הרהור
פוסטים פופולאריים
-
על "חמדנותם" של העובדים הסוציאליים
28/3/11 | 887 צפיות
-
תקשורת ונתוני הרוגים מתאונות דרכים
23/8/09 | 2581 צפיות
-
בגידתה המנומקת של שלי יחימוביץ'
23/3/11 | 2710 צפיות
-
סושי
12/7/08 | 912 צפיות
-
ששה קולן הולך מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע
4/6/08 | 2408 צפיות
-
למידה כנסים וטכנולוגיה סיכום
17/2/08 | 529 צפיות
פוסטים אחרונים
- יונתי בחגווי הסלע- על מדרש יונתי של מאיר אריאל 5/8/14
- שיט על ה saone היום החמישי 28/10/13
- שיט על ה saone היום הרביעי 5/9/13
- חי באהבה- לילה לבן בפרדס חנה 15/8/13
- שיט על ה saone היום השלישי 5/8/13
- שלוש אצבעות מתחת לטבור 7/7/13
אילן שריף לא מבין כלום
בעקבות המכתב ששלחתי לחברי והמשיך את דרכו ברשת, הקורא לשחרור חוקי מדינת ישראל, קיבלתי כל מיני תגובות. רובן אוהדות. רובן תמהות על כך שאין לנו גישה מסודרת לחוקים. אבל הנה תגובה אחרת. אני מביא אותה כלשונה.קיבלתי אישור מהכותב לפרסמה אבל הוא לא ענה אם לפרסם את שמו- אז בינתיים אציין רק שהוא עורך דין. . שלום, אני בעקרון לא חותם על שום עצומות. מדוע ? ראשית, כי אינן עושות רושם על אף אחד, ואם אחתום, יש בכך אמירה מצידי שיש לי אמונה בהשפעתן, בזמן שאין לי. אפילו על עצומות המוחות על דברים איומים, איני חותם. לא על עצומה נגד אנטישמיות, לא נגד אפליית ישראל וחרם אקדמי בבריטניה על ישראל, כלום. לא חותם על עצומות (שנראות לי מטופשות). על העצומה הזו בטח לא אחתום ולא אחרוג מהעקרון שלי. מדוע ? קודם כל, כותרת האי מייל הזה, "שחרור" מלמדת שאילן שריף לא למד מספיק על מלחמת השחרור, את השפה העברית, והמילה שחרור. אם כבר, פרסום של חוקי המדינה באינטרנט בחינם. זו מטרתו האמיתית של האי מייל, ואילן שריף, לעולם לא יהיה עו"ד. חוקי המדינה מפורסמים, ואין שום חוק שמתקבל במסתרים, בלי פרסום מוקדם. הם מפורסמים עוד לפני שהוקמה המדינה. כיום קוראים לפרסום "רשומות". אני מביא דוגמה לפרסום כזה של חוק, שניתן היה לרכוש אותו תמורת לירה ישראלית אחת. יש "ספר חוקים" וכל חוק וכל תיקון לכל חוק, מתפרסם וניתן לרכוש אותו בדפוס. מדרך הטבע, פעם כשלא היה אינטרנט, האנשים היחידים שהשקיעו כסף בקניית הפרסומים, היו עוה"ד, ספריות משפטיות ואוניברסיטאות. אדם רגיל ושפוי, לא השקיע כסף ברכישת חומר הדפוס הזה, שהצטבר והצטבר, עד שהיום הוא יכול למלא קיר שלם עם כל החוקים. גם אילו החומר הזה היה מחולק בחינם, אדם שפוי לא היה ממלא את ביתו בחוקים. אח"כ נכנסו חברות מסחריות לתחום הזה, כדי להקל על עוה"ד להתמצא בחוקים שכל הזמן תוקנו ושכדי לראות את הרציפות שלהם וכל שינוייהם, היה צריך לשלוף אותם מאין ספור כרכים, השקיעו הון עתק בעריכת כל הפרסומים, כדי למוכרם ולהרויח כסף. רק עו"ד וספריות משפטיות שלמו על העריכה המחודשת הזו של החוקים. אח"כ הגיע עידן המחשב האישי, והפרסומים האלה בדפוס, הוצעו למכירה בתקליטורים. החברות התחרו אלה באלה, אצל מי ניתן לחפש יותר בקלות כל חוק. ואח"כ הגיע עידן האינטרנט (1995) ולאט לאט ניתן היה להגיע לכמה חוקים בחינם. לחברות המסחריות יש אתרים שבהם ניתן להגיע בתשלום לכל חוק. שוב, זה שירות שמיועד בעיקר לעו"ד. היום, כאשר מתקבל חוק, הוא נכתב ע"י תוכנת וורד, מעבד התמלילים הנפוץ בעולם, וזו אינה בעיה להפיצו דרך אתר האינטרנט של הכנסת בחינם. אבל כדי להפיץ באינטרנט את כל החוקים שהתפרסמו (בדפוס ובתשלום) מאז קום המדינה, יש להעסיק מאות קלדניות שיקלידו את כל החוקים, במשך תקופה לא קצרה... . ואח"כ יש להשקיע הרבה מאד כסף באתר שניתן יהיה להתמצא בו ולמצוא כל חוק. והכל יעלה כסף... . ועל מי יפול התשלום ? על האזרח הקטן ! . אילן שריף בעצם מציע (הוא אפילו לא מבין שמה שהוא דורש חינם, יעלה בהון עתק), שלמען מספר קטן של אזרחים מעוניינים שאינם עו"ד, כלל הציבור יממן את השאיפות של מיעוט קטן וזעיר, כי אילן שריף לא רוצה לשלם כסף... . . למה שלא נרחיב את הרעיון של אילן שריף, ונפיץ עצומה שכל ספר יפורסם בחינם באינטרנט, או שהאנציקלופדיה בריטניקה תהיה נגישה לכל, ותפורסם באינטרנט ? לא יהיה לכך סוף... . עד כאן הציטוט מהמכתב. . . אפשר לענות? קודם כל לא מפליא אותי שעורך דין כותב את זה. עורכי דין טובים מאוד בלראות עצים ולפספס את היער. . אז אתחיל מהסוף ואנסה אחר כך לטפל בעצים הבודדים. . הפספוס הגדול שלך הוא בשיעורי שנה ראשונה למשפטים. נדמה לי שיש משהו כזה שנקרא קניין. או בשפה מדוברת "של מי הדבר הזה". משום מה נדמה לך שהחוקים הם של עורכי הדין, של הכנסת, של קומץ אנשים כזה או אחר. בזה אתה טועה. החוקים האלה הם שלנו. של האזרחים. אנחנו בחרנו באנשים מסוימים שיפתחו את החוקים האלה. בניגוד לספר כזה או אחר שמישהו כתב ויש לו זכויות יוצרים עליו- כאן זכויות היוצרים הם לא של היוצרים בפועל אלא של מי ששלח אותם- הציבור כולו. זאת נקודת המוצא ולא נקודת ראות צרה הרואה בחוקים כלי עבודה למשפטנים בלבד. מכאן כל השאר נגזר: אם החוקים הם שלי, אז צריכה להיות לי גישה חופשית, מסודרת אליהם. . עכשיו לשאר הטענות. נפנה לטענה הנכונה מכולן. אני מודה שאני לא מתכוון להיות עורך דין ולא בגלל האמרה ש"99% מעורכי הדין מוציאים שם רע לכל השאר". יש לי מספיק מה לעשות בלי זה. תודה.לגבי שחרור החוקים: אני מתכוון למה שאני כותב, למרות שהכותרת נועדה להיות קצת פרובוקטיבית, היא לא חוטאת לאמת- כיום החוקים סגורים בכלובים מסחריים והם צריכים לרעות במרחבים החופשיים. זאת דעתי. האינטרסים של החברות המסחריות לא נוגעים לליבי. סליחה אם זה פוגע במישהו בעידן הכלכלי הקשה של היום. . לגבי העלות הכספית- כאן יש דמגוגיה מצידך. אתה לא יכול להגיד מצד אחד שאין בעייה להפיץ כל חוק כי הוא במילא נכתב במעבד תמלילים ואחר כך להגיד שיעלה המון כסף לכתוב אותו.כולנו יודעים שכל החוקים כתובים כבר. אין צורך להקליד את רובם. אתרים בהם החוקים יכולים להתפרסם כבר יש: גם אתר משרד המשפטים, גם אתר הכנסת וגם gov.il מתאימים למשימה הזאת. וגם אם זה יעלה להושיב קלדן לעשות זאת במשך שנה, העלות היא שולית. הבעייה היא שנוצרה תלות בין הגופים הציבוריים והגופים המסחריים וכיום לא מוכנים להתירה בשל קשר זה. לדעתי אפשר להשאיר לחברות אלה את תחום העדכונים לגבי פסיקה חדשה ואולי עוד כמה דברים שמשפטנים צריכים (ניקוי יבש?) את החוקים עצמם שיעזבו, הם לא שלהם. למה הדבר דומה- שמישהו יגיד שהעלות של הכבישים יקרה ומעכשיו כל הכבישים יהפכו להיות כבישי אגרה ויעברו לידי חברות פרטיות. כך גם חופי הים המדרכות, הפארקים ובכלל למה שלא מישהו יעשה כסף גם על האוויר שאנחנו נושמים? יש דברים שהמדינה לוקחת עליהם אחריות ואומרת שיש כאן משהו ציבורי שמשרת את הציבור. יש דברים שלא ניתן לקחת אותם. ראו סוגית הפרטת בתי הכלא. . לגבי הטענה האחרונה- קודם כל תודה שהזכרת לי את תנועת המידע החופשי . אני באמת בעד הגברת השיתוף בידע אני בעד ויקיפדיה ששמה בכיס את אנציקלופדיה בריטניקה, בעד פרויקטים כמו פרויקט בן יהודה שמאפשרים לכולם קריאה של ספרות בחינם ומראים שעם קצת חזון אפשר לעשות המון (העלות דרך אגב של הפרויקט הזה היא מינימלית). . ולסיום אני חוזר על העיקר. החוקים הם שלי, הם שלך, הם של כולנו. אולי הם עוזרים לשופטים לשפוט, לעורכי הדין לדבר ביניהם, ולחברות מסחריות להתפרנס. אבל- הם שלנו. ואם כך אז זכותינו שהם יהיו גלויים ומסודרים לפנינו. |
תגובות אחרונות
-
עמיתלוין3
בתגובה על למידה כנסים וטכנולוגיה חלק ג'
-
א ח א ב
בתגובה על יונתי בחגווי הסלע- על מדרש יונתי של מאיר אריאל
-
אוריברעם1
בתגובה על תרגומים של "בלוז ההלוויה" של אודן
-
קלואי*
בתגובה על סבתא מגילה מכינה מרק חוביזה
-
ורד אוריאל
בתגובה על שיט על ה saone היום החמישי
-
ההלך
בתגובה על לילה יורד על נהר ה saone
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
טוב, עברו כמה שנים והנה זה בא
בדיוק.
חוקי המדינה הם היסוד והם אמורים להיות נגישים וזמינים.
נגמרו הזמנים שהחוקים שייכים לאליטות שמחליטות לגבי האזרח, או מתווכות בינו לבין החיים.
תודה לך.
יעל,
ניסיתי כמה פעמים להפעיל את חוק חופש המידע - שום חופש ושום בטיח...
אם המשרד לא רצה שהמידע יפורסם נמצאו טריקים ותעלולים בכדיי לא
להעביר אליי את המידע, החל מסבחת וכלה העברה מיד ליד ובסוף הודעה שזה בניגוד למדיניות...
ואפילו תקנות מיוחדות שמוציא השר בכדיי להתפטר מטרחנים.
אבל מה שכן החוק משמש ככלי להתיש פונים בכדיי להקשות עליהם לקבל
מידע שהם היו אמורים לקבל בחינם בלאו הכי....כלומר מה שפעם היה ניתן בקלות - עכשיו זוכה
לתשובה מפורטת על נפלאות החוק....
עצוב, איך אנחנו מתנהגים.
הי אילן, לא מאמינה שאין לך עשרות מגיבים על הפוסט הנהדר הזה. שעשעה אותי תשובתך לאותו עורך דין. ובאמת קניינו של מי הם חוקי מדינת ישראל? ואולי מוטב לשאול, קניינו של מי היא מדינת ישראל עצמה?
לפני שנים לא רבות התקבל בכנסת חוק "חופש המידע", ובין השאר נקבעה בו שקיפות מירבית של מוסדות השלטון, לרבות מסירת מידע לכל דורש. ולמיטב זכרוני נקבעה גם אגרה עבור קבלת מידע (ותקנו אותי אם אני טועה).
לדידי על חוקי מדינת ישראל להיות נגישים לציבור ללא תמורה, שכן הם היסוד לשיטתנו הדמוקרטית.
הענקתי לך כבר כוכב אחד היום, אז אשוב לככב בהמשך.
יעל
רק דוגמא לכמה החוק שאילן מקדם חשוב,
ניתקלתי בעבירות משמעת ופליליות חמורות של פקידי הסעד לסדרי דין,
אותם עובדים סוציאליים שכותבים תסקירים לבתי משפט למשפחה וממליצים
לעניין משמרת והסדרי ראיה.
פניתי לכל המי ומי במשרד הרווחה וכולם הפנו אותי לפקידה בשם רונית צור,
שהיא הדגימה בכתב כיצד ניתן לשקר ולהונות את כולם,
נתקלתי עוד כמה פעמים באותה פקידה ונדהמתי עד כמה אמת ואמינות הם מושגים
זרים לגבייה, ועד כמה לאף אחד לא איכפת מהחוק והצדק או טובתו של משיהו, רק
שהוא לא יגיד דבר רע על אותה פקידה ואיך לסחוט מהאוצר עוד תקנים...
כתבתי לנציב תלונות הציבור במשרד המבקר המדינה - והוא השיב שהוא
לא דן בזה כי זה עניין של בית משפט, משרד הרווחה אמור להשיב,
פניתי למשרד הרווחה והדובר שהוא גם מרכז את פניות הציבור ענה שהוא לא עוסק
בחומרים שפוגעים בפקידות הסעד.
חזרתי לנציב תלונות הציבור והוא השיב שלכאורה למשרד הרווחה אמורה להיות
וועדת משמעת הבודקת תלונות נגד עובדים סוצילאיים.
מנכ"ל משרד הרווחה השיב לי כי החוק מ1996 קובע וועדת משמעת אבל לא כתב איך פונים אליה,
בדיעבד התברר שזה בגלל שאין כזו.
הפכתי את כל הרשת ואתר משרד הרווחה ושום דבר, נאמר לי שצריך לפנות למבקר הפנים של המשרד
אז התברר שגם אין כזה.
פניתי לוועדת הכנסת לביקורת המדינה והם היפנו אותי ללשכה המשפטית ושם עו"ד בשם טומר
כתב מכתב למנכ"ל ושר הרווחה שינמקו האם באמת אין מבקר פנים ע"פ חוק מ 1992 ?
מסתבר שאין מבקר פנים ואין וועדת משמעת...ואף אחד לא מוטרד מהחוק,
אז קודם היה צריך להקים וועדה בכדיי שיהיה מי שיבדוק תלונות נגד פקידות סעד.
אז עכשיו קמה הוועדה, אבל אין שום איזכור לכך באתר משרד הרווחה, רק בילקוט הפרסומים
של משרד המשפטים.
אז חזרתי לנציב תלונות הציבור והוא שלח לי בפקס את החוק בדבר וועדת המשמעת שאומר
כי הלשכה המשפטית של משרד הרווחה אמורה לרכז את התלונות ולהעבירם לוועדת המשמעת.
בחוק כתוב שגם ליועץ המשפטי של הממשלה סמכות כזו - אבל גם עוה"ד במשרד מבקר המדינה
לא ידע זאת...
אז אם מישהו עקב עד כאן .... אז הוא הבין שלגלוש באינטרנט אני יודע,
את גוגל אני מכיר, וחרשתי את כל האתרים הרלוונטים, יש גם כמה עמותות עם אתרים מפוארים
שעוסקות בנושא....
אבל מהן דרכי הקבילה לאזרח מהשורה ע"פ החוק נגד עוולות פקידי הסעד - אין שם.
משרד הרווחה לא יפרסם את החוק אם לא יחייבו אותו, למה לו ?