פוסטים אחרונים
- בפלסטין ההיסטורית קם ערב רב של גוזלי אדמה - מגילת העצמאות לו הייתה נכתבת בידי השמאל של ימינו 17/2/13
- אחת ולתמיד: דרוש פיתרון לבעיה היהודית 15/2/13
- הספר שלי יוצא לאור 8/11/12
- רק תזכורת שיש את 28/4/12
- זרעי הפורענות של כושר הייצור העודף 22/6/11
- השפעה לעומת כח: מדוע אין לאינטלקטואלים את הכבוד שלנו (2) 18/6/11
- הוא חכם, הוא צודק והוא מוסרי, אז למה אין לו את הכבוד שלנו? על ירידת קרנו של האינטלקטואל (1) 17/6/11
- האישה הצעירה מהכרם (היא הקיץ) 19/5/11
- 1+1 7/5/11
- אני עושה ערב (ומצלמים אותו לדוקו של ערוץ 2) 28/4/11
- קילשון אחוז בידיו של מורפיאוס 17/4/11
- כעת חיה 26/3/11
- שני שירים חדשים 25/12/10
- האדם גדול מסך דפוסיו: הרהור על מדע ואנשים 25/10/10
- פינוק, עיוות ערכּי ואטימות: ארבעה קטעי דיעה שמאלניים ותגובה ציונית הולמת אחת 18/10/10
- דברים ששכנה גונחת עזרה לי לנסח, ועוד איזה עניין קטן 13/10/10
- "זכויות אדם זה קטע שמאלני" ועוד שקרים שמספרים לנו על דמוקרטיה 13/10/10
- מגלומניה אינפנטילית ומסוייטת: פרסומות הענק של הזמן שלנו 5/10/10
ארכיון
עוד שלוש מחשבות על אהבה
כהמשך לשלוש מחשבות על אהבה, עוד קצת על מה שאני רואה בנשים לעומת גברים, ולהיפך.
הגבר במפורש, האישה ברמז
זה מתחיל במבנה הפיזי: הגבר עם הנוכחות המוצהרת, שנהיית יותר מוצהרת, כאילו הטבע דורש זאת ממנו, בבואו לממש את גבריותו. האישה בקווים העגולים, הנשיות שלה באה לידי ביטוי במה שאין: בחלל. ברווח. והמיניות הנשית היא פתח, או מבוא, או מבואה למשהו. ואין אצלה יעד להגיע אליו - היא כאילו לנצח נידונה להישאר רמוזה במשהו. ובאופן אבסורדי, דווקא חסרונה התמידי, במובן הזה (של חלל ריק), עושה אותה שלמה.
הגבר שנשים אוהבות הוא גבר שפיו וליבו שווים, גבר שמדבר גלויות. האישה שגברים אוהבים תמיד מסתירה איזשהו סוד: אישה לעולם מתכסה במשהו (איפור, הפתעה, עקב, חזיה, מחשבת-שווא, יד או פריט לבוש מונחים אסטרטגית), ואפילו אם היא נשואה שלושים שנה עדיין היא מנסה להצניע את הבטן הקטנה מפני בעלה, שראה אותה בחדר לידה. נשים תמיד מתוסכלות מזה שגבר לא מבין את מה שהן אומרות בכל דרך חוץ ממילים: גברים ממורמרים מזה שנשים מעניקות פרשנות מרחיקת לכת למילים הפשוטות, הגלויות, שהם מוציאים מהפה.
נשים נמשכות אל האקלקטי, אל האיזוטרי, אל תורות סוד (מאסטרולוגיה וקבלה ועד פסיכולוגיה, לא חשוב אם הן עושות את זה במספרה השכונתית, על קפה או בקליניקה), אל מערכות שמציגות דינמיקות פעולה מורכבות שיש בהן יותר ממה שהעין רואה, אל המניעים הנחבאים והנסתרים של הנראה על פני השטח. גברים מרותקים אל מבנים שיכולים להיות מורכבים מאוד, אבל תמיד מצייתים לחוקים ברורים וגלויים (כמו משחק תחרותי מכל סוג או פעולה מכנית). הגבר במפורש, האישה ברמז.
הגבר בסופי, האישה באינסופי
גברים מוצאים את עצמם נלהבים מסכומי עתק (גם אם הם רק שומעים עליהם בעקיפין), מהספקים של מנועים, ממהירות ריצה של אתלט, מגודל של טרקטור - היינו מדברים שניתן למדוד ולהשוות ביניהם על ידי הצמדת ערך מספרי אליהם. כהמשך לרעיון המפורש לעומת המרומז של הפיסקה הקודמת, מערכת יחסים בין עצמים או פעולות שניתן לייצג במונחים של גדול/קטן/שווה, שהיא הבסיס, למשל, לתחרותיות כלכלית או ספורטיבית, נתפסת בעיניי נשים כפשוטה ופרימיטיבית מידי, והן מאבדות בה עניין במהירות. סביר בעיניי להניח שאישה שצופה במשחק כדורגל מתעסקת, גם אם זה באופן לא מודע, באינטראקציות הבין-אישיות ובתהליכים הפסיכולוגיים שעוברים על השחקנים יותר מאשר בטכניקת הבעיטה ובמשמעת ההגנה שלהם, נניח.
מה שמלהיב נשים הם דברים שלא ניתן לכמת - יופי, הרמוניה, תפיסה אינטואיטיבית, רגשות אנוש, הפעולה הכי קטנה והכי זניחה-לכאורה שעשה התינוק החדש שלהן, מחווה רגשית בלתי מתחייבת המציאות שהוציא לפועל בן הזוג, וכיוצא באלה. זוהי בעיניי אחת הסיבות לכך שברוב המוחלט של הזמן גברים מדברים על דברים (היסטוריה, פוליטיקה, מכוניות, ספורט), בעוד נשים מדברות על אנשים (ההיא וההוא ואתה). גבר לא יכול להחזיק שיחה נוזלית כזאת לאורך זמן כי היא חסרה בשבילו את העוגן המספרי/השוואתי: למשל "משהו עובר על מיכל" הוא משפט פתיחה לשיחה שאין לה, בעיקרון, הגבלת זמן, אצל נשים. גבר לא ישרוד בה יותר מכמה דקות: בלי ערך שניתן להציב במשוואה, לגבר אין באמת מה להגיד - חוץ אולי ממה שהוא למד שאמפתי לומר במצבים כאלה. גברים בסופי, אם כך: נשים באינסופי.
הגבר בפונקציונלי, האישה ביפה
באופן כללי ניתן לומר שגבר רואה את העולם כמו משחק טטריס: לבנים נופלות מלמעלה והוא צריך לסדר אותן כמיטב יכולתו. כל לבנה צריכה לשבת במקום יציב ובטוח, ומרגע שהיא מונחת שם הוא לא נוגע בה יותר, אלא אם כן היא מאיימת ליפול. פונקציונליות, דיוק ומינימום בזבוז של אנרגיה מנחים אותו. נשים רואות את העולם כקורס בג'אגלינג: במשחק שלהן מה שנופל מלמעלה הם צעיפים שאותם ניתן לקשור זה לזה ולהעיף בחזרה באוויר, תוך שהן יכולות, בעזרת מיומנות מולדת ונרכשת, ללמוד להחזיק באוויר מספר בלתי מוגבל של צעיפים שכאלה. הרמוניה, עונג אסטתי והנאה מעצם המשחק הן הדבר הנחשק. זה אולי לא נכון להגיד שכל מה שגבר יכול לעשות אישה יכולה לעשות גם כן, אבל כמעט כל מה שגבר עושה אישה יכולה לעשות ביתר חן.
המפליא הוא, שהגבר פוגש את היפה על ידי הפונקציונאלי, והאישה - את הפונקציונאלי על ידי היפה: גוף של גבר ששריריו המפותחים מעידים עליו שהוא מסוגל למאמץ מפרך הוא אידיאל היופי הגברי. אישה בשיא יופיה - בקימורים, במבנה האגן, בשדיים, במותניים, בישבן - מגלמת את הפונקציונליות הגדולה מכולן - הבאת חיים חדשים לעולם.
החיזור והמשחק המקדים [שהם בדרך כלל חיוניים עבור האישה בעודם מהווים טורח מסויים, עבור הגבר] ממחישים באופן יפהפה את שלושת הנקודות האלה גם יחד. בעוד שהגבר שואף אל המפורש - (העירום, המגע הישיר, המעשה עצמו), הסופי (מעשה האוהבים כאקט שיש לו התחלה וסוף ברורים) והפונקציונלי (המכני - החדירה, החיכוך, השפיכה), האישה מושכת אל הרמז, (ההתגלות ההדרגתית והארוכה, שמשמרת חידתיות מסויימת) האינסופי (המעשים הקודמים לסקס עצמו, כמו החיזור והמשחק המקדים, שיכולים להתקיים ללא הגבלת זמן) והיפה (שיאו הריגשי של תהליך התקרבות שמסתיים במין, שהוא תמיד הרגע או הרגעים שלפני).
תגידו לי שלא נועדנו להשלים זו את זה.
|
תגובות (57)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בטח שקורא, ובהנאה גדולה. זה אומר שיש עוד בנאדם אחד לפחות שחושב שהכתיבה שלי לא חד שימושית (:
את ממש טובה במקפים, אגב - -
אלון, אני לא יודעת אם תקרא תגובה על פוסט ותיק כגון זה, אבל תשמע, הראש שלך...
אני מתפתה לומר "מדהים" אבל האמת היא שאני יותר בכיוון של חוסר מילים, ועל כן אשתמש דווקא בסגנון שלך
- - -
סחטיין עלייך (:
התרחקנו מהתבניות, בגלל זה אנחנו אומללים (:
כן אלון.
נגעת בנקודת הקסם.
אהבתי מאוד את הפרשנות שלך, ואני מסכימה איתך שזה הבסיס.
אבל, לא התרחקנו קצת מהתבניות האלה, בעוד נשים החלו לקחת על עצמן תפקידים גבריים, ואז גם סיגלו לעצמן התנהגות "גברית - תכליתית" וגברים שמצופים להביע רגש, הופכיים לרכים יותר? מה דעתך.
זה יהיה יומרני להגיד שאני רואה הכל (ואולי אפילו לא נכון (:) אבל אני רואה לא מעט. ועוד לא למדתי לנצל את זה לטובתי.
תודה על פידבק חמוד בתכלית, אווב.
צריכה עוד לחשוב, אבל נהניתי. למדתי, צחקתי ועכשיו צריכה לחשוב.
מה שכן, איפה אתה שם את עצמך, שאתה מרגיש שאתה יכול לקרוא את כל התמונה?
ממש מעגל של אהבה (:
ואני מוכרח להוסיף לך
את פרועה עם הכוכבים שלך, בחיי (:
שמח שגילית שאכן היה שווה לחזור.
"מיסטי" זה משהו שעוד לא אמרו על הכתיבה שלי, תמיס, ואני חייב להגיד לך שזה מספק מאוד.
ובזכות התגובה הזו גם אני הגעתי :-)
גם אני הייתי חייבת להוסיף כוכב.
אני שוב מתפתה לתת לך שני כוכבים. אחד לך עבור הפוסט ואחד למגיבים ולדיונים המעניינים בשוליו. ואללה.
אתה כותב יפה - מאוד יפה אפילו.
וואו, הטקסט הזה אשכרה מיסטי.
(וגם הקודם)
אהבתי
מסכימה. היה נחמד לחזור אל הדיון הזה...
(-:\
עומק רגישות ואינטלקט בכל הדיון הזה.
פילוסופיה רב לשונית...
כל כך over whelmed שלא מצליחה לכתוב תגובה אינטילינגטית וקוהרנטית משלי.
תודה לכולכם/ן ובמיוחד לך אלון
נהניתי לקרוא!
את כן! את כן!כל כך נהניתי לקרוא, ואם כי אין אמת אחת וכו', מרגישה לי נכון ויפה כרגע האמת שלך.
אבל האמת היא שנראה לי שאני כבר לא אובייקטיבית :) זאת אומרת עוד פחות מבדרך כלל :)
לכבוד הוא, לי....היה קשה להגיע עד פה ... אבדתי ונאבדת בדרך בפינג-פונג התגובות .
פוסט מעולה, כתוב מדהים, מעמיק , רגיש , חדות אבחנה וניסוחים יפים.
וגם מסכימה עם הכתוב. תענוג צרוף .
נטע יקירה - נקודת המבט המיוחדת והתמה שלך מתקבלת בחפץ לב - ובכיף גדול. תודה, אל תעלמי.
מדהים!!
אין לי מילים אחרות לתאר את זה.
כל-כך מדוייק... (לפחות לדעתי)
למה אנחנו כל-כך מנסים לטשטש את ההבדלים האלה?
איפה נהיה בלי זה?
אוף... האנושות הולכת לאבדון...
כוכב, כמובן
I did as you suggested, and I was not disappointed as you probably guessed...
I was not aware of "Common Purpose", but I now and I am not surprised at all. They do shift and change to keep it all under raps, before it was the remit of the Tavistock Institution but I guess when it was exposed, they needed another front to hide behind.
The link between the disappearing funds from building the millennium dome and the set up of "Common Purpose" was interesting too... Given that the usual suspects who were involved then are now involved in the very lucrative development of the The Olympic Games village another and even bigger cash caw, not to mention the 2012 date and their love of ritual...
Any way we are going off topic here and it will probably be over peoples head in any case. Another parallel discussion we are having... Thanks for that.
אני אוהב שאינטואיציה נשית בעדי. תודה פלאים.
אינטואיטיבית הפוסט הזה עושה לי טוב,
לא נכנסת לדיון בפרטים :-)
Well, Anony, I didn't know about the Rockefeller Foundation's role in all this, but the principle doesn't surprise me one single bit: covert, social-engineering-aimed organizations are the bread and butter of the Bolsheviks. For instance, have you ever heard of "Common Purpose"? do google it up. ACORN is another example. And there are hundreds upon hundreds of those subversive, sinister collaborations. Yet mention these off-radar movements and trends and you're labeled a loony.
"Never provide the wider context" is the left's most fundamental tenet: the atrocities in Mumbai have nothing to do with Islam whatsoever. Terrorists are "militants" or "gunmen" that have justifiable "grievances". The breakdown of family has nothing to do with raving Feminism. The dire state Europe is in, in terms of Muslim colonization, has nothing to do with Islam's explicit desire to dominate the world and the left's suicidal immigration policy. And the Muslim murderers and Thailand, the Philippians, India, Madrid, New York and Jerusalem have absolutely nothing in common. I have yet to witness 1 (!) TV or radio show in which Islam is portrayed as a serious threat to the Western way of living.
How can you battle against what you can't recognize as an enemy? But I don't believe they can keep all of us in the dark forever, this is simply inconceivable.
I wonder how many are aware of the ‘eugenics’ movement, which is still active to this day and are run by the same forces who started it. Now under different titles: one of which is ‘population control’, 'population reduction' is another.
I wonder how many are aware of the role, the Rockefeller foundation played, in founding and funding the feminist movement, as a means to achieve their eugenics or ‘population control’ agenda.
Their idea was, that encouraging feminism will lead to the breakdown of the family unit and therefore would lead to population reduction.
Maximizing tax revenue from then 50% non working, none tax paying section of society – women, was another motivation for founding and funding the feminist movement...
I am not sure the trade off, was that great for women in the long run... But as long as they don’t think there is something wrong with this picture, all is as planned... If you think about it from that perspective women got a roar deal. They are now twice the slave they were before, hold at least 2 full time jobs on a permanent basis, one of which they never get paid for! And best of all they believe they are free... perfect...
These were the true motivations of the PTB, but of course those motivations were covert and not presented with such blunt tong to those who took the battle on. They were oblivions to all of that and of course they were right at the time to want a different reality than the one they were in. For that reason many women followed, their desperation and desire to rise to the challenge, was a weakness manipulated to fit the overall plan, which had very little to do with equal rights...
גברים במפרש ונשים בזרם? נשמע יופי. תודה, כפרה עלייך.
בוקר אור. נדוש לצמרר אך עדיין - תגובתך חייכנתי.
באשר לגורמים האחרים - מסכים איתך בהחלט. ורק משפט אחד אני אוסיף - אני רואה בהתפרקות המשפחה המסורתית איום חמור ביותר על התרבות המערבית. ממש ככה: איום קיומי.
תחזרי - אנחנו כאן, בשבילך - (-:
בוקר טוב.
טוב יכול להיות שעשיתי קריאת יתר של התגובות, אך לא של הפוסט.
שני דברים. אחד, לענין הפמיניסם והמשפחתיות, כרוך בעוד גורמים: עלייה ברמת השכלה של שני המינים, ירידה בדתיות, עליה ברמת החיים, אמצעי מניעה לרוב ועוד.
דבר שני, אם כבר התוכן הוא שעניין אותי, אם פספסתי סתירות וכו', הייתי שמחה לאתר אותן, אני אתן לזה לשקוע, ואולי אחזור עם תובנות.
גברים במפורש נשים ברמז....
יקירי הרבה יושר אינטלקטואלי יש בך.
אהבתי את הסוגיות שהעלית כאן.
אומרים שגברים זה הראש והאשה היא צוואר
אז יוצא שגברים במפורש ונשים בזרם (רמז)
*****
עצם זה שאת יכולה למצוא כל כך הרבה סיבות לככב אותי =סחטיין עלייך.
המתח הוא נהדר כשאנחנו מכווננים וערים למשתף ולמפריד (או שזה רק הניסיון שלי ככה?) בכל אופן רב תודות ושובי אלינו, סמדרי.
בבחינת מועט המחזיק את המרובה, התגובה הקצרה שלך. כבוד לבן אדם שמעבר למין: כבוד גם למסע.
תודה.
הסתייגויות אנחנו אוהבים, אבל האמת שאני מעדיף את הפוסט שלי קצת יותר בשרי מ"תכונות". תכונות זה קצת אמורפי, לא?
מסכים איתך בזה שהאדם הוא לעולם יותר מסך כל סטריאוטיפיו, מסכים גם שאין חלוקת שחור/לבן, אבל יש מאפיינים מובהקים, ואני מוצא את זה מרתק לנסות לשרטט אותם.
הכי מוצא את הפיסקה המסיימת שלך קלה להזדהות - חושב שהרבה גברים רק מחפשים את ההזדמנות להיות לארג'ים, בעוד הם נהיים קפוצים באופן מוכני כשמנסים לקחת מהם משהו בשיניים חשופות. בואו נתחבר כולם לתכונות הנשיות - אחלה, אבל ניתן לגבר להוביל, בבקשה
עצם הרעיון שאתה חושב על זה, תוהה מה מבדיל ומחפש מה מחבר = כוכב
העובדה שאתה עושה את זה ברצינות ובכבוד = כוכב
המרחב שהשארת לתפיסות ומחשבות שונות משלך = כוכב
(איזה באסה, יש לי רק אחד בשבילך)
אני מניחה שכל אחד / אחת ימצא את עצמו / תמצא את עצמה בנקודה כלשהי בין המאפיינים. היופי הוא שבכל גבר יש תכונות "נשיות" ובכל אישה תכונות "גבריות". הדמיון הזה הוא שמאפשר את החיבור והשוני יוצר את המתח הנהדר שאנחנו כל-כך אוהבים.
כתבת יפה ורואים שאתה מכיר אישה מקרוב ובטח לא אחת.
אלא, שנראה לי שמאחורי כל אישה וגבר עומד בן אדם, עם המסע/משא שלו למציאת האהבה והאושר בחיים,
לפעמים הוא מפריע, לפעמים הוא עוזר ולפעמים הוא מתחבר למסע של השני...
כתבת יפה.
הסתייגות קטנה:
היה טוב אילו היית מציין תכונות "נשיות" ותכונות "גבריות".
נראה לי שכל הויכוחים שלעיל היו נמנעים לו היית מנסח את זה קצת אחרת. לא גבר מול אשה אלא תכונה שמיוחסת לגברים מול תכונה שמיוחסת לנשים. כי ברור לי, מההיכרות הקצרה איתך, שאתה אינך נחרץ, חד משמעי וסטריאוטיפי כפי שעלול לעלות מהפוסט הזה.
ברור שכל גבר יודע גם "להתחבר לצד הנשי" שלו. ברור שכל אשה יודעת לדבר גם "במספרים". הכל עניין של מינונים.
לכל גבר יש גם תכונות נשיות, במינון כזה או אחר, לכל אשה יש תכונות גבריות, במידה זו או אחרת.
רק החלוקה היא סטריאוטיפית. האנשים אינם כאלה!
ועוד:
המהות המעוגלת, הזורמת והמכילה של האשה מול המהות הלניארית, החד כיוונית, המוכלת של הגבר.
לתת <--> לקבל (ואולי אפילו "לקחת").
אני בעד סוג חדש של פמיניזם. לא מהסוג ה"לניארי" הגברי. לא לוחם. לא מתקיף. לא נוקשה.
אני בעד מאבקים של אהבה, מאבקים "רכים", מאבקים "זורמים". במקום מאבקים של כח ותוקפנות. כשאנחנו משתמשות בכלים ה"גבריים" הללו בשביל המאבק הצודק שלנו- אנחנו מפספסות לגמרי. אנחנו עוברות לשחק במגרש שלהם, המגרש שממנו רצינו להתנער מלכתחילה. חבל. בואו נתחבר כולנו, גברים כנשים, לתכונות הנשיות שלנו. יותר עדיף. ויפה שעה אחת קודם.
כמו כאב, גם חרדות הן לפעמים נורת אזהרה למשהו. כך שאם אני 'לוקה' בחרדת הגדרה - עדיין אשן טוב בלילה כי היא אומרת לי את זה כדי שאזהר ממשהו שלא עושה לי טוב (אולי בתרבות אחרת ועידן אחר זה היה עושה לי טוב/מעוצב תרבותית כטוב, אבל נולדתי בישראל והיום שנת 2008).
וכן, אני חרדה לחופש שלי.
אז אולי כמו שכתבת, אני בוחרת את השיעבוד הזה ולא אחר.
אבל אני פראshoot/ישראל/2008 - מעדיפה לברור בקפידה, בצורה מושכלת כמו שכתבת, היכן לשעבד עצמי ולא שזה יוחלט עבורי כפי שהיה בעידנים אחרים.
אני חושבת שדרך החיוב במקרה הזה, לא שוללת את דרך השלילה. מעין הסקה לוגית שכזו, אם תרצה :-).
אני חושבת שגברים תרגמו את ההבדלים הביולוגיים לפני כמה מאות שנים, ונתנו להם ביטוי תרבותי - ומאז זה כל הזמן פרפרזות על פרפרזות.
ואני הכי מרוצה מהדיון הזה בעולם. לחלוטין לא מרגישה שאצבע מאשימה מופנית כלפיי.
כפרה עלייך - הלבנים הם קיר חיצוני של בית, היינו הבלוג לוח-מודעות. הרגת אותי עם הקונוטציה הכלואה שלך
ומפליא אותי הדבר הזה, שאני אקרא לו חרדת-הגדרה. אני חושב שהוא אימפולס של גיל התבגרות שאיבד שליטה (שהדור שלנו כולו לוקה בו, אגב, אני לא מוציא עצמי מהכלל). אנחנו כל כך מבועתים מהמחשבה שאנחנו מפסידים איזושהי אטרקציה מטורפת שאנחנו מפחדים לבחור או להגדיר את עצמנו בדרך כלשהי. זה לא חופש: זהו כלא מרצון, כלא אשליית הבחירה. אדם יכול להיות עבד גם לתחושת חופש.ואם את רוצה משפט לצטט אותי עליו אז בקשה:
חופש מוחלט אינו אפשרי, ולכן עליך לבחור את השיעבוד שלך בצורה מושכלת.
ההבנה הזו עושה אותי (שוב, בעיניי) למישהו שמבין חופש ברמה גבוהה הרבה יותר ממי שנתקפים עוויתות למקרא איזושהי תכונה שמייחסים להם, שעוד עלולה להתפרש כאילו יש משהו שהם צריכים לעשות בעולם הזה, חוץ מלהביע את התנגדותם לכל צורה של הגבלת החופש שלהם להיות משהו שהם לא מוכנים להתחייב לו.
מבינה אותי?
אין בפוסט שלי ולו ברמז מה מישהו לא: רובו כולו עובד על דרך החיוב.
ובהקשר אחר: האם מותר להיות כופר בעיקר ולתהות - אם יש הבדלים ביולוגיים - האם ייתכן שנכון/מתקבל על הדעת שיהיה להם ביטוי תרבותי (שוב, אלוהים עדי שאני לא מתכוון, לא רוצה ולא מאמין בלשלול משהו ממישהו)?
ושוב, הבהרה - אין כאן הפניית אצבע ולא הטפת מוסר, אלא אך ורק החלפת והבעת דעות.
הכוכב שלי טעון בהרבה עניינים הפעם. אבל בראש ובראשונה מהדיונצ'יק שנוצר כאן, שהוא המרתק בעיניי.
מצד אחד יש המון ספייס בפוסט שלך - גם ההקדמה שזו נקודת המבט שלך; גם ההזמנה להשגות; וגם התוכן עצמו שכפי שכבר נכתב כאן למעלה - מציג מפה מאוזנת ולא היררכית. אבל מצד שני משהו בו כולא (וכל הזמן נמצאות לי מול העיניים הלבנים שבחרת כרקע לבלוג. חומה. כלא. כן, זה שלי... :-) ).
אני מסתכלת על הנשים והגברים שעברו בחיי ושנמצאים עכשיו - וכל-כך קשה לי להכניס מישהו מהן/ם לתבניות שבנית כאן. כולן/ם מקפצים לי ביניהן ומסרבים להישאר תקועים שם.
אני מצטרפת לאשת. בוודאי שיש הבדלים ביולוגיים בין גברים ונשים - אבל כל היתר - יסודו בחברתי, במצופה מאיתנו.
בתור מי שגדל על ברכי אמרסון, אינדוודואליזם הוא אחד הערכים המקודשים ביותר בעיניי. אבל חלק מלהיות אינוודואל באופן קונסטרוקטיבי זה להכיר במגבלות ובכוחות המיוחדים לך. הצורה הזאת של אינדוודואליזם - "אני יצור עצמאי, שלהיסטוריה, לביולוגיה ולתרבות אין קשר אליו" הופך את מי שדוגל בזה לאינדוודואל מעורער, כזה שיש לו זהות הפכפכה ואמורפית, אם בכלל. כזה שבסופו של דבר קל מאוד לשעבד (נגיד על ידי יצירת הערצה עיוורת לאנשים כמו אובאמה, ועל ידי מתן לגיטימציה לאנטישמיות במסווה של חופש אקדמי).
כן, זה הכל קשור, כי בעיניי לקחנו מערכת ערכים אחת - לא קלה ולא מושלמת, אבל כזו שבמסגרתה היה לאנשים מקום - וגם חופש - והמרנו אותה ב-מה בעצם?מי מרויח מזה שאנחנו מאבדים את הזהות שלנו? לא "האינדוודואל", כי שיעור ההפרעות הנפשיות והחברתיות רק עולה כל הזמן, ביחד עם תחושת הבדידות והתלישות של הבנאדם היענו-חופשי המודרני.
אין חופש בלי מחוייבות. ומחוייבות רק לעצמי לא מספיקה לחיים בעלי משמעות. אובדן המשפחה - שהוא תוצאה בלתי נמנעת של פמיניזם שלוח רסן - הוא דרך לאבד אפיק גדול ומשמעותי להיות חופשי באמת, לא כסלוגן.
הפיסקה האחרונה שלי - -נעזוב אותה כרגע.
being prone to transcendentalism myself, I can certainly appreciate where you come from spiritually: being out of a job, I took the opportunity to get in tune with science channels on a variety of gender-related discoveries, so I get you on that as well.
My (bigger) argument is basically this: the (multi)cultural powers that seek to iron out or eliminate altogether the differences between man and woman are those who also see the West as a colonizing and corrupt entity that should be brought down and wiped out, complete with the Judeo-Christian system of belief that gives it life.
Those cultural Bolsheviks-in-disguise that advance this worldview want all of us deprived of such tiring and archaic notions such as Family, State and Religion.
Having thus stripped us bare, we will be much more playable and controllable by means of, say, a politically-correct thought-police. There will be no one left to challenge their authority then.
Part of the way to devoid the very idea of family of meaning is to claim that man and woman are essentially the same, give or take some minor individual variation. Those who promote this nonsense do it precisely because they know that the human phenomenon that is family can only come to pass if man and woman recognize their own and the other sex's strengths and shortcomings.
This is why the PC and appeasement-mad endeavor so feverishly to make the very discussion of such things inconceivable outside the sterile boundaries of a narrowly scientific exchange.
I, for one, honestly believe that the survival of the species as free individuals depends on Family and that Family, in turn, relies primarily on mutual completion between man and woman.
לעולם אני לא אומר שאין הבדלים בין גברים ונשים, ברור שיש, לומר שאין זה לחטוא לאמת אבל יותר גרוע מכך לחטוא לאינדיבידואליות; דבר שחוטאת בו החלוקה לשתי תבניות. כן, יש הבדלים פיזיים, אז מה. הוא נמוך ואני גבוהה, הוא שחרחר ואני בלונדינית, הכל משפיע על החוויה האישית, אבל לא כל הבדל סימנה החברה שלנו כהבדל מהותי שמשפיעה על שלל תכונות אחרות.
נתחיל מכך שישנם הבדלים ביולוגיים, שיש להם השפעה מסוימת גם על הפסיכולוגי, אבל חלק גדול בעיצוב המגדרי הוא, לדעתי - ואני מאמינה בכך בחוזקה - הוא חברתי.
ולא הבנתי את הפיסקה האחרונה שלך.
In a duality reality, men and women are but a reflection of all that is within it. Transcending the physicality of the third dimension and we are a soul and a spirit with no gender identification, containing the whole that is the unity beyond both.
On the journey to graduation of a 5th dimensional kind, we spend many life times exploring the ends of the duality spectrum one at the time. Experiential learning enables the integrating and assimilating of both into one. Evolved souls will know they are both, even while they embody either...
To give some examples - Cutting edge scientific research shows, that brain structure and function of men and women is fundamentally different. Man’s brain is right side dominant and each side of the brain works separately, where as women’s brain, is balanced, synchronised, with the two sides of the brain working simultaneously. This is why women can easily mulitask and men don't.
However, men and women are treated equally by creation and are equal in the eyes of universal law, so common law should follow - men and women should be treated and rewarded equally on the merit of their actions, achievements and contributions.
I for one celebrate the differences, but at the same time don’t confuse the facts of our innate and deep biological differences, with ‘equality or lack of, when it comes to the rights to purse one’s own interests and the fulfilment of one’s own potential, whether or not they conform to the norm when it comes to both men and women.
My final messages to woman kind are - think and behave like you are equal and you will meet with equality. Or better still, forget equality – aim for more rights and privileges...
כאן המקום, לדעתי, לחדול מהפלגה בתיאורטי ולחזור אל נקודת המוצא: האם יש הבדלים פסיכולוגיים מובנים בין גבר לאישה.
אני חושב שכן.
את חושבת שלא? לחלוטין לא? שאין שום הבדלים בין גברים לנשים ושהכל תוצר של הכוונה תרבותית? משקל הראיות האובייקטיבי הופך את העמדה הזאת לטיפה תלושה בעיניי, כי ראינו מגוון אינסופי של תרבויות במהלך ההיסטוריה - באף אחת מהן גברים ונשים לא היו בדיוק אותו דבר. לא אצל האצטקים, לא אצל הילידים בבורנאו, לא אצל השבטים בברזיל ולא בסובייט העליון של ברית המועצות.
תסתכלי סביבך, אפילו בקפה, כמה נשים רוטנות על כך שנשבר להן מגברים שרק רוצים סקס. תמצאי לי פוסט אחד כזה של גבר, במטותא.
ואני ארהיב עוז ואלך איתך למהלך לוגי פירואטי לחלוטין: מכיוון שבעיניי הרצון בייחודיות (גם לעומת הגברי וגם בתוך הקבוצה) הוא אחת מהמהויות המובהקות ביותר של האישה, נשים שמוותרות עליו מונחות על ידי המנגנון הביולוגי של עצמן - להפסיק להתרבות (גם אם הן מלבישות על הדחף הזה כסות רציונלית לכאורה). הטבע עצמו מתנגד לדגם השוויוני הזה.
אחלה, ואני שמחה שהעלית את זה, טושה. כמעט.
גם אני חשבתי על אחד אלוהינו כשעניתי לך, טוב, כל הזמן אני חושבת את זה, ובגלל זה כמעט השתכנעתי.
אבל, מה שאני מדברת עליו הוא ההתעצבות של התרבות סביב המונו, שפיתחה ומתחה את החשיבה הפטריארכלית, שאהב גם תבניות בינאריות - או/ או. אני, לעומת, לא אומרת שהאחד מול האינסוף הם תכונות בסיס שמיוחדות בבהתאמה לגבר ולאישה, אלא אני אומרת שיתכן ויש חפיפה בין חשיבה דתית מסוימת לחשיבה המערבית המוכרת לנו כיום, שממשיכה לשעתק את עצמה, עד כדי כתיבת טקסטים אודות אנחנו ככה, אתם אחרת.
כלומר, אני משתמשת בחשיבות מוכרות לנו כגון פרויד וכמוהו, לא בשיל להגיד הגבר אחד האישה אינסוף, לא, אלא בכדי לנגח דוקא אמירות אלו ולומר יש חשיבה אחרת, שיכולה להיות משותפת לאישה ולגבר כאחת.
דבר נוס, אני מודעת לעובדה שהפוסט שלך לא יוצר היררכיה בין השניים, ולכן הוא הצליח לרתק אותי אבל גם ההבדלים הברורים בין השניים לא נעימים לי. אבל מצד שני הוספת בתגובתך כי זה לא הדבר היחיד האפשרי, אם זה אני יכולה להתמודד יותר טוב, יותר אוהבת את המקום של היוצא מן הכלל והעדות שלו על הכלל.
"תכתיב ביולוגי שאליו כפופים בני מיני"?
אם כבר דטרמיניזם מגדרי, שלי כתוב הרבה יותר שווה, אמיתי וחי משל כל פמיניסטית בעולם, זה דבר ראשון.
ואולי כבר לא כזה מעודכן לבטא את המונח "משחק מקדים" אבל כן, הרבה הרבה פעמים לגבר אין סבלנות לחכות חצי שעה עד שיתחממו המנועים, הוא היה מעדיף לגמור עם זה ולחזור לאקס-בוקס. אני לא אומר שאיזושהי מהדרכים עדיפה, אני חושב שהמתח ביניהן מפרה. אבל להתכחש לזה כאילו זה לא קיים? צצצ, לא נכון.
את מבקרת לא רע, וכמעט השתכנעתי, עד שנזכרתי שמדובר במי שכתבה את "אחד אלוהינו"
אני בשום מקום לא אומר שזה הדבר היחיד האפשרי, אלה שאלו מאפיינים עיקריים ועקביים. כמו בכל דבר שמערב בני אדם, אין כאן חלוקה דיכוטומית.
כן, צודקת קודמתי לגבי הראייה הבינארית. ככלות הכל, ראייה בינארית היא עוד אחד מהמאפיינים של המין הגברי מול המין הנשי. אבל - וכאן אתה סוטה מהתכתיב הביולוגי שאליו כפופים בני מינך - אתה מדגים כאן התבוננות לא היררכית, התבוננות שקולטת את היופי בשני מצבי הצבירה הללו - הנשי והגברי. וזה יפה, גם אם לא מדוייק בעליל.
אה, ועוד משהו: הביטוי "משחק מקדים" עוד קיים? אז אולי תסביר לי, מקדים למה? לחיכוך האיבר הגברי? ואני לתומי סברתי שגברים משכילים, תרבותיים, ומחוברים לחלק הנשי שבהם, מבינים שסקס לא מתמצה בחיכוך האיבר הגברי. סקס זה גם חיבוק, נשיקה, התגפפות... בקיצור, כל מה שקראת לו "משחק מקדים". הנה לך עוד הבדל בין נשים וגברים - בשביל נשים, לא אחת, "משחק מקדים" הוא הוא הדבר עצמו.
אתה כותב יפה, באמת, וכמעט השתכנעתי,
אבל תגיד לי, וגם לאור פוסטים קודמים,
באמת עד כדי כך אתה מאמין בהבדלים הבינאריים האלה? לא נראה לך כואב לדחוס הכל לתבניות מן הסוג הזה? נכון שאתה מציע בסוף פרשנויות יפות להתאמה, אבל אני יכולה להעיד, שמצידי לפחות נראה שיש פה הרבה ויתור.