ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
יעל הייתה נערה "רגילה".כלומר, היא גדלה בבית נורמאלי, כמותו יש הרבה,שנות ילדותה עברו בנעימים. היו לה חברות, הן הסתודדו, שיחקו במשחקים שהיו נהוגים באותה תקופה, חבל, קלאס, סקטים, מחבואים ומשחקי קופסא. בגיל 16 היה לה חבר מהתיכון, איתו בילתה יחד כשנתיים. היא שירתה בצבא בחיל הים, רחוק מהבית, רצתה לחוות את העצמאות. === היא הכירה בחור מקסים ובגיל 23 נישאה. היא למדה ועבדה, החיים היו לה חוויה נעימה. יעל לא הייתה מוכנה למה שאירע לה לפתע פתאום, ללא כל התראה. === זה החל בתחושת עייפות בלתי מוסברת. היא חשה כאילו מסך הונח לפניה, מערפל את חושיה.האנרגיות, שמחת החיים, הכוחות, כולם התפוגגו באיטיות.היא חשה כנשאבת למעמקים, למערבולת ללא מוצא. === היה לה קשה לקום בבוקר מהמיטה. היא חשה מועקה בלתי מוסברת באזור הבטן העליונה. בתחילה, הכריחה את עצמה לקום ולתפקד. היא עשתה את הדברים בצורה אוטומטית, כי צריך. אולם, העננה הכבדה החלה לעטוף אותה ביתר שאת. היא אמרה לעצמה, אני חייבת לצאת מזה,להיות חזקה, להתגבר. אין שום סיבה לתחושות הללו. === אבל התחושות הפיזיות גברו על מחשבותיה. התחושות השתלטו על כל כולה. היה זה כאילו איזשהו איזון במוח הופר. איזשהו חומר חסר. === כל פעולה, הפעוטה ביותר הפכה ל"משימה מסובכת". למלא דלק, לקנות בסופר, כל אותן פעולות שגרתיות, יומיומיות, נהפכו למטלות בלתי אפשריות. היא לא הצליחה ליהנות משום דבר. תחושת הרעב נמוגה. היא החלה לרדת במשקל במהירות. זה היתרון היחידי במצב, חשבה לעצמה מחויכת זה היה החיוך היחיד שלה באותה עת. היא שקעה מטה, הייתה מבלה ימים שלמים במיטה, המפלט היחיד מהתחושה הקשה היה השינה. יעל הרגישה עצמה כמו בובה מסמורטטת, חסרת תוחלת, ללא שמץ של הנאה מדבר. היא פיללה לנס שיוציא אותה מהבור אליו נפלה. היא לא הבינה למה זה קרה לה, ואיך תוכל לחזור למה שהייתה. ===
להמשך האופטימי – לחצו כאן
|
נ.י.ל.י
בתגובה על על דחיינות
רונה ב
בתגובה על גרפיטי יפה ~~~
מאיה113
בתגובה על יותר מידי - כתב בני בגיל 7
yael~
בתגובה על איזה רוח . . .:)
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יעל באמת חברה טובה.
בהזדמנות אספר לך
את כותבת כאילו יעל זו החברה הטובה ביותר שלך, ואת מביאה את סיפורה.
אני אוהבת את הסיפורים בהמשכים שלך, יש לך יכולת לבנות מתח כזה שרוצים ללחוץ ולעבור לחלק הבא.
טוב, מה אני מקשקשת, אני הולכת לקרוא הלאה.
דניאלה, תודה , ויש פרק הבא . . .
לא שמת לב כנראה לשורה האחרונה . . .
שלחתי לך בפרטי.
היי חומד,
אקרא עכשיו הלאה...
תודה
ולילה טוב : )
נכון, איזה כיף . . . נכון. תיכף אראה מה חשבת על ההמשך . . .
איך אפשר להגיד נפלא...
על חור גדול שנפער בנשמה...
ובכל זאת כתבת ניפלא...
ולי יש פריווילגיה...
ישר מפה להמשך....
נכון, את צודקת.
וזה בחלק השני של הסיפור.
1.פיברומיאלגיה ויש לזה טיפול......
2.אחרי החושך הכי גדול , יש ניצוץ של אור שמכריח לצמוח.
נה נה נה עברו 24 שעות ובא לי לתת לך עוד כוכב
מחכה לקשקש איתך יקרתי אז ערב נפלא
איפ לא נותן לדרג את אותו משתמש פעמיים בתוך 24 שעות
איפ
מחרררררררררר
הנה כוכבבבבבבבבבבבבבבבב}{
עצוב שרי אבל אהבתי לקרוא כרגיל מכורה לפוסטים של כמה פה
את בינהן
מתי הולכות לחוג כתיבה?
יאללה תרמיל על הגב ונכתוב ספר שכל המדינה תקרא
החברה ממרקפה יקבלו הנחה
חח
דיכאון פרופר
רציתם המשך - אז הנה,
בדיוק הכנסתי המשך, אופטימי וגם מציאותי
ממש נוגע
מקווה שכן יצאה מזה והצליחה במחשבה חיובית
כתבת יפה
מוכר
שולחת תמיכה ואהבה ליעל
תודה לכן על ההתייחסות.
ההמשך לא יהיה דרמטי מידיי
אני אישית לא מכירה תקופה שכזו לשימחתי,
אבל חייבת לשאול איפה הבעל בתמונה? משפחה?
לא רואים? לא דואגים? אולי ה"ילדה" חולה?
רק תעשי טובה, אל תקחי רעיון להמשך של סוף דרמתי שכזה:)
ואיך בלי כוכב? למלכת הכתיבה?
כתבת ספור יפה ותארת יפה את ההרגשה
בתקופת דיכאון
אהבתי
תודה
נשמע רע מאד.
לא נראה לי שיש פה הפי אנד.
שתדע רק בריאות!
לחזור למה שהייתה
אומרים ש :
האפלה הגדולה ביותר ביקום
היא רגע לפני שהשמש זורחת.
ככה אומרים.
למה?
למה אתם חושבים שצריך להיות המשך?
זה לא יכול להסתיים כאן?
כלומר, להסתיים במובן של תיאור תמצית הכאב?
מוכרחים שיהיה איזשהו המשך?
וואו מפחיד! נשמע ממש לא טוב. מחלה קשה שמתפתחת???
אני מתארת לעצמי שיש המשך *
שרי יקרה!
מספרת הסיפורים בהמשכים... תמיד עוצרת בחלק הכי מותח...
מצפה להמשך שיש בו תקווה ושמחה.
ברייקי
אסתר שמיר
בר יקר,
אתה כזה חמוד
התגובה שלך מעלה בי
אם זה כל כך "זועק בדמך" - לדעת המשך?
מבטיחה לחשוב על ההמשך האופטימי (איך לא?)
מתישהו בהמשך, ואיידע אותך
היתכן .. ?אני רוצה לכתוב תגובה ואוחזת בי אותה תחושה , עיפות וחוסר רצון לזוז ולעשות .עירפול של חושים. שאיבת האנרגיות שבי, שמחת החיים חונה בחניה מתחת לבית, הכוחות עוזבים , כולם כאילו התפוגגו באיטיות.היא חש ...לא, לא אתן לזה לשלוט בי .לא אתן, אני חייב להגיב ורוצה וצועק ולא יודע מה קורה איתה אני בטח לא אשן הלילה עד שלא אדע מה קורה איתה.פוסט שדוחף לדעת ורוצה את ההמשך.
בבקשה אני חייב לדעת
אני דורש בתוקף זכותי כחבר .. ת'ביא ת'המשך :-)
לשבת ברוכה
תודה עופר.
אתה באמת צודק!
***********************
ואו זכורה לי תקופה כזו חויתי אותה על בשרי,צריך את כל הכוחות שבעולם ולחשוב חיובי להתעלות על עצמנו
דברים מסתדרים בסוף