אייקון מחפש משמעות

page id : 9

TheMarker Cafeעמיר אוטופיהאייקון מחפש משמעות

ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

אוטופיה

פתח מילוט.
לכאן אפשר לברוח מטרדות היום-יום.
הרבה קפאין, מוסיקה וספרים, אבל כבר בלי אלכוהול.

אייקון מחפש משמעות

‎51

ברים ומועדונים

43 תגובות יום שישי , 28/11/08, 21:03

אייקונים במיטבם הם אמנות אמיתית. ותובענית. קטנים, לא צבעוניים ולא מפורטים, פשוטים ודו-מימדיים, הם צריכים להיות אינפורמטיביים וחד משמעיים, לגשר על פערי שפה ותרבות. אייקונים הם מטאפורה שפונה לזכרון הקולקטיבי של קהל גדול ומעורב.

ואייקונים שאני אוהב במיוחד הם מטאופורות שמתו (מת-אפורות), לינקים לעולם שהיה ואיננו, שהמשמעות המקורית מאחוריהם נמחקה, אבל עדיין מרמזים לפונקציה ממשית, עכשווית, מוכרת.

הנה כמה.

ראשית, כמובן, הטלפון. בפרסומות מודפסות או באינטרנט, בתחתית הדף יופיע מספר הטלפון עם האייקון הזה:

מצחיק. עם חתיכת הפלסטיק הזאת שמונחת על העריסה (ככה קראו לזה?), עם חוגה גדולה בחזית. כשאני הייתי בגילך היה לנו אחד כזה בבית. באמת! בטח היה נורא מסובך לשלוח בו SMS , עם החוגה הזאת. רק האייקון קיים, כל השאר נעלם, היום כבר לא מחייגים יותר.

הנה אייקון מילולי שנעלמה משמעותו המקורית, חיוג, הושטת האצבע וסיבובה במעגלים.

פעם משפחה שלמה היתה מחוברת בשש ספרות, והיום - כל אחד נגיש במרחק עשר ספרות. מי שרוצה להגיד לי שלום צריך רק לחייג (בעצם להקיש) אפס חמש אפס שמונה שש שלוש ארבע שבע שש שלוש.

ולמי שבכל זאת מתעקש לחייג, אפליקציה אמיתית למסך המגע של האייפון:

נצא לדרך, ואין כמו השלטים בצידי הדרכים כדי להשתעשע באייקונים שמשמעותם המקורית טושטשה או אבדה.

למשל זה -

מדי פעם אני מהרהר בארוחה נחמדה כזו, עם כלי אוכל וצלחת וכוס קפה, כשאני יוצא מ - Yellow על כביש החוף, סנדוויץ' דחוס במשולש פלסטיק ביד אחת, קפה-קלקר (ההבדלים דקים) ביד שניה, ממהר לאוטו.

והנה עוד אחד שאני אוהב. איזור תעשייה.

אבל לא. אין כאן ארובות או מפעלים או בתי חרושת או בכלל תחושת עשייה כלשהי, לא מייצרים כאן כלום (כמעט).

נניח, איזור התעשייה ראשל"צ מערב. קניונים, חנויות סיטונאות, קצת מוסכים ומחסני רהיטים. אבל שיהיה. איזור תעשייה, למה לא.

הגענו לנתב"ג. אחרי הפקדת המזוודות וההליכה הארוכה, הרגשה חגיגית ואפילו מתח קל (ואם הפעם לא ייתנו לי לצאת?) בהגיעי לשלט הזה -

ביקורת גבולות. יפה, לא? כובע, חליפה, אוירת חו"ל רשמית, הנך עוזב כעת ועובר לטריטוריה בינלאומית. נא הכן דרכון וכרטיס עליה למטוס. אני תמיד מציץ בשלט ומצפה לפגוש לכל הפחות את האיש הזה :

אבל נתקל שוב בשוטרת העייפה פזית שנועצת בי מבט מאוכזב (אני מצטער, השוטרת פזית, אני באמת נראה רע כמו בדרכון), ונותנת לי לעבור הלאה במסע למחוז-חפצי.

ובכלל, נמלי תעופה הם מעבדות נחמדות לאייקונים. אוכלוסיה ענקית שבעצם אין בין פרטיה ולו קשר קלוש, אפילו לא שפה, למעט העובדה שכולם מחפשים את אותו הדבר.

אבל למה לחפש רחוק. המרבץ הנאה ביותר למת-אפורות הוא כמובן המחשב.

ה - desktop שלי, שהוא כמשתמע מטאפורה לשולחן המבולגן, מלא בכרטיסיות, תיקיות, מגירות, טפסים, פתקים, פנקסי כתובות, אנשי קשר, יומנים, תזכורות, פח זבל קטן שעולה על גדותיו. ועכשיו לך תמצא כאן משהו. אני בטוח שהיה לי כאן איזה מסמך בתחתית הערימה, ואיפשהו בכונן D (או שזה היה C ?) קבור איזה שיר שחיפשתי פעם.

גם אתם אוהבים את האייקון הזה? אני עדיין נהנה לראות אותו מופיע פתאום בצד ימין למטה.

מישהו שלח לי מכתב! בטח רוצה לדרוש בשלומי, לשאול מה קורה עם בת הזוג והילדים. תיכף אפתח אותו, רק קודם אלך להצטייד בדבר הזה שפותח מעטפות.

עוד על שולחן העבודה שלי - משהו שאמור לעזור לי למצוא את עצמי בבלגן.

אגב, נסו פעם ללכת ככה ברחוב, עם עדשה תקועה לפני הפרצוף. אתגר.

והנה האייקון של iTunes :

הממממ... מה זה הפלסטיק העגול הזה מאחורה? זה לא משהו שאמור היה לעבור מהעולם בין השאר בזכות החנות המקוונת של אפל? מטאפורה נחמדה למשהו שתיכף ייעלם, גישה מעניינת של אפל, אנחנו נמכור לכם קבצי קול דחוסים עד שתשכחו מה זה בכלל דיסק.

ועוד מת-אפורה, עם החייאה למשהו שעבר מהעולם. האייקון השנוא מכולם:

ועוד שניים על התפר שבין המחשב והטלפון הסלולרי :

ואיזה מזל שהיום הכל נכנס בכיס בזכות הגאדג'טים הממוזערים המאגניבים שכל אחד צריך! אחד האתגרים עד היום היה באמת להיסחב עם הדברים האלה לכל מקום. סיוט.

לסיום, אחת הדוגמאות היפות למטאפורה שנולדה ממש עכשיו, ובכל זאת האובייקט המקורי שלה מיד ייעלם.

זה כמובן האייקון של iPod , מלבן עם עיגול ומלבן נוסף בתוכו. מזוהה כמעט לחלוטין עם נגנים למיניהם, כמעט שם גנרי, זה אייקון שמופיע על אריזות של אוזניות ושאר אביזרי אודיו שכאלה והוראתו: מיועד לנגני mp3. אבל התצורה הזאת תיכף תיעלם מהעולם בזכות מסכי המגע, ושוב נישאר עם מטאפורה למשהו עתיק, בן שנתיים, שכבר לא קיים יותר.