זרועותיו האיתנות של המוות אוחזות בי בחוזקה וכמו הופכת אני לנציב-מלח או קרח זרועותיי אינן מסוגלות לזוז רגליי אינן נשמעות לי קשה לי לנשום ואני מזיעה האימה קונה לה שלטון בנשמתי עד שאני מתעוררת מחלום הבלהות הזה להיווכח שזרועותיו אוחזות הפעם בה. __________________________ התוצאות הגיעו. לא משהו. |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
}{
חיבוק חם מכאן תמר
ולמרות הקלישאה,
יהיה בסדר..
אין לי מושג למה השיר הזה עלה בראשי כשקראתי את הפוסט
לא יודע האם ואיך אפשר לקשור אותו למילים שלך אך בכל זאת החלטתי לשים את הקישור
http://www.youtube.com/watch?v=nNNH3cdWjOk
סופ"ש נעים
אני
תהיי חזקה...
אני מפחדת איתך ובשבילך, איתה ובשבילה.
ראיתי את התיק שלה אתמול, עשינו סדר. שאלתי את עצמי בשקט כל מיני שאלות.
אני מקוה שהכאב הפיסי מתון ושאתן מרויחות מכל רגע את כל הזהב שבו
מחבק אתכן יקירה,
ומגייס את כל האופטימיות שבעולם על מנת
שימים אחרים יתדפקו על דלתך.
.
סופ"ש שלו...עד כמה שאפשר.
אבל את פה בשבילי, וזה הכי חשוב. תודה.