ב-24 בנובמבר נודע שאחד מחברי כנופיית באדר מיינהוף ישוחרר מהכלא, מתישהו בתחילת ינואר. הכנופייה, שייסדו אנדריאס באדר ואולריקה מיינהוף ומכאן שמה, רצחה כ-30 אנשים במהלך מסע טרור בגבולות גרמניה שניהלה במשך שני עשורים. הטרור היה מכוון כנגד נציגי הקפיטליזם - בנקאים, אנשי עסקים, שופטים ואנשי הצבא האמריקני.

 למחרת הידיעה, ב-25 בנובמבר, הותקף מנכ"ל קשת אבי ניר. כדי לנקות עצמי מכל חשד של ספק של כוונה רעה כלפי אבי ניר, דבר שלא נחוץ לצורך העניין, אבל אם לגלוש לקצת אקטואליה נטו, אז הנה ביקורתי על השוטרים, אשר זוכים להיקרא חוקרי משטרה, על התבטאויותיהם הלא מכובדות שמנסות להכפיש את המותקף, כמו להוסיף עלבון על פגיעה.

אך עם זאת, וכאן טענתי הלא מנומקת דיה אך ברורה לכל הדעות, שאבי ניר, מנכ"ל קשת כפי שדאגו לספר לנו בעיתונים, דברים משכנעים המוגשים כעדות, גם אם לא ידוע על עדים שניתן לסמוך על הזכרון שלהם מהרגעים לפני שהושלכו על הרצפה, נבעטו והוכו באלות, הוא נציג הקפיטליזם נכון לכאן ועכשיו.

יש כאן משמעות. אני לא רוצה ללכת רחוק מידי, למקום שאיני רוצה להגיע אליו, שמצדיק אלימות, כל אלימות, אבל יש לתת לדעות פוליטיות קיצוניות, ואפילו אלימות וכן - טרור, איזו מחשבה. יש בסיפור הזה משיכה, אולי פנטזיה של איזה חופש מוחלט. ויש גם דחיה, אולי כזו הנובעת מאיזה פחד נרקסיסטי.

בסוף ימצאו את שני התוקפים, יסבירו שהם נשלחו ע"י מישהו שלישי, שהרקע הוא כזה וכזה, וזהו זה. על זה יוסיפו חוק ותקציב נדיב בדולרים להקמת מערך מצלמות וידאו המקושרות למסכי פלזמה במטה החדש של המשטרה, שממוקם ביפו, ככנסייה אלימה של לובשי מדים ומעודדי ג'נטריפיקציה, לעקוב אחריכם למען טובתכם האישית, הגופנית, כמו בלונדון.

ותירגעו, ותצפו בטלויזיה, אבל גם תדאגו מעט,על אש קטנה כזו, המשרת את התופת שמאיימת לבלוע אתכם מעבר לפינה, כך שתקנו איזו ספה חדשה, או בירה, כדי שהייאוש ייעשה מעט יותר נוח.

וכך חברי הכנסת המובילים התנהגויות היסטריות מסוג זה, השופטים המייצגים את החוק, אותו חוק שלובשי המדים מציינים בדרגותיהם, ואף תושבי שכונות היוקרה של יפו, ובל נשכח את מנכ"ל קשת והדירקטוריון וכל האנשים המובילים בחברת התקשורת גם (אגב, למישהו יש מושג איך מזהים דירקטור?), הם נציגי הקפיטליזם שלנו, כאן, עכשיו.