כותרות TheMarker >
    ';

    על נישואין, גרושין, גברים ונשים ומה שביניהם - בלוג גירושין

    שלום לכולם, אני עו\"ד, המופיעה בבתי משפט, בתחום דיני המשפחה. אני עוסקת בגרושין, הסדרי ראיה ומשמורת, מזונות חלוקת רכוש והכול מתוך ראיה רחבה ויצירתית, תוך שילוב תחומים נוספים שלמדתי כמו פסיכולוגיה ורפואה אלטרנטיבית. אני מתעניינת בתחומים שהזכרתי מכל היבטיהם.

    אשמח לקרוא את תגובותיכם, אודות מה שכתבתי ומה עמדתכם בנושאים שהעליתי.

    כל המידע המוצג בבלוג הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

    0

    גירושין - אפשר אחרת/ עו"ד יעל גיל

    48 תגובות   יום שבת, 29/11/08, 11:53
                      גירושין - אפשר אחרת / מאת עו"ד יעל גיל

     

     

     

     במהלך חיינו, אנחנו מבצעים סדרה ארוכה מאוד ויומיומית של בחירות, רובן המכריע, הנן בחירות אוטומטיות, המבוססות, על אופיינו, על החינוך אותו קיבלנו, על דרך חיינו, על הסביבה בה גדלנו וכיוצ"ב.

    ניקח לדוגמה, את הליך הגירושין, במהלכו, נאבקים לעיתים, בני הזוג (בעבר זוג האוהבים), עד חרמה זה בזה, תוך שהנם משקיעים אנרגיות פנימיות רבות, על מנת לזרוע זרעים של הרס ושנאה.

     

    את שזרענו, נקצור. משמע, ההשלכות, של מעשינו אלה ושל הבחירה, אשר בחרנו, לפעול כנגד אותם אשר אהבנו, תהינה לעיתים מרחיקות לכת והרות גורל, במשך שנים לא מעטות.

     

    כאשר אנו בוחרים לפעול, כדאי, לבחור בחירה מושכלת ומודעת, מתוך חוזק ולא כאקט של תגובה אינדיבידואלית ללחץ. רצוי, ללמוד ולהכיר את האני הפנימי שלנו, וללמוד לבחור את הבחירות, אשר יעשו אותנו מאושרים ושלמים. שכן, עד כמה שהדברים נשמעים קשים לביצוע, ניתן לסיים את הקשר הזוגי ולצאת ממנו חופשיים ומחוזקים נפשית.

     

    *****************

     

    אחת הדרכים היעילות והטובות, על מנת להגיע לבחירה מודעת, מושכלת ולפעולה מתוך חוזק פנימי, בסיטואציות משבריות בכלל ובגירושין בפרט, היא פניה לטיפול, אלטרנטיבי, פסיכולוגי או כל טיפול שיחזק אותנו, יעלה את המודעות ויוסיף לנו אנרגיה וכוח.  

     

    טיפול, במהלך או בטרם נקיטת הליכים משפטיים, עשויים לסייע לאדם הנתון בהליך הגירושין ולהעניק לו כוחות עצומים, כוחות, שהוא כלל לא היה מודע אליהם. הטיפולים יכול לחבר את האדם אל הכוחות הפנימיים שלו, אל האני האמיתי של האדם. בכך, נותנים הטיפולים הללו לאדם, אפשרות להתמודד בצורה המיטבית, בסיטואציות משבריות שונות, כגון, גירושין.

     

    כיצד הדברים באים לידי ביטוי בפועל?

     

    הביטוי, "כאשר תזרעו, כן תקצרו", מהווה תמצית חשובה וכלל לא בנאלית לכך, שכל פעולה שאנו מבצעים, מחוללת כוח אנרגיה, החוזר אלינו באופן דומה.

     

    במקביל, עלינו לשאוף כי חלקן הגדול של פעולותינו, אותו כוח אנרגיה שאנו מפעילים, תבוצענה מתוך בחירה ולא באופן אוטומטי.

     

    אם הייתי מבקשת לשמח אתכם, סביר להניח שהייתם בוחרים לשמוח. אם הייתי בוחרת לפגוע בכם, סביר להניח שהייתם נפגעים. אבל הבחירה אם לשמוח או להיפגע, היא עדיין מעל לכל, הבחירה שלכם.

     

    אנחנו יכולים במודע, לבחור שלא להיעלב, שלא לחוש תחושות אשם, שלא להיפגע. אנחנו יכולים, במודע, לבחור לשמוח, לראות את חצי הכוס המלאה ולבחור להיות מאושרים.

     

    איש לא יאמר לכם, שזה קל, זה לא. זהו מאבק פנימי הזקוק לתעצומות הנפש ולעיתים מזומנות לסיוע חיצוני.

     

    ניתן להגיע למודעות ולחיים טובים יותר, באמצעות יעוץ, הכוונה וטיפול מתאימים, שווים לכל נפש ומתאימים לכל אדם שחפץ בכך. זאת, באמצעות טיפולים אלטרנטיביים לסוגיהם השונים, כגון טיפולי הילינג, מדיטציה, דמיון מודרך, פרחי באך, או טיפולים פסיכולוגיים ואחרים.  

     

    באמצעות הדמיון המודרך, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו, במקומות רגועים ונעימים ולחוות שקט רגיעה ושלווה, תוך שחרור הכעסים אשר נצטברו בנו. אנחנו יכולים לוותר על הכעס, על העצב ועל עגמת הנפש, אשר נגרמו לנו במהלך החיים המשותפים ובמהלך, הליך הגירושין ולחוש טוב יותר ורגוע יותר עם עצמנו וכלפי הזולת.

     

    באמצעות ייעוץ וטיפול, אנחנו יכולים להשתחרר מרגשות האשם והפגיעה, אשר אנו חווים במהלך הגירושין ואף להבין ולהפנים את החשוב מכל, אם נקבל ונאהב את עצמנו כפי שאנו, נוכל לקבל ולאהוב את הזולת ולחיות חיים מלאים וטובים יותר, תוך הגשמת העצמי האמיתי שלנו.

     ניתן לומר, כי אם היינו פועלים מתוך בחירה מודעת, כל גבר ואישה, היו מאמצים אל חיקם את המשפט הבא : "אנחנו מבקשים לסיים את הקשר הזוגי, מתוך כבוד הדדי, שמירה על צלם האנוש ומזעור הפגיעה הן בילדינו והן בנו. "

    אפשר לבחור לעשות כן, זאת, תוך מתן תחושת חוזק פנימי ועוצמה נפשית לאדם המתגרש. כמו כן, מן הראוי, כי נסייע לילדים היקרים ללבנו, אשר עלולים להיקלע למשבר קשה, באין סיוע טיפולי/ ייעוצי הולם להורים ולהם.

     

    יחד עם זאת, אם בן זוגנו לא מותיר בידנו ברירה, נוכל לבחור להלחם על רכושנו, על מזונותינו, על ילדינו ועל כל המגיע לנו, לא מתוך תחושת נקם או עלבון או חרדה או לחץ, אלא מתוך כוח ועצמה פנימיים, אשר יתנו לנו את האפשרות לזכות, כשמגיע לנו לזכות.

     אנחנו יכולים, לבחור ללכת בדרך חדשה, נטולת רגשות אשם והתייסרות, על מה שהיה ולא יהיה עוד. כדאי לבחור בהתקדמות, הגשמה עצמית, התחדשות, ואהבה חדשה, מתוך פנימיות מודעת, כלפי עצמנו, כלפי ילדנו וכלפי האנשים החדשים בעולמנו.
    דרג את התוכן:

      תגובות (46)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/12/09 14:34:


      פוסט מלא תובנות....

      חייבים לפרסם מדריך לגירושין..

        2/3/09 23:41:

      אם הזוג יכול לאמר באמת

      "אנחנו מבקשים לסיים את הקשר הזוגי, מתוך כבוד הדדי, שמירה על צלם האנוש ומזעור הפגיעה הן בילדינו והן בנו. "

       

      אולי הם לא היו צריכים להתגרש :) 

        9/12/08 11:08:

      *, על ההשקעה.

      תודה.


      ציטוט :"כאשר אנו בוחרים לפעול, כדאי, לבחור בחירה מושכלת ומודעת, מתוך חוזק ולא כאקט של תגובה אינדיבידואלית ללחץ. רצוי, ללמוד ולהכיר את האני הפנימי שלנו, וללמוד לבחור את הבחירות, אשר יעשו אותנו מאושרים ושלמים. ..אחת הדרכים היעילות והטובות, על מנת להגיע לבחירה מודעת, מושכלת ולפעולה מתוך חוזק פנימי ... היא פניה לטיפול, אלטרנטיבי, פסיכולוגי או כל טיפול שיחזק אותנו, יעלה את המודעות ויוסיף לנו אנרגיה וכוח. " 

       

      בכל משבר יש גם הזדמנות. יש פתח חדש לשדה של אפשרויות שלא היו קיימות קודם לכן.

      לפעמים הזדמנויות נדמות לאיום.  

      הדברים האמורים נכונים למשברים כמו גם להזדמנויות ולחיים בכלל.

      לפעול מתוך מודעות , היכרות עצמית, היכרות עם החוזקות ועם מחוללי אנרגיה.

      לפעול מתוך הגדרת חזון וערכים.

      להגדיר מטרות לפעולה . להתמקד במה כן רוצים, במה כן יעבוד.

      בהצלחה

      דני הלר

      מאמן לפריצת דרך

       

       

       

        3/12/08 12:12:

      יעל יקרה, מזדהה עם כל מילה ומילה שלך.

      לאור המצב ששורר היום וכל כך הרבה גרושים

      הייתי שמחה אילו הם היו מסתיימים בכבוד

      הדדי של שני הצדדיים ולו רק למען הילדים,

      נכון שזה קשה לביצוע אבל צריכים תמיד להבין

      ש"מלחמות, לא תורמות לאף אחד כלום, נהפוכו

      הם גורמים ל"פצועים" בדרך ולהעשרת עו"ד למינהם.

      מנסיון אישי, אני ובן זוגי בחרנו בדרכי נועם

      נכון שבשביל "חופש" צריך לוותר כל אחד מהצדדיים

      בדיאבד איני מצטערת ולו לרגע שזו הדרך שבחרנו לסיים.

        30/11/08 19:56:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2008-11-29 23:56:29

      אני יכולה להוסיף מחוויותי כאישה שהתגרשה לפני כ 17 שנים לערך, מאדם שבלי בושה גזל את רכושי, רכוש, שהורי קנו לי עוד כשהייתי בת 15. קיבלתי אז ייצוג גרוע במיוחד ועמדתי היתה שכסף בא וכסף הולך, העיקר שבתי לא תנזק מהתהליך ושאוכל להיות חופשיה. זו טעות. נכון, כדאי מאוד לסיים יפה בהסכמים כפי שכתבתי, אבל לא במחיר כבד מידי. למדתי על בשרי שהאמרה השחוקה כסף בא וכסף הולך, ממש אינה נכונה ולקח לי עוד שנים לעמוד על רגלי, כאשר ויתרתי על רכוש, שכאמור הורי רכשו עבורי כשהייתי עוד נערה. אז נכון, הערכים שלי לא ממש השתנו וגם היום אני שמה ערכים כמו אנושיות והגינות לפני כסף, אבל מהגינות ומאנושיות אי אפשר לקנות במכולת וכל מי שמחליט להתגרש, צריך להסתכל עמוק לתוך עצמו ולברר אם הוא אכן יוכל לחיות, עם ההסכם עליו הוא רוצה לחתום.

      כל כך נכון,יעל.!מכירה נשים שרצו לשים קץ למאבקים ולהשתחרר  מהנישואין, גם במחיר ויתור על נכסים המגיעים להן בחוק, אך עד היום הן משלמות משכנתא ממשכורתן הצנועה,עבור דירה שבה הן מתגוררות עם ילדיהן, בעוד שבן זוגן לשעבר מתגורר בבית מרווח ובעל חשבון בנק לתפארת.צריך להתפשר אך עד גבול מסויים, וכל אחד יודע, או שאמור לדעת מהו הגבול התחתון , שאליו  יוכל לרדת,שעמו יוכל להתקיים בעתיד, וגם לא ינזק יתר על המידה. לפעמים צריך גם להפנות את הכוח ליכולת להמשיך ולהלחם על זכויותיך.

       

        30/11/08 16:23:

      בע"ה

       

       

      תבורכי יעל היקרה..*

       

       

       

       

        30/11/08 12:39:


      צודקת גם צודקת

      *

        30/11/08 09:34:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2008-11-29 23:56:29

      אני יכולה להוסיף מחוויותי כאישה שהתגרשה לפני כ 17 שנים לערך, מאדם שבלי בושה גזל את רכושי, רכוש, שהורי קנו לי עוד כשהייתי בת 15. קיבלתי אז ייצוג גרוע במיוחד ועמדתי היתה שכסף בא וכסף הולך, העיקר שבתי לא תנזק מהתהליך ושאוכל להיות חופשיה. זו טעות. נכון, כדאי מאוד לסיים יפה בהסכמים כפי שכתבתי, אבל לא במחיר כבד מידי. למדתי על בשרי שהאמרה השחוקה כסף בא וכסף הולך, ממש אינה נכונה ולקח לי עוד שנים לעמוד על רגלי, כאשר ויתרתי על רכוש, שכאמור הורי רכשו עבורי כשהייתי עוד נערה. אז נכון, הערכים שלי לא ממש השתנו וגם היום אני שמה ערכים כמו אנושיות והגינות לפני כסף, אבל מהגינות ומאנושיות אי אפשר לקנות במכולת וכל מי שמחליט להתגרש, צריך להסתכל עמוק לתוך עצמו ולברר אם הוא אכן יוכל לחיות, עם ההסכם עליו הוא רוצה לחתום.

       

      רוב תהליכי הנישואין הם רגשיים ומהלכים על קצות האצבעות ולכן אין הקפדה כלל

      על הרכיבים הכלכליים. (לא כולם) 

      גירושין (בין היתר) זה עסק כלכלי לכל דבר ועניין, אפשר לעשות עסקים ביושר ובהגינות, אבל אם בצד השני

      עומד מי שעומד והוא לא יודע להיות הגון וישר ומנסה לנצל זאת לצרכיו על מנת לרושש את הצד השני

      כאשר לא מגיע לו, הרי אז צריך להחזיר מלחמה בלתי מתפשרת שיש לה מחיר.

      הכרנו כבר כאלה שבאו לחתונה "עם הרבה אהבה" ובלי גרוש וחשבו אחרי מספר שנים מועט להתעשר מזה

      בזמן הגירושין, עם כאלה צריך להיות  אכזר במיוחד משום שמדובר בנוכלים בתפיסת עולמם.

        30/11/08 06:09:

      יעל היקרה מעריכה את פועלייך מאוד חודש  טוב  ומבורך
        30/11/08 06:09:

      יעל היקרה מעריכה את פועלייך מאוד חודש  טוב  ומבורך
        30/11/08 00:07:


      בע"ה

       

       

      הלוואי וכך יהיה המצב....

       

       

        מאמצים אל חיקם את המשפט הבא : "אנחנו מבקשים לסיים את הקשר הזוגי, מתוך כבוד הדדי, שמירה על צלם האנוש ומזעור הפגיעה הן בילדינו והן בנו. "

      ....

      זוג שתגרש גם המזבח בוכה עליו....

       

      חודש טוב לכל בית ישראל...

      כסלו - כיס כמו הלב...!

      רק בשורות טובות....

      ...

      ברוכה תהיי יעל...

      ...

      ממש לא פשוט להיות משפטנית....

      כמה מילים....ים....של מילים...

      ....

      אחזור בל"נ.

       

        29/11/08 23:56:
      אני יכולה להוסיף מחוויותי כאישה שהתגרשה לפני כ 17 שנים לערך, מאדם שבלי בושה גזל את רכושי, רכוש, שהורי קנו לי עוד כשהייתי בת 15. קיבלתי אז ייצוג גרוע במיוחד ועמדתי היתה שכסף בא וכסף הולך, העיקר שבתי לא תנזק מהתהליך ושאוכל להיות חופשיה. זו טעות. נכון, כדאי מאוד לסיים יפה בהסכמים כפי שכתבתי, אבל לא במחיר כבד מידי. למדתי על בשרי שהאמרה השחוקה כסף בא וכסף הולך, ממש אינה נכונה ולקח לי עוד שנים לעמוד על רגלי, כאשר ויתרתי על רכוש, שכאמור הורי רכשו עבורי כשהייתי עוד נערה. אז נכון, הערכים שלי לא ממש השתנו וגם היום אני שמה ערכים כמו אנושיות והגינות לפני כסף, אבל מהגינות ומאנושיות אי אפשר לקנות במכולת וכל מי שמחליט להתגרש, צריך להסתכל עמוק לתוך עצמו ולברר אם הוא אכן יוכל לחיות, עם ההסכם עליו הוא רוצה לחתום.
        29/11/08 23:29:


      יכולה לשתף אתכם בסיפורי האישי. הגירושים היו בלתי נמנעים בגלל הצד השני. ונעשו על דעת שנינו. אבל כמו שאמרתם לטנגו צריך שניים . בתחילה ברמת ההצהרות אמרנו שנסיים יפה ובהסכמה.

      שנישאר חברים בעיקר בשביל הבנות.

      אבל אז הצד השני חשב שאם במהלך חייב הצליח להסתיר ולהוליך אותי שולל בתחומים שונים אזי אפשר להמשיך בחגיגה. מה שהוא לא הבין שהחגיגה נגמרה.

      אני לגרושין הגעתי חזקה ונחושה. היה ברור לי שאני רוצה לסיים את זה כמה שיותר מהר ויותר אלגנטי כולל ויתור על כספים ורכוש שהועלמו ואשר היו בידי הוכחות חותכות שבמאבק בבית משפט היו מקנות לי יותר מבחינה כלכלית.

      כל הניסיונות להגיע להסכם עלו בתוהו. ולזכותו של העו"ד אסף מאור יאמר כי הוא כל הזמן דחף להסכם ופשרה.

      לבסוף על מנת לזעזע את הצד השני הגשתי תביעה שהביאה אותו בסופו של דבר להגיע להסכם. בהסכם כמובן לא כללתי את הרכוש המוברחמכיוון שאחרת לא היה מסתיים לעולם. וגם דמי המזונות היו נמוכים מאוד בהשוואה להכנסה שלו. אבל כמו שאמרתי רציתי לסיים הכל ולפתוח דף חדש.

       

      גם אחרי חתימה על ההסכם ואישורו בבית משפט היו בעיות רבות בדרך ליישומו. מה שבוודאי ברור זה שלא נשארנו חברים ולא סיימנו יפה. היום אני מדברת איתו רק בנושאים הקשורים לבנות ורק אם הכרחי.

       

      ולמרות כל הקשיים שחויתי עדיין סבורה שנכון הוא להגיע להסכם גם במחיר של הפסד במקום להיגרר למאבקים ודיונים שישאירו את שני הצדדים חבולים.

      והכי חשוב לצאת לדרך חדשה זקופים ומאושרים  ולהניח את הכל מאחור.

        29/11/08 23:18:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2008-11-29 20:06:08

      לנשנושים, אני שמחה לשמוע שעשיתם את זה יפה ונכון. עו"ד ממליצה על זה, כי לפני הכול, עו"ד הוא בן אדם

      וזו האמונה ואלו הערכים שלי, אז אותם אני כותבת ובהם אני משתפת.

       ישר כח לך.

      ירבו כמותך בישראל.

      זהו ניסיון לא פשוט, להציע לוותר בעצם על חלק מפרנסתך.

       

        29/11/08 20:12:

      יעל ,

      אפשר גם אחרת ,  נכון, למרות שזה ממש רחוק מאחורי,

      אני מסכימה איתך.

      למען הילדים,  היה רצוי לפעול אחרת .

      אתי

       

        29/11/08 20:06:

      לנשנושים, אני שמחה לשמוע שעשיתם את זה יפה ונכון. עו"ד ממליצה על זה, כי לפני הכול, עו"ד הוא בן אדם

      וזו האמונה ואלו הערכים שלי, אז אותם אני כותבת ובהם אני משתפת.

        29/11/08 19:10:

        גירושין - אפשר אחרת

      כמה שאת צודקת , הייתי שם...

      שבת שלום

        29/11/08 18:54:

      "אנחנו מבקשים לסיים את הקשר הזוגי, מתוך כבוד הדדי, שמירה על צלם האנוש ומזעור הפגיעה הן בילדינו והן בנו. "

       

      חותמת בשתי ידי על המשפט ומוסיפה מניסיון:

      זה אפשרי.

      אם באים לבית הדין עם הסכם חתום,

      מונעים דיונים מיגעים ומתישים שלא מוציאים את הטוב משני בני הזוג אלא את כל הרע ,

      והמטרה כאמור לשמור על צלם אנוש,

      לשמור גם על מזומנים (תשלומים גבוהים לעו'ד)( לא כ'כ מבינה איך עו'ד ממליצה על-כך.)

      ומזעור הנזקים לכולם.

        29/11/08 18:41:


      "יחד עם זאת, אם בן זוגנו לא מותיר בידנו ברירה, נוכל לבחור להלחם על רכושנו, על מזונותינו, על ילדינו ועל כל המגיע לנו, לא מתוך תחושת נקם או עלבון או חרדה או לחץ, אלא מתוך כוח ועצמה פנימיים, אשר יתנו לנו את האפשרות לזכות, כשמגיע לנו לזכות. "

      וזה מה שאני עושה ,,

      לא בגלל שאני רוצה להשפיל אותו ,כמו שהוא חושב!

      לא בגלל שאני רוצה לפגוע בו כי ככה הוא מרגיש !

      אלא בגלל שזה של שנינו ,,

      אני עברתי את תהליך עוצמתי ,של דמיון מודרך טפול פיסכולוגי ואימון ,,

      הוא לא מנסה בכלל ,,

      ומה שהבנתי : שאני יכולה ,ומותר גם לי . שזה שלי ,,גם אם קשה ,זה אפשרי .

        29/11/08 18:17:

      נכון הדבר שחלק גדול מעורכי הדין מחרחרים ריב ומלהיטים למלחה

      המעשירה אותם.

      טוב שיש גישה אחרת

      ותודה לע פוסט

       

      גיל

        29/11/08 17:41:

      ראשית, תודה לכולכם חברי. דבריכם מאירי עיניים והסיפורים שקראתי לא קלים. הכאב קשה וקיים. אין ספק, שעל מנת להצליח להגיע לגרושין מכובדים, צריך שניים. יש בהחלט לא מעט מקרים של שני בני זוג, שמחליטים להתגרש בהסכמה ותוך מתן כבוד הדדי, זכר לאהבה ששררה ולהיותנו קודם כל בני אדם.

       

      אספר כאן אודות לקוח שהגיע אלי לפני למעלה משנה. ישבתי איתו במשרד. הוא הביא לי, כפי שיאיר מתאר,

      חבילת תביעות וסיפר שזה נפל עליו כרעם ביום בהיר. בנוסף, האישה נעלמה עם בנו הקטן והוא כולו דווי, כואב והרוס. במשך 3 שעות ניסיתי להסביר ולבקש ממנו, נסה לדבר איתה, עוד לא מאוחר מידי,בוא לכל הפחות נגיע להסכם, חבל להגיע לבית משפט, כי משם הכל מתחיל להדרדר. הוא השיב לי, יעל, היא לא עונה לי לטלפונים, לא משיבה על הודעות, אין לי עם מי לדבר. מאז, הם מתקוטטים בבית המשפט. לא אתאר את הדברים הקשים, אבל אומר דבר אחד, אם אותה אישה היתה מגיעה למשרדי, אני מאמינה שאו שהזוג הזה היה עדין ביחד או לכל הפחות, הם היו מגיעים להסכם. יש אנשים שמגיעים אלי ואני ממליצה לפתוח תיק, אבל לא זה היה המקרה. ברוב המקרים, לפני שפונים לבית המשפט, צריך לעשות הכל כדי לשמור על צלם אנוש ולפתור את הדברים בהגינות ובחמלה. אחרת, משם, זה רק מדרון תלול. 

        29/11/08 17:16:

      יעל

       

      את  דברייך  צריך לפרסם  ב"בחירת העורך"  לפחות

      אם לא כמאמר  בעיתונות 

       

        תודה ושבוע נפלא

          נשיקהרגוע

        29/11/08 16:53:

       אנחנו יכולים, לבחור ללכת בדרך חדשה, נטולת רגשות אשם והתייסרות, על מה שהיה ולא יהיה עוד. כדאי לבחור בהתקדמות, הגשמה עצמית, התחדשות, ואהבה חדשה, מתוך פנימיות מודעת, כלפי עצמנו, כלפי ילדנו וכלפי האנשים החדשים בעולמנו.

      כל מילה בסלע!!!

      אורנה

        29/11/08 16:35:

      מילה בסלע*

      חשוב מאד לנו לילדינו ולדורות הבאים.

        29/11/08 16:35:

      אכן אפשר גם אחרת

      את יכולה לתת דוגמא את שתי מערכות

      הגירושין שלי

      עם שתיהן אני חבר טוב

      יום חמישי עשיתי בייבי סיטר

      לבת של האקסית שלי

      * הלואי וכל עו"ד היו כמותך

        29/11/08 14:44:
      תודה יעל...רגשת אותי בגישתך...ישר כח...יפה.כוכב.
        29/11/08 14:42:


      הפוסט צודק ונכון ומקבל משנה תוקף כשבאים לבחון את השלב שבא אחרי הגירושין.

      הליך גירושין שמלווה "במלחמות" יותיר קרקע חרוכה שתקשה על שמירת קשר, בין בני הזוג, לאחר הגירושין.

       

      הדבר בא לידי ביטוי גם בהפניית הכוחות לטובת יצר נקם וזאת על חשבון אספת הכוחות לשיקום עצמי ובניית עתיד חדש.

       

      כאשר יש ילדים משותפים ברקע תמיד כדאי לשמור על ערוץ תקשורת בין בני הזוג, לטובתם שלהם וחשוב מכך לטובת הילדים.

       

       

      תודה על הפוסט,

      שמשון ג 

        29/11/08 14:33:

      יעל שלום
      אני מאד אוהבת את דרך החשיבה שלך ומעריכה את מה שכתבת.
      לצערי הרב ניתקלתי בגישות אחרות לחלוטין, שנמצאות בקצה השני לגמרי ממה שאת מביאה כאן -
      ומה גם שבעלי -פרודי, שיחיה, נקט בעמדה קיצונית מאד, לצערי. 
      כל הדרך היו מצידי נסיונות לעבוד על הזוגיות, עבודה על מודעות - אך מבחינתו זה היה סוג של איום.  את יודעת שלטנגו צריך שניים....
      לשמחתי הרבה עשיתי דרך מאד ארוכה מיצירה ואומנות לטיפול (תרפיה) - וגם שם למרות המודעות והעבודה הפנימית שעשיתי לא שמתי לב שהייתי  כל חיי במקום של "קורבן" ושל התעללות (לא כאן המקום לפרט)... וכמי שעבדה גם עם מקרים של טראומה - הרי שמבחינתי היתה הכחשה מאד גדולה למקום שאני נמצאת כדי לשמור על "שלום בית". כן, גם נשים מפותחות, מלומדות, חכמות לעיתים נדחקות לפינה הזאת.. ואני מכירה לא מעט נשים וביניהן חברותיי למקצוע (פסיכולוגיה, עובדת סוציאלית, מטפלות..) שהיו במקום הזה ובצורה לא מודעת הן לקחו את תפקיד "המטפלת" של הבעל  מה שלא אפשרי ביחסים זוגיים שבהם נדרשת הדדיות ושיתוף פעולה. "תסמונת האשה המוכה" לא חולפת גם על נשים אינטיליגנטיות, ו"מוכה" לעיתים לא רק במובן הפיסי למרות שהאיום הזה כל הזמן קיים... וכל זאת בגלל תפיסה מעוותת של החברה שלנו  ובמיוחד של גברים מסויימים שסוחבים התעללויות מהעבר שלהם(ונשים תרפיסטיות מזהות זאת מיד בצורה לא מודעת והן לוקחות על עצמן אחריות על הבעל "הילד הקטן-גדול" )  ולא משכילים לעשות עם זה משהו - לגדול ולא לחזור על ההתעללות הבין דורית.... כלומר - מה שהיה זה מה שיהיה... ואני מאמינה גדולה בשינויים , בעבודה התפתחותית , עם תקווה מאד מאד גדולה לחיים טובים ומאושרים - ונפלתי בפח עמוק עמוק..
      ובכלל גירושין הם טראומה בפני עצמה.... כל מערכות האמונה והתפיסה לעיתים מתגלות כמוטעות ואז באים רגשי אשמה וכעס עצמי על דברים ש"ידעתי (יותר בתחושה, בהרגשה) אך לא אעזתי לומר"... כי "זה לא הגיוני"...במיוחד שהיו נורות אזהרה שגם כלפיהם נהגתי כעיוורת...
      יגיע יום ועוד אוכל לכתוב זאת בצורה יותר פומבית, מה שכרגע אני עדיין נמנעת לעשות, לצערי...
      ועוד יותר גרוע כאשר עורכי דין "רוכבים" על הסיפור המשפחתי וגורמים להרס יותר גדול כאשר הם לוקחים את תפקיד הלוחם - הרומס  מבלי לבחול בשקרים והטעיות...  והכל בשביל "לנצח"... בעיקר כי זה משרת את חשבון הבנק שלהם - ו"ניצחון" יביא בודאי עוד קליינטים" - אך טוב הם לא עושים לקליינט שלהם למרות שזה כאילו נראה כך... הם זורעים הרס כי המשפחה לעולם לא תחזור להיות כפי שהיתה, זה בכל מקרה, אך הכאב והסבל ששני בני הזוג בסופו של דבר עוברים יחד עם הילדים הוא עצום... וזאת עוד לא השכילו להבין... לא סתם הופרד בית משפט לענייני משפחה בדיוק בגלל ההתייחסות המיוחדת למשפחה.. אך בפועל זה לא ממש קורה... הבעל "רץ" לסמכות שהכי "טובה" לו - בית הדין הדתי - ושם הוא יכול לרמוס כשהוא מאציל סמכות לעורכת הדין שלו....
       והאמון באדם וגם האמונה בעולם נשברים . סיפור עצוב של משפחה שהתפרקה לרסיסים.
      אז מה שניסיתי כאן בעצם לתאר מעט מתחושתי - וכולי תקווה שאכן המשפחה תקבל התייחסות מיוחדת ובני זוג - נשים כגברים ישכילו להבין שבמלחמות כולם מפסידים.
      כל יום אני אשה חדשה....
        29/11/08 14:03:


      תודה על הפוסט המעניין,

      אין ספק כי ניסיונך בתחום זה כעו"ד מעיד בעד עצמו.

       

      וכל שכתבת נותן לי את כל הסיבות למה אין לי

      את המסוגלות להיות עו"ד בתחום המשפחה.

       

      יחד עם זאת, אני כרגע בקורס גישור מטעם לשכת עו"ד יחד עם

      עוד כמה עו"ד וותיקים וצעירים כאשר חלק מהם עוסקים בגישור

      במשפחה בעת משבר, והסיפורים שנשמעים שם על תוצאות גישור

      ונטרול "הרעלים" מדהימים.

       

       

        29/11/08 13:37:


      יעל,

      מסכימה, כמובן, עם כל מילה שנכתבה  על ידך , וכי איזה אדם שקול והגיוני לא יסכים עמם?

      חשוב שאנשים המחליטים להתגרש -ילכו לטיפול לפני, במשך וגם אחרי. הבעייה זה המחיר הגבוה הנדרש עבור טיפול מסוג זה.אבל, אם זוג מחליט להתגרש,ובהסכמה, המחיר עבור הטיפול יתקזז מהתשלומים עבור עורכי הדין(ואתך הסליחה).כאשר ישנה הסכמה, אין צורך כמעט בעורכי דין, אפשר לגשת ליחידה לסיוע שליד ביהמ"ש, להגיע להסכם כללי, ועמו לגשת לעו"ד, לשם ניסוח משפטי.

      הבעייה מתחילה , כמובן, כאשר צד אחד מעוניין והשני מרגיש נבגד, ננטש, מאויים וכיוצ"ב, ואז מתחילות המלחמות , שבהם אף אחד אינו מנצח, גם אם על פניו נראה שכן.וכמובן, לא פחות מההורים-ואפילו יותר-נפגעים הילדים.

      תהליך הגירושין הינו טראומטי מאוד, עבור כל המשפחה וכל חבר בה -מגיב אחרת , בהתאם למבנה האישיות שלו.

      כאשר צד אחד מערים קשיים,בלשון המעטה, נדרש מהצד השני לקחת שליטה כמה שאפשר, ולא להגרר אחר פרובקציות, ואם אין ברירה-כמובן לקחת עורך דין. ישנה אפשרות לקחת עו"ד מטעם המדינה למעוטי הכנסה או לכאלה שנקלעו למצוקה זמנית וכן לקבל טיפול נפשי בלשכות הרווחה, מעובדים סוציאלים המוכשרים לעניין זה בלבד.

      ישנם גירושים "טובים",( אם כי קשה לחבר את המילה טוב-לגירושין), כאשר למרות כל הכאב, מצליחים בני הזוג לשמור את עצמם ואת ילדיהם מפני פגיעה נוספת, הנגרמת כתוצאה מהמאבקים המתישים.

      אבל אין ספק שצריך הרבה עזרה, תמיכה  וטיפול על מנת לצלוח את התהליך הכואב הזה, במינימום פגיעה, אישית, משפחתית וכלכלית.

       

        29/11/08 13:25:

      יעל, הזדהתי מאוד עם מה שכתבת ואני מאמינה שדעתך נכונה גם למערכות יחסים בכלל.

      אם באים משלמות פנימית אזי אנחנו מגיעים ממקום נקי, המחשבה שלנו צלולה יותר ובעקבותיה העשייה.

      ....."כאשר תזרעו, כן תקצרו",  יחס גורר יחס, אנרגיה שאנחנו מקרינים חוזרת אלינו באופן דומה.

      לעיתים הצד השני לא במוד פעולה של אווירה שתתרום לטובת העניין  . דוקא אז, לאורך זמן,  אם הצד הראשון מקרין יותר סבלנות ורצון טוב המובילים להתנהגות מסויימת,  זה עשוי להוביל את הצד השני  "להתאים" את התנהגותו לצד הראשון.

      ושוב חוזרים ל" ואהבת לרעך כמוך" או למשהו בסיסי יותר "השנוא עליך אל תעשה לחבריך"...וזה לא נאיבי.

      הרי בני זוג שהיו זוג אוהב, אם יזכרו את תחילת המערכת ביניהם אולי אותה גחלת  תסייע לתהליך הגרושין - ואין פרידות שמחות -  לבוא ממקום טוב יותר לטובת כל הנוגעים בדבר.

      יעל, מפרגנת לרגישות שלך לכל הנושא.

      * מנצנץ.

        29/11/08 13:24:

      הקלות בה  מפרקים היום זוגות רבים את התא המשפחתי מקוממת מאוד,

      על הצורה והסגנון כל אחד עושה זאת על פי דרכו וחינוכו, עדיפה בעיני הדרך היפה

      שלא תמיד מתאפשרת, בכל מקרה טובת הילדים באים ישנם עדיפה על פני מלחמות

      שמפרנסות רק את עוררכי הדין.

       

        29/11/08 13:02:

      הביטוי, "כאשר תזרעו, כן תקצרו", מהווה תמצית חשובה וכלל לא בנאלית לכך, שכל פעולה שאנו מבצעים, מחוללת כוח אנרגיה, החוזר אלינו באופן דומה.

      נשמע קצת כמו קארמה...

      מסכים עם כל מה שכתבת פה אולם לצערי בגירושין יש 2 צדדים

      ולמרות כל הנסיונות של צד אחד לסיום "סביר" תמיד ישנו הצד השני

      שמסרב ובכוונה מנסה לטרפד את האוירה.

      אני מכיר את זה מקרוב ולמרות שהחלטתי ובחרתי לא להתרגז ולא ליפול לרשת

      של הצד השני לעיתים זה תהליך כל כך קשה רגיש ומסובך שגם בעלי

      ההחלטה והבחירה לא עומדים יציב ונופלים.

      רציתי לציין עובדה מעניינת,

      בארה"ב שבה התגרשתי הכרחיו אותנו ללכת לקורס גרושים.

      השופטת לא הסכימה לדון בטרם נופיע עם תעודות סיום של הקורס.

      עיקר הקורס היה בעניין התקשורת בין בני הזוג לאחר הגרושים כשיש ילדים.

      הקורס היה ענייני והרעיון היה נהדר אולם לצערי שוב זה לא תרם מאומה לצד השני...:-)

      * 

       

        29/11/08 12:56:
      קודם כל יעל בגדול אני מסכים איתך לחלוטין, אבל...במציאות הישראלית בה האמוציות והיצרים משתוללים, ויש לרוץ לתפוס סמכות ועוד גורמים לקויים בתפקוד מערכת המשפט והרבנות המשטרה והרווחה, ושהגישה הרווחת בקרב עו"ד (ואני ממש לא מכליל אותך ביניהם) ושאר הנשמות הטובות המייעצות "למתגרש המתחיל" היא קודם כל לוחמנית... אז זה לא ממש עובד.החוויה הכי טראומטית של מתגרש (בד"כ הגבר) הוא רגע קבלת המסמכים...בפה יבש, בתדהמה, בדופק מואץ אתה פותח את המעטפה העבה שזה עתה הוגשה לך, בד"כ ע"י אדם זר, ובשעה מוזרה, ואתה חש תחושה שקשה לתיאור.. אתה קורה ולא מאמין למה שמופיע בכתובים, אתה חוטף אגרוף ישר לבטן וסטירה מצלצלת בו זמנית, החזה כואב, הנשימה קשה, והעיניים כאילו יוצאות מארובותיהן. רגע זה לא יתכן, זה לא אני, אתה מרגיש שהנשמה שלך יוצאת מהגוף ואתה מתבונן בגוף הזה מבחוץ – מסתכל על הדמות שלך מבחוץ כאילו שאתה בסרט או בהצגה... זה לא נתפס, זה לא יכול להיות... וההאשמות שמתוארת במסמכים... מי זה, זה אני, אני מתעלל בבני הבית, אני מתעלל פיזית, אני מתעלל נפשית, כלכלית, מבריח רכוש, מסתיר הכנסות, מפזר את כספי המשפחה חי בפזרנות, פוגע בשלוות הבית, לא ממלא כל חלק בגדול הילדים, מפריע, צועק, רודה, מונע כל דבר, משבש את סדרי הבית, טפיל, רודן, צעקן, קמצן, צייקן, לא מתחשב... ובית המשפט מתבקש להרחיק אותי מהבית כדי לאפשר לבני הבית "מדור שלו"...אתה לא קולט איך יכול להיות שהיא עוללה לך כזה דבר.. ואז התגובה המיידית היא כמובן, כעס, רוגז, מתפתח ויכוח צעקות הדדיות, איך העזת, איך את לא מתביישת, איך השתמשת בי ועכשיו את רוצה לזרוק אותי מהבית שלנו,  ומייד גם מגיעה המשטרה, והאישה הקטנה בוכה בדמועות תנין, הוא צעק, אני מפחדת, אני חשה מאוימת.... לוקחים לך את האקדח, מרחיקים אותך לשבועיים לא רק מהבית אלא מהישוב - זורקים אותך לרחוב!מכאן המסלול הטבעי הוא ללכת לקבל יעוץ משפטי,  מוציאים כספים,  צריך לבטל את צו ההרחקה... צריך לקבוע הסדרי ראייה עם הילדים, צריך להגן על הרכוש שהאישה עוד לא גזלה והבריחה... שכן לה היה יתרון ההפתעה...  וכדור השלג כבר לא ניתן לעצירה....

      לצערי זה התסריט הרגיל... כדי שלא נגיע לשם צריך לשנות כבר בהתחלה כי באמצע כבר קשה לעצור את גלגולו של כדור השלג...

      שלא נדע...        
       
       
        29/11/08 12:54:
      כוכב  של  שבת  שלום  וחודש  נפלא  מדבורה  באהבה
        29/11/08 12:53:

      לחברי היקרים, לרונלית, לצחי וללולה של היום, תודה על תגובתכם יקירי.

      לאלי,גם אני הייתי שמחה, אם אנשים היו משקיעים בבניית הקשר הזוגי ולא בהריסתו. יחד עם זאת,

      מאחר ואנו לא יודעים את אשר מתחולל בביתו של כל זוג ומה מניעיו להתגרש, הצעתי היא כי אם גרושין, 

      לפחות יהיו אלו, תוך מתן כבוד הדדי זה לזה ולילדים.מאחר ואנשים מאוד נסערים וחווים קושי רב, עגמת נפש

      עצב וכאב,בעת מצוקה זו, אני ממליצה בחום על סיוע חיצוני.

      לחברי שלא מאמינים בכך, בעניין זה, הדברים נתונים לבחירתנו.

        29/11/08 12:45:

      יעל , את מדהימה.

      כ"כ מסכים איתך בכל מילה ומילה ובגישתך הנפלאה והמבורכת.

      ישר כח.

      כוכב ענק ממני.

      צחי

      חיוך

        29/11/08 12:41:


      העושה רע

      אליו ישוב

      ולא ידע מאין בא עליו

        29/11/08 12:40:
      יעל קבלי כוכב...............
        29/11/08 12:39:


      הייתי מעדיף לראות יותר ויותר זוגות שמבינים שאפשר גם אחרת. היינו שלא ממש חייבים להתגרש אלא שאפשר וצריך לעבוד לחוד וביחד לאורך זמן על הקשר הזוגי גם כשהקושי עצום וגם כשנדמה שהאהבה פרחה לה.

       

      איזו תקווה יש לנו כקהילה וכעם עם שיעורי הגירושין ההולכים וגדלים והילדים הנופלים בין הכסאות בחוסר אונים עצום ?! אני כמובן לא מדבר על חריגים של אלימות קשה וכיוצ"ב המחייבים היפרדות.

       

      השבוע אמר לי ידיד שהתגרש לפני שנים רבות, לדבריו בצורה ידידותית ואלגנטית וברוח טובה, שלמרות הכל הוא היה לאחר גירושיו שנה שלמה באבל על הזוגיות שהותרה ועל הילדים ששילמו, ולדעתו עדיין משלמים, מחיר כבד. 

       

      לכן הייתי מאוד רוצה לשנות את הנוסח המוצע ולראות הצהרה בזו הלשון: 

      "אנחנו מבקשים לשמר את הקשר הזוגי, מתוך כבוד הדדי, שמירה על צלם האנוש ומזעור הפגיעה הן בילדינו והן בנו ".

        29/11/08 12:38:


      קבלי כוכב באהבה

      בטח אפשר אחרת בלי רבנות ונישואים אזרחיים.

        29/11/08 12:22:

      עים רואים זוג מחובק אחד משנים סובל
        29/11/08 12:12:

      לשבת ברוכה

        עדין לא ראתי שתיי יונים הולכות לרבנות.....

        29/11/08 12:12:
      במציאות של היום,נדיר שגרושין יסתיימו בצורה מכובדת


      "...יחד עם זאת, אם בן זוגנו לא מותיר בידנו ברירה, נוכל לבחור להלחם על רכושנו, על מזונותינו, על ילדינו ועל כל המגיע לנו, לא מתוך תחושת נקם או עלבון או חרדה או לחץ, אלא מתוך כוח ועצמה פנימיים, אשר יתנו לנו את האפשרות לזכות, כשמגיע לנו לזכות..."

       

      לפעמים, גם אם רוצים לבחור לסיים את הקשר, בדרך נעימה יותר ו'מודרנית',  הצד השני לא מעוניין ויוצר קשיים רבים..

      כך שרוצים לסיים , מתוך בחירה וגמישות המקדמת למטרה של פירוד [ ושהיאאולי הכוח] כמה שיותר מהר גם אם לא נלחמים עד הסוף על מה שמגיע... וזאת כדי לזכות בחופש המיוחל,

      שלא היה מגיע אם משחקים לידי הבן זוג המקשה והמעוניין להאריך את התהליך.

      תודה יעלי מקסימה על הפוסט הזה.*.

      ארכיון

      פרופיל

      יעלגיל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין