..
חלק מהתהליך אותו אני עובר.התמודדות עם הנפש הפצועה

החבוטה שלי.זאת שמביטה על עצמה ובוחנת.פחדנית.

זאת שחייבת להבין את עצם קיומה.דעתנית.התמודדות.

התהליך אותו אני עובר.ריפוי עצמי.מעצמי.ניסיון להבין.

אם מה שאני תופס כמציאותי.אכן כך.אני אשם.פגעתי

.כשלתי. כי לא תפסתי דבר כמציאות.הכל זרם דרכי.

כמו רצף נתונים. שוטף אותי.בעוצמה.

התהליך שעובר עליי.ההקטנה הזאת.ההבדלה.חוסר היכולת

להתמודד.עם עצמי.עם החיים.בגלל שאני מרגיש את האשמה

הזאת. היא כולאת אותי. מהתלת בי. אני חבוק בה.

יש תחושה לפעמים

שתהליך לא עובר כלל.

השינוי ממצב סטטי

אחד לשני אובד

בתעתועים של המחשבה.

סימנים ואותיות.

מספרים רודפים נקודות.

זאת אשליה. המציאות חזקה ממני. היא חובטת בדלתות.

היא שוברת את חלונות הבית. מבריגה צירים מתושבתם.

היא מסובבת את ידית הדלת.לאט.

נצחונות קטנים.במעמקי הבטן.צלילים.קרובים.

כל שזיף הוא שזיף לנצח.  

זה מקום ללא רחמים. אין צורך.