נקודת הג'י
לראות שנית שורות שנכתבו מכבר
הדיו דהה כמעט
ומשהו הצהיב הניר המקמט
וריח של עבר
הוי מגעה הקל, הוי שלטונה הרב
של יד הזכרונות
הנה נתן האות, ואך נתן האות-
והרחוק קרב.
{רחל}
פוסטים פופולאריים
-
באיזה טעם את אוהבת
29/6/09 | 2967 צפיות
-
כשאלות מתרגזות רדיאטורים מתפוצצים
27/2/09 | 2293 צפיות
-
נשיקות
13/9/09 | 3999 צפיות
-
תולה את נעלי הריצה
16/11/08 | 10167 צפיות
-
כשפנדה נוחת בחצר...
4/1/10 | 2175 צפיות
-
הכימהון שהביא לשיגעון
20/8/08 | 2251 צפיות
פוסטים אחרונים
- יום אחד 6/6/11
- נכון.. 2/6/11
- אולי היום... 22/2/10
- טיפה בים 8/2/10
- שלוש תמונות זיכרון 26/1/10
- ספר אנושי 10/1/10
מכוערת אנונימית
בימים האחרונים רתח וגלש הקפה ישר על הבגדים היוקרתיים שלי. היא אמרה לזו וזו אמרה להיא והיא אמרה לי ואני צחקתי. אין בעולם שום דבר מעניין יותר מלדוש באיך אני נראית? כנראה שלא ממש. לשמחתי.
פעם כשהייתי ממש צעירה, אמרתי שמי שדואג לרכל עלי סימן שאני ממש חשובה. זוהי צפירת הרגעה- למה לרכל? אני אספר לכם הכל.
בגלל נושא התחת הרגיש- מאוד דאגו למצב התחת שלי- אז תודה ששאלתם, התחת שלי הורס ולא רופס. הוא קטן, חמוד, מוצק וחלק.
1.אני נראית כמו בתמונות שלי, אין פוטושופ- מהסיבה היחידה, אין לי כזה. אבל אשמח לעיניים כחולות, צוואר ארוך יותר ועצמות לחיים.
2.מצטערת אם אתם לא רואים את הקמטים, בפעם הבאה מבטיחה לעשות עליהם קלוז-אפ מטורף, כן יש לי קמטים ליד העיניים וגם קצת נפיחות מתחת במיוחד כשאני לא ישנה מספיק או כשיש לי מיגרנה, יש לי קמטי הבעה קלים וגם קמטי צחוק עדינים . כל אחד מהם הרווחתי ביושר.
3.לא, אני לא נראית בת 41, אני נראית צעירה יותר , מי שרוצה גם שיסור לדלפק אחרי שעות הקבלה.
4.אני לא ממש רזה והייתי שמחה להשיל מעצמי 3 קילו , יש לי קצת בטן, הציצי לא מה שהיה פעם, שום דבר שלא ניתן לתקן באיזה ניתוח , מילוי , שאיבה, מתיחה. ברגע שאחסוך מספיק לדברים השוליים האלה- אעשה זאת בשמחה.
5.לא, אני כבר לא מזדיינת עם ארז. אבל אני לא שונאת אותו ואין לי רגשי נקמה, למה לי? פתטי? גם אתם.
6.הפוסט לפני עשרים שנה - היה על אונס, אם זה הטריד את מנוחת הצהרים שלכם, אז הנה, תשנו טוב בלילה. ממש חוויה שראוי לרכל עליה.
7.אני לא אוכלת גברים לארוחת בוקר, אני מעדיפה אותם לארוחת ערב, במיוחד אם הם יפים, חכמים, ומקסימים. {וכן גם צעירים}.
8.הסנטר שלי, אוולה מעולם לא שמעתי עליו תלונות, אבל באותה הזדמנות שאנתח את השדיים שלי אתקן אותו לשביעות רצונכן.
9.הגובה שלי הוא 1.63 והמשקל שלי 58 קילו ומידת הנעליים שלי 38.{ וגם המכנסיים}.
10.אני סובלת מידי פעם מחצ'קונים, גיל ההתבגרות שלי התחיל מאוחר, אני חיה איתם בשלום.
11.אני לא בלונדינית אמיתית, אני משלמת לספר שלי, אגב, הכי טוב בארץ, 500 ₪ כל חודשיים לחידוש המראה הזוהר שלי. יש לי תלתלים והשיער שלי יבש, אוהבת את השיער שלי ולעולם איני נוהגת לעשות פן. {ויש לי גם שערות לבנות}
12.האף שלי שבור פעמיים, פעם אתקן גם אותו, לשביעות רצוני, הפעם. {לא מצאתי שזה נורא דחוף לי עד כה} חוץ מזה אם אהיה מושלמת זה לא יהיה מעניין.
13.יש לי דירה ללא משכנתא, מכונית חדשה, עבודה מגניבה ומלא בגדים יפים וגם מגפיים חדשים. 14.יש לי גם תיק גדול בהוצאה לפועל, מי שרוצה לקחת ממני את החוב הזה, אשמח, גם אם זה רק מאחורי הגב.
15.אני מקללת, רעשנית, מצחיקה, חברותית, מקסימה, כריזמטית, מטורפת, וגם מאוד חכמה.
16.אני מאנית דיפרסיבית, סובלת מהתקפי חרדה, חולת סדר וניקיון, הפרעת קשב וריכוז וגם דיסלקטית, אנורקסית לשעבר, מכוערת לשעבר. {אה, ואני גם מכורה לקיפול כביסה ועושה מסדרי צעצועים}
17.אני החברה הכי טובה שיש, וכשאני אוהבת, זה טוטאלי, וכשאני לא אוהבת, זה גם טוטאלי.
18.אני לא עוסקת, ברכילות, ביקורות, חטטנות. חוץ מזה, כל המשרות תפוסות. {ואין לי כרטיס נוסף ולא יהיה לי לעולם, מה שאתם רואים זה מה שאתם מקבלים}.
19.מעולם לא התחתנתי, בעצם כן, והבן שלי הוא מתרומת זרע, השקעה לתפארת.
20.כשאני קמה בבוקר ומביטה במראה- אני מרגישה מאוד יפה, ואין יום שאיני מקבלת לפחות מחמאה אחת מקסימה, מאנשים שאוהבים לפרגן.
אי לכך ובהתאם לזאת, אני מציעה למלא את החיים בדברים מעניינים יותר ממני {למרות שזה קשה}, חברים טובים שאוהבים לפרגן לכם, תחביבים נעימים, סקס סוער, פדיקור מניקור, עזרה והתנדבות, ועוד...
ולכולם- רק עור ואאבה ושתהיו בריאים ושמחים.
|
תגובות אחרונות
-
שיר_שטוטית
בתגובה על יום אחד
-
ארזעמירן
בתגובה על ספר אנושי
-
שיר_שטוטית
בתגובה על נכון..
-
blue b
בתגובה על אולי היום...
-
ארזעמירן
בתגובה על סקס, שטויות וסודה לשתיה
-
.gandalf.
בתגובה על רומר וגוסיפ
תגובות (367)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חלוקת רכוש היא לא רק של הרכוש הפיזי, יש גם את כל הנכסים הלא מוחשים של בני הזוג. אחד מהם הוא עקרון אכילת לחם השיפון שאותו היא לקחה בחלוקה (הרוסי יש לציין בהזדמנות זאת, את רוסיה יוליה ואת לא יכולה להתכחש לזה!) ואני את עקרון אכילת הלחם המלא (כשהוא באמת עשוי לחלוטין מחיטה מלאה יא שקרנים!)
היא גם לקחה ת'לבבות (מזל שאני מעדיף שווארמה).
מה זה משנה אם הוא באמת רופס או הורס?
אני חיה איתו בשלום..{הוא הורס}
אני בטוחה שרוב האוכלוסיה יכולה להתחבר לפחות לשניים שלושה...לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו מסתירים- רק שאחרים רואים ולא תמיד אומרים.
כבר אמרתי שיש סודות שלא שווה לבזבז עליהם אנרגיה ומצד שני יש סודות שכל האנרגיה בעולם לא יכולה להם.
{ואת הסודות האלה, אני הכי אוהבת}
יש כזה דבר ברשימה שלך דיסלקצית מחשב?
שיישקו לך בהורס. לא ראיתי, אבל מאמינה לך.
מצאתי לפחות שלושה סעיפים שגם אני יכולתי לכתוב.
רק אני ממודרת יותר. (פאק שלי).
שכולם יישקו לך ברופס שלך. (לא מאמינה לך שהוא רופס).
אז תבקשי בבקשה משר התחת לפגוש אותי. אופס, סליחה, יכול להיות שהתכוונתי לשר הפנים? אני יודע אני יודע, התכוונתי לשר הפנים של התחת. ואולי סתם התכוונתי לשרה, הרי היא אוטוטו חוזרת. ואצלה האור דולק ולפי כיוון המעוף של הנעל - גם העור דולק. ניחוש אחד אחרי מי.
לא יודע מה אתך אבל אני רועה את העור... יש הרבה מקומות שאני מייעד אותו בשבילם. במיוחד איזה צמד חמד.
כאן אני מפסיק להיות מינימליסט.
העור מכסה 98 אחוז מהגוף.
אז יש הבדל בין עור הידיים לעור התחת.
אצל הפלסטיקאי טרם הספיקותי להיות - יבוא יום שגם את זה בטח אעשה..ואביא את עור התחת לפנים.
פעם אחרונה שבדקתי יש קשר אדוק בין תחת ועור. אלא אם כן היית כבר אצל הפלסטיקאי, ואז כנראה יש קשר הדוק...
מזל שלא את התחת...
הזויה הזויה, אבל עושה טוב על הנשמה.
אני רואה את העור...
שי..זו שיחה מאוד הזויה...
לא ולרי. את הצלת את החיים שלי.
וגם חצי עיוור כי נתפסה לך העין ברמזור..אבל זה גם הציל את החיים שלך...
אני מבין שאתה מאשים אותי בחוש חמור? אני מקסימום התחברתי לממטרה. ואם אתה בטראומה, אז אני יכול להשאיל לך את האינפוזיה. למרות שנראה שאתה הרבה יותר צריך deepפוזיה.
היי,אקסקיוז מי, נא לא להשחיל אותי לחיים הפרטיים והאין-טימיים שלך איש.
אם המדאם כאן שאלה אותך משו, תהיה גבר-גבר ותתחבר לנשיות שלך (או שלה, וואטבר)
אני חף מפשע. בזמן שאתם עשיתם כל מיני דברים לחים כאלו אני ניסיתי להבין מה לעזאזל כתבת בפוסטראומטי האחרון שלך.
(והוסיף לעצמו, שמזמן כבר לא פגש אוקסי שהוא גם מורון)
אם היה לי גבר שהיה אומר לי דבר כזה..אי אי אי ...הייתי מעלה אותו על המוקד.
זה בגלל שהיה יותר מדי טוב. הייתי על אינפוזיה.
לא למדו אותך להתקשר יום למחרת לומר שהיה לך טוב?
אני לרוב בכלל צמחונית.
חיות מתות בצלחת לא ממש עושה לי את זה.
מה יש לאסוף?
עוף בא ועוף הולך.
אני אגיש לך סיוע בנלאומי. קומפלט.
השגעון שלי ושלך מחייב אותי להיות שפויה גם בשבילך.
לא תאמיני מה עשיתי אתמול בלילה - בחיים לא תאמיני.
נכון :-)
זה עוף קטן, בלי כמעט בשר ובמחיר ......
מעדיף עוף (הגודל קובע) :-)
תני לי קודם לאסוף את השברים של לא מסתייע לנו בלונדון בלילה אחד נורמלי בתל אביב, ואחר כך אמריא בשמחה לפאריז. היום דווקא היו לי פנטזיות על הים. אגב, בשעה שכתבת את ההודעה הזאת כבר הייתי באמבטיה בואכה השינה - השיגעון מחייב.
שוב אכלת סיני על בוקר?
טוב די אני הולכת למקלחת...מספיק להיתפש..{ט}
עדי ..זה בגלל האוכל והמוזיאונים.
וחוץ מזה שלרגליי הצפרדעים יש טעם של עוף. בחיי.
מה זה? צפרדע תוצרת סין? מרק פדים? צרבת שמקורה במנז'-א-טרואה בפריז?
די עם האיטקלטולאים האלו. דופקים מושגים שעושים אותך להרגיש אילג ותיפש
אי אפשר לעמוד בקצב שלכן....
אפשר להצטרף לפריז? מה אתן מחפשות בפריז? מלא צורפתיים תלכו בפירנצה, בברצלונה, בברלין אפילו אבל בפריז? אוכלי צרפדעים....
את יודעת..חשבתי על איך בארזים נפלה שלהבת ומה יגידו בבית לחם?
מיא - אני חושבת שנשארנו כאן לבד...
אז בואי ננהל שיחה מלב אל לב..בנושאים שמסתעיים לנו..נניח סוף שבוע רומנטי בפריז?
איזה באסה...לא הסתייע לי לשמור על האנונימיות שלי...איך אתחיל את הגמילה מחיתולים אנונימים?
1. עסקה מעולה.
2. אני שה תמים (נו. דווקא מעדיף שה ממולא)
3. לגבי מה עושים עם מה כבר אין לי מושג אבל זה יחזור :-)
אני ספרתית וסדרתית.
אבל למה לעצום אוזניים ולסתום עיניים, אם אפשר להנות מכזה פוסט- זה היה רק תרוץ.
מה עושים עד חמש בבוקר?
על איזה ישבן עבדת?
גם אותך אני אכניס לתוך החדר...
אני מוציאה את הבסט וגם את המאסט מכל אדם- לפעמים יוצא שאילו גברים, אני לא אחראית.
אתה תמים מותק - עם פוסי...וקט עושים דברים אחרים.
העוגה היא כדי לגרום לך לעלות מיד על אופני הכושר.
{אהה אבל בעצם אתה נתת אופני כושר וקבלת עוגה, לא עסקה טובה}
ולרי, עכשיו אני מבין הכל. חשבתי שממזמן ביטלו את 056 .
כמה חבל שכל הנשים שנכבשו על ידי..לא לסביות.
באמת...אולי תעשו כבר הסבה מקצועית?!
תמרי..הביאו אותך אלי בייבוא מיוחד?
יוקרתית אחת.
תודה.
סוף שנה....ממש עיתוי מתאים לספירת מלאי ...
אהבתי את הכתוב...למי שחלילה היו חסרים פרטים לרכילות היומית לו....
כל עוד מרכלים משמע שאת מעניינת אותם....
אני מזמן הבנתי שלא ניתן לסתום פיות...
אבל בהחלט ניתן להתעלם ולסתום אזניים מהמלעיזים למיניהם....
"(צמרמורת רק לחשוב על המשחק הזה..)"
אישוני, חיפשת!!! אתה הראשון, אתה יודע? ריגשת אותי. על אמת. כנראה שאני ממש חשוב לך וגם אני התגעגתי.
אני התעוררתי.פאקינג עבדתי עד 5 בבוקר.
אוהב והבנתי את "שיגיהו ".
תוריד אותי מהפינג פונג שלכם כי זה בדיוק מה שהיה לי לפני שנה עם מר ראנסום סטארק (צמרמורת רק לחשוב על המשחק הזה..) אז עדיין לא קראו לו שי כנראה שולרי מוציאה ממנו תגובות אחרות,מה אני יודע אני סה"כ גבר.
זה היה לפני כשנה ומאז אנו חסומים הדדית.כן ,אני הייתי הראשון לחסום. מודה.בין המקרים הנדירים. אתה לא תוכל עליו הוא פשוט ימשיך. אפילו אודי "ההוא עם המילים המסובכות " נשבר...
פוסיקט יש לי יותר מדי בחודשים האחרונים עדיף בת אדם.
וכן. קורנפלקס עם תוספת של גלידה זו מנה נהדרת לבוקר אבל היום היתה לי שארית של עוגת גבינה נהדרת שהגיעה בעסקת ברטר של אופני כושר (בעצם העוגה היתה בונוס ולא צד של העסקה)מחכה לצנטרפוגה :-)
שלום שלום
נתקלתי ממש במקרה בפוסט שלך
איננו מכירות
אבל הפלת אותי
הכנות , הניקוז הישיר בפנים
כמו שצריך , אהבתי
את מדהימה ומיוחדת
אותי כבשת!!!!
* לערך העצמי הבריא שלך
וולרי החמודה והמאממת
תודה על פוסט מקסים ויוקרתי
את והחברה שלך מיא אכן סכנה לציבור הנהגים...
לבוקר זה צריך להיות פוסטקרונפלקסי-
ובלילה - פוסיקט?
כאילו אתה לקחת את הלחם המלא והיא את השיפון לנצח?
חלוקה צודקת!!!
פוסטראומטי :-)
(אולי בצהריים פסטרמה ?)
מתאים לי עכשיו איזה פוסטרמה בלחם מלא (לא שיפון, זה של האקסית!)
זה לא פוסטרגיל- זה פוסטמה.
בוקר טוב פוסט.
המון הגות בלילה אחד. ועם זאת ?....
בוקר טוב :-)
מוטי ושי אני אפתח לכם חדר נפרד אצלי - באמאשלי אתם מחודדים.
תמשיכו תמשיכו , זה עושה לי ריגוש.
מוטי, הלכתי בדרך ה-תחתים שלך, הרגשתי שאני נופל, ואז במעשה פלא - יצא לי שד מ-תחת. אני אומר לך, מזל שאכלתי חמין (או שמא מרוקני - קשה לדעת). כל פעם שאני אוכל חמין אני רואה שדים מ-תחת. אני ממש כמו הילד הזה מהחוש השישי, קישקא I see dead (ולרי, תסתכלי רגע, אני לא רואה רק את עצמי).
ואל תחזיר אותי למחלף גאה. פעם הייתי שם והגיעו לי ב- intersection איזה כמה חבר'ה - אל תשאל. בוא נגיד - זה היה כמו לחפש מחט בערימה של תחת. "נתפסה לו העין ברמזור הולכי רגל?" => הישמר לך. מיא נורא רצינית בקשר לעין. כמעט כמו שהיא רצינית בקשר ל-ז... סטופ! סטופ! בוא נגיד שזה יכול להיות ראפ. או פוסט. אפילו טוסט.
ומוטי - אני תמיד סומך עליך. עכשיו, תזוז קצת, שאני גם אשמח עליך. ואני אומר לך - אתה לא רוצה את מאמא טופו. בפעם האחרונה שבדקתי היא מנהלת את "יד זרה". מאז שהיא שם בבני ברק הוסיפו יד בין העבודה והזרה.
וחוץ מזה - טופי נדבק לחניכיים אז תצחצח טוב לפני השינה!
ליל מנוחה ממלאך המידע. טוב, אולי יותר מדיי מידע.
אחרי שמוטי יסיים איתו - בהחלט. זה ממש הכלא מ-"אוז". למרות שבשביל מוטי זה יותר ארץ עוץ. הוא ממש איש התח-ת. נשבע שלפני רגע ראיתי שהוא יצא מן הפח אל התחת.
אוי..אוי..אני לא יכולה יותר.
גמאני הולכת לישון. בבטן מכווצת.
אווי סה פיני..בון נווי מאדם א-מסייה.
נעמתם לי את התחת וגם את הלב.
ריגשתם והרטבתם.
נו, מה, אני כבר בפיז'מה לפני שינה אבל בשביל מה יש חברים?
אני באמת רואה שאתה מתקדם. אני באמת רוצה לעזור לך להתקדם צעד אחד נוסף.
באמת, מגיע לך ומפרגן.
אבל פעם אחרונה שאני מסביר לך איך עושים את זה.
אם אתה א-לה-דרך בצומת גהה, אז תעצור רגע במחלף גהה עצמו.
תתקרב בזהירות לעבר המעקה המערבי (נו, באמת, זה בצד בו שכחת לשים דיאודורנט הבוקר) ותטפס עליו בזהירות.
אני מרגיש איך אתה כבר מתקדם מצוין.
כעת, תעצום עיניים, תסמוך עלי רנסום (ולרי, סתמי לרגע, אני לא שומע את עצמי)
ואז, הושט ידיים לצדדים, והתקדם צעד אחד קדימה.
...
ולרי, בנימה קצת יותר משימתית, תבקשי מאישון להוריד יד אחת מהתחת שלך ולחייג 101 ולומר שמישהו ניצל ברגע האחרון מדריסה כי למזלו נתפסה לו העין ברמזור הולכי רגל?
תשדלי לא להזדהות. אם אין ברירה, תאמרי שאת מיא טופו, ושאת עובדת זרה.
ותנתקי מיד. את שומעת? בבני ברק לא אוהבים עבודה זרה.
(עכשיו, אני הולך לישון סופית. סה פיני. בון נוי.)
יש מצב. בהחלט יש מצב. מוטי קטן לחש לי באוזן שזה השיר שהוא הכי אוהב:
I like big butts and I can not lie
You other brothers can't deny
That when a girl walks in with an itty bitty waist
And a round thing in your face
You get sprung
Wanna pull up tough
Cuz you notice that butt was stuffed
אבל איך שטופי נראה יהיה דיי קשה להפוך אותו.
הכי נכון בעולם. למרות שאני גם הולך לצד השני, ואת זה אנשים לא סובלים. אם משהו לא נראה לי, אני לא אומר את זה (בקול), אבל אם ישאלו, אז יהיה לי קשה להגיד שהוא יפה, אם הוא לא. ועל עצמי אני כמובן מרשה לי להגיד כל הזמן מה לא יפה, גם אם לא שואלים לדעתי ממש...
נו כבר לך לישון.
זאת אומרת ש PUT ופות זה בעצם כוס בניירות ערך.
ידעתי שהבורסה בת זונה.
אתה דווקא מכיר מצוין- שנה בהתכתבות בפוסטים יכולה להביא אותך רחוק.
את רואה כאן עניין?
רק שמח ומסיבת פיגמות.
יש מצב שהוא התכוון לטופו.
אנחנו כולנו מכירים מהקפה - ופעם אחת ביום ההולדת שלי גם נפגשנו, אבל זה היה מזמן.
ומוטי מעולם לא פגש בטופי..וטופי לא פגש במוטי..וזה חבל מאוד כי היה יכול לצאת מזה סיפור אהבה.
נו כבר, אני רוצה לישון.
אני אסביר פעם אחרונה: טופו זה כמו אופציית put במסחר בני"ע, רק בלי בשר באמת.
(זה מראה ב-שיט כמה אני לא מכיר אתכן. טופו. נו באמת. כבר עדיף החמין בחלב אמו של גדי סטארק)
"תאמר לפוסטים האלו שלך, שעד שיגיהו לרמה של טוקבקיסט כבד-פה מירוחם, הם יאבדו הכרה (וכבוד) מרוב סימני פיסוק ונכויות ל"א. "
הפוסטים שלי כבר בכביש גהה, במקום טוקבקיסט הם קיבלו פאנקיסט, ובוא נגיד - הוא היה הרבה יותר כבד לשון מכבד פה. יותר אני לא ממשיך אבל הם דרשו שאני אשלח לך חשבון על הנוחות (מה חשבת - נכות? - הם לא פראיירים).
ובחיים על תזכיר מרוקני בבית אשכנזי. במוות אולי כן.
ווואי וואי וואי, ולרי, יצאו לי בלבולי ביצים והכל הסתבך. יש מצב שתעזרי לי עם הפינג-פונג כיס? (מוטי, אתה רואה, אני מתקדם).
סה קאווה סה?
בטח התכוונת ששתיהן טיפוס של טופי? (עוד מישהו מכיר כאן מישהי...)
ולרי, היה לי פעם בתיכון מורה לספורט (סיפור אמיתי) שאמר לנו פעם לפני שיעור, שהיום הוא עצבני כי הוא לא "נתן" אתמול לאשתו.
נורא כעסתי על השגיאה התחבירית. איפה איפה איפה איפה איפה (כפול 11) המושא?
מוטי חושב שאני עדיין מחפש את חלב האם, למרות שאני יותר בכיוון של לבשל גדי בחלב אם.
אולי תסבירי לי מה הוא נתן לה? והאם את הציצים שלך משיגים על אמת?
הייתי הופכת אותה למאבתחת עירונית.
ואנחנו אוהבים סיפורים מהתחת. {שאני אביא שוב את התחת שלי, שאילן יוכל לחפון ביתר קלות}
כשהלשון מתחדדת..יש עופרת?
משקיעים עלולים לשקוע אצלך בגלל הנוחות.
מרדאלור.
מאמין בזה לגמריי. לא מכיר ת'אנשים שאת מדברת עליהם, ולא הלכתי מעולם למפגש קפה, אבל באופן עקרוני, בלי קשר לעולם הווירטואלי, מי שלא מסתיר סודות, מי שהפה והלב שלו שווים, אולי יצטרך להתמודד עם יותר אמיתות, אבל יהיה קשה להפתיע אותו ולתקל אותו.
אמת לאמיתה. הפעם ברצינות. כאילו, כל ההומור לא יכול להדהות את זה. תעיף את כל הטוקבקים האחרים ותשאיר את הפוסט ואמרת הכל.
(אבל בינינו, קצת מעצבן לחשוב שהבת ז**ה הזאת מיא מכירה אותה טוב כל כך.טוב. מאידך, שתיהן טיפוס של טופו. כבוד למגזר)
אויש, את גסה!
אל תזכיר חמין בבית מרוקני. בחיים לא.
תאמר לפוסטים האלו שלך, שעד שיגיהו לרמה של טוקבקיסט כבד-פה מירוחם, הם יאבדו הכרה (וכבוד) מרוב סימני פיסוק ונכויות ל"א.
ד.א. אם כבר דנים בעילגות, הרי שמאבטח הישבנים המקורי הוא למעשה נקבה - מאבתחת. וברבים, כשהם מתלבשים ממש ממש יפה, הם קרויים מישבנים הדורים.
יש גם מאבטחת אירונית. נפוצה בעיקר במועדונים בנמל ת"א שכל הזמן מעירה הערות עוקצניות על ישבני הממתינים בתור. בקיצור, סיפור מה(ב)תחת.
וואי וואי וואי, ולרי, יצאו לי חידודי לשון. יש מצב שמשחה נגד חצ'קונים תעלים אותם עד הישיבות של מחר? יש לי משקיעים על הראש
Medic!
(טוב, נו, די, הולך לישון. דידקטית)
אם בסוף תחליטו להכנס למיטה לסקס סוער - תתקשרו אלי, אני רוצה להסתכל.
התענגתי על כל מילה של הפוסט, ושל התגובה!
אני קראתי לו - והוא מיד בא, ממש אביר.
והתחת שלי יצא למכירה פומבית ולא ידעתי?
נעל אחותך..
פישי..זה מריח ממש פישי.
מתי יש לו יומולדת?...סופגניה לפנים עם כל הריבה.{איכסססס זה לא הולך עם רדבול}
אתה עושה לי אורגזמה מרוב צחוק..ואני גם מרטיבה כאן הכל..דייי. תמשיך.
לא נעים לאישה לומר שהיא אוהבת להפליץ.אז אני לא אגיד.
ותגיד, מתי היית בפעם האחרונה בירוחם?
אם לא היית אפשר להבין אותך. אבל אם היית אתה יכול להבין למה עוזב.
כי מה יש להם שם?
אהה כן אגם מלאכותי.
פינגפונג כיס? רק גברים יכולים.
מוטי, איכשהו התבלבלו (התחלפו) לי מכופף הבננות ומאבטח הישבנים.
יום שבת, חמין, גיב מי א-ברייק. זה פאסיבי - נשבע לך. בחדרה יש אוויר עם הרבה רעל. ההומור והאמירה חייבים לבוא על חשבון משהו. דרך אגב, חשבתי שציצים משיגים יותר בקלות על שקר מאשר על אמת.
וחלק מהפוסטים שלי חושבים שחברייך מירוחם.
זה בעצם שילוב בין הגישות של שנינו. את אומרת, שכל מה שנשאר לנו בגלל החרא חיים זה הצחוק. אני אומר, אז אם זה מה שנשאר לנו, למה שלא נצחק אחושקשוקה?
הי הי, אח שלו. סתם כי פאלי לדבר זה ל- 012. אני יודע שאני האפס כאן, אבל מי שאר הספרות? הא?
אם אתה באמת חבר אמיתי, אתה הולך עכשיו לחפון את אחוריה בידיך
המשוקצותהמסוקסות (ובנחישות) ורץ מיד לספר לי איך זה מרגיש.(תגיד לי, איך ידעת שאתה צריך להגיע? משהו מריח לי עם כל הקטע הזה של "הנה באתי במקרה" וידייך המסוקסות ומה לא.
(ומה שלומך, טרום יומולדת יקר שלי? יש מצב לסובגניות על רדבול במסיבת יער או משהו סולידי כזה?)
באמת לא הבנתי כלום.
סלחתי, פאסיב. סלחתי.
(אבל בינינו, אתה חייב לעשות משהו עם הרגלי האכילה האלו והמעי הרגיז שלך. לא כולם מפרשים אוויר בלי טעם בתור הומור ואמירה. בטח שלא בחדרה. ז'קונט היתה מייעצת לך בוודאי שמוטב שתחתור להגמל בהדרגה מחלב אם ומשמושי פינג-פונג כיס ולהמירם בציצים על אמת לצד יותר אגר-סיבים תזונתיים על בסיס התקפי)
נ.ב. צ'מע איזה צירוף מקרים! חלק מחבריי הטובים ביותר מירוחם גם כן חושבים שרוב הפוסטים שלך הם בדיחה.
אוי..אני עסוקה בלכתוב פוסטים למיגרה ואתה חופן לי את התחת. כמה ענוג.
צריך שיהיה בקפה כאלה הודעות כמו במנסג'ר -
לא נמצא
תכיף אשוב
ישנה
אוכלת
משתכרת למוות
מזדיינת עם...
כותבת פוסטמות
חופנת את מבושיו של גו'ן קיוזאק
אם להגן על התחת של קלאודיה שיפר היה רגעי השיא שלו בחייו אני לא רוצה לחשוב מה יהיו רגעי השיא שלו במותו.
טוב תשמור לי על התחת.
והנה משהו שלקחתי מבלוגי הצנוע:
"מתחילה הטרגדיה, כך כתוב
בסיומו של ספר זה המפוקפק
ללא פקפוק, הישמרו לנפשותיכם.
מתבקש דבר-מה מרושע למהדרין:
מתחילה הפארודיה, אין ספק בכך."
פרידריך ניטשה, המדע העליז
באתי וידי ויני ויצ'י ומיכאלנג'לו.
מוטי (או בכינויו הפאלי : מוֹטאינספייר) כבר כאן
יש לו יפוי כח ממני.
בזה הרגע (דמיון מודרך במסורת המאמנים ) אני חופן את אחורייך בידיי המסוקסות בעדינות אך בנחישות ומפנה מבטים מזרי אימה לצדדים .
דרך אגב ,סיפור אמיתי : חבר טוב שלי בפריז אבטח כך את אחוריה של קלאודיה שיפר (בוודאי שהתחת שלך יפה יותר !) נגד צובטים למינהם ביציאה מ"הריץ" עד ללימוזינה .
הוא אמר לי שהיו אלה בין הרגעיםהיפים בחייו.
יש בדיחות על פלוצים (סליחה, מוטי) ויש בדיחות. חוץ מזה, רוב הפוסטים שלי הם בדיחות (מודה ועוזב חדרה - לא ברור לי למה אומרים עוזב ירוחם, הרבה יותר חשוב לעזוב את חדרה). דווקא כשאגרסיביים איתי אני נסוג. יותר פאסיב-אגרסיב מאשר אגרסיב.
ובכלל אני אוהב פינג-פונג. אפילו פינג-פונג כיס...
מה עם: אני התארזתי עם זין ?
הפוסט הזה יביא גם את המתוחכמים. אני פונה לכל הקהלים.
אני דווקא אוהבת את הרצינות שלך ואת היכולת שלך להתעמק בכל דבר.
אבל לא כל דבר ראוי לעומק הזה.
יש פעמים שההומור עדיף.
המציאות הפכה להיות בלתי נסבלת - אז אנחנו רוצים להפוך אותה לנסבלת, לפחות בחלקים הפרטיים שלנו.
מה שאני אומרת - שגם שצוחקים איתך, אתה לוקח את באופן רציני.
{ולפעמים אתה נוטה לענות תגובות אגרסיביות}
בכל מקרה אני אוהבת את התגובות שלך {לרוב} - אז תמשיך.
גם אני!
לפרסם פוסט כזה:
אני לא עשיתי את ארז
ולרי, את כל הזמן רואה את הרצינות שלי בתור דרמטיות. את כל-כך מופתעת לראות מישהו שהוא לא אדיש? אני רציני בקשר למה שנכתב ואני רציני בקשר למה שנוצר עם אחרים. אני אפילו לוקח את ההומור שלי באופן רציני.
האם המציאות שלנו הפכה כל-כך מוגזמת וכל-כך גרוטסקית, שאנחנו כבר לא יכולים להבדיל דרמה מרצינות?
כנראה הדרמה עולה על כל דמיון.
תעמוד מאחורי מותק - אני אגן עליך.
קיא לא עושה עלי רושם וגם לא מוח שפוך. אני חסינה.
ואני אמרתי לו.
איפה המונו-סקס היחידני?
הוא לא בא להגן על התחת שלי?
בושה.
כן. תגידי לו. הוא התחיל קודם. הוא יודע שאני רגיש לקיאה. הוא אפילו לא קרא את הסעיפים וישר משך לי בטוקבק.
תגידי לו. ולרי.
בטח השתגעת סופית - אלה יהיו תמונות קשות למראה. אני לא מצלמת. מה גם שבטח הידיים שלי ירעדו.
מסכים אתך וגם כתבתי את זה בתגובה בצורה זו או אחרת. בהחלט קיימת גם הסוגה של הפלצנות הקיטשית, כזו שנגזרת מאיזשהו מעמד ללא הצדקה אמיתית-רעיונית. בהחלט קיא (סורי) יכול להיות בכל צבעי הקשת ואף בעל נפח מסוים. וזה הטאו של פו (או שמא הטאו של טפו?) .
סינגולארי סינגולארי סינגולארי. הנה, עשיתי את זה בנאדם. שרדת?
אוי ואבוי. ולרי, על התמונות האלה אני רואה אותך כאחראית ראשית.
זה טאוטולוגי. (או שמא אינדונזי? לא זוכר בדיוק)
אל תקיא לי, איש. זה משליך מיידית על הדימוי העצמי שלי, ואז שוב אשפוזים כפוים. אני לא בנוי לזה.
בסמי-רצינות, מעבר להסכמה המחוזית שלי עם התובנה שלך, רימזתי (כמו פיל עם חוטיני מנומר) שברשת, גם להתייחסות ספציפית קיים חשש זילות. יען כי בני אנוש בנוים לאמץ דפוסים. וגם "ספציפיות" בתגובה יכולה להישלף מתבניות שמורות, שנראות מה-זה סקסיות, אבל עשויות קרטון תוצרת צין. וזה החשש הגדול שלי (פילוסופית, אל תקיא לי שוב man). שמתי שהוא, יהיה בלתי אפשרי להפריד את התבן מהמוץ, ודאוס אקס מכינה שלנו, ירגש אותך יותר מאשר מוטי לאחר הלם בירה והשראה (לא אותך ספציפית. זה מצריך אתנן).
זהו, עכשיו כשאני חושב על זה באינדונזית, זה טאוטולוגי.
ran some טסטס על זה איש. תראה שזה עובד.
אתה מאוד דרמטי - שי.
זה לא ממש קללה - מין מוצא את מינו , כולם שמחים ומאושרים.
אם תכנס לבלוג כזה ותגיב לעניין או חס וחלילה תתן ביקורת, ימחקו אותך ואולי אף יחסמו.
הם אוהבים לחיות בפנטזיה לנד שלהם.
מי אנחנו שנגזול מהם את התהילה?
להזדיין איתו?
הקאות עושות רושם מאוד עמוק על אינספייר- רק אל תקיא עליו, טוב?
אין לו מטרות ברורות לאיש - מה לא קראת את הסעיפים?
את יודעת, זה מתחבר לי למשהו שמיא אמרה כאן. שבעצם אין כאן עניין אמיתי, ממש כמו שהמחמאות הריקות מכוונות לשוק הבשר כדי למצוא איזה חור לפליטת חומרים סמיכים. כי בשביל להתייחס באופן רציני, זה ממש צריך לעניין אותך, או לחילופין, כדי להתייחס לאדם באופן רציני אתה צריך ליצור איתו חיבור. אתה לא סתם יורה (יורק?) באפילה ומקווה שזה יפגע במשהו (מישהי). יוצא, שהמחמאה הריקה או התגובה הריקה, היא למעשה קללה! כי עדיף כבר חוסר יחס!
זה מה שנקרא: התקיטשות ספציפית....מנסה לסחוט את לימון הריק וחוזר שוב ושוב להתחלה. יש משהו בדבריך - גם ספציפיות יכולה להיות קיטשית. היא אכן יכולה להתמקד בתפל.
הקאתי - אתה מרוצה?! הרי זו הייתה המטרה, לא? אבל בריק זה נעלם מהר מאוד ואפילו אין ריח.
טוב, את יכולת לכתוב פוסט כזה.
לפעמים כדאי לשתוק - אבל לך זה יוצא בסדר, התגובות, יש לך רפלקס פנימי - נאמן.
בלי קיטש מודרני, או אולי פוסט-מודרני.
אני פרה היסטורית וגם פרה רפואית- מומלץ לקחת ממני פעמיים ביום לאיזון השגעון.
טוב אני לוקחת את המילים שלי בחזרה.
רק רציתי להוסיף - שהכל נגמר בסוף, גם אנחנו. כמה חבל.
היתה תקופה בקפה שפוסט עם הכותרת
אני לא הזדיינתי עם ארז
היה שובר את שיא הצפיות בייחודיותו, זה בטוח
מה, חייבים להגיב?
תעני לי מהר, אני חדשה פה!
מילא אהבתי, אבל הריגשת, והמדהים, ואת כותבת בצורה שנוגעת, וכל החרא הזה - הם באמת ריקים.
ויותר מזה, כלכך הרבה אנשים בקפה כותבים חרא - ואתה רואה מאות מגיבים- שמחמיאים על הכתיבה המשובחת. איזה משובחת? בתחת שלי.
כשאני רוצה לומר משהו אני מנמקת. וכשאין לי מה לומר אני כותבת שטות. אבל בחיים לא את המחמאות הנוראיות השבלוניות האלה.
ברררר..ריגשת כפרה.
יווווו אתה הורס!
15, 9, 8, 6 לגמרי דומים.
רק אני לא יודעת איפה החבאתי את חמותי.
ואני מוכנה לתרום לך שערות, אם תרצה, רק לא בטוח שיהלום אותך הבלונד והפרוע.
וזה גם חרא דבר אם רוכבים בשטח.
ותזהר מהקסדה שלא תיפול לך על הראש.
התגובה שלך נפלאה בעיני. באופן ספציפי יותר, היא אפילו מהממת. כשאני שם לב לפרטיה, היא חפה ממניירות או ממושי-מושי אופנתי, ומתמקדת בעיקר. בכלל, מרבית חיי הבוגרים אני מנסה להתמקד בקשב הפנימי הזה, להשקיע את כל כולי, ובמקרה שלך, זה נפלא! נהדר! באמת שאהבתי.
בריק הקיומי המוחלט שלנו, זה מרענן לראות כיצד אתה מעניק פידבק כל כך נפלא, נהדר ומרתיח, לפוסטים החפים מקיטש, הראויים לכך.
רציתי להוסיף משהו ספציפי יותר, אבל גם ריק מוחלט נגמר בסוף.
אהבתי מה שאתה אומר.
היום הרבה יותר מגוון. עד לפני לא הרבה זמן הכל היה "עשר".
יוו! אנחנו מתברר, נורא דומים!
1. גם לי יש מכנסיים מידה 38, אני מלביש בזה את הבובה הזאת, שמזיזה את הראש באוטו שלי
2. גם לי הציצים לא משהו. לא משהו שהתחברות לנשיות שלי לא יכולה לתקן
3. גם אני הזדיינתי עם ארז. חיכינו יחד איזה שעתיים בסבלנות בתור בקופי בין, עד שהתחרפנו.
4. האף של החבר שלי גם כן שבור פעמיים. למדתי שלעולם אין לערבב מיונז עם וודקה. זה מוציא את הרע
5. יש לי חתולה בלי משכנתא, וטוסטר אובן שמחמם רק בצד אחד. אבל רק שלי. שליייי!!!!
6.יש לי תחת מוצק יחסית, אבל כשאני מסתובב להציץ בו, צד אחד שלו תמיד מכווץ יותר מהאחר. מפחיד.
7. גם אני הייתי מת לעצמות לחיים. הבעיה היא שאני בד"כ מזמין אנטרקוט וזה בשר נטו.
8. אין לי, ולא היו לי, דוקים מעץ. בכלל, אני חושב שעץ עובד ביחסי מין. או משו כזה.
9. בעוד את כריזמטית, אני בוגנוויליה. אבל שניהם פורחים בסביבה אוהדת, כך שזה sort of
10. אולי אין לי מאניה-דיפרסיה, בעצם כן, אני רוכב אופני הרים ולפעמים אני שוכח לנתק נעליים מהדוושה.
11. למרות השמועות הזדוניות, אם אוריד עוד 3 ק"ג ממשקלי, הם לא ישפרו את האופי שלי
12. גם אני תרמתי זרע בעבר. עד היום אף לא אחת התקשרה להודות.
13. בר מצווה, משו כזה.
14. זה נכון, במחבואים כשאני מתחבא, ב- 75% מהזמן שוכחים לחפש אותי.
15. אני נראה צעיר הרבה יותר מחמותי. חוץ מהנשירה הזאת, היא משגעת אותי.
16. לעולם לא צבעתי לבלונד. הגוון באף נטורל לגמרי. ולא, זה לא מטישו באיכות זולה.
את רואה בייבי? אנחנו תאומים קוסמיים! וכל השמועות האלו של האחרים זה מקנאת פין. או כך הייתי רוצה להאמין, כי אז אוכל אולי לעזור. אם זה מתסביך אדיפוס, אז העיפו אותי כשלימדו את זה.
מה הבעיה?
רציתי להוסיף עוד משהו בקשר לעניין הכללי של המחמאות. אני מדפדף כאן בקפה להנאתי בין יצירות אמנות ורואה כל הזמן: "נפלא!" "נהדר!" והכי מרתיח - "אהבתי!" . מה זה? הקיטש עבר היום לפידבק? מה עם איזו התייחסות ספציפית? ריק מוחלט.
מחמאה אמיתית היא התייחסות ספציפית, היא תשומת לב לפרטים. היא כרוכה בקשב והשקעה בקשב.
אני לא אמרתי - דבר הלכתי לקרוא קצת, תמיד ידעתי שאני ממש לא - אבל רציתי להיות בטוחה שאין בי אפילו לא טיפה - ואכן מהקל אל הכבד , אין בי.
אכן לא היה מזיק לי לבחור את עצמי רק לפעמים על פני אדם אחר - מה שלא קורה במציאות.
תחליפי את המילה בנרקיס הביצות. הוא דווקא בחר את הביצה מכל הסיבות הלא נכונות.
ולרי אבל פיספסת את הקאטץ' - זו הפנטזיה על איך שהן תיראנה. זה הרבה יותר חזק מסתם לראות אותן.
אולי מי יודע - אבל מי שירצה אותי בגלל שדיים מסילקון - יכול למצוא אותן בשפע ברחוב.
שעבר כאן ברבור..
ולרי, לקחת תסמינים אחדים קיצוניים ולדעתי גם זניחים, אצל הרבה הם לא מופיעים, כמו לא אצלי למשל, אפילו בתקופותיי הגרועות, והחלטת לפיהם שאת לא נרקיסיסטית.
אני למשל נרקסיסטית משתקמת אמפטית מאוד מאוד לזולתה.
אבל הכי חשוב, לא אמרתי שאת נרקיסיסטית, אצלך דווקא אני לא רואה נרקיסיזם בולט, שבא כהפרעה, פרט לזה הבריא שנכתב בדברים שהבאת בתגובה.
לדעתי את בן אדם שדואג לעצמו בצורה די מאוזנת. אולי אפילו עם נטייה לפחות מדי אגוצנטריות.
הייתי רושמת לך עוד כמה מנות של נרקיסיזם בריא.
וכמובן, אנחנו כל כך מורכבים מבחינה פסיכולוגית וכל כך שונים זה מזה בכל כך הרבה פרמטרים, שנרקיסיזם מתבטא אצל כל אחד בצורה שונה, מינון שונה וכל אחד הוא יצירה נרקיסיסטית מורכבת בפני עצמה.
(די, לא רוצה להגיד את המילה הזאת יותר - נרק... יצאה לי מכל החורים)
ואם תבטיחי להם דיבידנדים בשדיים העתידיים שהזכרת בפוסט?
ברור :-)
לא מחסלים אנשים מנפים אפשרויות.
מבודדים את העיקר, וגם בלמינציה אתה מצפה את הנדרש כדי שלא יפגם מהסביבה.
האמת - זה שונה ודומה.
ואני התכוונתי לאלימנציה. ואת הלמינציה אני אשאיר לפולניות.
אנשים הסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית הם בעלי הערכה עצמית גבוהה ושאפתנות חסרת גבולות. הם מרגישים כאישיות חשובה וראויה להערצה ולרוב מפריזים בתיאור הישגיהם ומאמינים כי הם מיוחדים במינם.
מאפיינים נוספים לאנשים הסובלים מהפרעה זו הם זלזול באחרים ובהישגים שלהם, אנוכיות וחוסר אמפתיה לזולת, יהירות ושתלטנות, וניצול הזולת לצורך קידום שאיפות אישיות.
כמו בהפרעות אישיות רבות, רמה מסוימת של נרקיסיזם עשויה להימצא אצל כל אדם. התופעה מסווגת כהפרעת אישיות רק במקרים קיצוניים.
יצר ההישגיות של הלוקים בהפרעה זו מפותח במידה כזו שהם אינם מהססים לפגוע בסובבים אותם על מנת להאדיר את שמם או להדגיש את ערכם בעיני עצמם ובעיני אחרים. הפסיכיאטריה נוטה להחיל הגדרה זו גם על "מקרים" פשוטים הרבה יותר, כך שלמעשה, אחוז המאובחנים כלוקים בהפרעה זו הוא גבוה למדי וכולל גם רבים המפגינים תפקוד תקין לחלוטין.
נרקיסיזם הוא כינוי להתנהגות אגוצנטרית המתבטאת בהשקעה רבה בעצמי, כגון השקעה מוגזמת בטיפולי יופי ובפיתוח הגוף ואהבה עצמית. התנהגות מעין זו מעידה על חוסר נכונות לתרום לאחר או להיות קשוב לסביבה.
מעריכים כי הנרקיסיזם הוא מנגנון הגנה פסיכולוגי הבא להגן על ערכו ושלמותו של האגו מפני איומים מבחוץ. ההתנהגות הנרקיסיסטית מפצה על חסכים שונים ורגשי נחיתות ויכולה לפצות על רגשי כישלון והערכה עצמית שלילית. הנרקיסיסט מחליף את הרגשת הדכדוך במצב רוח מרומם והרגשת גאווה.
במישור היחסים בין בני זוג יכולה התנהגות נרקיסיסטית להוות מכשול, שכן הנרקיסיסט מתקשה להעניק מעצמו לאחר ועם זאת דורש תשומת לב מרובה.
באופן מוחלט - ממש לא לוקה באף אחד מהתסמינים.
כי אני כולי קשובה לסביבה, עוזרת, נותנת מעצמי, ואיני זקוקה לתשומת לב מיוחדת כדי להתקיים.
כן ולא . באלימינציה זה גם יותר קרוב לדעתי לחיסולים של אנשים. למשל כמו Termination :-)
ולימינציה זה ציפוי שמגן על משהו.
בעצם ההבדל הוא בין שימור לסילוק (הפוך לא ?)
ראשית, נרקיסיזם מקורו בחוסר ביטחון, ונרקיסיסטים כבדים נעים ברכבת הרים מטורפת בין רגשי גדלות לרגשי נחיתות.
למה את חושבת הם נהיו נרקיסיסטים? בגלל שמוקדם בחייהם נגרם להם להבין ולהפנים שהם צריכים להיות מאוד אבל מאוד מאוד מוצלחים ומושלמים כדי שיאהבו אותם.
כלומר - כמו שהם, עם חולשות, כיעורים, הישגים בינוניים, טעויות, לא יאהבו אותם. זה עושה חוסר ביטחון נוראי לעצמי, אף על פי שהוא מנסה לכסות את עצמו בעטיפה מהממת, הישגים מרשימים, קריירה, תחכום, שנינות וכל זה. בפנים הוא יודע שאם יימאס לו להתאמץ או שיום אחד תינגף רגלו במסע הפרפקציוניסטי שלו, הוא יאבד את כל ההערכה והאהבה שהשיג מן החוץ.
בכל פעם שאת שומעת מישהו משוויץ אש ומתפאר בעצמו, דעי שצפויה לו אחר כך נפילה קשה של תחושת חוסר ערך, ורדיפה להשיג מיד בחזרה את תחושת הגדלות.
אי אפשר להדחיק 24 שעות ביממה, ותחושת חוסר הערך תמיד מנסה להרים ראש.
בקשר להתפעלות העצמית שהיתה לי כילדה, אמנם הייתי כדורון קטן ועגלגל, אבל הפנים שלי היו יפהפיות והאברים עצמם גם יפים, לפחות אני אהבתי אותם, וזה לא היה רק על חיצוניות, היה נדמה לי שקיבלתי הכי הרבה מהכול, הכי הרבה רגש, הכי הרבה רגישות של חושים, הכי הרבה חוכמה, זאת היתה הרגשה כאילו זכיתי בפרס הראשון בתחרות הגדולה של האנושות למי אלוהים בחר להעניק הכול ולעשותה בדמותו.
וגם לא הבנתי איך לא כולם רואים את זה, שאני הנבחרת.
אחר כך ההרגשה השתנתה בעקבות היתקלויות פוגעות עם העולם.
אז הסיבה האמיתית שלי היתה כנראה פנימית, תחושת ערך והודיה שנולדתי כזאת, אבל תדעי לך שלא ראיתי את עצמי שמנה ואהבתי את עצמי בדיוק ככה, עד שהתחלתי להקשיב לאיך אחרים רואים אותי.
(חוץ מזה ידעתי בתוכי שיום אחד אני אראה לכולם מה זה :)))
כמו שכבר אמרתי התגובות הן הדבר האמיתי!
זה נראה ככה גם בבלוג שלי למרות שיש מספיק (המון) דברים שאין לו מושג עלייהם.
בטוח שגם אצלך זה ככה. (בעצם התגובות הרבה יותר מעניינות ממה שהתחיל אותן) :-)
הפה שלי הטיל. כשיש מעורבים אחרים אזי יש עוד פיות לשאול.
במקרה הזה - יש דברים שכדאי לשמור רק לעצמי - למרות שנדמה שאני בעצם מגוהצת בבלוגי המטורף.
אתה באמת חושב שיש הבדל גדול בין למינציה ואילמינציה?
זו עבודת בידוד גם כאן וגם כאן.
הפה שלך הוא שהטיל את הצנזורה או שהיו עוד מעורבים ?
איך שההורים לי מתנהלים ם הכסף שלהם, בסוף הם עוד יורישו לי חוב.
אני אישה יצירתית מאוד.
השיטות שלי נפוצות אצל נשים רבות.
בגלל הפה שלי - על שלל היכולות שלו. כן כן ...
על השני הוטל צנזורה כבדה.
שלא יפתיעו אותך ויורישו הכל לאיזה נכבד מצד שלישי שנולד בטעות לרומן מחוץ לנישואים - ואם נדמה לך שזה מופרך- אתה צריך להכיר את המשפחה המורחבת שלי מצד אמא שלי - הכל, אבל הכל יש שם- דיינסטי זה כלום לידם.
כן דווקא - אתה מדביק עליהם שכבה דקה של ניילון וזורק לאשפה.
לדעתי לא התכוות לשיטת הלימינציה :-)
ולמה בעצם ?
מצחיק- כי אין לך.
זה כמו שאני אגיד שאף גבר לא יהיה איתי בגלל השדיים שלי.
זה פותר מבעיה אחת, ואז בשיטת הלמינציה.
אני יכולה לחשוב על שני דברים למה גבר ירצה להישיאר איתי ולא קשורים לאהבה עמוקה.
תודה אירתה.
אפשר להוסיף עוד כמה אפסים שם..ואחר כך להדפיס?
מה פתאום שימותו הקנאים, שיחיו חיים ארוכים.
אתה צודק יש המון נשים שרודפות אחר הממון ולא אכפת להם מכלום אחר.
זו יכולת אדירה של ניתוק הרגש מהראש - או ריקנות..כך או כך מעולם לא הייתי יכולה להיות עם גבר בגלל הכסף או החומר.
או אהבה או משיכה פיזית, אין כלום אחר.
אבל הזין באמת מוליך אותם לרוב.
יש נדירים שנאמנים לעצמם, לרגש, לאמונה.
ומחמאות מגבר - חייבות להיות תואמות למציאות - אחרת הן ללא טעם.
את מקסימה, יפה, סקסית וחכמה ולאפחות חשוב - נראית 1,000,000$$$$$.
וכל מי שחושב אחרת - יש לו בעייה עם עצמו.
שימותו הקנאים!
אוהבת,
איריתה
תתפלאי מיה.
יש נשים שרודפות אחרי גברים בגלל דברים שונים לגמרי אבל דומים במהותם.
דוגמאות ?....
1. כסף
2. מעמד.
3. גבר ארס/אלים
ויש עוד דוגמאות לעטיפות שלא דווקא בתחום ההופעה החיצונית אבל זהות לה.
כן, אבל אם תרפה לרגע מהסימטריה הקדושה, גברים נוטים לכך הרבה יותר מאשר נשים.
ועכשיו סלחו לי כי אני וגבי הדואב ננסה לצאת לבית קפה עם חברים.
וזה נכון גם לכל מרדף פראי אחרי עטיפות ולא אחרי התוכן.כנראה שהוא היה אחלה בן אדם שיודע מה העיקר.
יש לי חברה שחוותה בדיוק הפוך, אדם שכל יום רק התעסק עם דוגמניות ולא נתן לה את המקום שעוד יותר צריך בסיטואציה כזו...זה אימלל אותה.
כנראה שאינטליגנציה ריגשית חשובה לא פחות :-)
החוכמה היא לא לפתות, החוכמה היא להחמיא לאשה שלך, שאתה אוהב, והיא כבר שלך. היה לי פעם חבר - אני לא רוצה להגיד מה היה המקצוע שלו כדי לא לחשוף אותו, אבל הוא היה מסתובב במסגרת מקצועו עם הנשים הכי יפות בארץ, והוא בחיים לא נתן לי הרגשה של חוסר ביטחון. מבחינתו הן בכלל לא היו בליגה שלי. הוא חשב שכולן פרחות וסתומות ואני אחת ויחידה. הוא נורא צחק כשחשבתי שיכול להיות לו משהו עם אחת מהן. הוא אמר שזה מעליב אותו שאני חושבת שהוא יכול להיות עם אשה רק בגלל שהיא יפה.
אני אסביר לך,
אין לי עודף ביטחון עצמי ולא נרקסיזם. אני לא חושבת שאני מהממת הורסת - זה היה רק בשביל הפוסט - וגם כשאני מגיבה ככה זה יותר הומור עצמי.
אני מודעת לכל היתרונות שלי ולכל החסרונות שלי. אני חיה במציאות קיימת.
אל תבלבלי הומור עצמי והקצנה כמציאות יומיומית.
אדם שיודע מי הוא יכול פעם להיות מרוצה מעצמו ופעם לא. אין כאן עיוורון.
יש לי ימים שאני מרגישה מאוד יפה, ויש לי בקרים שאני מרגישה מזעזעת. טבעי.
למה אחד צריך להיות על חשבון השני?
כשהייתי ילדה עד גיל מאחור יחסית - לא היה לי ביטחון בכלל והרגשתי רק מכוערת - עכשיו אני מאוזנת.
ומכאן - מכוערת אנונימית - הגמילה הייתה נהדרת.
יש קורס כזה!!!
ובהמשך גם איך לפתות אותה.
הוא אמר לי, שכשאני הולכת ברחוב, כל הנשים האחרות נראות חוורות, נראות סתם, כאילו לא קיימות לעומתי.
ועובדה, שלעומת מיליון מחמאות ריקות אחרות שקיבלתי - העיניים שלך, השיניים שלך - את זאת אני זוכרת.
אני חושבת ששי באמת יכול לפתוח - ברוח המאמנים לכל דבר ועניין - סדנה לגברים, שבניגוד לכל החרטא שמוכרים היום, זה דווקא דבר נדרש - איך להחמיא לנשים.
אולי טוב שכך.
חוסר ביטחון ונרקסיזם לא הולך ביחד. כי תחושה של העדר ערך לא הולכת יחד עם התפעלות עצמית אמיתית. ולהחרד מעצמך מצד אחד ולהיות משוכנעת ביופייך ובחוכמתך - תהרגי אותי- לא מבינה איך זה הולך ביחד. אבל בסדר. אמשיך לקרוא. מעניין זה בטוח. וגם מרגש. או כמו שאומרים כאן בקפה: "נוגע".
ובלאק. כשאת אומרת שהתפעלת מעצמך למרות שהיית תפוחה, את בעצם אומרת שהתפעלת מעצמך למרות שלא הייתה לך סיבה אמיתית - בזה דווקא יש הרבה מאוד פיכחון.
נשיקות לשתיכן.
"אם תעבור על הפוסט הקודם והתמונה האחרונה תגלה פתאום מחמאות שלא היו קודם- מחמאות שגורמות לעור שלך להתחדד.{ולא מהתרגשות}"
לא הבנתי.
..כל המרבה גורע- מחמאה צריכה להיות בזמן הנכון במינון הנכון - אם תעבור על הפוסט הקודם והתמונה האחרונה תגלה פתאום מחמאות שלא היו קודם- מחמאות שגורמות לעור שלך להתחדד.{ולא מהתרגשות}
ושתבינו - כשראיתי אותה זה היה באור יום. ככה שזה הרבה יותר קשה להאיר רחוב באור יום.
איך, מיא, משתפר?
שאני אסכן את הראש הזה...?
ואולי נחבר גם סירה,ניקח גם את מיא (בכל זאת חברות נפש/חלק מהמשפחה/הצצה בבלוג)
תביא לי קסדה!
נמחק
אז בפוסט הבא או לחלופין על הכביש מול הרוח
זה באמת נותן לי תחושה טובה שאתה תמיד מסתכל, קורא, שומר.
אתה יכול למחוק - אין כאן חיסול חשבונות.
תמיד מאחורי הקלעים...רשמתי את כתובות ה"רכלנים"
או מתפוצץ?
או קופץ?
וכל מה שמתחרז עם הורס או עם תחת.
ממש נחת.
או אלון...גם אתה הגעת. יש לי כאן הגנה טובה.
אני אידיוט :-) בגלל זה לא הבנת אותי !
זה בנווה אילן. ידעתי שיש בעייה.....
http://www.2eat.co.il/elvis/
איך אפשר??
יש את הפונדק של אלוויס. זה במוצא לא ?
אין סקס לא חוקי (בעצם תלוי בן כמה החייזר) (וכולם חייזרים :-) )
ידעתי !
אל תהיי מזועזעת.
ולכל המשיבים אנא, כשאתם משיבים תקצרו את התגובה המעותקת- זה הופך להיות מאוד ארוך.
מה היה במוצא?
איזה סקס לא חוקי עם חייזר?
אלביס חי - אלביס חי..
כי אתה אוהב אותי לא משנה מה.
לא צריך לספר לך, גם לא היה שם שום דבר מעניין באמת.
רק התעסקות שולית עם הפרצוץ תחת שלי.או משו.
בוקר טוב עדי.
שיבואו - ברוך הבא, אנחנו כאן.
תעמדי מאחורי, שום דבר לא יקרה לך.
לא אכפת לי מה מכרו - אני לא נכנסת לזה- כי אז אני צריכה להפוך את עצמי לשופט - מי צודק ומי לא.
ומפני שמעולם לא הייתי שם, אין לי איך לדעת מה בדיוק נאמר. ובכל צד שתבחרי את תפגעי בצד אחר. ומפני שאני לא חושבת רק על עצמי, החלטתי לא להאמין לאף אחד ולא לקחת צד של אף אחד.
אז כל השאר ממש לא חשוב!!!
אני לא יודעת לגביך.
אצלי אין טיפה של נרקיסיזם לצערי.
אף פעם לא התפעלתי מעצמי. ואף פעם לא נחרדתי מעצמי - בעצם מהשני כן.
הפוסט הזה דרש את זה - קורטוב של הומור, נרקיסיזם, אמת לאמיתה, וליגלוג.
עזבי שזה דבר מינימלי שאתה מצפה שמישהו יבוא איתו מהבית, או לפחות ילמד לבד, סתם ככה כי הוא אוהב להתקלח...
מקלחת זה כייף, עם אמבטיה בלי אמבטיה - מים סבון איזה יופי, שמפו מממ, מי שלא מבין את זה לבד. בעיה. בעיה קשה.
אלביס חי ! ידעתי תמיד שאם ימצאו אותו זה יהיה במקום הכי לא הגיוני ופה בקפה .......
בטח יש לזה קשר עם הפונדק במוצא ?
אף פעם לא מספרים לי כלום בבית הזה. מה היה פה שהפסדתי? מי ואיפה דיבר על תחת שלך? עד שהחליפו לי טיטול בקטטר כבר פה נהיה בלאגן שלם.
וזאת הפעם האחרונה שבה אני מגיבה בנושא ה"רכילות" הספציפית הזאת.
מה שנלמד - נלמד.
מה שנלקח בחשבון ונראה - נלקח בחשבון ונראה.
השיעור הבא כבר דופק בדלת, הגיס החמישי כבר מצחצח רומחיו.
ואני יושבת לי על כיסא ים קטן ומצפה לבאות.
והן תמיד באות.
זהו.
שטויות. מכרו לך שקרים.
לא שאלות ולא נעליים. לא טנגו ולא מנגו. הכול בהתנדבות, בהנאה לאיד, בבוז, ברוע ובהתנשאות.
גם אם שואלים שאלות, יש טון דיבור ויש טון דיבור.
יש סגנון ביטוי ויש סגנון. למשל, אפשר לומר: "לא נאה במיוחד, אבל חמודה" או "היא נראית בסדר",
ואפשר לומר: "מכוערת, מכוערת מכוערת, קופה, איכס, איזה בידור, מה זאת ה&^%$ הזאת, ויש לה איבר כזה וכזה... מגעיל, דוחה...היא נראית כמו... חחח", וכל זה בטון לעגני.
מבינה את ההבדלים?
גם אני רוצה אנגלי קפוץ.
בכלל, גם אני רוצה שם משפחה לונדון, מסתפקת אפילו בסטנמור או לידס, לי הכי מגיע, אני אנגלופילית כבר שנים.
בקשר להחמאות העצמיות, ההסבר הוא פשוט, מדובר במידה רבה של נרקיסיזם, יחד עם חוסר ביטחון, יחד עם התפעלות עצמית אמיתית שמצורפת לסוג אישיות מוחצן ומשווע להכרה.
גמני כזאת, וגמני, כשהייתי ילדה (תפוחה) התפעלתי מעצמי שעות מול המראה והודיתי לאלוהים כמה פעמים ביום שהוא בחר דווקא בי לעשותני המושלמת ביקום כולו.
אחר כך עבר לי.
עכשיו קצת חוזר.
זה הכי קל, את יוצאת ואומרת שאת מרלין מונרו - רק שאתם לא רואים את זה בגלל המסיכה.
אני יכולה אפילו לעבור בתור אלביס פרסלי.
את יודעת שפולניות זה אופי..גם מרוקאים יכולים לפתח את האישיות הצבעונית הזו.
בטח יפה למכוערת כמוני להיות קצת מרלין מונרו.
לכולם כתוב פרופיל באותו מקום- זה במקום לכתוב פדופיל.
ממרכז אירופה.
יפה לך נורמה ג'ין. (מעל התמונה ליד שם הבלוג שלך רשום בטעות "פרופיל").
תשובה יפה :-)
באמת.
אלון גל עסוק בזמן האחרון בלנסות לפתח עסק חדש - חתונה לפי הזמנה.
אתן פולניות נכון?
אז התקלחת או לא?
יש לכם שבוע לקרוע את הפוסט בכל רכילות שאתם רוצים - אחר כך אתם עושים חודש ללא רכילות, תנסו זה כיף.
לא תודה, הגבר פשוט דביל, עם פרצוף אטום.
ממש כמו ילד שמשחק בארגז חול.
ושפשפות אינן בלעדיות לגבר, גם נשים וילדים סובלים מזה. במיוחד אנשים שמנים סובלים מזה, בגלל חיכוך של הירכיים אחד בשני.
או בדים לא טובים כשחם ומזיעים.
או בים עם החול.
בצבא היה תכשיר נגד פטריות ושפשפות שהיה שורף לך את האמאשלך, אבל עוזר מאוד, אותו חומר ידוע לשמצה היה משמש אותו למחיקת לוחות תורנות.
פונגיציד.
אשכרה חומר ניקוי מעולה.
אמא שלך צודקת- ואני לומדת כל יום.
כנראה שאני מוכנה תמידית.
אני אסביר לך את נקודת המבט שלי בעניין הזה:
תמיד יש עוד אנשים- כי יש את הצד המדבר ואת הצד המקשיב, לרוב הוא לא מקשיב בדממה אלא שואל שאלות. אחרת לא הייתה מתקיימת השיחה הזו- של הרכילות. למה איתי מעולם לא ריכלו ואני לא מעורבת בנעשה?
כי זה לא מעניין אותי, ואני לא מוכנה לשמוע. ואני גם אומרת. זה הכל טוב ויפה אבל לא מעניין אותי. בזה השיחה נגמרת.
ולכן אני שוב חוזרת ואומרת - לטנגו צריך שניים, רק אני לא מבינה איך רוקדים טנגו ברביעיות. זה כנראה ריקוד אחר. הולה הולה או סמבה.
אבל בשורה התחתונה, אין בליבי שום כעס, טינה, עניין, שנאה, ממש כלום.
{תאמיני לי שאני רחוקה מלהיות נאיבית, טוב לי שלפעמים חושבים את זה עלי, רק לפעמים}
אני סרבנית גדולה - בנושאים של נקמה, דייסות, ולסחוב את העולם על כתפיי, במובן מסוים פתחתי לעצמי סגולות של טפלון.
ואחרון ודי, כל מי שעסוק בלחפור בורות בסופו של דבר שלא יתפלא כשהוא נופל לתוך אחד מהם.
טוב, לא אמרתי שאני אנדי וורהול.
הרגלי הגיינה זה דבר שניתן ללמד, בדרך כלל זה בא מהבית.
אני אוהבת להתקלח, וזה קורה לי לפחות פעמיים ביום בקיץ יותר. אבל מלכת האמבטיה היא לא אחרת מאשר מיא.
איפה שיש קליינטים יש מאמן אישי, חוץ מזה זו תופעה כלכך עתיקה ונפוצה שלא צריך מאמן. להיפך - סדנאות גמילה נשמע לי יותר טוב.
לאחרים כמובן. לא לעצמך. אם לא היה ברור.
אלון גל יכול לקחת את זה על עצמו. כמי שמיומן בלהכנס עם מצלמות טלויזיה לבתים של אחרים, נראה לי שזה תפור עליו. "משפחה מרכלת". לא מקנאה במי שלא יעמוד ביעדים.
אמא'לה. בדקתי. אכן לא שם של צמח. מ פ ח י ד.
סותר סותר, את שלי סותר. במחילה ובחילה.
מה יש להורים שבחרו שמות כאלה ?
הכל בטח התחיל מאיזה אחות חובבת שהביאה להורים ת'אינדקס של השמות מחלות במקום שמות ילדים.
(אין מחלה בשם ליזי נכון ?)
חחחח מה שניקרא, ריכול מודע.
רעיון טוב לסדנת התפתחות ריכולית.
מעניין אם כבר יש מאמן אישי לריכול?
דווקא לולרי ידע רב בתחום הרפואה - ושושנה זה שושנת יריחו - ונכון אין לה שום קשר לשפשפת. זו פריחה שמתפשטת על הגוף ועל הפנים. בצורת שושנה אדומה.
זה עדיין לא סותר את השושנה שלי - סליחה.
יש מלא שמות כאלה - כמו זיוה. אלוהים שישמור.
למה צריך לעבור יום קשה בשביל לתקלח ? זה לא אמור להיות מובן מאליו שמתקלחים על הבוקר לסלק את הריח של השינה ?או סתם אם מזיעים או מתלכלכים במשך היום ? ואז שוב לפני השינה כי זה נעים. כן כן גם אם לא עשיתם כלום. למה אתם עאמות ?
פעם היינו נפגשות קבוע כמה חברות, וכשמישהי אמרה מילה טובה על מישהו, כולנו התנפלנו עליה: "לא התכנסנו פה כדי לפרגן".
דניאלה מתוקה - אין הנחתום מעיד על עיסתו. את קלאודיה קרדינלה במחמאות.
אימא'לה. איך איך מגיעים למצב שצריך לאיים עליכם שתעשו דוש ?
אלק חלק ממאמץ פיזי. גם בנות מתאמצות פיזית. אבל אנחנו מתקלחות. מרצון. אף פעם לא תשמע על בחורה אומרת אצלנו בטירונות מי שלא מתקלחת מזמברים לה ת'תחת. זה למה אצלנו אין שפשפות. זה למה לואלרי לא היה מושג ששושנה זה שם של מחלה. בנים מה יש לכם נגד סבון ?
אוקיי, אז אוסיף שוב ושוב - אין לזה קשר למקלחת. בצבא, בטירונות, מי שלא מתקלח מזמברים לו את התחת. או המפקדים או החיילים עצמם. זה פשוט חלק ממאמץ פיזי. דרך אגב - קל מאוד לפתור את זה - ללבוש בוקסר.
איך לפוסטים יש חיים משל עצמם - התחלנו במחמאות ועברנו לתיאורי שפשפות.
דקויות. מאיפה אני מבינה במחלות של בנים. בנות מתקלחות.הינה הינה מצאתי את זה בגוגל :
http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/REMEDIEs/H-Remedies-Erysipelas.htm
בד"כ בנים לוקים בשושונה. לכן יש להתרחק מהם. לרוה הבנים יש נטיה לא להתקלח היטב.
כן, אם את רוצה את אהוד ברק - שיחקת אותה.
ול- בוף: הלכת דומני רחוק מדיי. סתם חיכוך של שתי ירכיי הגבר בעת מאמץ. זה חלק מהחוויה הצבאית. אם את רואה קאובויים הולכים ברחוב - זו הסיבה.
אמא שלי אומרת: כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע.
יש לך עוד דרך.
ואגב, לא היו אנשים או יחידות או יחידים...היתה אחת שדיברה..ולשאר נמאס לכסות אוזניים. כל דבר שמכרו לך, שקר.
בחירה שלך.
שושונה שמדובר בגוף האדם זה שפשפת שיש לגברים במפסעות כתוצאה של חיכוך האשכים ברגליים או משו כזה. אם תהיה לך שושונה, אף אחד במילא לא יתקרב אליך.מהיום כשאני רוצה גבר אני אומרת לו בוא תפרק לי את השושנה? גדול.
תסתכלי על מה שמירב כתבה. enough said.
זה לא אומר לי כלום.
הייתי בצבא - ודווקא קרבית חולשלוק.
תמיד אומרים "לפרק לך את השושנה " לא???????
זה ממש בזיון.
לגבי מהות הפוסט, רוצה לאמר כי דברי רכילות הם משהו אנושי, איך שאת מביאה את זה, זה כאילו שלא נוגע בך.
אני לא מאמינה לזה, גם אני בחורה אמיתית מאוד וחזקה, לא מאמינה שתוציאי שני פוסטים ותמונה עם מסיכהף ושזה לא פגע בך.
יכול להיות שבחרת לסלוח ולעבור הלאה, לעולם יעמוד זה לחייץ בינך לבין זו.
ולגבי החבר שלך ההוא שאמר הומור, כנראה שהוא אוהב הומור שחור, גם אם זה חותך לו את הבשר.
:-)
תאמיני לי, ולרי, את לא רוצה לקרוא לו (לה) שושנה... והמבין יבין. אלא אם כן בחיים לא חווית את הצבא.
כי את חור מהלך מאמי.
ואם כבר בכוס אנחנו עוסקות - את לא חושבת שזה ממש מקומם שכל חלקי גופנו הצנועים כוס ושדיים , זה זכר?
אני לא מוכנה שהכוס שלי יהיה זכר. מהיום כוס מהממת.
וגם כל השמות הנוספים שאי פעם שמעתי. כמו:
פות
מנוש
כד דבש
פרח
בעצם, שושנה זו נקבה - מהיום הכוס יקרא שושנה.
מפוארת זה יפה.
ולכי תביני את כל הסתומות שחושבות שכ----ת זו המחמאה הכי נפלאה בעולם.
ממש, כאילו, איך אפשר להסתובב בעולם מקולקל כזה של גברים כאלה שמסתובבים עם נשים כאלה ולא יודעים כבר מהן מחמאות אמיתיות.
את מבינה? מחמאה של חור. בא לי למות, בחיי.
זו מחמאה באמת מקסימה.
קבלתי פעם מחמאה מאוד יפה - שאני אישה מפוארת. מעולם לא שמעתי מחמאה כזו.{לא לפני ולא אחרי}
אישה מפוארת.
מה בחור בודד יעשה בשביל קצת תשומת לב. אפילו יגיד את המובן מאליו
.
התאוריה שלי אומרת שאם משתמשים בחומרים טובים וטעימים השילוב לא יכול להיות רע :-)
ומהאת אומרת על מופע הקולנוע של רוקי ?
למי זה מובן מאליו?
לבן אדם?
זאת אומרת שאם חברה שלי יפה וזה כמובן מובן מאליו, אז אני לא אגיד לה שהיא יפה?
אוי - זה נורא ואיום.
תראה, אני מרגישה חלק בחשיפתך. לאט.
החיבור היה מקרי בהחלט - מלבי, מלבי...כן.
טוב עם קרם שוקולד חמים וסמיך. {הולך?}
בקצב הזה אני צריכה להוסיף עוד ועוד סעיפים.
אתה מינימליסט אתה?
שאחזור על הדברים שאמרת לי?
בוואריה מאוד.
מי ורדים במלבי בטח
השילוב של שנייהם ? לא ניסיתי.
למרות שביפו מוכרים למשל קרם בוואריה ומפזרים עליו גם קוקוס
ובכלל בבוואריה לא יודעים מה זה (סיפור ארוך) :-)
אחשוב על התערובת היום במופע הקולנוע של רוקי :-)
זה גם מדבק - כך שרק טוב יכול לצאת מזה.
אם זה אומר בנוגע ליכולת להחמיא - אני מטבעי מינימליסט, אבל משתדל כשאני מחמיא, שזה יקלע. חוץ מזה - אני מעדיף להימנע מלהגיד את המובן מאליו
בנוגע לחשיפה האישית - עושה זאת, אם בכלל, במסורה, כמעין המתגבר - עם תלות בקשר(ים) שאני יוצר.
כן, אתה אוהב<?
מה הבעיה תמיד אפשר לייצר מציאות חדשה - בא אני בכלל גלגול של מרלין מונרו.
בוואריה עם מי ורדים ?
דניאלה , לא ידעתי שאת חושבת עלי דברים כלכך נפלאים.
רק שתדעי שאני מחמיאה רק מתי שאני מרגישה או חושבת - אף פעם לא לשום מטרה נשגבת או נעלמת אחרת.
אפשר לתרום לך שתי מנות דם- רק תגידי.
אני מעדיפה להיות באווריה עם מי ורדים - אני הגאון , מי זה יענקלה?
או אפילו כנאפה עם גבינת עזים.
וכן השיעור הוא לכולם - ולכולן.
ובחינם.
היום את פוריה ביותר, אין עליך בשום אופן. חדפעמית.
איזו תגובה , ראויה להיות תפילת הדרך לכל אישה.
צנועות שכחת
כן וגם למשך לא יותר מעשר דקות, ואז זה עבר.
אז אני יכולה לומר לך שאני ממש ממעטת בתחביב הזה.
ואפילו יצא לי פוסט שמח - ומצחיק.
לא מעניין אותי למה אנשים מרכלים, מאיפה זה בא להם - קטונתי.
מה זה אומר?
בחלק הראשון או השני של התגובה?
מי , כפרה?
פוסטכיף- פוסטמה. שמחה שנהנת.
דניאלה,
אני חושבת שהמציאות שאנחנו חיים בה היא המציאות היחידה שראוי להיות בה לטוב ולרע.
גם אני לא קוראת יותר מידי אנשים כאן ודי חיה בבועה שלי הוירטואלית.
ולכן אפילו אני לא ידעתי על כל אלה עד שהם הגיעו עד אלי.
וכל התהיות האלה אם כן או לא..כשהייתי בת 12 הייתי מאוהבת בילד שגר במושב ליד הפנימיה והיינו נפגשים {עם ילדי המושב} שלוש פעמים בשבוע בבריכה, רק חברה שלי ידעה שאני הייתי מאוהבת בו, באחת הפעמים אני אפילו לא זוכרת על מה, היא איימה שאם אני לא אתן לה משהו היא תספר לאייל אברמוב שאני מאוהבת בו, באותו יום היינו בבריכה ואני הלכתי אליו וסיפרתי לו לידה שאני מאוהבת בו והלכתי. כל האוויר יצא לה. מעולם כמובן לא ספרתי לה יותר כלום.
אז אם הייתי כזו בגיל 12 אז בגיל 41 לא אהיה כזו?
אני לא סובלת רכילות זה משעמם.
את בטח יודעת שאם אין אני לי מי לי?
ואני אומרת אם אין אני לי אין לי.
אדם צריך לדעת מי הוא ומה הוא שווה ואיך הוא נראה - אני לא מדברת על הקצנה של ביטחון עצמי.
רק את האמת. וכאן האמת כתובה. לטוב ולרע, גם מה שפחות מחמיא לי. וזה בהחלט סותם פיות.
אני לא מאמינה בסדנאות, מאמנים אישיים, וכל החרטה הזה.
טוב מעולם לא שמעתי רכילות עלי ועליך, אולי בגלל שהחברות שלך לא מגיעות לבלוגי הנאה אך נטול הסוכרזית..
אנחנו נפרסם את הסיפור המסעיר מוחות.תמחקי כמה תגובות וצרי מציאות חדשה (הרבה פה עושים את זה בלי להניד עפעף)
לא נורא, אני אמציא סיפור סקסי עבור האתר - על איך הגבר שמרוב תשוקה הכניס לי אגרוף.
היה יותר מתאים לי קרב דבילים בכביש.
מיא יפהפייה, מוכשרת, סקסית, מתוקה וגאונית עם חברה ולרי יפהפייה, מוכשרת, סקסית וגאונית גם כן - זוהי אחת התשובות הארוכות ביותר לשאלה שמעולם לא שאלתי - לא שלא נהניתי ממנה כמו מכל דבר שאת כותבת. להחמיא לאחרים זאת לא בעיה כלל. גם. במידה. במידה. אבל כנראה שאת, יש לך דם איטלקי ואילו הדם שזורם בעורקיי הוא אנגלי קפוץ.
בטח מנוקד אני אלופת הניקוד.
את כונפה , תודי
, כולם כונפים באתר הזה תודי..
אבל בתור כונפה ראשית <אני!> שיותר נראה לי שאני קונפה <ככה יושב עליי בול>
כנראה שיש שיעור ללמוד, אם זה בכאב, בצחוק, בהומור, לא משנה איך....
מה שרואים משם לא רואים מכאן. <הוא גאון, הוא גאון, הוא גאון -- יענקל'ה--->
עדה המפלצת מלוך נס, דניאלה, שאני קמה בבוקר וישר משתדלת לעשות מעשים טובים - לחזק אנשים, לעודד חברות, עצות להמון ידידים ומכרים שנעזרים בי, שידוכים לכל עבר - ושידוך אחד אחרון שתחזיקו כולם אצבעות אני מקווה שהצליח - בחיי - כולי מצוות על ימין ועל שמאל. ובין היתר אני מחמיאה לילדים שלי, לחברות שלי, לבעלי לשעבר, למלצרים/ות בבתי הקפה, למאמני כושר שלי במכון, לאנשים זרים ברחוב - אפילו לחתולים זרים ברחוב! לא מילים ריקות, איפה שמגיע, מגיע! יש לי תמיד מילה טובה לכל בנאדם. וכשאני עם גבר, את יודעת כמה מחמאות אני שופכת עליו? חברות שלי כבר אמרו לי שזה לא בריא! כמה שהוא חתיך, ומושך, וסקסי, ושאני חולה על הגוף שלו, ועל הריח, ועל העור, ועל הקול שלו (אפילו שהוא מדבר שטויות), ועל המגע, ומתגעגעת, ובלה בלה ועוד ועוד... וככה גידלו אותי - גם אמא שלי וגם אבא שלי - את יפה וחכמה ונהדרת ומוכשרת. ולא רק אני - תראי את האשה הזאת כמה היא יפה, ואת האמן הזה כמה הוא מוצלח... וגם לדוממים: ההורים שלי תמיד הפנו את תשומת לבי - איזה בניין יפה ואיזו שקיעה נהדרת, ותמיד אמרו והביעו והכל היה מילולי... וכן, אני מתפעלת ואומרת את זה... ורק לעצמי אסור לי להחמיא מכל העולם? אני מסוגלת ללכת ברחוב ולהחמיא לאנשים זרים על הלבוש ועל התאמת הצבעים ועל בחירת התכשיטים - כן כן כן. ולפעמים, כשאני נראית טוב במיוחד, אני שואלת את הילדים שלי איך אני נראית, ואם הם אומרים - טוב, אז אני שואלת? אז למה אתם לא אומרים? למה אתם לא מחמיאים מבלי שתישאלו? ואני מלמדת אותם כן להחמיא, כי זה אחד הדברים היפים שבחיים - להתפעל ולומר את זה, ומי שחוסכים במחמאות - לגבי כל דבר - קמצני המחמאות - לא רוצה להיות איתם בכלל. ולהיות עם גבר כזה דניאלה זה סיוט בשבילי, סיוט! זה עינוי נפשי! כי לא רק אני. גם העולם יפה. כי מחוץ לבובליל ולחרא, כשמרימים קצת את העיניים יש ים ויש שמש ויש צבע ויש אדריכלות יפה ולא רק קבלנות מכוערת וכסף חדש ויש את ולרי עם האף שלה ששבור פעמיים וזה נותן לה טוויסט של עניין, וכשעבדתי בידיעות אחרונות היה ראי בחדר שלי וביקשתי שיוציאו אותו כי ממש לא יכולתי להתרכז מרוב שיופיי שיבש את דעתי.... כן כן, תצחקי עליי, אבל ככה זה. ולא צריך בשביל זה שום סדנה ניו אייג'ית. פשוט לאהוב את עצמך מאוד מאוד. הבעיה שלי היתה (אם נדבר קצת עליי, לשם שינוי...) כשאיפשרתי גישה לאנשים שלא אהבו אותי מאוד מאוד. אבל למדתי את הלקח שלי וזה לא יקרה יותר. בברכת שלום ואאבה, מיא המוארת.
זה בדיוק מה שזיעזע אותך כנראה.
שזה בא דווקא מאנשים שאת חושבת עליהם דברים טובים.
אחרת זה לא היה מזעזע ולא היית כותבת את הפוסט הזה.
ואפרופו רכילות לשם רכילות, את זה כולנו עושים, יותר או פחות, זה באמת לא נורא.
וזה שונה לגמרי מרכילות לשם רוע, קינאה, צרות עין וחוסר ביטחון עצמי.
אני עם דניאלה בעניין הזה.
מי מלכה וגם כוסית על?
פוסט אמיץ ומצחיק מאוד.
נכון. יש בחשיפה מוחלטת - כמו שמיא אומרת - משהו מגונן, וסותם פיות.
אין לי מושג כמובן על מה מדובר, כי אני קוראת בערך ארבעה אנשים בקפה, אבל את רוח הדברים אני מבינה ואני חושבת שזאת תגובה נפלאה.
רק שהיכולת הזאת להחמיא בגוף ראשון - שגם את וגם מיא ניחנות בה - מאיפה זה בא, אלוהים אדירים? מה זה - לקחתם קורס באוניברסיטה הפתוחה, השתתפתן בסדנת איי.אמ? בחיים, גם עם קלשון נעוץ בלשון לא היו מוציאים ממני משפטים כאלה.
כנראה שבאמת היה חסר הסעיף...
וזהו, עכשיו אני מקולקל...?
נראה לי שגם אני אחשוב על חופשה (זוגית) ארוכה...
ואם כבר בעניין האצבעות... לא הגיע הזמן לפרסם את הסיפור?
גם אני מאוכזבת.... חשבתי בסקס פראי.... בקרב כנופיות בעולם התחתון.... בשוד בנק.... משו...
משהו כזה - אבל זה באמת היה מצחיק.
האף נשבר פעמיים
פעם ראשונה בגיל 4.5
בפעם השניה בגיל 34/5 הבן היקר שלי הכניס לי נגיחה ישר לפנים וגרם לעילפוני וריסוק האף- לראש שלו לא קרה כלום.
זה כמו המבקרים במסעדות - יש כאלה שעושים ביקורי בית.
ואני בטוחה שאני במקום ראשון.
צטערת , יצאתי לחופשה. הנעליים במחסן.
מה אני צריכה להוסיף סעיף - לא מזדיינת יותר עם עמוסס?
לשם ההבהרה - שהנשים שלך לא יתנפלו לי על הפוסט - שהיינו יחד הרבה לפני עידן הקפה. הרבה לפני - כשעוד היית נורמלי ולא מקולקל.
על משקל התחת - שאגב הניסוח שלך בעייתי משו - תראה השורה באדום.
אני אזכור לך חסד אצבעות.
טוב שאת עושה צחוק מנושא הרכילות
עדיף לגחך ולהמשיך הלאה
בעיקר גם בקהילה כמו הקפה רווית רכילות ורכלנים
כנראה שבאמת משעמם לכמה אנשים
אחרת למה לאנשים מבוגרים לעסוק ולבחוש בחייהם של אחרים
.
אבל אם כבר ריכלו...
אז קצת עובדות שיחזקו את דברייך.
עד כמה שאני זוכר התחת אכן הורס ולא רופס
נראה קטן, רופס וגם הרגיש חלק ומוצק
אם תתני לי להזכר שוב, אכתוב תגובה עדכנית יותר...
סטוץ עם צנטרפוגה :-)
מחכה לקרוא אותו אחרי הפוסט של איך נשבר האף פעמיים או ששנייהם ישר לפוסט רפואי :-)
אגב שאלו אותי מי היא המכוערת האנונימית - אז כדי להסיר את הספק - כמובן שזו אני.
אני מכוערת שלא ידעה שהיא כלכך מכוערת.
אכן , פסטה עם קטשופ - רוטב עגבניות בלי ירוקים בלי בצלים.
המבחנה הייתה יפה, שקופה, ואתה יודע שזה חומר טוב לפוסט מצחיק - איך נכנסתי להיריון במעבדה.
דווקא אנשים שאני חושבת עליהם דברים טובים - ואגב, עדיין חושבת עליהם דברים טובים.
כי כמו שאמרתי הרכילות היא לשם הרכילות ואין לה שום נגיעה ממשית אלי.
מחר אין לי ילדות פה אבל אני פה.
אוכל תפן בלי ירוקים ? נו. צריך תרגום. פסטה נקייה עם קטשופ ?
כניראה המבחנה היתה סטרילית :-)
מה שמתחיל להיות מעניין זה מה קרה לאף שלך פעמיים ? (דוחף את האף
)
וגם מאוד פרקטית.
מצוין, מחר באים לאכול פסטה, אסף אוהב אוכל תפל בלי ירוקים, בלי טעם, בלי ריח.
מאיפה הוא רכש את הטעם האנין שלו באוכל - למבחנה הפתרונות.
אני שמח לשמוע שזה כך.
ואולי באמת חבל שאני לא מכיר אותך יותר :)
מעבר לזה, "שבהתחלה הייתי קצת מזועזעת ולא ממה שחשבו עלי - אלה מהאנשים עצמם. "
צריך להיות חלק חשוב ומרכזי, בפוסט עצמו.
כי בסופו של דבר, כמו שכתבת, הרכילות המדוברת באמת לא חשובה ומעניינת כשלעצמה והיא מעידה יותר על האנשים המרכלים יותר מאשר על המרוכלים.
כל הכבוד לך!
אפשר לשבור אותו שוב לשם האיזון. עדיף עוד פעמיים כי ידוע לכל שאני לא סובלת מספרים אי זוגיים- הם גורמים לי לחרדה.
את חמודה!
טוב :-) בסדר.
הולך להכין ת'פסטה :-)
אז על מה ריכלו כאן בדיוק?
אם לא על הפוסט תחת?
מאין לי לדעת את הדברים הללו?
על איזו רכילות?
מי שכב עם מי על מה ולמה?
משהו כזה?
טופ לי יש את הוירוס הכתום כידוע לך
ועכשיו חזרתי מבחוץ יש עננים ורוח
אופס יצא שיר
לא צילמתי כלום ואני נרדמת על המקלדת.
.
אז ספרו לי מה היה..
.
מנחה טובה
.
}{שטוטית
אתה אולי צודק - ככלל.
אבל אם היית מכיר אותי קצת מעבר לקפה - היית יודע שזו המציאות.
מיא הגיבה את מה שהיה לה בבטן.
אולי בהקצנה - כי זה פוסט שמדבר על הקצנה - עד כמה רחוק אדם יכול ללכת עם רכילות על סתם דברים לא מעניינים.
אני יכולה לומר בפה מלא - שבהתחלה הייתי קצת מזועזעת ולא ממה שחשבו עלי - אלה מהאנשים עצמם.
כי כל מי שמכיר אותי במציאות יודע - גם כשהייתי ממש צעירה - רכילות לא מדברת עלי או אלי.
היא מצחיקה ולא ממש רלוונטית.
חבר טוב אמר לי - תתייחסי לזה כמו אל בדיחה - וכך עשיתי.
אני לא שומרת בלב עלבונות. זה לא בריא!
מוכר לי הפוסט ההוא-
וכן מה אני כבר עושה במשך השבוע? הרבה פעילות מוחית.
ולכאן לא מגיעים אנשי האוי רק אנשי האוואו.
אני אוהבת פינות נקיות.
אבל אם תרצי אני אתרום לך נושאים חדשים.
היכולת לסלוח ולהתעלות מעל רכילויות מרושעות ולא לקחת אותן באופן אישי, היא לא יכולת נפוצה, והיא מצביעה על גדלות נפש. זו תכונה ויכולת נעלות ונשגבות, כל כך נשגבות, שהרבה פעמים אנחנו מדחיקים את הרגשות הקשים והלא נעימים על מנת לנכס לנו את התכונה הזו. אנחנו רוצים להיראות בעיני אחרים ובעיני עצמנו כלא פגיעים וכנעלים.
הפוסט שלך מבלבל.
מצד אחד את אומרת שהכל צחוקים ושזה לא פוגע בך ואין לך בעייה עם זה.
מצד שני, תוכן דבריך מצביע על ההיפך.
המניע לפוסט כפי שאת כותבת, הוא "בימים האחרונים רתח וגלש הקפה ישר על הבגדים היוקרתיים שלי. היא אמרה לזו וזו אמרה להיא והיא אמרה לי ואני צחקתי."
ומוסיפה 20 סעיפים מפורטים שמסבירים ומתארים עד כמה את שלמה עם איך שאת נראית. ובצדק.
מכיוון שנראה שהקפה רתח וגלש בדואר הפרטי ולא בפוסט פומבי, ומכיוון שאת אומרת שזה לא מזיז לך, אני תוהה, האם את לא מדחיקה קצת?
האם ה"מאמץ" בכתיבת הפוסט הזה, לא מוגזם ביחס לאי הפגיעות שלך?
האם ה"מאמץ" של מיא לפרגן לך על יופייך, שכנראה הושמץ באותן רכילויות, לא מוגזם ביחס לשוליות הרכילות?
נראה כאילו את בכל זאת מוטרדת ממה יחשבו עלייך ועל איך שאת נראית.
ומי לא?
רק שלהדחיק את הרגש הכל כך טבעי הזה, יכול להכביד ולעכב. וחבל.
אי הדחקה זה לאו דווקא לריב, להילחם, להחזיר וכו', אלא קבלה של האמת הכואבת, על המרכלת מצד אחד. ומצד שני לקבל ולהודות בפגיעה.
זה לא בושה ולא פחיתות כבוד להיפגע, זה אנושי.
הפחד שלנו מלהרגיש פגועים יכול להוביל אותנו לעשות רציונליזצייה למציאות הפוגעת ולהסביר אותה כמשהו מצחיק ולא פוגע.
זה מזכיר לי משהו.
לפני כמה חודשים כתבתי פוסט קצר אך בוטה בדיוק באותו העניין.
סיפרתי מה (בדיוק) עשיתי באותו השבוע.
רוב הקוראים קראו והבינו. אני זוכרת שמאוד אהבתי את התגובה שלך...
כי ענית מה את עשית באותו השבוע.
מקווה שלא יגיעו לכאן אנשי ה-"אוי אוי אוי"
שבת שלום !
סגרת לנו את כל הפינות ולרי. אחלה פוסט לניקוי רעלים.
:))))))))
ובכל זאת הסתדרת לא רע.
עכשיו אלך לנמנם ולחלום...
לכתוב פוסט זו עבודה קלה- לתחזק אותו אחר כך במקום לישון את שנת הביוטי שלי, זה כבר ממש שערוריה.
כאילו שלא ידעת את רוב הפרטים כבר לפני.
יש דברים שאת יודעת - ולא כתובים כאן.
אני מאוכזבת שהם לא בני זוג.
אם אתה אוהב אותי, אני רגועה.
ועוד בחינם, בלי שקבלת ממני טובות הנאה.
קבל חיזוקית.
זו התמכרות שבאה עם ההתמכרות לשואב אבק שלי, יו איך שכחתי את הפרט החשוב הזה?
אני מכורה לשואב.
תקראי לי אני אקפל גם את שלך.
הו תודה למי שעצבן/שיעשע אותך,
בזכותו אנחנו יודעים עכשיו המון עלייך.
נשיקות בובה }{
אבל בחינניות.
ואל תקראי לטופי שלי שמן.
הוא חתול מוצק ואיתן.
כשאני אחליט לרוץ לכנסת אני אנדב אותך למסע הבחירות.
כן אני ומיא דומות במיוחד בגובה וכף הרגל.
חוץ מזה הכל נכון.
יש משהו שהוא חזק יותר - תאומי יקום, יש לי שניים כאלה בחיים.
לקח לי הרבה מאוד שנים ללמוד לחיות עם הסקסיות המתפרצת הזו- בהתחלה הייתי מאוד נעלבת מכל הגברים שנפלו שדודים לרגלי, היום אני צוחקת בהנאה.
זה כנראה משהו שבא עם הגיל.
לא, ענווה זה משהו אחר.
יאללה, אוהב אותך בחינם בכל מקרה,
עוד לפני קריאת הפוסט :-)
למה את חושבת שמיא חברה שלי במציאות?
אני דואגת להקיף את עצמי באנשים שרק מלהביט בהם את מרגישה נפלאה.\
סומסומית.
מכורה לקיפול כביסה? הלוואי עלי!
אם היית יודע כמה דברים שאני יודעת- ואתם לא יודעים, היו שולחים אלי צוות יבום וחליצה.
אתה יודע- אני אומרת רק מה שבמילא כולם יודעים.
אז למה לנחש בכאילו?
ענווה? זו בת הזוג של הענב?
אתה תמיד יודע לבחור את החלקים הכי טובים.
שבת קרירה וחורפית- כך נראה.
תגידי הוירוס הטריף את דעתך?
יש לך חום?
הכל בסדר?
לא קמה סערה- היא הייתה הרבה לפני הפוסט-תמונה-מסיכה.
אבל זו מיני מהומה עם הרבה הומור עצמי.
אני יודעת, ואני עושה עוד כמה דברים סדרתיים- ואני בכלל אישה סדרתית.
וגם רוצחת ס...כן כן.
מיא נתפס לה הגב- והיא זחלה על ארבע.
אני דווקא אלופה בלמרוח לק- יפחה.
ואת כמובן צודקת, לחלוטין.
זה משהו שאני תמיד אומרת לאסף, אל תתן לאף אחד להחזיק אותך בגרון בגלל סוד- ואם יש לך סוד, אל תגלה אותו לאף אחד- ואם זה ממש מעיק- אני כאן. כי ממני זה בטח לא יצא.
אני בעדך. לא מכירה אותך, אבל לגמרי בעדך.
רכילות של נשים, אגב מגיעה רק ממקום של צרות עין.
מה פתאום- למה לעשות להם פרסום בחינם?
אנחנו כאן בלי פרטים- רק צוחקים קצת.
זה לגמרי הדדי
זה נכון - כתבתי אותי בחוש החמור שלי.
נשיקות בטעם קפה - בתקווה לקפה אמיתי שבוע הבא.
אהוד אתה לא מעודכן?
זה החתול השמן של מיא.
לי את כלב בשם ג'ק וחתולה בשם ליטופי.
נוגע ללב, סוחף , ממש טלנובלה, אבל טובה. (ולזכור שאין לי טלויזי, כך שזה לא עלבון, מה שאמרתי הרגע)
וטופי זה כלב? שלך או של ולרי?
חבל שלא רואים את הפנים שלך.לקרוא את הפוסט שלך זה כמו לעלות על רכבת הרים ולא לנשום כמה דקות, עד שהיא עוצרת.
בהבדל אחד: רכבת הרים עוצרת מתי שהוא. לא נראה לי שאת עוצרת לנשום.
בהרבה דברים (בעיקר בסגנון) את תאומתה-שהופרדה-בלידה של מיא, לא?
מזעזע לגמרי מה שאת מספרת כאן.
זה בכלל אפטר שייב.
אף פעם לא התעסקתי בחיצוניות שלי כלכך, מה שיש לי בפנים עולה פי כמה וכמה על מה שיש לי בחוץ.
חשוב לי לציין שממש אבל ממש לא התרגזתי, צחקתי.
כל הסיפור פשוט הצחיק אותי.
וזו האמת- כל החוכמה.
אנשים יפים מבפנים הם יפים מבחוץ- הטוב הזה מדבק.
ואנשים יפים מבחוץ אבל לא מבפנים- מהר מאוד אחרי שמכירים אותם היופי החיצוני הזה הופך להיות סתמי.
מיא, אין לי מילים- הלוואי שכל בני האדם יראו ככה את האנשים שהם אוהבים.
אם אפשר היה לככב את התגובה הזו- אמת שאפשר בדיון.
אזי את זוכה ממני לשמיים שלמים- יקום מלא- לא בכוכבים, באהבה.
ממש כזו.
אוף בוף אני עוד אסמיק.
זה בכלל לא חשוב מי מה ולמה...זה משעשע ברמת העיקרון שמתעסקים בך ככה.
שבוע הבא יהיה מידע חדש, אל תסמכי עלי אני לא מעורבת ברכילות לרוב.
אבל זה כיף לשמוע מחמאות- אולי אני אפרסם פוסט כזה כל חודש.
יש לנו אותן מידות, חוץ מכף הרגל. שלי מידה 39.
ואת יודעת - היופי הוא בעיני המתבונן, תראי איזו מהממת יצאת בעיניים של מיא, וגם בעיניי את יצור שכולו חמידות, ובעיני עצמך את משתקפת יפהפייה, ומי שהתבונן בך וראה כיעור וחוסר שלמות ופרט אותך לנתונים - התבונן בך בעיניים מכוערות, מגמתיות, לא אוהבות.
אם את יודעת את כל זה גם ללא הפוסט, אז אשרייך,
שבת של ענווה ושלום :-)
אני לא ממש מכיר את הרקע הקודם שיצר את הפוסט הנוכחי
אבל שמחתי לדעת על 17 + 18 + 19 + 20
בשבילי הם שעושים אותך
שבת נהדרת
חבר
צה צה צה צה צה צה צה צה צה
או שמא זה צו צו צו צו צו צו צו צו
לא היה לי שמץ שקמה כאן סערה בעקבות פטפוטי הומור שלנו במסיכה הירוקה כנראה
זה מה שאני משערת אז:
כאן תוכלו לקרוא את תשובתי למצקצקות וגם למצקצקים בלשונם
ו/או הכל בגלל תחת
http://cafe.themarker.com/view.php?t=747486
וכל שנותר לי להגיד זה
צו צו צו צו צוצו מה אספי נולד מתרומת זרע ולא מגניבת זרע
אוףףףףףףףףף זה נורא מעצבן...
נורא פשוט נורא וגם נורא מאכזב!!!! מאכזב מאכזב מאכזב!!!!!
אז שוב צוצ ו צו צו צו צוצ וצו צו צו צו
צה צה צה צה צה צה צה
נפערתי
.
הממממממ ממש ממש ממש צו צו צו צה צה צה צהצ צה צה
צה צה צה
לא יודעת מה לומר נו שויין פולניות עליך ישראל
}{שטוטית_משוטטת בצו צו צו צו צו
ואת מבריזנית סדרתית!
וגם החברה שלך!
אגב - בחרת יפה את התמונה הזאת, רכילות, מאת נוֹרמן רוֹקוֶול, הצייר האמריקני בה' הידיעה של האמריקנה, כלומר הנוסטלגיה האמריקנית לאורח החיים האמריקני הקלאסי, של משחקי בייסבול, ישיבה אצל ספּר הגברים, טיולים בשדה הפתוח, מכשירי החשמל הראשונים, וכמובן גם הרכילות של אנשי הפרברים. רוקוול, יליד סוף המאה ה-19, שהלך לעולמו בשנת 78', צייר הרבה פוסטרים ופרסומות מוזמנות לחברות מסחריות.
לדעתי, ככל שלבנאדם יש פחות סודות, כך רכילות יכולה פחות להזיק לו. כך לא ראיתי איך רכילות יכולה להזיק לך וכך אני לא רואה איך רכילות יכולה להזיק לי. אין ספק שכל השקרנים, הבוגדים, מי שמנסים ליצור לעצמם תדמית אחרת ממה שהם - עלולים להיפגע מרכילות. קחי אפילו מקרה פשוט של לא שקרנים, אלא של משתמשים אנונימיים באתר. בזמנם, 'רקדן המילים' ו'המטיף' עשו על כך כל אחד בנפרד סימפוזיונים שלמים - הם הלכו לאירועים - כן זיהו אותם, לא זיהו אותם. זו בעיה כשאתה בזהות בדויה. שלא לדבר על 'עלמה אוהבת' שם הזהות כבר שקרית... בקיצור, לא נראה לי שרכילות יכולה לפגוע באנשים ישרים שהם באמת מי שהם מציגים את עצמם, בלי מסכות ובלי סודות.
הנה הוכחה שאני ממש אבל ממש לא בעניינים, אין לי מושג במה דברים אמורים.....
ותאמת זה גם לא ממש מעניין אותי (יש מצב שהתבגרתי)
את לא מושלמת אש, אבל מי כן? ומי רוצה אנשים מושלמים? זה הכי משעמם שבעולם!
את אחד האנשים הכי אנרגטים שמחים פתוחים ומקבלים שאני מכירה, שיודעת לשלב חוכמה עם אינטואיציה
וציניות (גם אם לא תמיד מבוקרת) ועושה מזה סלט חינני וערב לאוזן ולהגיון
את האמת יותר מזה אני ממש לא צריכה.
אז תני להם שידברו אש, אנשים תמיד מדברים, אולי כי חלקם כל כך משועמממים מהחיים ומעצמם עד כי צריכים הסחות דעת
זו בעצם סוג של מחמאה את יודעת!
תגידי לי, את רוצה שאני אלכלך על מישהו ברדיו בשבילך?
מי עשה לך מה? מי אמר?!
אני אוהבת אותך מאוד מאוד מאוד.
זה פוסט נפלא. בסופו של דבר הוא מאוד משמח.
נשיקות יפה שכמוך.
כמו שנאמר - זו רק אני המטורפת, שאר העולם שפוי לגמרי, או יה.
אהה ושכחתי להגיד - זין על כל מה שאומרים עלייך ואת בדיוק כמוני- הכי יפה מכולן
בשביל צריך באמת פוטושופ, אבל הפוטושופ יחד עם כל שאר התוכנות שלי בשווי עשרות אלפי שקלים שלא לדבר על המחשבים והקבצים שלי עליהם והתמונות והוידאו של הכלבים שאין להם ערך, כן גם המצלמות והמצלמות וידאו שלי כולם הלכו עם הזין ששמו דני, תאמיני צריך לפרק לו ת'צורה ככה שאפילו פוטושופ לא יעזור לו, אבל מה אני אפילו בבית משפט לא מוכנה לראות ת'פנים שלו. העיקר שהכלבים שלי איתי (זה מה נשאר מכל הרכוש שלי ושווה את הכל).
הופה !!
את בטח מבינה עכשיו את יוליוס באומרו- "הגם אתה ברוטוס"?
חברים, החיים שם בחוץ קוראים לי- בית ספר קניות וחנות אחת שאם אני לא מביאה לה עכשיו שמלה ושתי זוגות מכנסיים החיים נגמרים והלקוחה מקבלת התמוטטות עצבים לשבת.
ואנחנו כמובן לא היינו רוצים שזה יקרה.
אז כמו שאני תמיד אומרת, אשוב, בוודאי שאשוב.
{מיא, ריגשת מאמי- בטרוף}
(גמני אגב ריסקתי ת'פנים שלי כמה פעמים וגם שברתי ת'אף, פעם אחת נכנסתי עם האופנים טראח ישר עם הפרצוף לתוך המדרכה, פעם אחת נכנסתי בעמוד, פעם אחת הייתי איזה עגלה של מלצרים בתוך הבר דחפתי אותה נפלתי יחד איתה עם הפנים בום לתוך הרצפה, גם דני תרם את שלו יש לי שקעים על הלחיים בצורת היד שלו עד היום, על הזין שלי פוטושופ ככה אני נראת נקודה)
זה לא בזדון ברור. אבל לפעמים דווקא הדברים הקטנים האלה שלא בזדון אלא מתוך איזה מציאות הזויה שיש לכל אחד משלו הם הכי מעצבנים.
בשבילי ולרי את נשמה טובה שתמיד תמיד מקשיבה לי*
זה בכלל לא העניין כאן, מי יותר יפה ממי. וגם לא רשעות אגב. זו כולה רכילות חיננית.
לא לצאת מפורפורצויות- חוץ מזה שאמרו לי שהרשת הזו לא משו.
אכן, רשימה מקיפה מאוד, ובטוב טעם. לא מאמינה שנשאר לי להוסיף, אבל פה ושם בקצוות:
את החברה הכי טובה בעולם. האהבה שלך יותר שווה מאהבה של גבר, זה בטוח. והנאמנות שלך ללא גבול. ולעומת זאת את יודעת לשים לי גבולות כשצריך וזה הכי חשוב.
את החוכמה שלך שכחת. את אחד האנשים החכמים שהיכרתי, הנבונים, המדויקים, המנתחים, הצופים מראש מהלכים, המשלבים כמה סוגי אינטליגנציות, הבוחנים כליות ולב.
גם מאוד מאוד קשה להיטרף על ידך כי שומדבר לא מפחיד אותך וראית כבר הכל בחיים ומאניה דיפרסיה את אוכלת לארוחת הבוקר וזה מאוד מאוד מרגיע מטורפות כמוני שעושות את צעדיהן הראשונים בתחום.
נוירוזה אחת שלך שהשמטת היא האלרגיה למספרים אי-זוגיים. ועד שלא ראיתי במו-עיניי את מסדרי הצעצועים לא האמנתי.
תכונה שלך שאני לא סובלת היא הסלחנות המופלגת, כי את יודעת מה אומרים על מי שמרחם על רשעים. יש אנשים שלא ראויים לסליחתך, ואני לא מדברת דווקא על אלה שיש בהם קורטוב של טוב, אלא על אלה שהם כולם רוע. או על אלה שהם סתם ולא ראויים ליחס בכלל.
ומה שעוד כיף אצלך ובזה אנחנו הכי מתחברות, הוא הצחוק והיכולת תמיד אבל תמיד תמיד תמיד לצחוק על הכל ועל כולם ובעיקר על עצמנו גם כשרע ועצוב ומדכא ובשיא הדיפרסיה, שנאמר דיפרסיה אהובתי מצחיקה שלי, איפה היית עד עכשיו ולמה לא באת לבקר, התגעגעתי אלייך, והתקפי הצחוק המפורסמים שלנו יחד זה לא משהו שאני יכולה בלעדיו והיכולת שלנו להיגנב מכל אבסורד ובאמת לראות את האבסורד שבחיים, את האבסורד גם בעליבות וגם בקטנות וגם ברכילות וגם בהתעסקות בכל השיט וגם בשיט עצמו וגם בנו עצמנו ובזוטות שמעסיקות אותנו - נו, האבסורד של הקיום עצמו - הצחוק המהדהד הזה הוא את לגמרי. וכל כך הרבה פעמים באמצע בכי סוחף ושוטף (שלי, את הרי לא בוכה. את חזקה) התחלנו לצחוק בהיסטריה, כי זה הרי כל כך מצחיק בסך הכל, גם הפוסט הזה וגם כל הנפשוט הפועלות, והקטנוניות, וכל הטלנובלה שעברנו ביחד בחודשים האחרונים, והגברים הפאתטיים ששיחקו מולנו בתפקידי משנה מגוחכים.... נו.... זה לא מצחיק ברמות? אלוהים, אם טופי יכול היה לדבר!
מותק את נראת כמו מליון דולר.
(יש כאלה שהשקיעו פי כמה ממה שאת חוסכת לניתוח שידיים וגם עשו ניתוח שדיים ועדיין לא מתקרבות לכמה שאת יפה)
ובכל זאת, את מהממת! אין לי מושג על מה את מדברת, למה הקפה רתח והאמת - רוב המידע חדש לי, חוץ מתמונתך היפה עד כאב. אל תקחי ללב את הרשעים, הם תמיד יגידו משהו על משיהו.
לא, ממש לא הרגיזו אותי- זה דווקא נורא משעשע אותי.
אני לא נראית ככה שמרגיזים אותי.
ואוו....כנראה ממש הרגיזו אותך.
אבל הכל לטובה, יצא לך פוסט מעולה.