קורנפלקס עם שוקולד

בקבוק של מים קרים.

ומחשבות.

המון זמן עבר

והזמן הגיע.

האמת כבר לא נחבאת.

השיחה הממתינה נענתה.

כמו ילדה קטנה בעולם שחור

כמו אישה גדולה נעלמת מן האשליה. אליי.

מביטה אל תוך החושך,

מחפשת תנוחה נוחה-

באי השפיות השפוי.

והאמת, כמו ערסל

נעה ונדה, נטולת יציבות.

שני עצי הפרי מעניקים לה את הכוח.

לעמוד.

לעמוד מול עצמה, בתוך החושך.

לשמוע את הקולות 

להריח את הפשטות המורכבת.

עכשיו, היא אומרת,

עכשיו, כבר ברור.