יוהאן הגדול, דבר לא השתנה. הכלום הגדול חוגג, ואותי אף אחד לא הזמין. אני זוכר שכשהייתי ילד היה איזה שיר בזוי של נורית גלרון (התלתלים והבחורה) על אודות ילדה שהולכת למסיבה בחמש במקום בשש, ורואה שאין שם אף אחד. השיר הזה ליווה סיוטים רבים בילדותי, ולא מן הנמנע כי בצורה עקיפה הפכני למאחר הכרוני שהינני. אז שם אולי לא היתה מסיבה, ואצלי בראש מתחוללת אחת, אבל אני אפילו לא שומע את המוזיקה. והריחוק ניכר גם כאן, וגם כאן. אולי זו היד המגובסת, אולי זה החום באין מזגן שבו אני קמל בערבים, אבל כמו במכתבי הקודם, לא אכביר ואקשקש, אלא אציג שיר נוסף שיישקף את הכלום שמתרחש במוחי הייגע. רצוי להתעלם מהקליפ, אבל בהחלט לא מהמילים. בעצם אפשר הכל, השאלה מה זה ייתן לך. שיר על כוח פנימי, על הצבת מטרות שלך מול המטרות שמציבים לך אחרים. על הפער בין הגג - לקרקע. בין הטיפוס לנפילה. על מצב בו אתה נכנס לסחרור כי כולם מצפים ממך לדבר מסוים, שכנראה כבר לא תוכל לתת. ואתה נסחף... אז אני על הגג, והמסיבה שם - נגמרה. השאלה היא אם לקפוץ, ואם כן - how high? : Stereophonics - Rooftop Standing on a rooftop
Trying to clear my mind
I only came up to look
But now there's such a crowd
I don't feel that bad
Can't help but laugh
And they cry out
?They say jump and I say how high
I feel my body blowing
From every side to side
My mind can't help but knowing...
What it feels like to fly
I don't feel that bad
Can't help but laugh
But they cry out ?They say jump and I say how high
They say jump and I say I might
And they cry out
And they cry out
Say jump and I say I might
Say jump and I say I'll try
Say jump and I say I'll say goodbye
Say jump and I say how high
High, High, Fly, Fly
I'm just standing on the edge of
Something I should try to hide from
I don't know much but I know something
I need to try and find me a way
Try I always come out fighting
I don't feel I should deny me
Can't help knowing what is down there
Feels like I should fly now for them
I'm fascinated, mis-educated, It's reincarnation
Of my imagination
I'm far away, from here today
It's where I'll stay if I get my way
It's lying awake, that makes me sane
But it makes me sick but I can't change again |