נמל הבית- מקום שנעים לעגון בו ונעים לשוב ולשוב אליו.

לכל אחד יש נמל בית ובטח גם חוף ילדות. החוף שלי הוא חוף קרית חיים.

לחוף הייתי מגיע עם הורי ואחי בתחילה, כשעוד הינו עולים טריים.

לחוף הגעתי בהמשך עם החברות והחברים, ברכיבה על אופנים ובהמשך ברכבים.

בחוף הזה למדתי להכיר את "מדרגות לגן עדן- Stairway To Heaven " של לד זפלין.

(וזה השיר היחיד של הלהקה שאני אוהב, ומפסיק כל פעילות כאשר אני נתקל בו באקראי- מוצף רגשי נוסטלגיה)

בזכות החברים שזימרו אותו ופרטו אותו בגיטרה. לאור מדורה או לאור פנסי הטרנזיט הכחול.

הינו אז בסוף שמינית או בראשית הצבא.

לחוף הזה אני מגיע כעת עם ילדי ואשתי, מצטרף להורי לפעמים בהליכה חורפית.

החוף הזה שמימיו לא תמיד צלולים הוא נמל הבית שלי, עם הנילונים שלו, ועם האוניות העוגנות מולו, עם רכס הכרמל , השקיעות, וחומות עכו מצפון. אין חוף שידמה לו בהרגשה הביתית.