30 תגובות   יום חמישי, 27/11/08, 03:53

"לצאת מצרה ולמצוא אוצר"- שיפור מצב חוסר כלכלי ובריאותי.


מובא כאן ידע רוחני-מעשי קארמתי ואנרגטי אשר יעזור לכם

ליצור את המציאות הרצויה לכם.  

הדברים נלקחו מתוך פרק מהספר "תודעת האחד -

שיחות עם רבי עקיבא" אשר נכתב בתקשור על ידי למען כל בני האדם באשר הם.

 

האנרגיה שכאן תומכת בתהליך.

מוקדש באהבה גדולה מאוד לאנשים שעכשיו חולים, שקשה להם מבחינה כלכלית, רגשית,

שמוצפים בפחדים קיומיים. להם ולמי שמכיר אותם ויכול להעביר להם את החומר.....

 


" לצאת מצרה ולמצוא אוצר" - שיפור מצב חוסר.

".....

 

רבי עקיבא:

אל לו לאדם לזלזל בעצמו, להמעיט בערך עצמו, למרות שאני מבין,

כי לעתים יש בכך משום הענווה. עדיין, חייב אדם להבדיל בין ענווה וצניעות אמיתית

לבין ערך עצמי.

חשבי על משה, המנהיג הרוחני העיקרי של האנושות בתקופה זו.

כאשר אלוהים נתן לו את השליחות שלו, ניסה בתחילה להתחמק בתואנה

כי כבד פה וכבד לשון הוא. למעשה אמר, כי לא ראוי ולא מתאים הינו לשליחות.

אך אלוהים הוא הבוחן כליות אנוש ורואה את שלא יראה האדם,

השם את הדגש של החיצוניות ועל כישורים והישגיים חיצוניים, "תפלים".

העיקר היא הנשמה. העיקר הינו הייעוד.

אדם אשר אינו מחובר אל הדרכת נשמתו, ולפיכך איננו בהגשמת הייעוד שלו

ובמסלול הבחירות ההולמות עבורו, סובל ואינו יודע אושר.

על האדם למצוא תכלית וטעם לחייו מעבר להישגים חומריים,

שכה מקובלים בתקופתכם ובתרבותכם.

 

למעשה, ניתן יהיה לומר, כי הישגים בחומר מבטאים הם את כישורי הנחישות,

את האמונות ואת השאפתנות של בן האדם. אין לזלזל בהם, כמובן,

אך אין לקדש ולאליל אותם. הישגים שברוח, להיות בן אדם טוב ההולך

בדרך הישר ומסתופף בחברת צדיקים, מלאכים ובהדרכתו הישירה של אלוהים

- טובים הם שבעתיים וגורמים לסיפוק עז ונכבד.

בוודאי שיש אנשים אשר ישכילו לשלב את הרוח ואת החומר,

ללא כל מחיצה מלאכותית ביניהם. הם ייטיבו לעשות אם יבינו כי נתינה מרצון,

ללא כל תמורה, תביא אותם אל מעגל השפע הטבעי של הזרימה של אהבה:

נתינה - קבלה - נתינה. הם ייטיבו להבין אם ידעו,

כי לקיחה אינה מקרבת אותם אל קרבת הרוח.

במצב האידיאלי כשאתם קרובים אל הרוח, הינכם שרויים בביטחון כלכלי בחומר.

ברם, דעו, כי בכל זאת ישנם שיעורים שונים ומגוונים לאנשים שונים.

יש אנשים שרק על- ידי צרות וקשיים כלכליים - יתקרבו אל הרוח,

ותחילה יתקרבו אל עצמם!

יש אנשים אשר זקוקים לדרבון ולאתגר, והם ימצאוהו דרך פתרון בעיות בחומר.

עובדה זו, לכאורה מנותקת מהרוח היא אשר תקרבם לייעדם!

זאת משום שנדרשים מהם תושייה, אומץ לב, בחינה עצמית דקדקנית,

שינוי אמונות וגישה פנימית, שינוי תפיסת המציאות, שינוי בסדר עדיפויות,

קבלה של היש.

באומרי "קבלה של היש", וכאשר מדובר במצב כלכלי קשה,

איני מתכוון שתרימו ידיים, תכנסו לאוזלת יד ותוותרו על ניצוץ החיים.

לא ולא! אני מתכוון לכך, שקודם כל תשלימו עם המצב הקיים,

ללא כל פחד ותסריטי דאגה. אמרו לעצמכם:

"ובכן, אני יצרתי את הצרה הזאת ואני בכוחותיי שלי,

בשילוב אמונה בבורא עולם - אצא מבין המייצרים ואצור לי אוצר!"

אני מדבר על רגשות ועל אופן החשיבה.

קודם כל, עליכם להודות על מה שיש, על הקיים.

להתמקד ברצון שלכם ובנחישות לקבל לעצמכם, להשיג את החסר.

העניקו קודם לעצמכם את שלוות הנפש שהינכם כה זקוקים לה!

העניקו לעצמכם ערך עצמי וקבלו עצמכם כפי שאתם.

ללא כל ביקורת, שפיטה, פחד, רגשות אשם.

אמרו: "אני מקבל את המצב".

וכעת, זהו פתח ליקום לעזור לכם לצאת מהמצב הקשה והבלתי נוח.

סלקו את מוטיב הפחד מהתסריט.דעו כי ביכולתכם לשנות.

הכיצד? עשו מעשה!

חשבו למשל, על אדם חבר הקרוב לכם.

הוציאו עצמכם לרגע מחוץ לדרמה שיצרתם ואתם מתבוססים בה כרגע.

נסו לייעץ לעצמכם כאילו הייתם אותו חבר קרוב.

הרי לא הייתם נופלים במלכודת רגשות הפחד שלו, מן הסתם,

אלא הייתם יכולים לייעץ לו בקור רוח כיצד לפעול.

חשבו על פתרונות מעשיים ליציאה מן המצב, שאינו רצוי אך מצוי הוא.

 

למשל, חשבו על עבודה נוספת, חשבו על הלוואה, חשבו על צמצום הוצאות

והגדלת הכנסות. חשבו על מעבר למקום אחר שבו תנאי המחייה זולים יותר,

חשבו על שינוי בעבודה בכלל.

חשבו על הגדלת האמונה, בד בבד עם הגדלת ההכנסות.

דעו כי לכל מצב, כי לכל משבר- יש פתרון.

בחרו להתייעץ עם אנשי מקצוע ולבחור לצאת מהקושי.

רחמים עצמיים הינה התבוססות עצמית פנימית בדרמה,

בלי כל יכולת להבין את עוצמת יצירת המציאות.

רחמים עצמיים מערפלים את הבנתכם ואת אחריותכם לכך,

שאתם יצרתם את הבעיה כדי ללמוד ולצמוח ממנה!

הפחד הינה אנרגיה מגנטית אשר תשאב עבורכם "חומר נוסף" כמותה.

לפיכך, הרפו ממנו, אם ברצונכם לשנות את המצב.

דעו, כי ההווה הינו יצירה המורכבת מאמונות העבר שלכם!

לסיכום: נטרלו את הפחד והתמלאו באמונה ובידיעה פנימית.

הגדילו הכרה בערך עצמכם, בתחושה שאתם ראויים לשפע.

נשמו ובקשו להכיל את השפע.

בקשו לצמוח ולהתפתח שלא דרך קושי, אלא דרך הבנות רוחניות,

בקלות ובשמחה, שהם "תוצר לוואי" של בעלי האמונה החיובית.

זכרו, כי לכל בעיה יש פתרון - ואמרו זאת לעצמכם.

העובדה שכרגע אינכם שמים ידיכם עליו, אינכם יודעים מהו,

אינה אומרת שלא ימצא.

הפסיקו לפחד מחרדת הקיום. במקום זאת בקשו להגביר את יכולת הכלת החיים

שלכם עצמכם!

בקשו לתחזק ולתגבר את האמונה שלכם בשפע המגיע לכם! בקיום שלכם!

הגדילו את הרצון לחיות בעוצמה מלאה ובהגשמה עצמית מלאה!

בחרו להתחבר אל הנשמה. דרך אורה והדרכתה תלמדו לגבור על כל קושי וסבל

הניצב בדרככם כתמרור וכחוזה צמיחה אישית!

הדרך להתחבר אל העזרה הגבוהה ביותר שתשיגו תהיה על-ידי

הבעת כוונה פנימית עמוקה, מהלב.

כוונה זאת הצהירו במילים ובקול רם:

"אני בוחר לקבל עזרה ומודה עליה".

"אני בוחר להתחבר כעת למלוא ההדרכה והיקפה של נשמתי!"

"אני בוחר להיות נשמה בגוף!"

אני בוחר בדרך האור, האהבה, החמלה והקלות!"

וכך קורה כמובן....

 

אכן, עד כמה שיפליא הדבר אחדים מכם, הדרך לצאת מקושי כלכלי

יהיה דווקא על-ידי חיבור רוחני והגדלת מלאי האמונה.

הטלת ספק הינה גורם עיקרי להפסקת האמונה.

הטלת ספק גורמת לצמצום ההבנות וההכלה הרוחנית שלכם.

היא מהווה זרז להתמעטות ערך עצמי ולחוסר הבנה רוחנית!

שימו לב, כי המילה ספק, בהיפוך אותיות פירושה: פסק.

ואכן זו היא אנרגיה אשר מפסיקה את זרימת השפע אליכם.

ההיפך מהספק הינה האמונה, ולפיכך, כשאתם חווים ספק,

בקשו להגדיל את האמונה.

תוכלו לעזור לעצמכם על-ידי כוח הדמיון, שהינו מתנה גדולה עבורכם!

הבריאה נעשית על-ידי החזייה וראיה קודם לכן.

הינכם מומחים גדולים לעשות זאת על דרך הפחד.

מדוע שלא תנסו זאת בדרך השנייה - דרך האהבה?

במקום ליצור דאגה - התחברו ל- אגדה.

במקום לדמיין תסריטים של פחד, צרו תסריטים של שפע ושל כל היש.

גם בצמצום הספק תוכלו להשתמש בהדמיה:

דמיינו, כי במרכז הגרון שלכם, המקום של האזור האנרגטי

המכונה "צ'אקרת הגרון" ואשר צבעה תכול הינו - יושב לו

גוש של ספק. תוכלו לדמותו בכל צבע ומרקם וגודל שתחפצו.

כעת - דמיינו קרני אור נשלחות מהכתר שלכם (קצה הקודקוד)

והן חודרות אל הגרון, ממיסות ומעלימות את גוש הספק.

דעו,כי כעת קרני האור מגדילות את מלאי האמונה שבכם!

וכך קורה. כאשר תאמינו - זאת תיצרו ותחוו.

אילנה: רבי עקיבא היקר, אנשים מתלוננים על החוסר בחייהם - על חוסר באהבה,

בזוגיות, בכסף, בעבודה, אפילו בבילויים. מה תאמר להם?

רבי עקיבא: אילנה יקרה ונעלה ואהובה עלי עד מאוד,

תודה לך על היותך שופר לבריאה.

ברצוני לומר לכל האנשים האלו להביט אל תוכם, אל לבם ולמלא קודם כל

את החוסר, את הריקנות הפנימית הרוחנית שלהם.

התבוננות בחומר במקום ברוח לא תקדם אותם למה שהם מחפשים.

הם מחפשים אושר וביטחון, בכל בקשה שהיא. נכון?

בזוגיות הם רוצים לחוות - אושר וביטחון.

בכסף - הם רוצים לחוות ביטחון קיומי שיביא להם אושר.

בעבודה - הם מתכוונים להשיג תחושה של ביטחון,

שתביא אותם לשלוות נפש אשר תקדם אותם אל האושר הנכסף.

בבילויים - הם מחפשים תכלית וטעם שיגרמו להם אושר.

הם מחפשים ביטחון בקיום שלהם.

כלומר, מכל זווית שלא תסתכלי על "בקשות החוסר" של אנשים

, הרי שהם מבקשים בתוכם אחר ביטחון בקיום שלהם אשר יגרום להם אושר!

הם יוכלו להשיג זאת בקלות, במהירות, ללא כל התניה ב"גורמים חיצוניים"

מעכבים לכאורה, על-ידי בחירה וחוויה של חיבור פנימי לעצמם

ולנקודת האלוהות שבתוכם!

אין אני קורא כאן, כהטפה דתית, "לחזור בתשובה",

להיות בדרך הפרשנות הדתית המקובלת על זרמים ופלגים בכם.

אני מתכוון לכך, שכל אדם ימצא לנכון להבין כי הוא ניצוץ אלוקים בגוף!

כי כל אדם יבין, כי הוא הרוח בגוף.

כי הפיזי והרוחני, הרגשי והמנטאלי - חד הם, אך עם היבטים ופרשנויות מעט שונות.

העניקו, קודם כל, לעצמכם את אשר הינכם מבקשים "לשאוב מהחוץ"

ואשר מלחיץ אתכם, עקב כך

. חלצו עצמכם מהלחץ על-ידי עבודה פנימית ובדק בית רציני בתוככם!

התכוונו לחיבור. הצהירו על כוונתכם זאת בכל רם.

אמרו כך:

"אני בוחר להתחבר אל הנקודה שבלב.

אני בוחר להתחבר אל ניצוץ האלוהות שבתוכי ולהפעילו כאן ועכשיו!"

עשו את התהליך כטקס מקודש וחזרו עליו שלוש פעמים.

לאחר כל פעם, נשמו עמוק והכילו את האור והאנרגיה של החיבור הקדוש!

יתכן שתחוו זאת כזרמים, כהתרגשות, כשלווה...

יתכן שפשוט תדעו כי החיבור בוצע על הצד הטוב ביותר.

התוצאות לא תגענה, ככל הנראה, באופן מיידי, אלא נדרש תהליך ארוך של עיכול,

הפנמה, צמיחה, הבנה והכלה...

דעו, כי עשיתם את הצעד הראשון להבטחת הביטחון הקיומי שלכם

ומציאת טעם ותכלית החיים הגבוהה ביותר -

חיבור לייעוד והגשמתו על הצד הטוב ביותר!

אמרו לעצמכם, כדי להגביר את זרימת השפע אשר הינכם מכוונים אליו:

"אני מודה על האושר שלי.

אני בוחר להיות מאושר באופן בלתי מותנה.

אני מאוד מאושר. תודה".

"אני מודה על הביטחון שלי.

אני תמיד שרוי בביטחון קיומי מוחלט.

השפע בחיי, הביטחון בחיי הולכים וגדלים. תודה".

דעו, כי כסף לבדו לא יעניק לכם בכלל ביטחון ואף לא אושר...

דעו, כי כך גם כל אותן הפונקציות שביקשתם לעצמכם,

בהיותכם בחוסר ובהתבוננות על "הישגים חיצוניים" בחייכם!

אילנה: אם הבנתי אותך נכון, רבי עקיבא היקר והנפלא,

הרי שאנשים לא תמיד יודעים מה חסר להם.

הם פשוט מרגישים חוסר ומצביעים על המשבצת הראשונה

שעולה בדעתם שחסר בה "וי", שמסמן שהשיגו את המטרה.

רבי עקיבא:

היטבת להבין, תלמידתי המוכשרת והנפלאה בפני עצמה.

ואני אומר: דייקו בהגדרות שלכם, דייקו בבקשות שלכם,

דייקו במה שאתם חפצים לעצמכם.

אביא לך זאת בצורת הסבר פשוט יותר: אדם מרגיש שאין לו עבודה

וזה מאיים עליו מבחינת הקיום שלו.

הוא זקוק לכסף שמביאה לו הפרנסה. הוא בינתיים מרגיש מפוחד,

חסר ערך עצמי, מסכן מאוד. הוא מרגיש מצומצם ובחוסר אושר,

ואולי אף בייאוש ובמרה שחורה. נכון? ובכן, שפר עליו מזלו והוא מצא

לאחר זמן מה מקום עבודה.

בתחילה שמח מאוד באמרו כי נמצא הפתרון לכל בעיותיו!

לאחר זמן מה, התחיל למצוא דופי במקום העבודה ולרטון:

השכר אינו הולם, העבודה קשה מידי, הבוס שלי מעצבן אותי,

האנשים שבסביבתי אינם נחמדים בעיני.

הוא שוב מתמקד בקושי ובסבל ואינו מודה על הכסף שהוא מקבל.

האם הוא השיג ביטחון קיומי? לכאורה באופן זמני, אכן כך הוא חושב,

אך הרגשתו תאמר לו אחרת. במהרה יצור לו צרה אחרת,

אולי בריאותית, אולי נפשית, אולי ימשיך וירטון ויתמקד במה שחסר לו בחייו.

האם אדם שמצא זוגיות והתחתן הוא בהכרח אוטומאטית

הופך להיות אדם מאושר? כמובן שהתשובה ידועה לכם והיא שלילית בתכלית.

כל פונקציה שתחפשו בחוץ יכולה לאכזב ולא למלא את תפקידה:

להיות ספק האושר והביטחון שלכם!

......

 

רבי עקיבא: ...

כדי לקבל את "היש" הרצוי והנכסף, עליכם לסור מהדרך המדרדרת

אתכם מהפח אל הפחת - דרך הפחד.

כדי לקבל את כל "היש", עליכם לעבור אל דרך האהבה ולהתמקד

בכל מה שאתם מרגישים ראויים אליו!

כן, מגיע לכם להיות מאושרים!

כן, טבעי וקל עבורכם להיות מאושרים.

הבה תתחברו לתחושת החיבור לאלוהים, אשר תגרום לכם אושר.

הבה תיצרו מתוך אותה נקודת אושר, אשר אתם מרחיבים אותה

אל כל מישורי החוויה הקיומית והיקומית שלכם -

את "תוצרי הנלווה" של האושר הגדול שעוטף וממלא אתכם!

מה שאני אומר זה, קודם בחרו להיות מאושרים ובביטחון,

ומתוך החוויה הרגשית הנפשית הזאת שתציף ותמלא

אתכם בה, צרו את האוצר,

במקום לייצר צרות מבין המייצרים!

אילנה:רבי עקיבא היקר והנפלא,

האם מה שאתה אומר זה שאנשים יכולים פשוט להרגיש מאושרים ושלמים

גם מבלי שיהיה להם כל מיני דברים שהם "צריכים" אותם?

מבלי שתהיה להם זוגיות, פרנסה בטוחה, כסף, הישגים בחומר, וכדומה?

רבי עקיבא: אכן כי כן, תלמידתי הנפלאה והאהובה עלי מאוד- מאוד.

בני אדם זקוקים בעצם להתחבר אל מהותם האמיתית -

לזכור להתחבר אל אלוהים השכם והערב.

הם רק חושבים שמה שהם זקוקים לו ידוע להם, אך למעשה

, זוהי התשובה הפשטנית, לכאורה, אך המלאה והמתאימה

הינה לכל סוגי הבקשות מהיקום ומאלוהים!

אילנה: ומה בנושא בריאות? בן אדם שחולה מאוד וסובל,

הרי מה שהוא רוצה זה להיות בריא.זה גם מה שמאחלים לו מקורביו המודאגים.

מה תוכל לייעץ להם במקרה זה?

רבי עקיבא: הבריאות היא בריאה. הכול קורה מאלוהים.

אין דבר שקורה ללא סיבה עמוקה ותכלית נשמתית גבוהה.

על האדם החולה לבקש להבין את סיבת המחלה הפנימית, קודם לפיזית

. מדוע זה ויתר על הבריאות שלו?

האם הוא צמצם את הכלת החיים שלו?

האם הוא איבד טעם ומשמעות בהם?

האם זרועות של ייאוש, רגשות אשם, כעס, פחד - אחזו בו כתמנון

וסחטו ממנו את כל האיזון הפנימי?

על האדם להביט, להשכיל ולהבין את הקשר שבין הפנימי לחיצוני,

בין הרוחני לפיזי, בין הרגשי למנטאלי.

על האדם לקחת אחריות על אמונותיו.

ביכולתו לבחור לרפא את עצמו קודם כל מבחינה פנימית.

לקבל כי את שהוא עובר, ברובד העליון, הוא זה שיצר

למען תועלת ורווח של הנשמה שלו.

זאת משום שהגיעה העת עבורו לשנות דפוסים,

שהיו מקובעים בו ויצרו בו חוסר איזון גדול.

על האדם לבחור לסלוח לעצמו ולגופו על ש"בגד" בו.

על האדם לדעת,כי בכוח האמונה שלו בלבד

יוכל להזיז הרים ממקום רבצם,

ובוודאי שיוכל לסלק את "החיידקים הרעים" שבתוכו.

בגוף ישנו מנגנון פלאי וטבעי שיש לו יכולת שיקום עצמית, יהיה

אשר יהיה המצב הבריאותי...

אילנה: ומה עם מדובר בתינוק או ילד קטן, או אדם שלא יכול להבין את הנאמר?

רבי עקיבא: דעו לקבל את המחלה לא כמלחמה,

למרות שהיא מאיימת על מישור החיים,

אלא כ"תיקון". משהו שהיה פגום מבפנים השתחרר והגיע הזמן לסלקו.

כאשר מדובר בתינוק או בילד קטן, חובה על הוריו,

או על מקורב אחר, להבין את הנאמר. ביכולתם לשאת תפילה מקרב לב להצלת חייו.

עליכם להבין, כי כאשר ייעשה, כך אמור להיות.

יש אפשרות "להמתיק רוע הגזירה" ולבטל חוזה נשמה.

ברם, אם דברים אינם הולכים כשורה ולפי המצופה,

אם חלה התדרדרות במצב החולה ואף ייסורי גסיסה המסתיימים במוות -

יש להתאבל, אך לדעת בלב כי כך היה אמור לקרות.

אין כל טעויות. אין כל מקריות. יש טעם ותכלית.

על הוריו של הפעוט לעשות תיקון בנפשם.

עליהם להתחבר לידע הרוחני ואל בורא עולם.

עליהם ללמוד לקבל את שיעור האבלות שלהם

על-ידי זה שיצהירו ויחזקו את רצון החיים שלהם.

ליפול על מנת לקום, זה המסר של ט' באב (אילנה: היום ט' באב, אכן)

לעולם, לעולם, לעולם לא לאבד את התקווה,

לא לאבד את האמונה, לא לאבד את היכולת להתאושש ולקום על הרגלים.

תהייה הנפילה אשר תהיה, בכל מישורי החיים:

שכול, אבלות, התדרדרות פיננסית, מלחמה ועוד.

 

אילנה: האם בעצם אמונה חזקה הינה התרופה לכול?

היא הפתרון לכל מצב בחיים? כך אני מבינה מדבריך.

רבי עקיבא(אומר בשביעות רצון): בהחלט. אמונה וקבלה. לקבל באהבה ככתוב:

"ואהבת את ה' אלוהיך בכל נפשך ובכל מאודך

והגית בו יומם ולילה בשכבך ובקומך".

לקבל באהבה כפי שנאמר: "ואהבת לרעך כמוך".

היו על דרך האהבה שהיא נתינה מהלב, שהיא קבלה של כל היש.

כבדו את עצמכם, בהיותכם ניצוץ אלוהים בבשר ודם, רוח בחומר.

כבדו את זולתכם, שעשויים הם כמוכם ואף הם

ניצוץ אלוהים מתגלם בחומר.

כבדו את אויבכם, הממלאים תפקיד בדרמה משותפת

אשר יצרתם למען לימוד השלום בדרך האהבה, או אף בדרך הפחד.

שתי הדרכים, דרך הפחד ו/או דרך האהבה - שתיהן באות ללמד אתכם

את אותם נושאים.

"דרך האהבה" - מכונה "אור", ואילו "דרך הפחד" -מכונה "חושך".

עליכם לדעת שה"אור" וגם החושך" משתפים פעולה בדרמת התנסות

מסע החיים בכדור הארץ, אשר מכונה גם: "כוכב הבחירה", וכן "אזור הדואליות".

ברם, כפי שהינך יודעת ומבינה, ואסביר זאת גם לקוראים כעת במלים מדויקות:

דרך הפחד, דרך שנכנה "חושך", נעוצה ביצר ההישרדות ובפחדים הקיומיים שלכם.

פחדים אלו מקורם בצ'אקרה האדומה, אזור האנרגטי של הבסיס, השורש.

(צ'אקרה = מרכז אנרגטי המשפיע על כל התחומים: הפיזי, הרגשי, המנטאלי, והרוחני).

דרך האהבה, דרך שנכנה ואשר הינה תודעת "אור" -

מבוססת על הנתינה - קבלה - נתינה, על האפשור,על היש.

דרך זו קשורה לצ'אקרת הלב - ספירת התפארת.

דרך האהבה מתאימה יותר לתקופתכם, תקופת עידן המשיח, תקופת הגאולה,

תקופת אשר תכנו "העידן החדש",

(ולמעשה אין כמובן חדש תחת השמש, כדברי קהלת).

תוכלו לעבור מדרך הפחד המובילה אתכם אלי פחת, אל דרך האהבה.

תוכלו לבקש להיות מונעים על-ידי האהבה ודחפיה, במקום על- ידי החושך ופחדיו.

הצהירו בזאת, אם בכך תבחרו כמובן:

"אני בוחר כעת להיות בדרך האהבה על כל המשתמע מכך.

אני מבקש ביטול חוזי נשמה הקשורים לדרך הפחד.

אני מבקש שחרור קארמתי מכל הפחדים שלי.

אני בוחר להיות בחמלה ובאהבה.

תודה על כל העזרה האפשרית.

אהיה אשר אהיה וכך בחירתי בחיים אלו. אמן".

זהו חוזה נשמתי מחודש. הזמינו את מלאכי הקארמה לחתום עליו

ולסייע לכם במימושו.

דברים שנעשים ביניכם לבין עצמכם, ביניכם לבין בוראכם, אלוהים

- מכובדים על-ידי הרוח ומיושמים בעולם הגשמי.

עד כאן דברי להיום. ט' באב תשס"ז.

כאן אנוכי רבי עקיבא המותיר לכם את הבחירה החופשית

וממליץ לכם על דרך האהבה. ככתוב וכנאמר וכנשנה:

"ואהבת לרעך כמוך".

באהבה רבה ובתודה לך אילנה היקרה, שליחת הרוח, אהובת האלוהים.

וכאן אני מטטרון המברכך על הרצינות והמסירות שסוף סוף גייסת בתוכך למשימה.

*********************

לקוח מתוך: "תודעת ה א ח ד - שיחות עם רבי עקיבא", אילנה בהט,הוצאת לוטוס, 2008.


מוקדש באהבה גדולה לכל אלו שצריכים את המסר.

מוזמנים להעביר למי שצריך ויכול למצוא נחמה ועצה רוחנית מעשית מהנאמר.

 

* ניתן להשיג בחנויות, בעיקר בסטימצקי ובצומת ספרים. (אם אינו על המדפים - להזמין אצל

המוכרות. הוא נמצא במחסנים שלהם ויש להם קשר עם ההפצה).

דרג את התוכן: