכתבת על-ידי כאבים
או מכשולים "בחוץ".
אבל מכיוון שבפועל אין "בחוץ",
הכל הוא אנחנו,
ויציר-הכרתנו,
הרי שהדרך אותה דרך,
והשום-מקום אליו אנחנו מגיעים,
הוא - אותו "מקום" בסופו של דבר.
מקווה שהדברים האלו שופכים קצת אור על מה שהיה עמום,
אבל מן הסתם אין בכך לתת הסבר אמיתי או ממצה.
כל טוב,
תודה ששאלת,
ומקווה שתהיה בתשובותי תועלת עבורך,
הילה
הצצתי לרגע נשארתי עוד הרבה רגעים
אכן דברים עם עומק ועניין
רק שחסר לי החיבור לפרקטיקה
איך זה קורה באמת
האם זה קרה?
ושזה קרה
מה באמת היתה ההתמרה,
או התרומה, ומה היה 'מחיר' התמורה?
בשורה התחתונה מעניין אך יותר מסקרן.
תודה עופר שקראת.
הילה
קראתי בעיון רב..
תודה.
דנה יקרה,
שמחתי מאד לקרוא את שכתבת לי.
זה מאד משמעותי עבורי לקרוא שהדברים פה מועילים ומוסיפים למי שנתקל בהם.
בשמחה אספר ואצטט מהמקורות שלי.
עד עתה חשבתי שעדיף שאנשים ייחשפו למקורות בעצמם,
אבל יצא לי להבין כבר בכמה דרכים שיש ערך ומשמעות
להבאת הדברים בהקשר מסוים וקצר,
כי לפעמים קל יותר
לפגוש ולעכל את התוכן המורכב כך.
ולקלות העיכול יש חשיבות...
אז תודה כפולה ומכופלת לך,
הילה
שלום יקירתי מלאת-החכמה,
תודה רבה על המתנות שהשארת פה.
כל טוב,
הילה
רפאלה יקירתי,
תודה רבה על מילותיך.
ועל כוכבך.
שמחה שהגעת לפה.
הילה
דפנה יקרה,
רוב תודות.
הילה
הי הילה,
פוסט חשוב, מדבר ונכנס ישר לבטן,
או יותר נכון- לתחושות הבטן...
כמו חברי למעלה, גם אני מחכה להמשך.
אשמח מאד באופן אישי אם תוכלי להביא טקסטים של מקורות (טאואיזם, בודהיזם וכל שאר האנרגיות),
אנו ההדיוטים לא בקיאים בכל מה שיש לך שם בנוירונים...
מקסים ומעשיר!
דנה.
הילה יקרה*
אוהבת איך שאת מביאה את זה....
תודה
שבת קסומה
דבי
הילה יקרה*
תודה
אוהבת איך שאת מביאה את זה....
שבת קסומה
דבי
פוסט משוקע..
הרבה תובנות.
כמה כייף לקרוא אותך.
רפאלה*
שמע תמליך ומרתק
ודרך מעניינת להגשמה עצמית.
*
דפי
רוב תודות לך!
שמחה שיצא לך להגיע,
הילה
יופי של פוסט*
אוהבת את מה שכתבת
(גם אני משתמשת בדימוי הפנס :)
עופר איש יקר,
המילים התומכות והמחזקות הללו שהשארת פה
מרגשות אותי עד בלי די.
אין ספק שהסיבה לכך היא במקורן:
אתה.
אתה איש יוצא דופן בכל משמעות ומובן,
ולקבל ממך "מחמאות" עם או בלי גרשיים,
זה הרבה כל-כך בעיני.
אז תודות לך מקרב לב,
אני מעריכה מאד את נוכחותך כאן.
הילה
פוסט חשוב,מרתק,מלמד ו..מרגש
את כותבת נפלא
כוכב אחד מיני רבים המגיעים לך
אמן והלוואי.
חג שמח!
ויהי אור.
מודעות
מודעות
מודעות
ועוד קצת
ונהייה כולנו
מ ו א ר י ם
אמן.
תודה רבה.
מעניין ביותר
תודה רבה,
וחג אורים שמח גם לך יקירה.
הילה
*
הילה יקרה
באתי לביקור
עם אור של חנוכה.
ועוד אשובה....
ואכן אנחנו נפגשות
בנתיבים מוכרים
של המסע החשוב
הזה
נ פ ל א !
מרתק.
תודה על השיתוף.
מירי יקירתי היפה,
תודה רבה על המילים
החמות והמעודדות שהשארת לי כאן.
שמחתי מאד לקרוא את דבריך,
ושאת מוצאת אותם מובנים, ברורים, מסבירים.
לי עצמי הדברים נקראים לעיתים מעורפלים למדי,
למרות שנראו לי מדויקים-לכוונתי ובהירים כשנכתבו...
שמחה לפגוש אותך פה,
למרות שעוד מגיעה לנו גם פגישה אמיתית..
נשיקות לך וחג שמח בינתיים,
הילה
כתבת מקסים והאנרגיה שלך מקסימה!
עוד לא ראיתי משהו שכותב ככה ומסביר ככה את הדברים
מרגישה שעשית דרך משמעותית מאד (ועדיין) ולא פספסת אף עיקול בדרך..
על אף שיהיה מעניין לקרוא כל פוסט שלך, נראה לי שמי שיקרא את זה, יוכל מייד לדעת אם הוא רוצה לעבוד איתך. זיהוי השפה הפנימית, זיהוי הזהויות השונות, והרצונות, הו, הרצונות, את כל כך מדויקת ומרשימה
תודה!!!! ואהבה רבה!!!!
אני קוראת אותך. שוב.
והופכת מילים לתחושות וצבעים.
מרגישה כאילו באנו יחד מאותה פלנטה...
כן . מכירה את המעגליות הזו את הספירלה.
בדרך שלך.
צופה.
משתתפת בדרכי.
יבוא רגע של שילוב כוחות
יבוא
תודה!
ותודה.
הילה
פוסט מעניין מאד על הדרך לצמיחה אישית ורוחנית גבוהה.
תודה רבה יקירתי.
אני שמחה לקרוא שזה היה ברור ומובן,
לא כל מה שנכתב - אפשר להבין...
ואני כל כך מסכימה עם הגדרתך לגבי המסע...
אומרת זאת שוב ושוב למי שפונה אלי..
זה לא תענוג גדול, זה קשה, זה דורש, וכו'..
אבל מאמינה שזה שווה כל מאמץ.
שמחה מאד שהיית פה,
הילה
נהיתי מאד לקרוא את הפוסט הזה שלך.
כתוב טוב וברור.
המסע בפני עצמו לעיתים הוא ,סליחה על הביטוי "קריעת תחת", אך עם האדם המתאים זה נותן כלים לכל החיים.
"מעבר לדעות של 'נכון' או 'לא נכון' ישנו שדה, אפגוש אותך שם" (ג'לאלודין רומי).
"התמרת התודעה" הוא תהליך משותף ולא אישי וככזה איננו יכולים להיות "בעלים" של התהליך.מדובר במערכת שלמה ומשלימה של תהליכים אישים ומשותפים.
אבל יכול להיות אני טועה ולא הבנתי נכון את כוונתך.
לא הבנתי את השאלה.
תסביר?
==================
התהליך הזה של לימוד התקשורת עם עצמנו,
של ההיכרות המעמיקה עם עצמנו על כל הרובדים שלנו,
על כל מה שהיה נסתר ו"התחבא" מעינינו,
הוא לא קל כלל,
אך הוא גם מאד מענין ומזין,
כי הוא "תהליך-פיענוח" אישי ואינטימי,
אשר נותן לנו את "המפתח" להבנת עצמנו,
ובשל כך הוא גם משחרר ומרגש.
=================
תגידי איך אפשר שלמישהו מאיתנו יהיו זכויות יוצרים על רעיונות כאלה?
שמחה שאת מוצאת את זה מענין.
ושמחה שבאת לכאן.
:-)
כן.
גם לחופרים מוצהרים יש עוד מחילות נסתרות...
:-)
כן, מדברות שפות מאד דומות.
מאד אוהבת את התאוריה האדלריאנית,
למדתי קצת לפני המון שנים.
מה זה טרילותרפיה?
תודה,
הילה
פוסט נפלא שמתאר את העבודה והכלים שאת משתמשת בהם.
אני לומדת היום טרילותרפיה- (שעושה בדרכה בדיוק את מה שאת מתארת...)
התיאוריה האדלריאנית- בית הגידול שלי...
יכולתי להבין מתגובתך אצלי שאנחנו מדברות שפות דומות.
יופי!
*
קראתי, מעניין מאוד.
אני מניח שלכל אחד יש את החסמים שלא תמיד מאפשרים את היכולת לנהל את ההסתכלות הפנימית , זאת מן הסיבה שלא תמיד חפצים לנהל, להציף ולהכיר בפרטים שמערערים את הדיסוננס הקוגנטיבי.
הילה, קראתי ואהבתי מאוד.
יש לי שיח פנימי כבר הרבה זמן אך תמיד ניתן לשפר ולהתחבר לעוד מקומות , בדרכים נוספות.
אותי באופן אישי מאוד מעניין הקשר עם הילדה הפנימית וגם אנרגיית הרחם היצירתית והנשית.
מחכה בסבלנות ובסקרנות לקרוא את הפוסטים הבאים.
תודה,
ס ו ז ן
(מכיוון שנגמרו לי הכוכבים, שולחת לך כוכב מסוג אחר, אך עם אותה האהבה... * )
את יודעת למה כיף לך...
כי יש בך איסוף כזה של כל הטוב שלכל הכלים שנאספו לאחד...
בי יש משהו שמתפזר עדיין...
אני מחוברת אליך. למילותיך.
יום טוב שיהיה לנו
תנא
כן ולא
כי גם "דפוסים של מחשבה" כהגדרתך, הם לא חד מימדיים, בתחום אחד בחיים הם יכולים להביא הצלחות גדולות ואילו בתחום אחר קשיים ואתגרים.
אבל אני מבינה מה את אומרת ובהחלט היכולת לראות את עצמך מהצד ולטפל לפחות באחת או שתיים מההתניות שאת מרגישה שמעכבות את התפתחותך/צמיחתך כאדם - זה המון!
אני חושבת שזה תלוי בהגדרה . ישנן התניות כלל אנושיות, מוטבעות אולי בגנים והן נחוצות, מועילות, בונות את החברה, מזהירות מסכנות וכ"ו וישנם דפוסים של מחשבה, של פעולות שנוצרו מסיבות שונות (מילדות, מחוויות שעברנו) וכאשר הם לא מועילים, מזיקים, סוגרים, לא רלוונטים יותר להווה שלנו אני חושבת שכדאי וניתן להבחין בהם בהכרה ולשקול האם כדאי לנו להמשיך איתם או לפעול בצורה אחרת. אצלי לפחות ההתניה לא לגמרי נעלמת אבל פחות משפיעה, אני מרגישה אותה ו(כשמצליחה) בוחרת לפעול בדרך אחרת. למשל - נטיה להעלב ולהיסגר. אני מרגישה את הפעולה הזו מתחילה אצלי ויודעת מנסיון שזה לא מועיל לי ואז יכולה לבחור להגיד את מה שיושב לי על הלב ולהשתחרר מהמועקה.ופתאום הדברים מקבלים זווית אחרת.
אני רק עוד "פנס" אחד מיני רבים אחרים ומצוינים,
שמחה לעמוד בשולי הדרך ולהאירה לאחרים
* כן ירבו
פוסט מעניין
על דרך התבוננות עצמית
שלך אפרת
תודה על היותך שם
אני לא חושבת שזו מטרה פיזבילית ולכן לא יכולה להוביל לאושר ואיזון אלא לתסכול. אני בגלגול הזה כבר לא אהיה בודהה אבל אני עדיין יכולה לחיות טוב עם עצמי למרות ההתניות.מאד מאד שמחה שמדבר אליך ומענין אותך.
ותודה על כל המילים החמות שלך.
האמת היא שדרוש זמן לעכל את כל זה בכל מקרה,
גם אם מכירים היטב.
אני עדיין מעכלת עוד קצת כל יום..
יופי שאת פה,
עם הנוכחות המיוחדת שלך.
ותודה על הכוכב,
מנצנץ לי, ומאיר.
יקרה,
מה הכוונה "לא מאמינה בשחרור מהתניות"?
מרתק. באמת. אשמח לקרוא את הפוסטים הבאים.
הכרה עצמית, קבלה עצמית ובחירה במה שנכון להבנה האישית שלי - יאללה, נשמע מעולה.
תודה שהבאת אותי הנה..
הנושא חדש לי..ייקח לי זמן "לעכל" אני פה..עוקבת.
הייתי איתך עד למטרה שלך של שחרור מהתניות. לא מאמינה בזה.
כן חשוב להבין ולקבל . חשובה שפה פנימית. עברתי תהליך דומה.
מיכל יקרה,
תודה רבה על דבריך כאן.
באמת,
זו מחמאה מרגשת,
תודה.
ובאשר לשם הענק שיש לעמוד מאחוריו,
את כל-כך צודקת,
כי העשיה והדרך בתהליך התמרת-תודעה כלשהו,
הן בעקרן למיטיבי-לכת.
זה לא קורה מהר, או בקלות, או כלאחר-יד.
זה דורש הרבה רצון-אמיתי ונחישות, והתמדה,
אבל האמת שכל אלה באים באופן טבעי למי שמרגיש,
ויש את השלב הזה שמרגישים -
שזה מה שיש לעשות,
ו"אין ברירה".
כשבחיים ועם עצמנו,
אנחנו מרגישים "עם הגב אל הקיר",
ומגיעים להבנה ש"אין ברירה",
אז אנחנו בוחרים לעשות את מה שיש לעשות,
כדי לשחרר את עצמנו,
אט-אט.
תודה שהבנת את הדברים שהבנת,
יש לך ראיה מיוחדת,
זה ברור גם מהאומנות שלך...
הילה
נשמע מרתק ומקצועי מה שאת עושה ואני מאוד אוהבת את השם - התמרת מודעות.
שם ענק שצריך לעמוד מאחוריו
*
תודה רחלי,
אטפטף אותם ככל שיתאפשר...
ציון יקירי,
אין, אין עליך.
על ניסוחיך החיד-פעמיים,
תודה שהיית, ועל הכוכב,
שלך זורח במיוחד..
הילה
גם אני.
שמחה שהבנת..
יקירתי,
תודה, שמחה שהתחברת,
ושמחה שיצא לך להגיע לכאן..
ועל הכוכב.
איזה כיף לך.
בהצלחה הילה.
אשמח לשמוע פרטים יותר קונקרטיים.
אושר ובריאות,
רחלי
מחכה ולא מחקה
ממתין ולא מתמתן
ממתן ותא מתנה
והמתנ בוא תבוא
והכוכב יאיר את הדרך
פוסט מאוד מעניין,
אהבתי את הרעיון של מציאת השפה הפנימית שייחודית לכל אדם
לשם יצירת שינויים חיוביים.
טוב, טוב, טוב!
בהמשך...
יאללה, תביאי קייס סטאדי.
:)
אולי דרך הדגמה פעילה אפשר יהיה להבין יותר, ויותר לעומק?
ואותי בעיקר סיקרנת עם כל ה(על כך בפוסט אחר) שפיזרת שם.
יאללה עוד עוד עוד!
תודה רבה דבורה יקירתי.
קראתי גם את דברי ימימה החכמים
אצלך בפוסט.
את תמיד מאירת דרך ומלאת כוכבים...
ואכן כולנו זורמים לאותו המקום...
תודה נעמה,
וארחיב מן הסתם בפוסטים שבהמשך.
קשה להרחיב יותר מכך בפוסט אחד,
הוא נראה לי כבר ארוך למדי.
אכן, עד אשר לא מסבירים באופן מפורט,
קשה להקיש למה הכוונה במונחים השונים.
לאט לאט אולי זה יתבהר.
שמחה שיצא לך לקרוא,
הילה
אשמח לשמוע עוד המשך...
נשמע כמו סינון של הדברים והעברתם שוב ושוב עד דוק.
עד לנקודה בה מגיעים לתמצית של הדברים, למהות, לאמת.
נשמע מעניין ומאוד אותנטי.
פחות ברורה לי הדרך, אולי זה אני וההתניות שלי, אני צריכה להבין את הדרך בה הדברים נעשים.
אופרטיבית.
אבל לגמרי מתחברת לתהליך המתואר ומבינה אותו עד תום.
תודה שחלקת.
מחכה לפוסטים הנפרדים..... :)
כל הנחלים זורמים הימה
פוסט מעניין, הילה, אבל אם את יכולה להרחיב קצת בנושא השפה הפנימית. זהו מושג שכל אחד משתמש בו כראות עיניו- ואשמח לדעת על מה את שמה דגש. כמו כן - אני מחכה לפוסט שירחיב בנושא הסתירות הפנימיות. (גם כאן יש תאוריות שונות.מהי שלך?) * נעמה