שהיה לי בשיריו, פעמים רבות , חבר, שתי תזכורות וידאו , ללא מילים מיותרות. אחת מתחילת הדרך ,ואן דר גראף refugees , מ-69 (הכוונה כמובן הקלטת האלבום, לא הביצוע כאן) השנייה this side of the looking glass מ-77. וכן קישורים להקלטה המקורית של refugees , לשיר don’t tell me המצמרר (אולי רק אותי?) מ-82. ל- Too many of my yesterdays מ-86 ,כאן, בהופעה מהתקופה האחרונה, כנראה כך בערך זה יראה במופע אצלנו. הבחירה מתוך השפע שאני אוהב הייתה קשה אך קטעי הוידיאו שלו ביו טיוב ממילא לא משופעים בכמותם ואיכותם. לאחר לא מעט דילמות (הייתי כבר פעמיים בארץ ) רכשתי היום, מקווה שזה שהוא מגיע לבד, לא יפגום. הפוסט כאן הוא סוג של welcome בלבד, כך שזה משאיר מקום לאלו שירצו להרחיב יותר. ואכן מומלץ לבקר גם כאן http://cafe.themarker.com/view.php?t=753794
http://www.youtube.com/watch?v=wyTsjN285gg&feature=related – refugees הקלטה
http://www.youtube.com/watch?v=RL4HkMfs8jg – to many of my yesterdays מופע מהתקופה האחרונה.
http://www.youtube.com/watch?v=PmAoFFAZPWM don`t tell me הקלטה |
ההלך
בתגובה על "גניבת" הפרפלים
ההלך
בתגובה על שני סרטים וגלן יוז אחד
ultramag
בתגובה על בכל זאת הדיק .
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מכיוון שיש לי גם וגם, אני בוחר מה לשמוע בהתאם לרצון שלי באותו רגע.
לא חושב שהוא שחט.
אני חושב שלהרבה אנשים, שלא מתחברים מייד עם חומרים קשים יותר,
אלבום האהבה הוא פיתרון טוב שיכניס אותם אליו.
אתה מתכוון לאלבום שירי האהבה שלו? לטעמי, באלבום הזה הוא לקח שירים נהדרים ושחט אותם אחד אחד. עדיף לקמפל את אותם השירים מאלבומי המקור. אבל לכל אחד יש את ההאמיל שלו...
כנותך יפה ומעוררת הערכה.
כדאי להאזין גם לאוסף שירי האהבה שלו, על תכניהם המילוליים.
יש שם דברים המזכירים אלמנטים בטרילוגיה...
ממש סליחה על הבורות - לא הכרתי - אבל עכשיו כן.
יפה בהחלט.
את פיטר האמיל אני לא שומע סתם כך בכל הזדמנות.
על מנת להיות בריכוז ולהינות ממנו צריך להיות במוד מסוים.
גם לי יש תקופות של מתאים לי יותר או פחות לשמוע אותו , כך שאני יכול להבין אותך.
.
פיטר האמיל,הייתי בשתי הופעות שלו בארץ,בעבר.
כיום כבר לא בא לי אבל אין ספק לגבי תרומתו המוזיקלית.
מקוה שתהנה בהופעה,ומרידינג 3 המקום החדש,שבו תתקיים ההופעה .
הקדמת אותי, בדיוק רציתי להוסיף באחת התגובות ולהזכיר את האלבום and close as this
אלבום יפהפה שלו, רק עם פסנתר, שכנראה באמת לא נמצא ברשימת ה"חובה" הראשונה אצל החובבים.
אני מאד אוהב אותו, יש בו ייחוד.
חוץ מזה אני בטוח שאתה מכיר עוד לא מעט דוגמאות לשילוב "אדיר אך לא מוכר" .
ואולי לפעמים טוב שכך, אחרת יום אחד הוא יהפוך המוני ויוסב כרינגטון...
היטבת לתאר את כישוריו הרבים באופן ממצה אך מקיף ביותר.(לכאורה סתירה לוגית, לא?)
over אלבום נהדר (הקליפ השני שכאן, מ-77, הוא מתוכו)
אך יש לו עוד רבים טובים לא פחות.
הכאב אגב, על פי מה שנמסר לי, האמת שלא וידאתי זאת אף פעם, נובע בין היתר ממשהו אישי קשה שעבר.
כן - אני ופרוג הם שני קוים מקבילים שלפעמים משיקים זה לזה.
אין לי בעיה עם הופעות של האמיל עם פסנתר סולו. האלבום מתוכו לקוח השיר, and as close as this, הוא אלבום אולפן של האמיל ופסנתר בלבד, ואלבום ההופעה typical כנ"ל (שניהם נהדרים - בייחוד השני). פשוט הביצוע הספציפי הזה לא יצא לו (אולי בגלל הרוח שפורעת לו את הבלורית).
האירוניה שהתכוונתי אליה היא לא למשפט של האמיל, אלא לכך שהשיר לא מוכר מספיק.
איש נפלא עם המון כאב ויכולת בטוי עצומה שלו גם במילים, גם בטווח הקולי העולי ויורד וגם בתיזמור הדרמאטי. בעיני הוא בשיאו בתקליט over אבל את הדברים החדשים יותר אני לא מספיק מכירה. ואן דר גראף היו מצוינים, לקחו אותו לכוון קצת (קצת) שונה.
היו עוד הרבה שהייתי שמח להוסיף.
לגבי refugees מסתבר שאנחנו חלוקים, יכול להיות שלא התחברת לחלק הפרוגי שלהם.
עם זאת אני מסכים שהתפתח משהו עמוק בהאמיל בשלבים הבאים.
לגבי "האתמולים שלי" בחרתי בקליפ הזה כי הוא נראה לי ממחיש את מה שיהיה אצלנו,מבוגר יותר , עם פסנתר בלבד, אז תכין את עצמך...
האמת שלא הבנתי כל כך למה אתה קורא לזה משפט אירוני, אשמח אם תבהיר,
too many of my yesterdays are lost in you
משהו מוחשי מהחיים, לא?
אכן - אדם יקר.
אהבתי את בחירת השירים (למעט refugees - אני לא אוהב את מרבית החומר של VDGG המוקדמים). too many of my yesterdays הוא שיר אדיר ולא מספיק מוכר שלו (משפט קצת אירוני), למרות שהביצוע שלינקקת הוא לא משהו (אבל שמעתי ביצועיים חיים אחרים שלו שהם הרבה יותר טובים).
מצפה בקוצר רוח (למרות שזה הדבר האחרון שיש לי כרגע בראש).