כן עצבות זה השם שבחרתי לפוסט הזה ובעצם אני לא כל כך בטוחה שאני עצובה אני בכלל לא יודעת מה אני וכן זה קצת חושף אותי חושף אותי מאוד כן אטטו יומלדת מחליפה קידומת ל03 וזה קצת מפחיד ובכלל כל הפוסט הזה הוא מתוך הבנה שאולי וכנראה לא הכל מושלם והרי אין מושלם ואולי וכנראה ההיתי צריכה להיות במקום אחר במקום יותר בטוח לא שהיום אני לא במקום כזה אני כן בטח שאני כן אבל הוא לא מושלם וכן אני צריכה להתמודד עם כל מני דברים שפעם היה לי יותר קל להתמודד איתם והיום היום זה לא ככה זה כמו מעגל בועה סגורה ואלה החיים שלך ככה הם וככה הם כנראה ישארו לעד ויש כאלה שיגדו את יכולה לנפץ את הבועה את יכולה לצאת את יכולה לפרוח וזה לא שאני לא פורחת אני כן אבל בפנים משהו כבוי חח אני לא יודעת למה אני מחייכת עכשו זה מעין מונולוג והא רק שלי ואין לי מושג למה אני כותבת לכם אותו ולמה למה אני משתפת אותכם ברחשי ליבי הרי רק לפני כמה דקות חזרתי מהעבודה שמתי תתיק והתחלתי לכתוב בלי שום הכנה מראש אין לי מושג למה לא תכננתי זאת ממש לא אני בכלל בנאדם שמח ואולי זה רק כלפי חוץ זה יעבור לי מחר המלנכוליה מחר הייה יותר אופטימית והרי אני לא מגלה לכם את כל הסיפור כי אני פחדנית ואולי לא אני לא יודעת למה לעזזזל אני כותבת את זה למה? אז הגעתי לגיל 30 אמא ב22 לדצמבר שלושים שנה ואני בכלל לא ניראת כן ויש לי CP CP

קל קל מאוד אבל עדין כזה ויש ימים שהכל נפלא אצלי אני רצה מתעמלת הכל סבבה והכל טוב ויש את הרגע שפתאום אני נופלת ואנשים רואים אותי וזה ניראה להם הכי נורא בעולם ואז אני קמה ומתיחסת לזה כאילו כלום לא קרה אני ממשיכה הלאה כאילו כלום זה ניראה להם מוזר הכי מוזר אבל ניראה לי שבעבודה כבר התרגלו אליי שאני נופלת וקמה כמה זה סימלי לי הרי ככה אני נופלת וקמה בכל מה שקשור אליי ועכשו עכשו סתם נפלה עליי עצבות של לפני יומלדת ועוד להחליף קידומת זה תמיד ככה אצלי לפני יומלדת אני בבאסה גמורה והפעם הפעם זה רק התחזק ותאמינו לי אני לא מאמינה על עצמי שאני כותבת על זה פשוט לא מאמינה פשוט לא זה משהו מאוד מאוד מאוד אישי ואין לי מושג למה אני משתפת אבל ככה זה יצא לי

ככה זה יוצא יצא אותו דבר ובימים האחרונים לא עונה כל כך לפוסטים לא מגיבה הרבה אז סליחה ממכם זה יעבור לי ככר אז על מה עוד לא דיברנו ? על אהבה שאני מבחינתי כבר לא חושבת שהיא תגיע אולי היא תגיע אבל לא כמו שהאמנתי בה אז החלטתי שאים היא לא תהייה טובה אז עדיף שהיא לא תהייה בכלללל חח טלי מה יוצא לך מהבטן מהלב מה את משתפת את כל העולם ברגשות שלך מה מה מה את עושה?

רק שתדעו לכם שאני לא יודעת למה שפחתי את זה כאן אולי זה חוסר הודאות הדאגה הצורך במשהו מאוד מאוד אבל מאוד אמתי וניראה לי שהחיים הפכו לאינטרס אחד גדול ואין כבר טוב מתוך טוב או אהבה מתוך אהבה וזהו נמאס לי נמאס לי

אבל מחר זה יעבור מחר יום חדש וכמה שאני יצייר את החיים שלי כנורמאלים כמה שניסתי הבנתי היום אני תמיד הייה קצת שונה וזהו כי אני מי שאני ולמרות שקשה לי להגיד את זה כי כל חיי הבועה היתה רגילה

ועכשו עכשו אני אני אז אמרתי יש לי CP וזה אומר שאני קצת גוררת את רגל שמאל וזהו זה לא גרנדיוזי ממש ממש לא  אבל זה שם זה תמיד שם זה היה שם זה הייה שם תמיד לנצח לעד וכמה שאני לא אוהבת את זה זה תמיד איתי ותמיד הייה שם ברקע של חיי וכן אתם שואלים יש לי חיים רגלים תמיד שאפתי לחיים נורמאלים ורגלים הצלחתי הצלחתי אבל זה לא מושלם ואין לי מושג עם זה איי פעם הייה מושלם ואין אין אצליי תיוגים תמיד היו לי חיים רגלים בית ספר תיכון שרות לאומי וזה רק שלא גיסו אותי ואחר כך עבודה במקום מסודר אם המון שעות תמיד נלחתי להיות רגילה אבל זה לא מושלם ואולי אין מושלם . ולא אני לא נכה רק גוררת רגל לא אוהבת תתיוג ולא את המילה ואני בנאדם שאולי הרבה פעמים נפגע או פגיע והיום היום אני פשוט לא יכולה להפגע יותר כי כי לא יכולה להכיל יותר אז עטפתי את עצמי בשכת הגנה עבה עבה שאף אחד לא יכול לחדור אליה ואולי הוא כן עם ילחץ על הכפתור הנכון אבל הוא יצתרך ללחוץ חזק חזק מאוד כי המעטפת חסינת אש וקשה לפרוץ אותה למרות שבפנים היא מאוד מאוד רכה וזקוקה להגנה הגנה הגנה זו לא ממש מילה טובה אז אולי אהבה ובטחון יותר יתאימו אבל גם אם היא ניראת שברירית מבחוץ היא מאוד רגישה מבפנים אבל גם מאוד חזקה

אז האם אתם שואלים אותי אם אני מאושרת?

יכול היה להיות יותר טוב אבל אני תמיד רואה את חצי הכוס המלאה

אבל אלה החיים החיים שלי וזה מה יש!

ואין לי מושג למה אני מספרת את כל זה פשוט אין לי

זה פוסט ספונטני ומבולגן סליחה

סוף שבוע נעים

טלי  

לוקח תזמן

מלים לחן ושירה עופר בשן

כבר יומים אני לא חייכתי כבר שלושה ערפל בעייני אנשים עוברים דרכי דרך גופי דרך ליבי ודרך בגדיי

ןהגשם עוד מעט מתחיל לרדת אני רוצה להתנחם בחום גוף רגשות כבר עשו בי שמות אני רגיש אני שביר אני שקוף .

אבל עכשו אני לוקח תזמן לקום וללכת לוקח תכוח לא להישאר כאן יותר איך פעם רצית איך פעם ביקשתי תמיד לוותר לוותר לוותר

לכל הכלות מסתרים תעיינים זוגות זוגות טובעים במבול אתמול הרחתי ריח של חופש ועכשו אני לגמרי מסטול

רק רגעים מכלים את הנצח חיים שלמים נגמרים כך פתאום

לדמעות של פרידה ולחיבוק אוהב יש בדיוק אותו חום.

אבל עכשו אני לוקח תזמן...

שיר של עופר בשן המוכשר שמאוד מדבר אליי

עבר יום מאז כתבתי את הפוסט הזה קמתי בבוקר עם אותה תחושה אבל יותר אופטמית

כי ככה אני טיפוס שממשיך הלאה

ואם אתם שואלים אותי אז

אם כל הדברים שעברתי עם כל הקשים לא ההיתי מתחלפת עם אף אחד

כי אני זה אני לטוב ולרע

ואני תמיד נשאר אני

וטוב שכך

וזו אולי ההגדרה לקצת אחרת וקצת מורכבת ובעצם אולי אני לא כזו אבל נוח לי להגיד שאני כזו אני תמיד אומרת את זה

לאנשים שמדברים איתי לראשונה זה לא ממש טוב אני יודעת אבל ככה זה  מה שבטוח שלמרות מה שאני מי שאני ומה שעברתי ועוברת אני רוצה להישאר מי שאני כי זה הופך אותי תתפלאו לאדם מאוד רגיש ולא מתוך חולשה אלה מתוך חוזק

כן אני בנאדם חזק מאוד חזק גם אם זה לא ניראה ככה לא הההיתי משנה אותי אם כל המורכבות שבי ובכלל אני בנאדם מאוד

דעתן וחושב הרבה הרבה מאוד ולפעמים צריך פשוט לזרום ואמרתי שאומרים לי רוצה אהבה תתפשרי על מה להתפשר?

לא יכולה להתפשר סתם כי ממש לא מתחברת לכל אחד לא מבקשת אביר הרי אני לא שילגיה וגם לא סינדרלה אבל אני גם לא רוצה צפרדע טיפש חח סליחה אני יודעת מה אני שווה!!!